אחרי חודשיים שלא דנה בנושא, ועדת הכנסת בראשות ח"כ אופיר כץ התכנסה הבוקר (יום שלישי) לדון בהצעת חוק החסינות לחברי כנסת, שיזמה ח"כ טלי גוטליב מהליכוד. לפי ההצעה, לא יהיה אפשר לחקור במשטרה או להגיש תביעה אזרחית נגד חבר כנסת, שפעל במסגרת תפקידו, כל עוד לא היה בעד פתיחת ההליך רוב של 75 ח"כים במליאה - שקשה מאוד להשיג.
לקראת הדיון, יועמ"שית הוועדה עו"ד ארבל אסטרחן הפיצה לחברי הוועדה את עמדתה המשפטית בנוגע לנוסח החדש להצעת החוק. חוות הדעת מציגה עמדה ברורה לפיה הצעת החוק מחלישה את שלטון החוק, מסכלת אכיפה נגד נבחרי ציבור ומעניקה חסינות רחבה מדי לחברי הכנסת ולשותפיהם.
לעיון בחוות הדעת - לחצו כאן
בגרסה המקורית של החוק, הנוסח כלל רוב של 90 ח"כים, כך שמדובר בנוסח שהוא כביכול מרוכך וכעת הדיונים בנושא מתחדשים בהכנה לקריאה ראשונה. בנוסח הוחרגו עבירות מסוימות - עבירות חמורות (כגון שוחד, מרמה והפרת אמונים ועבירות מין), אך רבות אחרות עדיין כלולות. בנוסף, החוק יחול גם על ח"כים לשעבר - אם המעשים בוצעו במהלך כהונתם.
"הנוסח המעודכן אינו פותר את הקשיים היסודיים שהוצגו במסמך ההכנה הראשון, ועלול אף להעמיד את חברי הכנסת מעל לחוק, שכן הוא משנה באופן מהותי את דיני החסינות, ומרחיב אותם גם לעבירות פליליות ולעוולות אזרחיות באופן חסר תקדים", כתבה עו"ד אסטרחן.
היא ציינה בנוסף כי "לא מצאנו אף מדינה שבה חל הסדר דומה למוצע. במדינות דמוקרטיות אחרות, החסינות אומנם מגינה על פעילות פרלמנטרית, אך אינה מאפשרת מניעה של חקירות או של העמדות לדין בעבירות חמורות כפי שמוצע בהצעת החוק". לדבריה, "הצעת החוק תסכל את היכולת לקיים חקירות אפקטיביות ואיסוף ראיות נגד חברי הכנסת ושותפים נוספים למעשים הנחקרים".
גוטליב: "החוק מצומצם ואחראי"
בפתח הדיון דיברה אסתר בוכשטב, אימו של יגל ז"ל שנרצח בשבי חמאס. "אנחנו בגיהינום והדבר הראשון שאני רואה זה הצעת חוק חסינות חברי הכנסת זכויותיהם וחובותיהם. החובה שלכם היא להחזיר את 59 החטופים שנמצאים שם, לא להתעסק בזכויות שלכם. איפה הזכויות שלנו, אזרחי המדינה, תושבי העורף. אתם יודעים בכלל מה עובר עלינו?", היא תהתה.
כשגוטליב החלה להציג את ההצעה, חברי כנסת הפריעו לה שוב ושוב. היו"ר אופיר כץ הוציא את חברות הכנסת נעמה לזימי, מירב בן ארי - ואחר כך גם את יוראי להב הרצנו.
חברת הכנסת גוטליב מצידה ניצלה את רגעי הצגת ההצעה כדי לתקוף את היועצת המשפטית לוועדה, שכאמור הביעה התנגדות. "חשבתי שאחרי ששמעתי את עמדתך כאן תהיה בך ההגינות לשנות את המסקנה הראשונית שלך, אבל לא - המשכת להפחיד מפנינו ולחפש מתחת לאדמה כל מיני סוגים של עבירות".
לטענת גוטליב, "רק אתמול בא אליי אדם מאוד בכיר שהביא בפניי את העובדה שמיילים מאוקטובר 22 ועד נובמבר 23 נמחקו אצל מספר אנשים באוגדת עזה. אני אמרתי את זה והזמנתי את הרמטכ"ל להכחיש את זה. על מה אתם מדברים? האזרח לא יכול לעשות את זה, אבל אני יכולה לעשות את זה למען ביטחוננו".
