מעט יותר ממחצית תלמידי הצפון המפונים חזרו הבוקר (ראשון) לבתי הספר שלהם, לאחר קרוב לשנה וחצי במהלכן למדו במסגרות חלופיות ברחבי המדינה מאז פונו מבתיהם עם פרוץ המלחמה באוקטובר 2023. במשרד החינוך וברשויות הצליחו להכשיר כ-88% מכלל מבני בתי הספר וגני הילדים שנפגעו במהלך המלחמה מעזובה, מפגיעות חיזבאללה ומהשהות הארוכה של כוחות צה"ל בהם.
פתיחת שנת הלימודים בשלומי
(צילום: נחום סגל)

ביישוב שלומי שבגליל המערבי נפתחו הבוקר כל מערכות החינוך, וקרוב ל-80% מהתלמידים שבו אליהם. "אני שמחה להיות בשלומי ולחזור לבית הספר ולכל החברים שמאוד התגעגעתי אליהם", סיפרה שילת בן ברוך, תלמידת כיתה ח' ששבה אל העיירה לאחר למעלה משנה בירושלים. "מרגש אותי לחזור לחברים ולבית. אני מקווה שזו הפעם האחרונה שאנחנו נפונה מהיישוב, לא בא לי לעזוב את הבית".
מיה קסוס, תלמידת כיתה ט' פונתה עם בני משפחתה למלון בחיפה. מרבית האורחים בו היו תושבים משלומי והיא למדה בבית הספר הארעי שנפתח למפוני היישוב בקריית חיים הסמוכה. אחרי חודשים ארוכים של מגורים בבית מלון רב קומות, היא התגעגעה הביתה וחזרה לחדר שלה בשבוע שעבר.
"אני גרתי עם אחותי בחדר בקומה 6 במלון וההורים שלי גרו בחדר בקומה 15 כי לא היו חדרים פנויים צמודים. זה היה מאוד מורכב ולפעמים אמא ירדה לישון איתנו. היה לנו בחדר שולחן קטן לעשות שיעורי בית אבל רוב הזמן היינו כולם בלובי ביחד. דאגו לנו למשחקים וכל מיני פעילויות בחניון המלון אבל כבר נמאס לנו".
3 צפייה בגלריה
פתיחת שנת הלימודים בבית ספר דנציגר בקרית שמונה
פתיחת שנת הלימודים בבית ספר דנציגר בקרית שמונה
פתיחת שנת הלימודים בבית ספר דנציגר בקריית שמונה
(צילום: אפי שריר)
3 צפייה בגלריה
פתיחת שנת הלימודים בשלומי
פתיחת שנת הלימודים בשלומי
הגיעו בהמוניהם. התלמידים בשלומי
(צילום: נחום סגל)
3 צפייה בגלריה
פתיחת שנת הלימודים בשלומי
פתיחת שנת הלימודים בשלומי
גליק. "צריכים להתרגל מחדש"
(צילום: נחום סגל)
אופיר גליק, מנהל תיכון אורט בשלומי קיבל את פני מאות התלמידים החוזרים בהתרגשות גדולה מאוד. הוא סיפר לנו כי חלם על היום הזה במשך חודשים ארוכים: "התחושות הבוקר הן של שמחה והתרגשות לצד ציפייה דרוכה. זה מפעים לראות את התלמידים שנכנסים מבעד לבית הספר והחיבוקים שלהם עם המורים. אני יודע שזה לא יהיה פשוט וראינו את הקושי במעברים וגם עכשיו כשחוזרים הביתה צריכים להתרגל מחדש". לדברי גליק, "אנחנו יודעים מהילדים שהם חוששים מזה וצריך לתת לילדים את זה בסבלנות ונחת".
גבי נעמן, ראש מועצת שלומי התקשה לישון בלילות האחרונים מדאגה כי ילדי היישוב יחזרו למערכות חינוך מלאות וערוכות לקליטתם. הוא השיג זאת ביחד עם ד"ר יוחאי כמיסה, מנהל אגף החינוך ואנשי הרשות ומשרד החינוך בעמל רב: "מתוך 26 שנות כהונה זה היום הכי מרגש בחיי", מספר נעמן. לדבריו, "במשך שנה וחמישה חודשים לקחתי את עצמי לבתי מלון ברחבי המדינה וחיפשתי איך לאחד את הקהילה סביב בתי הספר וגני הילדים. פתחנו כעת את בתי הספר כפי שהבטחנו ועמדנו באופטימיות שנשאנו כל הדרך. לא הם (חיזבאללה) יכתיבו לנו האם להיות פה במדינת ישראל אלא אנחנו. אנחנו חוזרים להתיישב פה ולא נהיה עוד מפונים מהיישוב שלומי. זו הפעם הראשונה והפעם האחרונה".
בשעה הראשונה לפתיחת הלימודים בתיכון הגדול שבשלומי עמדו בכניסה אליו חברי כיתת הכוננות של היישוב ולוחמי מילואים של חטיבת כרמלי ולצידם שני האמרים צבאיים עמוסים בכלי נשק ותחמושת. במרומי רכס הסולם שמעלינו כבר לא יושבים מחבלי חיזבאללה אלא מוצב צבאי שבו חיילים והוא הוקם בשטח הלבנוני השולט בתצפיות על כל המרחב. "אני גרה כמה עשרות מטרים בודדים מהגבול וזה מפחיד עכשיו הרבה יותר ממה שהיה", מספרת מיה קסוס. היא מסבירה כי "לפני המלחמה לא ייחסתי חשיבות לעובדה שאנחנו ליד הגבול ולא ידענו מה מסתתר מאחור. עכשיו הרבה יותר בטוח פה, אבל עדיין זה מלחיץ. עם זאת מרגיע לדעת שהצבא הוסיפו עוד עמדות ויש פה הרבה כוחות שמגנים עלינו".

