קבר אותה בעודה בחיים - ולא הורשע ברצח: בית המשפט המחוזי בחיפה זיכה בצהריים (ראשון) מחמת הספק את אדוארד קצ'ורה (53) מקריית מוצקין מרצח בנסיבות מחמירות של הנערה ליטל יעל מלניק (17) באוקטובר 2021. השופטים הרשיעו פה אחד את קצ'ורה בעבירות של גרימת מוות ברשלנות, בעילה אסורה בהסכמה והפרת הוראה חוקית. בני משפחתה של המנוחה פרצו בבכי לשמע הקראת הכרעת הדין של השופטים. האחות רות אמרה: "זה לא הגיוני שהיא קברה את עצמה בחול". התיאורים בכתבה קשים לקריאה.
הכרעת הדין של אדוארד קצ'ורה
(צילום: שרון צור)
הרכב בית המשפט - אב בית הדין השופט יחיאל ליפשיץ, השופטת גלית ציגלר והשופט שמואל מנדלבאום - קבע כי "לכל הפחות הוטל ספק סביר בטענות המאשימה לעיל", והפנה בהכרעת דין ארוכה ומנומקת, בין היתר לקשיים ראייתיים וכן לחוות דעת רפואית שהגישה ההגנה. בהתאם לחוות הדעת, קיימת אפשרות שלפיה מותה של המנוחה נגרם עקב תאונה על פי התרחיש הבא - נשימתה של המנוחה באמצעות הצינור גרמה לעלייה ברמת הפחמן הדו-חמצני בגופה, הכרתה התערפלה, וכתוצאה מכך היא שאפה בטעות חול וחצץ שחדרו לדרכי נשימתה וגרמו למותה".
עם זאת, בית המשפט הדגיש כי "אין בזיכויו של הנאשם מעבירת הרצח כדי להפחית מחומרת מעשיו ולשחררו לחלוטין מאחריות למותה של המנוחה. נקבע בהקשר זה כי מעשיו ומחדליו של הנאשם אפשרו את ביצוע ה'טקס' שהוביל למות המנוחה. על כן הורשע הנאשם בעבירה של גרימת מוות ברשלנות. כמו כן הרשיע בית המשפט את הנאשם בעבירה של בעילה אסורה בהסכמה, תוך קביעה שהוא ניצל את תלותה של המנוחה בו, וכן הורשע בעבירה של הפרת הוראה חוקית, לאחר שנקבע כי הוא הפר צו שניתן על ידי בית המשפט ואשר אסר עליו להיפגש עם המנוחה".
לודמילה, סבתה של המנוחה, אמרה אחרי הקראת הכרעת הדין: "הלב שלי מתפוצץ. ארבע שנים חיכיתי כדי לראות שהוא מקבל את מה שצריך. לא היה צדק בשביל ליטל יעל, קצ'ורה לא קיבל את מה שמגיע לו. היא נשארה שם מתה, מי רצח אותה? רק בן אדם אחד. היא כבר ארבע שנים לא בחיים, ואין צדק".
עו"ד אפרת נחמני-בר, שמלווה את משפחת המנוחה יחד עם עו"ד שרון זגגי-פנחס, אמרה: "לדעתנו יש כאן בלבול טרגי בין המושג ספק סביר למושג ספק כלשהו. מה שהיה חסר לנו זה מתן משקל מכריע, מהדהד, לעובדה שמדובר בנאשם ששיקר שוב ושוב לשאלה מה הוא עשה שם, מה הוא חשב שהוא עשה, למה הוא התקשר מיד לחברה שלו לשעבר אחר כך, למה הוא לא בדק מה שלומה. כל הדברים האלה היו צריכים להוביל למסקנה שהספק שנוצר מכל מיני תרחישים תיאורטיים על תקלת נשימה עצמית הוא לא ספק סביר".
היא הוסיפה: "אנחנו נבקש מהפרקליטות לערער, לכל הפחות הייתה צריכה להיות כאן המתה בקלות דעת. הוא היה פזיז לגבי האפשרות שמשאיר מישהי כל כך מורכבת, אחרי לילה שלם, אחרי שיש לו התקף קנאה כלפיה, אחרי שיש לו מניע כלפיה והוא משקר ולא משתף פעולה. הוא לא נתן לזה הסבר ואין ספק סביר. לא כל ספק הוא ספק סביר, ואנחנו מקווים שהפרקליטות תערער ושהצדק ייעשה".
