התמונות והסרטונים שתיעדו את הנעשה בסוריה בשבועות האחרונים – חלקם קשים לצפייה – הבהירו היטב מה יכולים לעולל גורמי הביטחון של המשטר החדש תחת הנשיא אחמד א-שרע (אבו מוחמד אל-ג'ולאני). חלק מתהליך ההתבססות של השלטון הסוני החדש כלל עימות, קטלני ומזעזע לפרקים, מול קבוצות המיעוט במדינה: העלווים שמהם הגיעה משפחת אסד, הדרוזים והכורדים. כל אחד מהמיעוטים הללו נע בימים אלה בין התגוננות, ניסיון הסדרה מול השלטון החדש וחיפוש אחר גורמים חיצוניים שיסייעו לו במקרה הצורך. אחד הגורמים אלה הוא, מטבע הדברים, מדינת ישראל.
מאז נפילת משטר אסד שולטת ישראל צבאית על אזור ביטחון מורחב בתוך שטח סוריה, מה שמחייב מעורבות כזאת או אחרת שלה בדינמיקה הלאומית הפנימית העדינה במדינה. בליל של אינטרסים ושיקולים מעצבים את המדיניות הישראלית מול סוריה: החשש מהתבססות מדינת ג'יהאד על הגבול הצפון-מזרחי, החשש ממעורבות הטורקית בשטח, היחס ההיסטורי המיוחד לכורדים, המחויבות לעדה הדרוזית ואפילו אפשרות לקשר שעד לאחרונה היה בלתי נתפס עם העלווים.
פשיטה לילית של הצנחנים בסוריה, השבוע:
(צילום: דובר צה"ל)
איך ישראל מתמודדת עם זה? מן הסתם, המהלכים בשטח אינם גלויים. הישראלי הממוצע יודע מעט מאוד על מה שעושה צה"ל בסוריה, ועוד פחות על מגעים מאחורי הקלעים – ככל שקיימים כאלה – מול העדות השונות במדינה. אבל לדבר אוהבים בישראל, והרבה. שר הביטחון כבר כתב ברשת X ש"ג'ולאני הוריד את הגלאביה ולבש חליפה והציג פנים מתונות - כעת הוא הוריד את המסכה וחושף את פניו האמיתיות: טרוריסט ג'יהאדיסטי מבית המדרש של אל-קאעידה". הוא התחייב באותה הזדמנות לטפל במי שיפגע באוכלוסייה הדרוזית בסוריה. גם נתניהו אמר ש"לא נסבול איום על העדה הדרוזית" והתחייב שצה"ל יישאר במרחב החיץ לזמן בלתי מוגבל.
כצפוי, אט אט מתעוררת התנגדות מעשית לשליטה הישראלית בשטח. שיאה עד כה התרחש השבוע, בירי לעבר כוח צה"ל בפינה הדרומית של הגולן הסורי, בואכה משולש הגבולות עם ירדן. לא היו נפגעים ישראלים, ולפי צה"ל היורים חוסלו מהאוויר, אולם ההיסטוריה מלמדת שמדובר רק בהתחלה. ההתנגדות הזאת תתרחב.
ההתפתחויות המהירות בסוריה, ההסכמים ושינויי הבריתות התכופים, מעוררים את השאלה כיצד צריכה ישראל לנהוג: האם נכון להתבטא פומבית בנוגע למעורבות שלה במדינה? ומה המשמעות של בחירת צד כזה או אחר בין העדות השונות?
סא"ל (מיל') אייל דרור, שעמד בראש מינהלת "שכנות טובה" בימי מלחמת האזרחים בסוריה, והיה אמון על הקשר בין ישראל לבין פלגים שונים של המורדים, סבור שכרגע אין לנו מדיניות בהירה. בראיון ל-ynet הוא טוען: "הזירה הסורית מחייבת גיבוש אסטרטגיה ברורה, כולל שיח מול המשטר. טמינת ראש בחול עלולה להביא את טורקיה קרוב אלינו. בהיעדר אסטרטגיה ברורה, תקריות כמו אלה שהתרחשה השבוע וגם חמורות יותר הן רק עניין של זמן".
מי שחי בסוריה יודע
הנחת הבסיס של מינהלת "שכנות טובה" בעשור שעבר הייתה שלצד האיומים שהולידה מלחמת האזרחים בסוריה, צצו גם הזדמנויות חדשות. סא"ל דרור היה אחראי לשיתופי פעולה נדירים שנרקמו עם אזרחים ומורדים מעבר לגדר, ול"מבצע השפעה" שמטרתו הייתה הן להעניק להם סיוע הומניטרי והן לשכנע אותם ששגו בתפיסתם את ישראל. מתוקף כל זאת, מדובר באדם שמכיר היטב ומקרוב את הזירה הסורית.
אתה שלם עם ההצהרות הפומביות של בכירים ישראלים בנוגע להתערבות בסוריה?