"לא מוכן להחזיר את תושבי מטולה לתוך בסיס צבאי"

אך הדרך לשגרה בצפון עוד ארוכה - ועדות לכך ניתן למצוא במטולה. שם לא חזרו הבוקר ללימודים, ודוד אזולאי ראש המועצה, אומר בראיון לאולפן ynet כי "לצערי הרב במטולה זה לא קורה, כי אין אפשרות כזו, גם בגלל שמבני החינוך ניזוקו ונמצאים כרגע בשיפוצים וגם בגלל שתושבי מטולה עדיין לא חזרו. חזרו ממש בודדים החל מהראשון למרץ כפי שהחליטה הממשלה. אנחנו מקנאים לראות איך כולם פותחים, ואנחנו לצערי הרב, לא יכולים לפתוח".
ראיון עם דוד אזולאי
(צילום: מיקי שמידט)

לפני כמה ימים פניתם, גם אתה וגם ראשי מועצות נוספות, לרמטכ"ל הנכנס זמיר, ואמרתם שההחלטה להחזיר את התושבים לא סבירה. קיבלתם תגובה? "הסוגיה הביטחונית שבגינה גם שלחנו את המכתב לרמטכ"ל, אומרת שבמטולה לא בטוח בתקופה הזו, גם לאור זה שכוחות צה"ל עדיין פרוסים במרחב, גם לאור זה שהיום עשרים ושש מחבלי חיזבאללה מובאים לקבורה פה בכפר כילא עם צפי לאלפי אנשים שמלווים אותם".
כמה מטרים זה ממטולה? "חמישים מטר מהמושבה מטולה, וכבר צה"ל נערך, ועכשיו כוננות ועוד ועוד ועוד, ככה אי אפשר לחיות, בנוסף לזה גם כל מה שקורה בתוך היישוב מבחינת כוחות צה"ל. אם אני מחזיר את התושבים פה, אז חוזרים לתוך מעין סמי בסיס צבאי, אני לא מוכן להחזיר, בטח לא אחרי שנה וחצי, את תושבי מטולה לתוך בסיס צבאי. זה הפן הצבאי, ובפן האזרחי, אלקין עם החבורה שלו, שמנותקים לחלוטין ממה שקורה פה, יודעים בדיוק שאי אפשר לחזור, שאין לאן לחזור, הם יודעים שיש פה בלאגן".
"היו פה כל המהנדסים שלהם, כל אנשי המקצוע שלהם ואמרו להם אי אפשר לחזור, אבל בשם תמונת הניצחון, הוא קיבל החלטה בעיניי מעוותת, לא נכונה, החלטה פוליטית שלא מתאימה. כל מה שביקשנו הוא תנו לנו את הארבעה חודשים להשתקם, לבנות את עצמנו, לתקן את גני המשחקים, לתקן את מבנה הציבור, את מבנה החינוך, כדי שנוכל לחזור בראשון ליולי למקום טוב יותר, איכותי יותר, מזמין יותר, נעים יותר, עבור כולנו וזה לא קורה".
קיבלתם תשובה מהרמטכ"ל? "לצערי הרב עדיין לא קיבלנו תשובה. יש לנו גם עתירה בבג"צ במקביל, בצד האזרחי, שגם שם, בג"צ מתמהמה כבר שבועיים, שלושה ולא נותן שום תשובה בנושא, גם לא לקריית שמונה, גם לא למטולה. אנחנו מאוד מאמינים בצדק, מאוד מאמינים בשופטי בית המשפט העליון, ואני מאוד מקווה שבג"צ יאמר את דברו בעד תושבי מטולה, בעד החזרה שלנו הביתה בתנאים נוחים, טובים ומזמינים יותר".