אחר כך הסבירה גוטליב שהכוונה היא לא להגן על חברי כנסת שיבצעו עבירות חמורות, אלא לאפשר להם לעשות את עבודתם. "ועדיין מצאה היועמ״שית של הוועדה לכתוב 'מה יהיה אם מישהו בכנסת יעבור על חוק הלבנת הון'. ובכן גברתי, יש המון עבירות. תביאו את זה לפתחה של הכנסת והכנסת תכריע! עוד כתבת שזה מונע חקירות סמויות, המציאות מלמדת שהפרקליטות הבכירה מלווה חקירות ככל שהיא רוצה וזה פחות מרשים אותי".
בתום דבריה אמרה גוטליב כי "החוק הזה יעבור כי הוא מנוסח בקפידה, בצמצום ואחריות. הוא עוסק בריסון הכוח של הייעוץ המשפטי לממשלה שבאחריותו לפתוח בחקירה, מקום שבו יש מצב שחלילה יעשו שימוש בכוח הזה לרעה - הכנסת תחליט אם המעשה הזה חוצה תחת סעיף 1 להורדת החסינות או לא".
ח"כ מירב כהן מיש עתיד אמרה לחברת הכנסת גוטליב: "בשביל מה את צריכה חוק? את גם ככה לא מכבדת את החוק. היית שותפה להפקת פייק ניוז על בן אדם שהקדיש את חייו להגנה על המדינה (בן זוגה של שקמה ברסלר - ס"ח) ואת רוצה להפוך את זה למדיניות". ח"כ אפרת רייטן מהעבודה גם היא התקוממה על הנוסח: "נניח שיש אזרח ששמע אותי אומרת דברים הזויים עליו, דברים שאין להם שחר, הוא יצטרך למצוא 75 חברי כנסת ולשכנע אותם שיתמכו בפתיחת חקירה? כך גם המשטרה תצטרך לפנות לכנסת? זה דבר הזוי לחלוטין. את כתבת שהחוק יחול 30 יום לאחר פרסומו, זה אומר שזה יחול על ההליך שלך. זה לא רק שנותן הכשר ועיר מקלט, את החרגת עבירות מסוימות ואחרות חמורות לא. החוק הזה לא יכול לעבור, אנחנו נילחם בו בחורמה".
"הגנה לכל החיים"
בחוות הדעת שגיבשה יועמ"שית הוועדה, היא הזהירה כי "ההליך המוצע יקשה מאוד על מיצוי הדין עם חברי כנסת שעברו עבירות פליליות, ויעניק להם הגנה לכל החיים, שכן הוא מחיל את החסינות גם על תקופת הכהונה שלהם בדיעבד, כך שגם לאחר שיסיימו את תפקידם, לא ניתן יהיה לפתוח נגדם בהליכים פליליים ואזרחיים מבלי לעבור את משוכת אישור הכנסת. בפועל, תחולת החוק לא תהיה רק על חבר הכנסת עצמו - אלא גם על שותפיו לעבירה".
עוד כתבה יועמ"שית הוועדה כי "אם אזרח ייפגע ממעשה או התבטאות של ח"כ, הדרך היחידה שלו לבקש סעד תהיה לגייס 75 חברי כנסת – משימה כמעט בלתי אפשרית, במיוחד במקרים שבהם הפוגע הוא חבר כנסת מכהן מסיעה גדולה, שלו גיבוי פוליטי משמעותי".
לטענתה, בדרך זו "מאפשרת הכנסת להעניק לעצמה חסינות רחבה לא רק מכאן ואילך, אלא גם רטרואקטיבית. בכך, הכנסת מחוקקת לעצמה חוק שיביא להפסקת הליכים פליליים ואזרחיים נגדה, שכן הליכים שכבר מתנהלים עשויים להיפסק באופן מיידי ברגע שהחוק ייכנס לתוקף". לסיכום כתבה: "זו פגיעה חמורה בעקרון שלטון החוק, שכן אין מדובר רק במניעת חקירות עתידיות, אלא גם בביטול הליכים שכבר החלו".
חוות הדעת של המכון הישראלי לדמוקרטיה שהוגשה לידי הוועדה מציגה גם היא בעיות בהצעת החוק וכוללת פירוט של העבירות שחברי כנסת יהיו מוגנים אם יעשו אותן: עבירות בגידה, בהן סיוע לאויב במלחמה; עבירות שעניינן סודות רשמיים, בהן הסתרת מידע בידי עובד ציבור ומעשי התחזות ועוד.
פורסם לראשונה: 23:26, 10.03.25
