מועצת חכמי התורה של ש"ס תקיים מחר (רביעי) דיון על המשך דרכה של התנועה הספרדית בממשלה, אחרי פרישת יהדות התורה מהממשלה ומהקואליציה. בהודעה רשמית מטעם מפלגתו של אריה דרעי נכתב כי הדיון יתקיים "בעקבות הפגיעה החמורה והבלתי מתקבלת במעמדם של לומדי התורה". על אף שעוד לא התקבלה החלטה סופית, ההערכה במערכת הפוליטית היא כי ש"ס תודיע על פרישתה מהממשלה בימים הקרובים.
במקביל, לאחר בליץ השיחות אמש והמשבר סביב חוק ההשתמטות שבקואליציה מנסים לקדם כבר חודשים ארוכים, יו"ר ועדת החוץ והביטחון של הכנסת יולי אדלשטיין יכנס מסיבת עיתונאים אחר הצהריים.
למרות פרישת יהדות התורה מהממשלה ומהקואליציה, החרדים כולם עדיין מנהלים שיחות מאחורי הקלעים ומנסים למצוא פתרונות. גורמים שמעורים בפרטים מספרים כי ש"ס בהנהגת דרעי מתכוונת לפרוש מתפקידיה בממשלה, אבל לא מהקואליציה, וכך תיתן לנתניהו הזדמנות נוספת. דרעי הצטרף לשיחות הטלפון אתמול, וניסה למצוא יחד עם הגורמים השונים פתרון. לפיכך, סביבת נתניהו הגיעה למסקנה שהממשלה אמנם רועדת, אבל לא קרסה סופית.
גם עכשיו קיימת אפשרות ריאלית יותר לנסות להביא חוק פטור מגיוס גם ללא יו"ר ועדת החוץ והביטחון אדלשטיין. החרדים טוענים לגביו כי הוא הפר את הסיכומים שאליהם הגיעו איתו לפני התקיפה באיראן. נתניהו נימק מול אדלשטיין את הסיכומים בכך שלא רצה לטלטל את הממשלה ערב תקיפה כל כך דרמטית, אולם היה ברור מראש שהחוק לא יעבור לפי העקרונות שסוכמו. זאת גם הסיבה שנתניהו בוחן כעת את החלפת אדלשטיין - צעד שלא בהכרח יפתור את כל הבעיות מול החרדים.
למרות הזעם של נתניהו על אדלשטיין, גורמים פוליטיים אומרים כי בדבר אחד הוא דווקא משרת נאמנה את ראש הממשלה: "אדלשטיין קונה לו זמן. נתניהו רוצה להשלים את הקדנציה הזאת או להגיע איתה רחוק ככל שניתן, ואדלשטיין לפחות בזה מסייע". כעת לא ברור האם אדלשטיין יביא את החוק בקרוב לדיון בוועדה שבראשותו או ימשוך עוד זמן. נכון לעכשיו הציבור עוד לא נחשף לנוסח, ובשל כך גם לא ברור מה היחס אליו.
אדלשטיין מצידו צפוי להעביר את הכדור והאחריות למגרש של החרדים. אתמול, במהלך פגישה עם נתניהו, וחרף ביקורת קשה נגדו ולחצים שהופעלו לעברו, הוא אמר לראש הממשלה: "או שיהיה חוק גיוס אמיתי, או שלא יהיה כלום". לאורך היום נמשכים ניסיונות הגישור במטרה לשמור באופן יחסי על מבנה הקואליציה כפי שהיא.
בתוך כך, בצל הסערה הפוליטית בשל אי התקדמות החוק שיפטור את הצעירים החרדים מגיוס - בצה"ל נערכים להגברת האכיפה וגל מעצרים של מי שיוגדרו כמשתמטים אחרי שלא יתייצבו לצווים שישלחו אליהם. ענבר גולדנר, ראש מדור עצורים במשטרה הצבאית, אמרה בדיון שנערך היום בוועדה לענייני ביקורת המדינה בכנסת: "המהלך המשלים לאכיפה זה הגדלת מקומות הכליאה בכלא הצבאי. כבר עכשיו הקמנו פלוגה נוספת בכלא הצבאי לטובת מקומות כליאה נוספים".