עו"ד יניב מנור, סנגורו של הנאשם מהסנגוריה הציבורית, ביקש לשחרר אותו כעת מכיוון שהוא יושב במעצר כבר ארבע שנים. הפרקליטות התנגדה לשחרור, ובכוונתה לערער על זיכויו של קצ'ורה מעבירת הרצח. שלב הטיעונים בעונש יתקיים בעוד שלושה שבועות, ובית המשפט החליט שעד אז קצ'ורה יישאר במעצר.
עו"ד מנור אמר: "מדובר בטרגדיה קשה וכואבת, אך חשוב להדגיש כי לאדוארד לא הייתה כל כוונה לגרום למותה של יעל. אדוארד כואב את מותה הטרגי. לאורך כל הדרך טענו לחפותו מעבירת הרצח והצגנו ראיות פורנזיות שחיזקו את עמדתנו. אנו מברכים ומודים על החלטת בית המשפט לקבל את טענותינו ולזכות את אדוארד מעבירת הרצח בנסיבות מחמירות אחרי ארבע שנות מאבק".
לרה צינמן, יו"ר ארגון משפחות נרצחים ונרצחות, אמרה: "אנחנו המומים מהזיכוי מהאשמה ברצח. למערכת המשפט תפקיד מרכזי בבלימת מגפת רצח הנשים בישראל, אך היא אינה ממלאת את חלקה, משום שאינה יוצרת הרתעה אמיתית. הזיכוי ניתן למרות עדים רבים, למרות עדות שני מומחים, למרות חקירה שהובילה להגשת כתב אישום ברצח. מערכת המשפט לא נתנה מספיק משקל לצו ההרחקה בתוקף, ליחסי כוח לא שווים בין גבר בן 50 לנערה בת 17, לגזלייטינג ושליטה שיטתית שנועדו למנוע ממנה להתנתק ממנו, לבגידה באמון הנערה שהובאה לאתר בנייה, שם נקברה בחול".
הצליחו לחפור קבר באתר הבנייה
זאת הייתה אחת הטרגדיות המזעזעות שהתרחשו בישראל בשנים האחרונות. קצ'ורה עבד כאח בבית החולים לבריאות הנפש "מעלה כרמל" בטירת כרמל, שם הכיר את הנערה וניהל עימה קשר רומנטי. יעל ליטל, תושבת אור עקיבא, נמצאה קבורה באתר בנייה בקריית מוצקין.
קצ'ורה נעצר באותו הבוקר כשישן במיטתו. הוא נחקר ביחידה המרכזית (ימ"ר) של משטרת מחוז חוף, ובהמשך הוגש נגדו כתב האישום שייחס לו מלבד עבירת הרצח גם בעילה אסורה בהסכמה תוך ניצול יחסי תלות, וריבוי עבירות של הפרת הוראה חוקית.
בכתב האישום, שהוגש על-ידי פרקליטות מחוז חיפה, נטען כי ב-1 באוקטובר 2021, בשעה 08:42, ליטל יעל התקשרה לקצ'ורה וביקשה להגיע לביתו בקריית מוצקין. ההתקשרות הטלפונית אירעה בעת שהנערה יצאה לחופשת סוף שבוע מהפנימייה שבה הושמה יומיים קודם לכן. אף על פי שקצ'ורה היה מודע לכך שיש נגדו צו הרחקה ממנה, הוא הסכים שהנערה תגיע אליו.
ליטל יעל נסעה לביתו של הנאשם במקום לחזור לבית סבתה, ושהתה שם לאורך היום. בשעה 22:36, בעקבות דיווח סבתה של הנערה על היעדרותה, הגיעו שוטרים לביתו של קצ'ורה כדי לאתרה. הם דפקו על דלתו, הוא לא פתח - והם עזבו את המקום.
בשעה 23:00 עזבו השניים את הבית מחשש ששוטרים ישובו אליו ויאכפו את הצו. בשלב הזה הם החלו לשוטט במקומות שונים בקריות כדי לחמוק מהשוטרים, ולפי כתב האישום התכוונו להגיע אל תחנת מטרונית כדי שהנערה תשוב לבית סבתה. השניים המשיכו להסתובב בקריית מוצקין עד לשעות הבוקר המוקדמות, ובמהלך שהותם יחד סיפרה הנערה לנאשם על מצוקתה הנפשית.
ב-2 באוקטובר, בשעה 05:58, קצ'ורה וליטל יעל הלכו אל פארק "הבנים" בקריית מוצקין כדי לחפור מעין קבר שהנערה תיכנס אליו, ותכוסה על-ידי קצ'ורה באופן שתוכל לנשום בתוכו. השניים ניסו לחפור במקום באמצעות את חפירה, אך ללא הצלחה. לנוכח כישלונם, הם הלכו לאתר בנייה בעיר.
