בתדרוך מיוחד שערך היום (שני) שר הביטחון ישראל כ"ץ, הוא סיפק סקירה מקיפה על מבצע "עם כלביא" - המהלך הצבאי שלדבריו נבנה במשך חודשים ונועד לבלום את פרויקט הגרעין האיראני - והדגיש את הצורך להשלים את פירוק חמאס. הוא גם הביע התנגדות להסלמה מול חיזבאללה, הבהיר כי לא יחזיר את הצווים המנהליים נגד יהודים ביהודה ושומרון, ותיאר את חזון "היום שאחרי" - שכולל מתחם אזרחי שיחצוץ בין העזתים לחמאס, עידוד ההגירה מרצון והאחיזה הביטחונית של צה"ל בשטח.
שר הביטחון כ"ץ לאחר מכת הפתיחה באיראן
(צילום: שירה קינן, משרד הביטחון)
4 צפייה בגלריה
כ"ץ לצד הרמטכ"ל זמיר בבור, בזמן תקיפות חיל האוויר בטהרן
(צילום: אריאל חרמוני, משרד הביטחון)
מכת הפתיחה באיראן: "בלי יכולת הסטנד-אין - לא היה מבצע"
השר פרט את רצף הדיונים וההתפתחויות עד מכת הפתיחה באיראן ב-13 ליוני במבצע "חתונה אדומה" לחיסול בכירי הצמרת הביטחונית באיראן: בישיבה שנערכה ב-14 בנובמבר אשתקד, התקבלה החלטה על פעולה "כחול-לבן", שהתמקדה בפורדו, מתוך הבנה כי ההישג הצפוי בה יהיה מוגבל, ובתקווה ששיתוף פעולה עם ארה"ב יתאפשר. בישיבה זו נקבע לראשונה יעד מכת הפתיחה לחודש אפריל, עם חלופה שנבחנה לחצי שנה מאוחר יותר - באוקטובר.
השר כ"ץ הדגיש בישיבה זו, לדבריו, את חשיבות יכולת ה"סטנד-אין" של חיל האוויר - יכולת שלא הייתה קיימת קודם לכן, ושהשגתה היוותה אתגר משמעותי לחיל האוויר ואגף המודיעין. "בלי היכולת הזו לא היה מבצע באיראן", אמר, "זה שינה את כל התמונה". הכוונה היא ליכולת של חיל האוויר להגיע לשמי איראן ולבצע תקיפות חוזרות לאורך ימי הלחימה, תוך שמירה על נוכחות ועל חופש פעולה מבצעי.
ההכנות למבצע כללו גם את מבצע "נרניה", במסגרתו סוכלו מדענים מעורבים בפרויקט הגרעין. בנוסף לכך, הונחתה המערכת להכין גם סיכול של מערך הפיקוד והשליטה (פו"ש) - במטרה לשבש את יכולתה של איראן להגיב. בישיבה שהתקיימה בדצמבר אשתקד, נדונה מכת פתיחה שתתמקד בפגיעה בבכירים בצמרת הביטחונית של איראן, במטרה לפגוע אנושות ביכולת התגובה המיידית ולייצר נזק משמעותי לתפקוד ההנהגה הביטחונית.
כ"ץ חזר על החשיבות של יכולת ה"סטנד-אין", ואף נדונה אפשרות לשיתוף פעולה עם ארה"ב. באותו דיון צוין כי עצם היציאה למבצע התאפשרה הודות להישגים ולהצלחות שהושגו במלחמת "חרבות ברזל". בישיבה בינואר, תחת שם הקוד "הילה", גובש היעד המרכזי: ביטול זמני של יכולת הייצור והפיתוח של נשק גרעיני באיראן, כך שתצטרך לקבל החלטה מחודשת אם לשקם את התוכנית. במקביל, הביע אז השר תקוות להרתעה ארוכת טווח.
