מת'יו מילר, ששימש כדובר מחלקת המדינה של ארצות הברית בתקופת ממשל ביידן, טוען כעת כי "אין כל ספק" שישראל ביצעה פשעי מלחמה ברצועת עזה. את הדברים החריגים והחד-משמעיים השמיע מילר בריאיון לפודקאסט של רשת "סקיי ניוז", שבו גם חשף מחלוקות פנימיות בממשל האמריקני, העיד על עיכובים יזומים במשלוחי נשק לישראל, והודה כי אילו לא היה חלק מהממשל – היה מעדיף מועמד אחר לנשיאות במקום ג'ו ביידן.
מילר היה הקול הרשמי של ממשל ביידן כלפי העולם בנושאים הטעונים ביותר – אוקראינה, סין ובעיקר עזה. במשך חודשים הוא עמד על הדוכן ודחה שוב ושוב את הטענות לפשעי מלחמה, אבל כעת, כשהוא מחוץ לתפקיד, הוא מצטרף לקולות הביקורתיים נגד ישראל.
"אני לא חושב שזה רצח עם", אמר מילר כשנשאל על ההאשמות נגד ישראל, "אבל אני חושב שזה נכון ללא כל ספק שישראל ביצעה פשעי מלחמה". לדבריו, קיימות שתי דרכים לבחון את השאלה: האם מדובר במדיניות ממסדית של מדינה הפועלת באופן מכוון או רשלני, או שמא מדובר באירועים נקודתיים בשטח. "זו אולי שאלה פתוחה אם המדינה עצמה נקטה מדיניות של ביצוע פשעי מלחמה או התנהלה ברשלנות שהביאה לכך. אבל כמעט בוודאות אין שאלה – היו מקרים של פשעי מלחמה שבהם חיילים ישראלים, אנשי צה"ל, ביצעו פשעי מלחמה".
5 צפייה בגלריה
"תמיד יש חיילים שמבצעים פשעי מלחמה, השאלה היא איך מדינה דמוקרטית מטפלת בזה". מילר
(צילום: AP Photo/Nathan Howard, File)
מילר, ששימש כדובר מחלקת המדינה החל משנת 2023 ועד לסיום כהונת ביידן, הסביר כי למרות עמדתו הנחרצת, בתקופת כהונתו היה מחויב לדברר את עמדות הממשל ולא את דעתו האישית. "כשאתה על הדוכן, אתה לא מביע את הדעה שלך. אתה מביע את מסקנות ממשלת ארה"ב, והיא לא קבעה – וגם עדיין לא קבעה עד לרגע זה – שישראל ביצעה פשעי מלחמה", אמר.
הוא ציין כי ישראל פתחה בחלק מהמקרים בחקירות, אך עד כה, לדבריו, לא נראתה מידה מספקת של אחריות: "אנחנו כבר חודשים רבים בתוך החקירות האלה, ועדיין לא ראינו חיילים ישראלים מובאים לדין. ברוב הסכסוכים הגדולים, כולל כאלה שמנוהלים על-ידי דמוקרטיות, תמיד יש חיילים שביצעו פשעי מלחמה. המדד הוא איך מדינה דמוקרטית מטפלת בזה – וישראל עדיין לא טיפלה בזה כראוי. זה הנקודה שלי".
דילמת הפצצות: "גרמנו לחמאס להבין שלא צריך למהר להפסקת אש"
בריאיון נרחב, שעסק גם באוקראינה ובבחירות לנשיאות, סיפר מילר כי בממשל התנהלו ויכוחים פנימיים – לעיתים קשים – על המשך הסיוע הביטחוני לישראל במהלך המלחמה בעזה. "היו ויכוחים לאורך כל הדרך על האופן שבו צריך לנהל את המדיניות. חלקם היו קטנים, חלקם היו מהותיים”, סיפר. לדבריו גם בתוך משרד החוץ עצמו לא כולם הסכימו עם הקו של הנשיא. כשנשאל אם מזכיר המדינה אנתוני בלינקן התנגד בעצמו למדיניות כלפי עזה השיב: "אני אתן לו לדבר בשם עצמו... אבל זה נכון שכל בכיר בממשל לא תמיד מצליח במאבק המדיני שהוא נלחם עליו. אתה מציג את עמדתך לנשיא, ולפעמים היא מתקבלת ולפעמים לא".