"צריך לדבר הרבה פחות ולעשות הרבה יותר. ראינו את זה היטב במקרה של חיזבאללה: אפשר לדבר ולאיים, אבל עד שלא יורד ראש של מישהו, אלה רק דיבורים. כשאתה רק מדבר, שום דבר טוב לא יוצא מזה. להיפך, לפעמים אתה רק מייצר תגובות נגד ומסנדל את עצמך. לכן, אם אתם רוצים לירות – תירו".
הוא מתייחס בין השאר לאיום ששיגרו לאחרונה נתניהו וכ"ץ לשליט א-שרע לא לפגוע בדרוזים בעיר ג'רמאנה ליד דמשק. "איום כזה אפשר היה להעביר לאל-ג'ולאני כמסר חשאי, ויש איך לעשות את זה", אומר דרור. "לחליפין, אפשר היה פשוט לתקוף ברגע שהכוחות של המשטר החדש מגיעים לשם. אבל למה להצהיר מראש? הרי כשאסד נפל לא הודענו שאנחנו עומדים להשמיד את כל צבא סוריה. פשוט השמדנו אותו. זה חשוב כתפיסת עולם במזרח התיכון".
למה המיעוטים בסוריה ביקשו מישראל להתערב?
"הם מוטרדים מהשלטון החדש שמורכב מאנשים עם אידיאולוגיה קיצונית. אצלנו עוד מדסקסים אם אל-ג'ולאני הפך מתון או לא, אבל מי שחי שם יודע כנראה יותר טוב מי הוא ומי אלה אנשיו. ברור לחלוטין שהם מוטרדים ממה שהולך לקרות להם בשנים הקרובות, ולכן הם מחפשים מישהו שיוכל להציל אותם. ישראל נחשבת בעיניהם למעצמה, מה גם שהיא מוטרדת משלטון ברוח אל-קאעידה ולא אוהבת את טורקיה. לכן הם מניחים שיש להם סיכוי לקבל ממנה עזרה".
חלק מהמיעוטים הגיעו, לפחות לעת עתה, להבנות מסוימות מול המשטר החדש, ולכן הפנייה לישראל עוד יותר מפתיעה. הם הרי לא היו עושים את זה לפני שנה-שנתיים, בטח לא פומבית.
"ברור, אבל אנחנו במזרח התיכון והנאמנויות בו משתנות מהר. בימי מלחמת האזרחים היו דרוזים שנתנו לחיזבאללה לפעול מהכפרים שלהם, לכאורה כי זה נכפה עליהם, והיום זה רעיון כמעט בלתי נתפס. לי היה די ברור שכל מי שיוכל - יבקש עזרה מישראל".
ואיך ישראל צריכה להתייחס לפניות שלהם?
"אני אומר בזהירות, כי אף פעם אי אפשר לדעת בוודאות, אבל לתחושתי השלטון בסוריה יישאר סוני. הוא יישאר אפילו אם אל-ג'ולאני יחוסל - וזה יכול לקרות, בין אם על ידי איראנים או על ידי סונים יותר קיצוניים. הסיבה היא שאני לא רואה כרגע שום מסגרת יותר מאורגנת מהסונים. העלווים חטפו מכה, לכורדים אין להם שום שאיפה לשלוט בסוריה והדרוזים רחוקים ואין להם תפיסות אימפריאליסטיות. כלומר, אנחנו נשארים עם הסונים.
"בנוגע לשאלה מה ישראל צריכה לעשות – אני מאמין בתפיסה של גם וגם. אפשר ליצר בריתות עם כולם. ברור שישראל חוששת ממדינת ג'יהאד ומכך שהטורקים יתקרבו אלינו לגבול, אבל אם ההנחה היא שהסונים יישארו השליטים בסוריה, למה ליצר התנגדויות מראש?".
מה לי ולעלווים
לפי סא"ל (מיל') דרור, הכעס בסוריה על ישראל מתמקד באופן מפתיע פחות בנוכחות הצבאית שלה ויותר בכך שהיא בוחרת צד במארג העדתי, עם תמיכה פומבית מוצהרת בדרוזים ועם קשר לכורדים. "מזה אני חושש", הוא מסביר. "הרוב המוחלט בסוריה הוא סונים, וכשהם שומעים שישראל הולכת עם העדות האחרות ולא איתם, זה עלול להתהפך עלינו.
"המשטר החדש, אלא אם יוכח אחרת מודיעינית, לא פועל נגדנו. אני מאמין שכרגע הוא חלש מדי ואין לו שום רצון להתעמת עם ישראל. אני לא אומר שצריך להוציא את צה"ל מהאזור המפורז ואני לא אומר לא לאסוף מודיעין ולפגוע במי שמאיים. אני רק תוהה למה צריך להגביר את האנטגוניזם בשכונה החדשה שמתעצבת בתוך סוריה. ממילא בשטח כבר נוצר חיכוך עם האוכלוסייה, אז למה להעמיק אותו עם הצהרות פומביות? למה להודיע שאתה מייצר ברית מול הגורמים האחרים?".