הדמיה מתקיפות צה"ל באיראן
(צילום: דובר צה"ל)
במהלך החודשים הבאים התקיימו דיונים סדורים שבחנו את מוכנות צה"ל, את מועד היציאה האפשרי, את רמות הכוננות, ואת השפעת תקיפה כזו על זירות נוספות. ב-27 במרץ התקיים דיון שעסק בבניית שכבות ההגנה הנדרשות לקראת מכת הפתיחה. בפברואר ומרץ נבחנה תגובת איראן האפשרית, נבנו שכבות הגנה, וחודדו התוכניות המבצעיות. ב-17 באפריל נקבע כי צה"ל ערוך לפעולה החל מ-1 במאי, עם כוננות של שבועיים מראש. הדיון כלל את האפשרות של גיבוי אמריקני, אך לא פעולה משותפת. עלו בו גם סוגיות קריטיות - הנזק הרב שצפוי להיגרם למתקן העשרת האורניום בנתנז, חשיבות עיכוב הפעולה בפורדו, חשיבות הפגיעה במתקן ההמרה העילי, וכן האפשרות להפעיל את "נרניה" רק לאחר תגובת איראן.
בדיון נוסף באותו יום, תורגל תרחיש של תקיפה איראנית מיידית, שלא יצאה לפועל, אך הולידה שורת הנחיות - ובהן הנחיית שר הביטחון לאשר את מתווה מתן ההתרעה המוקדמת לציבור במקרה של מתקפת טילים. לקראת סוף אפריל נערכה סקירה נוספת ("ספירת העומר") שבה הובהרה ההתחייבות לתאם את מועד התקיפה אם תתבצע עם ארה"ב. כ"ץ הורה להכין תכנית הרס נרחבת בטהרן שתהווה איום מרתיע ברור. עוד עלתה בדיון סוגיית מוכנותה של ארה"ב להגן על כוחותיה בזירה.
במאי נחתמה הנחיית הדרג המדיני על כוננות "פ+7" - התראה של שבעה ימים ליציאה למתקפה באיראן. בדיון "משחק מלחמה" שהתקיים ב-22 במאי, הוגדרה שאלת המדיניות האמריקנית כתנאי מרכזי, כאשר "אור ירקרק", כהגדרת שר הביטחון, נחשב לתנאי מינימלי לביצוע המבצע. קבלת האות הזו הוטלה על הדרג המדיני.
תוכנית "טורנדו": אפקט הפתעה מדויק בלב טהרן
בדיון זה הוצג גם הרציונל לתוכנית "טורנדו" - מהלך מסיבי בעומק טהרן שנועד לייצר אפקט הפתעה עוצמתי וממוקד. ב-27 במאי התקיים דיון נוסף שבו הוצגה לשר העמקה בעבודת הפללת המטרות המודיעיניות, וחודדו מרכיבי תוכנית "טורנדו". במהלך הדיון שאל שר הביטחון את נציגי חיל האוויר על יכולתם ורצונם לפעול באיראן, ולטענתו קיבל מהם תשובה חד-משמעית ובוטחת. עד שלב זה, רק קומץ שותפי סוד היו חשופים למידע: ראש הממשלה בנימין נתניהו, השר כ"ץ, השר רון דרמר, הרמטכ"ל רב-אלוף אייל זמיר ואלוף פיקוד העורף רפי מילוא.
ב-29 במאי אושרה רשמית תוכנית "טורנדו", כששר הביטחון קובע כי היא צפויה לייצר אפקט הפתעה חסר תקדים הן בהיקף והן בדיוק. בשלב זה הושלם גם ריכוז המטרות הרלוונטיות לתקיפה. ב-4 ביוני עלתה רמת הדריכות לכוננות "פ+3", בחתימתם של רה"מ ושר הביטחון. יום לאחר מכן התקיימה פגישה עם הרמטכ"ל לאישור המסרים האסטרטגיים לתקשורת, כשנכון לאותו שלב שאלת מעורבותה הישירה של ארצות הברית עוד נותרה עמומה.