לדברי גולדנר, בנתב"ג שולשה כמות כוח האדם לאכיפה של משתמטים: "מי שיעלה עריק או משתמט במסופים של המשטרה יעוכב ואנחנו נשלח תוך זמן קצר צוותים למקום ונבצע מעצר, אנחנו מנסים לבנות שכבה נוספת של אכיפה מעבר לאכיפה המסורתית, אכיפה חכמה שתבוא לידי ביטוי במחסומים ובמעברים ובתיאום עם משטרת ישראל". ח"כ אלעזר שטרן (יש עתיד) אמר בדיון: "גם אם תבנו עוד בית כלא בשבילם זה לא יספיק".
תת-אלוף שי טייב, ראש חטיבת תכנון ומנהל כוח האדם בצה"ל, ציין בדיון כי מיולי שעבר עד יולי השנה נשלחו 24 אלף צווי גיוס לצעירים חרדים. מתוכם התגייסו עד כה 422 צעירים, 98 מהם לוחמים. בסך הכול התייצבו כ-1,200 בלשכות הגיוס השונים, 3,700 תחת "צו 12" לפני צו מעצר, 1,300 מוגדרים כמשתמטים אחרי שעברו מעל 540 ימים מתאריך הזימון שאליו לא הגיעו.
בהתייחס למבצע האכיפה אמר תא"ל טייב: "חידשנו את מבצעי המשתמטים באוגוסט האחרון אחרי שבתחילת המלחמה לא היו. אלו היו מבצעים ממוקדים סמוכים לגיוסי הלחימה. אנחנו משקיעים משאבים לא מועטים כדי להגביר את יכולות המשטרה הצבאית. גם משאבים של יכולות אכיפה וגם של יכולות בכלא הצבאי. המספרים בכלא הצבאי לא תואמים את המספרים שאנחנו עלולים לראות באי שיתוף פעולה וחייבים להיות אלמנטים משלימים של המדינה".
ח"כ מירב כהן מיש עתיד התייחסה לנתונים שהוצגו בוועדה ואמרה: "ביטחון המדינה זה תחום שאסור לאפשר בו את שיטת ה'ישראבלוף', ולכולם ברור שבלי סנקציות אישיות - גיוס החרדים ינחל כישלון חרוץ. בזמן שמדי יום אנחנו מתבשרים על עוד ועוד 'הותר לפרסום', בזמן שהמילואימניקים והמשפחות שלהם על הקצה ומעבר אליו - הניסיון להעביר חוק השתמטות הוא פשוט יריקה בפרצוף של החיילים ושל משפחות המשרתים. הגיע הזמן לחוק אמיתי, עם סנקציות חזקות, שיוביל לגיוס בפועל. אחרי כמעט שנתיים מלחמה, ולאור האיומים שעוד נותרו, צה"ל זקוק ללוחמים כמו אוויר לנשימה".
הדרמה אמש
התפטרות השרים וחברי הכנסת של יהדות התורה, בשעת לילה מאוחרת, הייתה מבחינת המפלגה החרדית-אשכנזית סופו של ערב ארוך נוסף ומורט עצבים, כשהפעם מבחינתם הם הגיעו להכרעה - חוק פטור מגיוס או פרישה.
לאורך היממה האחרונה השמיעו החרדים מסרים מאיימים על הקואליציה, שאם לא יהיה נוסח חוק מוסכם בתוך שעות אחדות - הפעם זו פרישה מהממשלה. בקואליציה התלבטו אם להתרשם ברצינות מהאיום, שחזר על עצמו שוב ושוב בחודשים האחרונים. דוברו של יולי אדלשטיין, מעיין סמון, אף צייץ בחשבון ה-X שלו "כשאני מתקשה להירדם, אני סופר איומים", אך הפעם נראה היה שלחרדים בעיקר נמאס.
אבל הימשכות הפגישה בחדרו של אדלשטיין יכולה הייתה ללמד על כך שחלק זה לא הולך להיות. עד שעות הלילה יצאו ונכנסו חברי הכנסת, מעת לעת עדכנו את בתי הרבנים המנהיגים אותם כי "לא חלה פריצה" ו"אין התקדמות". בסביבות חצות, אחרי שהחרדים שידרו כי "אדלשטיין הונה אותנו", כלשונם, התפטרו השרים וחברי הכנסת של יהדות התורה מתפקידיהם.
