הלילה הדרמטי במשכן הכנסת: לאחר שעות של דיונים קדחתניים בחדרו של יו"ר ועדת חוץ וביטחון יולי אדלשטיין, הכריז הלילה (בין רביעי לחמישי) חבר הכנסת מהליכוד שהושגו הסכמות עם נציגי החרדים על "העקרונות עליהם תתבסס הצעת חוק הגיוס". הרבנים הבכירים הורו לחברי הכנסת מש"ס ודגל התורה להתנגד להצעת פיזור הכנסת הלילה, והסיעות החרדיות ביקשו מהאופוזיציה דחייה של שבוע - אלא שזו התעקשה שהחוק יעלה להצבעה בכל זאת.
נפילת הצעת חוק פיזור הכנסת במליאה
(צילום: ערוץ הכנסת)
61 חברי כנסת, ובהם מרבית חברי הכנסת החרדים שפעלו בהוראת הרבנים, התנגדו לפיזור הכנסת - ו-53 בלבד תמכו בה. הצעת החוק נפלה, וכעת לפי תקנון הכנסת לא תוכל לעלות שוב למשך חצי שנה - אלא אם ייווצר "שינוי נסיבות" שיגרום ליו"ר הכנסת לקצר את התקופה, וזאת במידה ש-61 ח"כים יתמכו באפשרות זו. בשל כך, מסמתן כי ממשלת נתניהו תוכל לשרוד עוד חודשים ארוכים ללא איום לפירוקה. למרות זאת, ראש האופוזיציה יאיר לפיד עקץ בציוץ ברשת החברתית X - וכתב: "קואליציית ה-61". ynet העביר את הדיון הארוך במליאה בשידור ישיר.
ב"הודעה מיוחדת" שהוציא אדלשטיין אחרי הכרעת המנהיגים הליטאים להתנגד לפיזור הכנסת טען כי "כפי שאמרתי לאורך כל הדרך - רק הצעת חוק אמיתית, אפקטיבית וכזו המביאה להרחבת בסיס הגיוס לצה"ל - תצא מהוועדה בראשותי. עמדתי על כך ללא פשרות".
6 צפייה בגלריה
הפתק מנתניהו שהעובר לאדלשטיין - שעה וחצי לפני פגישתו עם הח"כים החרדים
(צילום: סיון חילאי)
לאחר שתי הודעות ליליות מטעמו של המנהיג הליטאי של דגל התורה, הרב דוב לנדו, שבהן נטען כי "נושאים קריטיים טרם הוסדרו", בין היתר "בנושא האקוטי של לוחות הזמנים לחקיקה", יצאה הודעה נוסף מבית הרב שבה הכריע: "לאחר שמיעת כל ההתחייבויות מורה הרב לנדו לנציגות החרדית לדחות בשבוע את ההחלטה בעניין פיזור הכנסת, ולהתנגד הלילה בהצבעה כזו אם תועלה במליאה".
להודעה האחרונה מטעם הרב לנדו קדמה גם שיחת טלפון בין יו"ר דגל התורה, ח"כ משה גפני, לרב משה הלל הירש ששוהה כעת בארה"ב. גפני, כך נטען, הציג "התקדמות משמעותית בשיחות", כפי שכבר דווח מבית הרב לנדו מעט אחרי חצות. לאחר מכן התקיימה שיחה של ראש הישיבה עם חברי הכנסת אורי מקלב ויעקב אשר מצוות המו"מ של דגל התורה. "בשיחות העבירו הח"כים לרב הירש את תוצאות המו"מ מול נתניהו ואדלשטיין", נמסר. בעקבות כך הורה הרב הירש "שלא להצביע השבוע על פיזור הכנסת".