ב-9 ביוני הונחו צה"ל והמערכת הביטחונית לעבור למצב כוננות לקראת מימוש התקיפה, והוגדר באופן סופי כי מכת הפתיחה תתרחש ב-12 ביוני. כ-36 שעות לפני היציאה, אלפים מקרב לוחמי צה"ל שהיו שותפים למבצע כבר ידעו על מועד הפעולה. לדברי שר הביטחון, מכת הפתיחה של מבצע "עם כלביא" סיכלה מתקפה איראנית רחבת היקף שהייתה קרובה לביצוע. "פעלנו כדי להיות הראשונים שמכים, ולא אחרי מאות שיגורים לעברנו", אמר.
חלק מהבכירים האיראנים, כך סיפר, זיהו את הסיכון למתקפה נגד מטרותיהם, אך לא נערכו בהתאם. "הם חשדו, אבל לא ברמה שגרמה להם לפעול", אמר כ"ץ. הוא הביא כדוגמה את מפקד חיל האוויר של משמרות המהפכה, אמיר עלי חאג'יזאדה, שחוסל יחד עם בכירים נוספים שהיו עמו במפקדה. במהלך מכת הפתיחה, ציין כ"ץ, חלק מהמטרות שונו בזמן אמת ותוקפו בהתאם להתפתחויות. לפי הערכת צה"ל, ההישג המרכזי של המהלך צפוי היה להתקבע במהירות אולם ההבנה הייתה שלאחר תקופה ארוכה יותר איראן עלולה להתחיל להשתקם ולחדש חלק מהיכולות שנפגעו.
לדברי גורם בכיר, הנזק שנגרם לא נבחן לפי כל מטרה בנפרד, אלא כמכלול של פגיעה ביכולת הפיתוח וההגנה. תוכנית "טורנדו" תרמה גם להשפעה תודעתית פנימית באיראן, ולדבריו, היכולת של חיל האוויר לשוב ולפעול בשטח איראן בעתיד - היא נכס אסטרטגי משמעותי.
4 צפייה בגלריה
עזתים בג'באליה בדרך לחלוקת סיוע. "תוכנית ההגירה צריכה להתממש"
(צילום: Omar AL-QATTAA / AFP)
עזה והיום שאחרי: "עיר הומניטרית" על חורבות רפיח?
כ"ץ ציין כי בזירות האחרות - לבנון, סוריה ועזה - נשמרת דריכות. לדבריו, ישראל איננה מעוניינת לחדש את הלחימה מול חיזבאללה, אלא לממש את ההסכם. בסוריה, לדבריו, נוכחות צה"ל נדרשת, והדבר הוכח בתפיסת חוליה איראנית רק אתמול. בעזה, לדבריו, ישנה שליטה בכ-70% מהשטח, והכוונה היא להישאר בו לאחר סיום הלחימה, עד להחזרת כל החטופים.
לדברי כ"ץ, שר האוצר בצלאל סמוטריץ' לא דחה את סוגיית הסיוע ההומניטרי, אלא הביע התנגדות לכך שיתבצע בתיווך חמאס. השאיפה, לדברי כ"ץ, היא להוסיף ארבעה מוקדים נוספים לחלוקת סיוע, בנוסף לארבעה הקיימים כיום. הוא גם התייחס למחלוקת שפרצה בעקבות דבריו של סמוטריץ', ואמר שהוא מגבה את זמיר: "אין מה לתקוף את הרמטכ"ל. צה"ל לא קשור לוויכוח הזה - רק צריך לאבטח את המתחם". לדבריו, צה"ל איננו אחראי על חלוקת הסיוע, אלא רק על אבטחתו.
