מה שנראה כבידוי "התאבדות" של הפצ"רית בחוף הים בהרצליה, בתקווה שהתגשמה לרכוש תקשורת "אידיוטית שימושית" אוהדת - ואליבי עתידי ילדותי לשאלת המשטרה "איפה הטלפון שלך?" - מלמד שגם בבידוי ראיות היא לא אלופה. כפי שהתגלה בפרשת שדה תימן.
לא התפטרת, אז פוטרת. כעת נעצרת ותעמדי למשפט. בקשה אלייך: אנא - אל תנהלי משפט. פשוט תודי.
בדיון הראשון פשוט תודיעי ותעמדי לגורלך. למרות הזעם שאת מעוררת בהתנהגותך, הממש עבריינית, השופטים יחוסו עלייך. גם אנחנו. כי חסכת לנו את ההליך המשפטי. אם יהיה הליך משפטי, הבית עלול להתמוטט. ההליך הארוך יחשוף את הרקב, תרבות השקר וכוונות הזדון במקום שצריך להיות מלכות הטוהר והצדק. זה עלול לגרום לאובדן מוחלט של האמון במערכת המשפט - נזק אנוש שכבר נגרם לה.
רבותיי משני הצדדים: בלעדי האמון במערכת המשפט אין לחברה דמוקרטית קיום.
בדרך להצלת עצמך, זיהמת את כל מקורביך ובדרך את כל שרשרת שומרי הסף. הדבקת את כולם בוירוס הנורא. שיקרת לשר הביטחון, שיקרת לרמטכ"ל, שיקרת ליועמ"שית, שיקרת לביהמ"ש העליון בשבתו כבג"ץ - והנורא מכל: שיקרת לעם ישראל הריבון, שלא מוצא את נפשו מרוב בושה. אלה הם אלופיו?
חברים מחו"ל, דעתנים ומשכילים, לא מבינים מדוע בכלל הכל התחיל ומדוע הפצ"רית זכתה לציפוף שורות והגנה של כל בכירי הממסד המשפטי, התקשורתי וחלק מבכירי הממסד הצבאי
חברים מחו"ל, דעתנים ומשכילים, לא מבינים מדוע בכלל הכל התחיל ומדוע הפצ"רית זכתה לציפוף שורות והגנה של כל בכירי הממסד המשפטי, התקשורתי וחלק מבכירי הממסד הצבאי.
זה קשור לקונספציה הארורה של ה-7/10. גם הפרשה הזו באה משם. ברור שהפרשה ופרסומה גרמו לנזק בל ישוער למדינת ישראל - ולכן כולם עסוקים בעונש הראוי לכם. אבל זה לא הסיפור העיקרי.
ליבת הבעיה: נשארה התפיסה של ה-7/10 באריסטוקרטיה המשפטית
ליבת העניין היא שהתפיסה האידאולוגית־פוליטית שרוב העם התנער ממנה בעקבות טבח ה-7/10, עדיין שולטת בקרב האריסטוקרטיה המשפטית הישראלית וחלק מסגל הפיקוד העליון - ושהפצ"רית היא חלק משניהם.
פתיחת החקירה על ידי אלופה בצה"ל, שהייתה יכולה לבחון את נסיבות העובדות מתוך תמיכה בעדויות הלוחמים, היא בדיוק המשך של "מדיניות ההכלה": אי־פתיחה באש כשמתקרבים לגדר, ריסון, החלטות שמאפשרות לפלסטינים לשרוף לנו את שדות היישובים והאמירות המכירות בזכותם של הפלסטינים על ארצנו - אמירות שנפוצו מאוד בקרב הקצונה הבכירה של צה"ל, כמו ברוב הממסד הבטחוני הסקולרי במדינת ישראל.
כל בעלי התפיסה שמאמינים שיש לפלסטינים זכות על ארצנו - מתוך אחריות לתפקידם - צריכים לעזוב את תפקידיהם הביטחוניים. ככל שאדם מאמין שלאויב יש זכות בארצנו, באופן הגיוני ואמיתי, לא ישתמש בכל הכלים שעם ישראל הפקיד בידיו כדי להשמיד את האויב. מכאן שאתה מועל בתפקידך הבסיסי. לכן בעלי התפיסה הללו הם אלה שסירסו את צה"ל - וככל שימשיכו בתפקידם ימשיכו לסרס אותו; ראו מקרה הפצ"רית.
צבא צריך להשמיד את האויב, לא להכיל אותו ולא להבין אותו. השמדה טוטאלית - זה ההסכם בין חברה דמוקרטית לצבא שלה. כל התנהלות אחרת של "הבנה" ו"הכלה" של האויב היא הפרת ההתחייבות לציבור - והיא אשר מהווה "סכנה לדמוקרטיה".
מאמרו האחרון של היועמ"ש לשעבר של השב"כ, אלי בכר, שהתפרסם כאן בשבוע שעבר, משקף עד אימה כמה עמוק ובאופן אנטי־דמוקרטי חדרה התפיסה בדבר זכותם של הפלסטינים במלחמה נגדנו לתוך ליבת הממסד הבטחוני. אותם אנשים, בלי להתבייש ובלי להתפטר מתפקידם, מוציאים אותה לפועל בניגוד למדיניות הממשלה הנבחרת, שבדמוקרטיה משקפת את רצון העם. אלי בכר מאמין שליבת הסכסוך עם הפלסטינים היא פוליטית ולא דתית. דבריו אלה מתכתבים עם אמירות ראשי השב"כ לשעבר נדב ארגמן ועמי איילון, שהודו שאם הם היו פלסטינים - הם היו מצטרפים לטרור נגד ישראל. דבריהם, אוויליים ככל שיהיו, ראויים לשבח על גילוי הלב. כל האחרים גם חושבים בצורה שגויה וגם חסרי אומץ לב. הם אלה שמילאו את הכיכרות כשהרוממות הדמוקרטית על שפתותיהם - אך הם יצרו בפועל מערכות של שיבוש האמת, בידוי ראיות, הפחדה והשתקה כדי לנהל מדיניות פוליטית־מדינית מנוגדת לרצון הריבון - רוב העם שהצביע בבחירות - בדיוק כמו אחרוני הבולשביקים של ברית המועצות.
לכן ליבת פרשת הפצ"רית היא העובדה המצמיתה שעדיין, לאחר 7 באוקטובר ולמרות הצהרות רבות (כדוגמת ג'יבריל רג'וב שאמר שרוב הפלסטינים באיו"ש תומכים בחמאס ואם רק יוכלו יעשו בדיוק את אותו הטבח ביהודים), אין שינוי מהותי בתפיסה האידאולוגית־מדינית של האריסטוקרטיה הממסדית הישראלית.
רמי סימניהעולם שממנו באה הפצ"רית חייב להיעלם. אני צופה שרעידות המשנה שכבר מתרחשות לנגד עינינו יגיעו לכל ראשי הקונספציה - בצבא, במשפט ובפקידות הבכירה. ואם בבולשביקים עסקינן, כמדומני שהחומה האימתנית של הגוש הסובייטי התפוררה כמעט בין לילה.
זה מה שטוב כשהם מצופפים שורות: הוצאת לבנה אחת - כל האחרות יקרסו אחריה.