ברקע גם נוצר פיצול משמעותי בתוך אגודת ישראל של השר יצחק גולדקנופף, שעשוי לפרוש מהממשלה כעת לאחר שהחוק לפיזור הכנסת נפל. בניגוד להחלטת מועצת גדולי התורה, ח"כ ישראל אייכלר, נציגה של חסידות בלעז, הצביע יחד עם ש"ס ודגל התורה - שהתנגדו לפיזור הכנסת עוד הלילה - והודיעו על כך רשמית בהודעה משותפת.
מדובר במהלך חסר תקדים של אייכלר, שפועל בניגוד לעמדת מועצת גדולי התורה. שני נציגיה הנוספים של אגודת ישראל הצביעו יחד עם האופוזיציה בעד הפיזור - ובהודעה מטעם הסיעה נכתב כי "עד לרגע זה לא הוגשה טיוטת חוק, ואף לא הצעה כתובה עם פרטי החוק המסדיר את מעמד בני הישיבות, ומשכך אנו פועלים על פי הנחייתם הברורה של מרנן ורבנן חברי מועצת גדולי התורה שליט"א ותומכים בהצעה לפיזור הכנסת".
לאחר הודעת אדלשטיין הלילה יצאה כאמור הודעה משותפת מדגל התורה וש"ס שבה נכתב כי "לאחר שיחות ממושכות שקיימו נציגינו מול יו"ר ועדת החוץ והביטחון הושגו הבנות באשר לעקרונות חוק שמירת מעמדם של בני הישיבות. מאחר ונדרש עוד מספר ימים להשלמת גיבוש הנוסח הסופי, ובהתאם להנחיית מרנן ורבנן מועצת גדולי התורה של דגל התורה ומועצת חכמי התורה של ש"ס, הוחלט לדחות לשבוע הבא את ההצבעה על פיזור הכנסת כדי להעניק את השבוע הקרוב לצורך השלמת התהליך והגעה לנוסח הסופי".
הם אף פנו לאופוזיציה "בבקשה לדחות את הצעת החוק לפיזור הכנסת המובאת מטעמם לשבוע הבא. ככל שההצעה לא תידחה - נצביע נגד פיזור הכנסת". ההודעה יצאה לאחר שהדיון על החוק לפיזור הכנסת החל - ושעה קלה לפני שהצביעו יחד עם הקואליציה והפילו את ההצעה.
הדרמה מאחורי הקלעים
במסדרונות הכנסת נמשכה הדרמה מאחורי הקלעים עד השעות הקטנות של הלילה: נציגים מארגוני המשרתים הגיעו אמש למשכן כדי להיפגש עם בכירים בקואליציה ולנסות למנוע פשרות מרחיקות לכת, לאחר שנחשף ב-ynet שנציגי החרדים ויתרו על דרישת היסוד מהליכוד לנסח חוק השתמטות מסודר - והודיעו שיסתפקו ב"מסמך עקרונות". הנציגים הגיעו גם לאזור לשכתו של אדלשטיין, ושוחחו עם אנשיו לגבי הפשרות המוצעות לחרדים. בהמשך, לאחר שיצאו עוד הודעות מטעם המנהיגים החרדים, לא התאפשר לנציגי ארגוני המילואים להיכנס לחדר המו"מ. רק לאחר ההכרזה על "הסכמות" הם נכנסו לפגישה נוספת עם אדלשטיין.
אחד מהם הסביר: "אנחנו צריכים להיות פה, לא יכולים להישאר מחוץ לאירוע הזה". לקראת חצות בסביבת אדלשטיין כי הצדדים "מתקרבים להסכמות", ולמעשה גיבשו הבנות על סמך אותו מסמך. בהודעה אחרי הוראת הרבנים התגאה אדלשטיין ב"בשורה היסטורית". "אנחנו בדרך לתיקון אמיתי בחברה הישראלית וביסוס ביטחונה של מדינת ישראל. בקרוב ועדת החוץ והביטחון תחל הדיונים על החוק וקידומו לקראת קריאה שניה ושלישית. אנחנו בדרך להיסטוריה", הוסיף.