בין היתר היו אלה מאיר פרוש - שר ירושלים ומסורת ישראל, יעקב טסלר - סגן שר התרבות והספורט ואורי מקלב - סגן השר במשרד ראש הממשלה וסגן השרה במשרד התחבורה. גם חברי המפלגה הגישו את התפטרויותיהם מתפקידיהם בכנסת: משה גפני - יו"ר ועדת הכספים, יעקב אשר - יו"ר ועדת הפנים והסביבה ויצחק פינדרוס - יו"ר הוועדה המיוחדת לפניות הציבור.
אלו הצטרפו ליצחק גולדנקופף, שהתפטר לפני שבועות אחדים מתפקיד שר הבינוי והשיכון במחאה על היעדר חוק פטור מגיוס וח"כ ישראל אייכלר, שעזב את ראשות ועדת העבודה והרווחה, שכן הכוונה הייתה למנותו לשר במקום גולדקנופף.
נתניהו מגיע לכנסת, אתמול
עד הבוקר התנהלותם של אנשי תנועת ש"ס נותרה כחידה. בימים האחרונים הם שידרו "ציר מאוחד" עם דגל התורה, ואף הזעם אמש על אדלשטיין היה משותף לשתי המפלגות, אך לאורך הלילה בש"ס לא פרסמו הודעות רשמיות. בעוד דרעי רוצה לשמר את הציר עם החרדים האשכנזים המאפשר מכפיל כוח בלחץ על הממשלה, ולא ירצה לחרוג מהתיאום איתם, יו"ר ש"ס ידוע גם כמי ששימר את הממשלה - ואף מנע את הצבעת החרדים בעד פיזור הכנסת ערב המלחמה עם איראן.
ב-48 השעות הקרובות יעקבו בש"ס כדי לראות אם אין התפתחות שמשפיעה על המצב וגורמת למפלגות האשכנזיות למשוך את התפטרות חבריהן.
בינתיים, בשער ביטאון "הדרך" המזוהה עם המפלגה נכתב כי "מועצת חכמי התורה תתכנס בימים הקרובים כדי להכריע בשאלת המשך דרכה של תנועת ש"ס בממשלה ובקואליציה, זאת לנוכח הפרת הסיכומים הבוטה של הליכוד ואדלשטיין בנושא החוק להסדרת מעמד בני הישיבות".
הדרך לבחירות עוד ארוכה
למרות הפרישה, הדרך לפירוק הממשלה או פיזור הכנסת עוד ארוכה - וסביר שזו תצלח לפחות את כנס הקיץ שיסתיים בסוף החודש. ללא יהדות התורה הקואליציה מונה כעת 61 חברי כנסת, ואם סופרים גם את ח"כ אבי מעוז בין "פורשי הקואליציה", שכן כזכור הוא הודיע זה מכבר על פרישה ממנה אך ממשיך להצביע איתה מעת לעת - לקואליציה הנוכחית אין אפילו רוב בכנסת. אם ש"ס תצטרף ליהדות התורה, היא תמנה למעשה 49 חברי כנסת בלבד.
החרדים, נזכיר, החרימו הצבעות על הצעות חוק בשבועות האחרונים, ובכך למעשה הותירו את הקואליציה משותקת, אך גם ללא רוב. המשמעות היא שאין עדיין תאריך מוסכם לבחירות, והממשלה יכולה להתקיים גם כממשלת מיעוט. באופוזיציה ינסו לתעל את המשבר - ויש עתיד עשויה לנסות להחתים חברי כנסת חרדים על מסמך הבקשה להעלות מחדש להצבעה את הצעת החוק לפיזור הכנסת (שכידוע לפני חודש נפלה, ולכן אי אפשר להעלות אותה במשך חצי שנה - ס"ח).
ליש עתיד חסרות כעת 9 חתימות, מאחר שכל חברי האופוזיציה חתמו על הבקשה. אם יושגו 61 חתימות עד יום רביעי, יו"ר הכנסת אוחנה ייאלץ לאשר את הבקשה ולאפשר את העלאת החוק במליאה - אולי כבר בשבוע הקרוב. גם במקרה כזה, יש עוד כמה צעדים משמעותיים עד לפיזור הכנסת והליכה לבחירות.