אנשי דת דרוזים שנכנסו לישראל מסוריה במהלך מרץ:
מה לגבי הבקשה שהופנתה מצד העלווים להתערבות ישראלית?
"בתוך כל המיעוטים בסוריה, הקבוצה שהכי מאוימת על ידי המשטר היא העלווים. אבל מה לי ולעלווים? להבנתי, בשום תרחיש לא אקבל יתרון מזה שאחבק אותם. הם אוכלוסייה קטנה ופחות רלוונטית מבחינתנו. עם כל הכבוד, שמדינות אחרות יקומו ויעזרו להם".
"גם לגבי הדרוזים אני לא בטוח שאנחנו מהמרים על הסוס הנכון. לדרוזים אנחנו מחויבים פה בארץ. בסוריה זה מיעוט שהיה נגדנו באופן מובהק. בנאמנות שלו לאסד הוא איפשר פעילות טרור בשטחים הקרובים אלינו. חוץ מזה, א-שרע משקיע המון מאמץ כדי לפייס אותם, מבטיח להם דברים וקונה את נאמנותם. מי אמר שעוד חצי שנה הם לא יתהפכו עלינו?".
עלתה טענה שלישראל יש אפשרות ליצור מסדרון גיאוגרפי רצוף עם הדרוזים והכורדים, כזה שיחליש את המשטר המתגבש. זה ריאלי?
"יש בעיה לייצר רצף טריטוריאלי כי יש הרבה מאוד סונים בדרך. צריך להכיר את המפה. כדי להגיע לדרוזים צריך לחצות את דרעא, ודרעא זה סונים. זה לא פרקטי. אני לא מאמין במונח 'משטר חלש'. כשהמשטר של בשאר אסד היה חלש, האיראנים שיחקו בו וחיזבאללה התעצם. לא מטריד אותי שהמשטר בסוריה יהיה חזק. אני אדאג להרתיע אותו בכוח. העיקר שיהיה חזק מבחינה פנימית. אם יעלה מחר מישהו אחר לשלטון בסוריה הוא יהיה כנראה הרבה יותר קיצוני מאל-ג'ולאני".
לעשות צעדים דיפלומטיים
תמצית העמדה של סא"ל דרור היא שישראל צריכה לשמור על קשרים הן עם השלטון בסוריה והן עם המיעוטים השונים, ובעיקר לעשות זאת בשקט – באמצעות העברת מסרים דיסקרטית וללא התלהמות פומבית. "צריך לעשות את זה לפחות עד שיתברר המצב במדינה", הוא אומר. "המשטר החדש לא מתון, אבל זה המשטר כרגע. מתישהו א-שרע יחליט באיזה מסלול הוא הולך. אולי בסוף הוא לא ילך עם טורקיה וקטאר אלא יבחר בערוץ של סעודיה והאמירויות? למה לנו ליצור מראש מצב שבו הוא עוין כלפינו?".
אם הוא ילך עם טורקיה וקטאר זו בעיה בלתי פתירה עבור ישראל?
"גם במקרה כזה יכול להיות שיהיו אינטרסים משותפים".
איך לדעתך א-שרע רואה את ישראל?
"מבחינה הצהרתית הוא בונה נרטיב שאנחנו התוקפן. אנחנו לא צריכים ליפול לפח הזה. יש הרבה צעדים דיפלומטיים שאפשר לעשות. צריך לפעול בכל הערוצים כמו שכולם עושים. למה צריך לבחור צד אחד?".
אנחנו צריכים לחשוש מהאירוע השבוע שבו ירו על חיילי צה"ל?
"כל מחבל שיורה על חיילי צה''ל, לא משנה אם מסוריה, לבנון, עזה, יהודה ושומרון או תימן, צריך להיתקל בתגובה אגרסיבית וקטלנית כמו הפעם. אבל מי שלא מבין שמדובר באירוע ראשון אך בוודאי לא אחרון, כנראה לא מבין את המזרח התיכון. מבחינת הראייה הסורית, צה"ל ומדינת ישראל הם כובשים בסוריה. הרוב הסוני שהשתחרר מעשרות שנים של דיכוי עלווי, מוצא עצמו תחת כיבוש ציוני".
ההתייחסות שלך לאל-ג'ולאני היא לא חד-משמעית.
"אני עדיין בדעה שהוא ואנשיו הם אנשי ג'יהאד, אבל על אף מגרעותיו, אני מעז להמר שהוא הרע במיעוטו, כי השליט הבא יהיה קיצוני הרבה יותר. ההיסטוריה הוכיחה זאת. לכן הזירה הסורית מחייבת גיבוש אסטרטגיה ברורה, כולל שיח מול המשטר בערוץ כזה או אחר".