מילר שחזר את האירועים מאביב 2024, אז החליטה ארה"ב לעצור משלוח של פצצות במשקל 2,000 פאונד לישראל, "כי לא האמנו שישתמשו בהן באופן הולם בעזה”. הוא תיאר כיצד בחלק מהמקרים עוכבו משלוחים נוספים עד שהושגה הבנה עם ישראל על אופן השימוש בנשק. לדבריו הממשל האמריקני נקרע בין מדיניותו המסורתית של תמיכה בלתי מסויגת בישראל לבין המציאות בשטח – שבה, לדבריו, השתמשה ישראל בנשק אמריקני בפעולות שנויות במחלוקת.
אלא שלפי מילר, ההתלבטות האמריקנית והלחץ הבינלאומי לא הביאו בהכרח לתוצאה הרצויה. מילר טוען כי דווקא העובדה שהנשק עוכב, בשילוב עם המחאות הפרו-פלסטיניות בקמפוסים בארה"ב וההחלטות של מדינות אירופה להכיר במדינה פלסטינית, גרמה להנהגת חמאס להבין שאין צורך להגיע להסכמות: "כולם יחד גרמו לחמאס להבין שאין צורך להסכים להפסקת אש, אלא פשוט להחזיק מעמד עוד קצת, ואז הם יקבלו את מה שתמיד רצו".
5 צפייה בגלריה
סימן את מאי עד ינואר כשלב הקריטי: "האם יכולנו ללחוץ על ישראל יותר? כנראה שכן"
(צילום: AP Photo/Nathan Howard, File)
עם זאת מילר הדגיש כי הוא עדיין תומך בלגיטימיות של ההפגנות בקמפוסים ובמהלכים של הממשל שממנו היה חלק: "אלו היו דיונים והחלטות ראויים – והפגנות הן דבר ראוי – אבל כל הגורמים הללו יחד השפיעו על ההבנה של חמאס. זו הייתה תקופה קשה מאוד, וממש חיפשנו דרך לומר זאת באופן הולם. אבל ברור שזה אִפשר ללחימה להימשך הרבה מעבר למה שהיה צריך".
בבית הלבן ידעו שביידן לא כשיר: "אף אחד לא רצה להיות הראשון שידבר"
במבט לאחור מילר הביע חרטה על כך שלא הופעל לחץ גדול יותר על ישראל להגיע להפסקת אש. "אני שואל את עצמי – ואני חושב שגם אחרים בממשל שואלים את עצמם – אם בין סוף מאי לאמצע ינואר, כשנהרגו אלפי אזרחים פלסטינים, חפים מפשע, אנשים שלא רצו במלחמה הזו – האם יכולנו לעשות יותר כדי ללחוץ על ממשלת ישראל להסכים להפסקת אש? אני חושב שלפעמים, כנראה שכן".
5 צפייה בגלריה
העימות הקטסטרופלי של ביידן מול טראמפ. איש לא העז להגיד
(צילום:AP Photo/Gerald Herbert)
בהמשך הריאיון התייחס מילר גם לנשיא לשעבר ג’ו ביידן והביע הסתייגות גלויה מהחלטתו להתמודד על כהונה שנייה, החלטה שבה דבק עד לעימות הטלוויזיוני הקטסטרופלי שלו מול דונלד טראמפ שאילץ אותו לפרוש מהמרוץ, פחות מארבעה חודשים לפני ההליכה לקלפי.
"אף אחד לא רצה להיות הראשון שידבר, לעמוד לבד ולהיפגע", הסביר מילר את השתיקה סביב הנשיא בזמנו. "כשאתה עומד לבד, אתה חוטף. אם כולם היו עומדים ביחד, אולי הייתה פעולה". לדבריו, גם בכירי הבית הלבן ידעו שהנשיא הדמוקרטי אינו כשיר להיבחר מחדש, אך חששו להתעמת איתו: "אני לא חושב שיש מישהו בצוות הבכיר בבית הלבן, כולל היועצים הקרובים ביותר, שהיה יכול לגשת לנשיא באביב 2023 או אחר כך, ולומר לו: 'אדוני הנשיא, אינך מסוגל לתפקד בתפקיד הזה, ולא תזכה בבחירה חוזרת’. הוא היה דוחה זאת על הסף".