בש"ס, כך אומרים גורמים, קיבלו הרבנים את העקרונות שהושגו בחדר הסגור - בעוד גורמים באגודת ישראל של גולדקנוף הסתייגו: "לא יהיה חוק, ואם יהיה חוק אנחנו מקווים שהוא לא יהיה רע לחרדים".
"בלי הסרת האיום - אין מה לדבר"
קודם לכן, אדלשטיין הבהיר לחרדים כי "בלי הסרת איום הפלת הממשלה - אין מה לדבר. אני לא עובד באיומים". אלא שאז נתניהו החליף מילים עם אדלשטיין, רגע לפני הישיבה המיוחדת במליאת הכנסת עם נשיא ארגנטינה חאביר מיליי. זמן קצר לאחר מכן, נתניהו שלח אליו פתק באמצעות ראש הסגל צחי ברוורמן - ובהמשך השיב אדלשטיין בפתק משלו. כשעה וחצי לאחר חילופי הפתקים, באופן לא מפתיע - נערכה הפגישה בין אדלשטיין לח"כים החרדים מקלב ואשר, שטוען כי זו התקיימה רק אחרי "הסרת האיום".
הוויכוח בין הצדדים, גם ביממה האחרונה, סבב סביב סוגיית הסנקציות. המסמך כולל הסכמות עקרוניות של החרדים לשלילת רישיון נהיגה ולמניעת יציאה מהארץ מהיום הראשון במקרה של השתמטות, לצד הקמת ועדת חריגים. כמו כן, הוסכם על ביטול סבסוד לימודים אקדמיים והעדפה מתקנת בשירות התעסוקה, אך סנקציות כלכליות נוספות ייכנסו לתוקף רק לאחר שנה, ורק אם לא תירשם עמידה ביעדי הגיוס. לפי הסיכומים המסתמנים, לטענת גורמים בקואליציה, רוב הסנקציות יחולו באופן מיידי, למעט סבסוד מעונות. בסביבת אדלשטיין טוענים שאם יגיעו הלילה להסכמות "ניתן לגבש נוסח חוק בתוך שבוע".
מקורביו של יו"ר ועדת החוץ והביטחון אף הוסיפו אחרי הודעות הרבנים כי "אם הורדנו את איום הפלת הממשלה מהפרק והאופוזיציה נקרעת עכשיו בתוך עצמה - אפשר לסכם שזה יום לא רע".
היועצת המשפטית של הכנסת שגית אפיק, בתיאום עם היועצת המשפטית של ועדת החוץ והביטחון, מתעקשת על מנגנון סנקציות שיחול לאורך כל החוק, וממשיכה להיפגש עם גורמים רלוונטיים - בהם נציגי החרדים, יו"ר הקואליציה אופיר כץ ומזכיר הממשלה יוסי פוקס - כדי לוודא שניתן יהיה להגן משפטית על המתווה. באמצע אחת הפגישות אמש, יצאו נציגי החרדים לשיחת טלפון ממושכת עם המנהיג הליטאי הירש, כדי לעדכנו בפרטי ההצעה - עדות לכך שהקרב הפוליטי בלב הכנסת מתנהל גם הרחק מעבר לכותליה.
חברי הכנסת מהליכוד שנאמו מעל הדוכן אתמול לא נעמדו לצד המשרתים שקורסים תחת הנטל במלחמה, ולא גיבו את אדלשטיין - שמצהיר על רצון להביא חוק שיגדיל את מספר המתגייסים החרדים ויכלול גם סנקציות אישיות - והיו מי שאף תקפו אותו, למען הצלת הממשלה.