בשעה 07:39, בהיותם באתר הבנייה, ניסו השניים לחפור בכמה מקומות באמצעות אתי חפירה, אך גם הפעם ללא הצלחה. בהמשך הגיעו אל תלולית חול באתר, שם הצליחו לחפור את הקבר. בשעה 08:15 קצ'ורה ניגש אל מזבלה שממוקמת באתר הבנייה, ולקח ממנה רשת במבוק וקלקר על-מנת להניחם בתחתית הקבר.
בשעה 08:21 נכנס קצ'ורה לבניין באתר הבנייה, והביא ממנו צינור באורך כ-1.2 מטר. הוא חזר כעבור דקה אל התלולית, וליטל יעל, שבטחה בו וסמכה עליו לחלוטין, נכנסה אל הקבר, הכניסה את הצינור לפיה ואחזה בו בשתי ידיה כדי שתוכל לנשום בהיותה בתוך הקבר.
הפרקליטות תיארה בכתב האישום כי קצ'ורה, "לאחר הליך ממשי של שקילה", גיבש החלטה להמית את הנערה. כדי לגרום למותה, הוא כיסה באופן מלא את גופה ופניה בחול ובחצץ בעודה בחיים, באמצעות אחת מאתי החפירה. לאחר מכן הוא הוציא את הצינור מפיה של המנוחה כדי שלא תוכל לנשום - ובמשך כמה דקות מנע ממנה לצאת מהקבר, ובכך גרם למותה. לאחר מכן עזב את המקום.
מותה של הנערה, לפי הפרקליטות, נגרם כתוצאה מתשניק בעקבות סגירת דרכי הנשימה בשל שאיפת חול וחצץ בעודה נושמת וכשהיא בחיים. לנוכח כל אלה, קצ'ורה הואשם בכך שגרם למותה של ליטל יעל בכוונה, ולאחר הליך ממשי של שקילה וגיבוש החלטה להמית ובאכזריות מיוחדת. בנוסף, הפרקליטות האשימה כי קצ'ורה בעל את הנערה בהיותה קטינה מתחת לגיל 18, תוך ניצול יחסי תלות. קצ'ורה מואשם גם בכך שהפר ביודעין ובמשך כמה חודשים הוראות של צו שניתן על-ידי בית המשפט לשם הגנה על חייה של ליטל יעל, גופה או שלומה.
קשיים ראייתיים ודיונים מורכבים
קצ'ורה הכחיש לאורך כל חקירותיו במשטרה ובבית המשפט כי רצח את הנערה או תכנן את רציחתה. הוא טען בין השאר כי מדובר היה בתרגיל טיפולי, וכי הכניס לפיה צינור שדרכו הייתה אמורה לנשום. המשפט היה מלווה גם בקשיים ראייתיים ובדיונים משפטיים מורכבים, כשבאולם יושבים בני משפחתה של הנערה - סבתה לודמילה, סבה בוגדן ואחותה רות.
התובעת עו"ד מאיה חזן-דהאן הציגה במהלך הדיונים ראיות, כולל יומן שכתבה המנוחה, שממנו עלה כי קצ'ורה היה מודע לכך שמערכת היחסים ביניהם אינה חוקית. עם זאת, ההגנה טענה לקשיים ראייתיים משמעותיים, והעלתה את האפשרות כי ליטל יעל נכנסה לבור מרצונה החופשי, וכי מותה נגרם כתוצאה מתת-אוורור ושאיפת חול, ולא ממעשה רצח מכוון. לגבי עבירת הבעילה האסורה בהסכמה, קצ'ורה טען כי בעת הרלוונטית לא היו יחסי מרות בינו לבין הנערה, שכן היא כבר לא אושפזה בבית החולים.
"התיק הזה הוא תיק זירה נסיבתי", אמרה עו"ד חזן-דהאן בשלב הסיכומים במשפט. "לממצאי הנתיחה ומשמעותם הפורנזית יש תפקיד בסיסי באפשרות להבין מה קרה באותה שבת בבוקר. הנאשם פעל באופן מאוד מחושב לאחר המעשה. הוא השאיר את התיק של המנוחה בזירה כי הוא ידע שהמשטרה תגיע אליו, הרי חיפשו אותו בלילה כי היא הייתה איתו. הוא עזב את הזירה כמה שיותר מהר, לא הגיוני לקבור את החפצים שלה בחול. השכנים שגרים בבניינים סמוכים מתעוררים, זה שבת בבוקר. הוא פעל באופן הכי מחושב שיש".