הוא ציין כי קיימת שאיפה להקים "עיר הומניטרית" מדרום לציר מורג, על חורבות רפיח - מתחם אזרחי גדול שירכז את האוכלוסייה העזתית ויפריד בינה לבין חמאס. ניהול המתחם טרם סוכם, ומתבצע ניסיון לאיתור גורם בינלאומי שיתכלל את הפעילות בו. עוד שאיפה שציין היא להשאיר את ציר מורג בשליטתו של צה"ל. בנוסף, כ"ץ הדגיש כי עדיין קיימת שאיפה לעודד הגירת תושבים מרצון מרצועת עזה, כאשר רה"מ פועל לדבריו לאיתור מדינות רלוונטיות לקליטתם. "תוכנית ההגירה צריכה להתממש", ציין. בנוסף לכך, הבהיר כי צה"ל יחזיק ברצועת ביטחון באזורים שולטים, וכי יש לוודא שחמאס מפורק מנשקו.
בעניין חוק הגיוס, כ"ץ הבהיר כי הטיפול עבר לוועדת חוץ וביטחון, אך לדבריו - הוא גיבש מתווה ריאלי לשילוב אלפי חרדים מדי שנה. "לא מנעתי משלוח צווים, אך זה לא הפתרון - נדרש הסכם רחב", אמר.
תיעוד מתקיפת הקצין בבנימין
4 צפייה בגלריה
בתים שהוצתו והושחתו בגרפיטי בידי נערי גבעות. "אין כוונה להחזיר צווים מנהליים נגד יהודים"
(צילום: דובר צה"ל)
"הצתות בידי יהודים אינן טרור, המשטרה צריכה לאכוף"
בסוגיית הפרעות של נערי הגבעות ביהודה ושומרון, ציין כי אין בכוונתו להחזיר צווים מנהליים נגד יהודים, אלא ש"המשטרה צריכה לאכוף". מבחינתו, הצתת יישובים פלסטיניים בידי יהודים "אינה נחשבת לטרור", ואילו כלפי פלסטינים אין כוונה לבטל מעצרים מנהליים.
שר הביטחון הצהיר כי מבצע "עם כלביא" הנחית מהלומה קשה על תוכנית הגרעין האיראנית: "פגענו פגיעה אנושה ביכולת הגרעין של איראן. תוכנית הגרעין נבלמה". עם זאת, לדבריו, ישראל איננה שואפת כעת לנהל מערכה של תקיפות נקודתיות בתגובה על כל פרובוקציה, אלא לשמור על כשירות גבוהה ודריכות מתמשכת. "פחות מטרידה אותי כרגע סוגיית הגרעין - אלא מייצור הטילים", הוסיף.
לדבריו, העובדה שאין בידי איראן מערך הגנה אווירית אפקטיבי "מטרידה אותם - הם חשופים", וציין בגאווה: "הוכחנו יכולות מדהימות, חייבים לשמר את ההישגים". בתוך כך, הדגיש את הצורך בהשלמת מלאים חסרים בעקבות מבצע "עם כלביא" ומלחמת "חרבות ברזל", ואת הצורך בהתעצמות נוכח כלל האתגרים - ובהם גם הזירה החות'ית.
לגבי החות'ים, שאותם צה"ל שוב תקף הלילה, הבהיר השר כי ישראל לא תאפשר מצב של מלחמת התשה. הוא השיב בשלילה לשאלה האם מופעל לחץ על ארה"ב לסייע בזירה זו, והבהיר כי הסוגייה לא קשורה לדיונים שמתקיימים מול איראן: "לא נקשור את ארה"ב מול החות'ים". לדבריו, עיקר הנזק שנגרם כעת לחות'ים הוא כלכלי. בהתייחס לשאלה האם פתיחת הזירה האיראנית פגעה ביכולת חיל האוויר להעניק סיוע לכוחות הלוחמים בעזה, השיב כ"ץ כי אכן היו פחות כלי טיס זמינים בזירה הדרומית - ולכן בצה"ל בוצעו התאמות במשימות ובחלוקת המשאבים.