ח"כ טלי גוטליב, למשל, אמרה כי אדלשטיין "לא יכול להיות יו"ר ועדת החוץ והביטחון". לדבריה, אדלשטיין "חותר תחת ראש הממשלה ותחת הממשלה. שלא יספרו לי סיפורים שהוא כל כך אידיאליסט - הוא כל כך אידיאליסט שהוא מזמין את 'אחים לנשק' לוועדת חוץ וביטחון לדון בחוק הגיוס, את הקבוצה שהמרידה והסיתה לסרבנות".
לאחר מכן נאם במליאה שר החינוך יואב קיש והזהיר: "אנחנו חייבים להתקדם עם החקיקה שתגדיל את גיוס החרדים, זה המבחן האמיתי - איך מייצרים חוק שיביא לגיוס וייתן מענה לצורכי הצבא. לצערי יש קיצונים בשני הצדדים: אצל החרדים שלא רוצים שיתגייס אף אחד, ויש קיצונים באולם שרק רוצים שהממשלה הזאת תיפול. יש פה מהלך משמעותי ונכון וצריך לוודא שהוא מצליח. זה צו השעה - מצד אחד מענה לצורכי צה"ל - ומנגד וחיבור החברה החרדית לחברה הישראלית כולה".
מה עומד מאחורי התעקשות האופוזיציה - והמשמעות
האופוזיציה כאמור התעקשה להעלות את החוק לפיזור הכנסת להצבעה עוד הלילה, למרות שבשעות האחרונות היה לה ברור כי הוא לא צפוי לעבור בקריאה טרומית. גורמים באופוזיציה הסבירו כי הם לוקחים בחשבון שיש פגרה בת שלושה חודשים החל בחודש הבא - ואם החוק לא עובר היום, אז חצי שנה של דחייה היא "לא משמעותית" - בהנחה שיו"ר הקואליציה ויו"ר ועדת הכנסת אופיר כץ גם ככה היה "מורח את הזמן" כדי לצלוח את כנס הקיץ בשלום.
לפי חוק יסוד: הכנסת, פיזור הכנסת באמצעות הצעת חוק פרטית דורש רוב רגיל- כלומר, יותר תומכים ממתנגדים בהצבעה. אם הצעת החוק תעבור בקריאה טרומית הלילה, היא תועבר לוועדת הכנסת להכנה לקריאה ראשונה, ומשם לשתי קריאות נוספות. אם תהיה הסכמה פוליטית רחבה, ההליך יכול להסתיים תוך עד סוף הכנס. מרגע אישור החוק בשלוש קריאות, הבחירות ייקבעו תוך 90 יום, אלא אם ייקבע מועד אחר במסגרת החוק.
כיום מונה הקואליציה 68 חברי כנסת, כולל ש"ס (11) ויהדות התורה (7). אם שתי הסיעות החרדיות היו מצביעות בעד פיזור הכנסת, מה שלא קרה הלילה, ההצעה יכולה הייתה לעבור. למעשה, גם אם רק אחת מהסיעות הייתה תומכת באופן פעיל (בתנאי שהשנייה לא תצביע נגד), האופוזיציה הייתה יכולה להשיג רוב זמני שיספיק לה להעביר את הצעת החוק בקריאה טרומית. כל זאת לא קרה.
האופוזיציה לקחה הלילה סיכון משמעותי - שכן בשל העובדה שהצעת החוק נפלה בקריאה טרומית, לא ניתן להעלות הצעת חוק דומה בחצי השנה הקרובה, כלומר עד חודש דצמבר, אלא באישור יו"ר הכנסת אמיר אוחנה. באופוזיציה כאמור לקחו את האופציה הזו בחשבון - ובנוסף טוענים כי למרות שההצעה לא עברה הלילה במליאה, היא חשפה פערים בתוך הקואליציה, וגם לחרדים לא יהיה את הקלף שאיתו יוכלו לאיים בבחירות כדי לקדם חוק השתמטות, כי גם הם לא יוכלו להעלות את הצעות החוק לפיזור הכנסת במשך חצי שנה.
פורסם לראשונה: 23:06, 11.06.25