הסנגור, עו"ד מנור, טען בסיכומים כי אין מדובר בתיק רצח, וכי הנאשם לא רצח את המנוחה. "הוא טען לאורך כל הדרך שכשהוא עזב אותה בזירה, היא הייתה בחיים. הם דיברו ביניהם והיא ביקשה ממנו לחזור הביתה".
בעדותו במשפט, בספטמבר 2024, סיפר קצ'ורה: "היא אמרה לי שהיא מבקשת שאעזור לה לעשות איזשהו טקס התנקות. לא הבנתי שזה כולל את כיסוי הפנים. חשבתי שלא נעשה את הטקס הזה. ידעתי שיש טקס כזה בהודו, שמתי לב שזה חשוב לה. שיתפתי עם זה פעולה אחרי שהסבירה לי שזה יעזור לה להתנקות ממחשבות לא טובות. רציתי לעזור לה, והיא התעקשה רק על זה.
"מצאנו את חפירה קטן, והמשכנו לחיפוש מקום שמתאים לעשות את זה, עם קרקע טובה", אמר מעל דוכן העדים. "כשהגענו הבנו שצריך לכסות גם את הפנים. הלכתי להביא צינור מאתר בנייה. עשינו קליפס לאף מנייר כסף שמצאנו שם כדי שלא ייכנס חול לאף. לא חפרנו בור. המטרה הייתה רק לכסות קצת. את רוב החפירה היא עשתה בזמן שהלכתי להביא את הבמבוק והצינור. ראיתי אנשים וחשבתי שהם בטח לא יודעים מה אנחנו עושים שם".
לדבריו, "כשכיסיתי אותה האצבעות שלה היו בתוך החול, והיא החזיקה ביד אחרת את הצינור. הפנים שלה גם היו מכוסות. אחרי זה היא הקימה את פלג הגוף העליון. שאלתי אותה אם הכול בסדר והיא קיבלה את החוויה הרוחנית שרצתה. היא אמרה שכן. היא ביקשה ממני ללכת כי ידעה שאני צריך ללכת לישון. יצאתי, הגעתי הביתה, סגרתי את הטלפון והלכתי לישון. התעוררתי מהדפיקות בדלת של המשטרה".
התובעת עו"ד חזאן-דהאן אמרה בשלב הסיכומים כי "העד היחיד שיש לנו להתייחס לנתיחה ולפרש את ממצאיה, לצד ממצאי הזירה, הוא ד"ר ריקרדו נחמן, הרופא המשפטי המנוסה ביותר שעובד היום במכון לרפואה משפטית באבו כביר. ברזומה שלו אלפי חוות דעת, ניסיון אקדמי כפרופסור, ואין ראיית הגנה לסתור את עדותו".
בתום שלב הסיכומים, עו"ד זגגי-פנחס שמייצגת את משפחת המנוחה אמרה: "גם אחרי מה ששמענו, אני חושבת שהתוצאה צריכה להיות מאוד ברורה גם לשופטים וגם לכולם. נכנס אדם עם בחורה צעירה שאותה הוא ניצל במשך תקופה ארוכה. בחורה שהייתה מטופלת בבית חולים שבו טיפל. השניים נכנסו לזירה רק לכמה דקות, ואחר כך רק הנאשם יצא החוצה. המסקנה היא אחת וברורה, הוא רצח את ליטל יעל ז"ל".
אחת העדויות המטלטלות במשפט הייתה של שוטרת סיור מתחנת זבולון שהגיעה ראשונה לזירת הרצח. בעקבות החשיפה לזירה, השוטרת לקתה בפוסט-טראומה קשה, ובשל מצבה הרפואי פרשה משירות. השוטרת, שבכתה כמעט ללא הפסקה, סיפרה כי הפעם האחרונה שבה לבשה מדים הייתה ב-3 באוקטובר 2021, כשראתה את שתי כפות ידיה של ליטל יעל מבצבצות מתוך האדמה.
השוטרת סיפרה כי הידיים של הנערה היו מחוץ לעפר באלכסון ומאחורי הראש, וכי היא ראתה את המרפקים והבחינה שיש קיפול של היד לאחור. "לצערי, אני חושבת על זה יותר מעל הילדות שלי ובעלי", סיפרה אז השוטרת. "אני ישנה עם זה, אוכלת עם זה, מתקלחת עם זה. הידיים שלה היו מחוץ לחול. לא מלוכלכות בחול. ללא כל תזוזה. הייתי בשוק. נתקעתי עם המבט על זה. לא הייתה תזוזה, וגם כשהתקרבתי הייתי במצוקה נוראית. קראתי לשותף שלי, שעטף אותי כי לא יכולתי לנשום".
