קיבוץ ניר עוז שנפגע אנושות ב-7 באוקטובר עדיין לא אישר את תוכנית השיקום שלו – בשונה מכלל היישובים האחרים שעברו תופת. אחת הסיבות: פער של 200 מיליון שקל בין התקציב שקיבל ממנהלת תקומה לבין דרישתו. "המדינה אמנם הקצתה תקציבים, אך אלו אינם מספיקים כדי לתת מענה מלא לנוכח ממדי האסון. היא מניחה שהקהילה תכניס יד לכיס ותשלים את החסר באמצעות תרומות, אך מדובר בציפייה לא ריאלית. כדי להחזיר את התושבים - חייבים לתת להם ביטחון ואיכות של חיים נורמליים", אומרים בקיבוץ.
דברי הרצי הלוי בפגישה עם התושבים
(צילום: רוני גרין שאולוב)
ניר עוז הוא היישוב שעבר את ממדי הטבח הגדולים ביותר ביחס לגודלו. לפי תחקיר צה"ל על האסון בקיבוץ, מתוך 385 התושבים שהיו בקיבוץ בבוקר 7 באוקטובר, כאחד מכל שלושה נרצח או נחטף. בין 400 ל-500 מחבלים הסתובבו במשך שעות באין מפריע. הרמטכ"ל היוצא הרצי הלוי הודה בפני התושבים - השורדים ומשפחותיהם - בגודל הכישלון ואף אמר ש"החייל הראשון הגיע אחרי שהמחבל האחרון עזב".
לפי סיווג מנהלת תקומה – ניר עוז, בדומה לכפר עזה ובארי, נמנה בקבוצה א': יישובים ברמת הנזק הגבוהה ביותר. אולם בניר עוז מבקשים לבדל עצמם מקטגוריה זו, ואומרים שהקיבוץ הוא חריג בשל "סטטוס פגיעה קיצוני", ולכן הוא "מקרה קיצון וקטגוריה בפני עצמה במחדל, בנזק ובצרכים". התקציב שמנהלת תקומה אישרה לשיקום ובנייה מחדש עומד על 207 מיליון שקל, אך בניר עוז דורשים 420 מיליון שקל – פער של 213 מיליון שקל. נכון לרגע זה תאריך החזרה המשוער לקיבוץ הוא קיץ 2026, אך מועד זה צפוי להשתנות.
"המדינה מניחה שהקהילה תכניס יד לכיס"
פרוייקטורית השיקום מטעם הקיבוץ, אמי פלמור, טוענת כי "המדינה מתעלמת מצורכי ניר עוז" ושהתקציב שאושר לא מספיק עבור השיקום הדרוש. עוד היא אומרת ש"הבירוקרטיה מערימה קשיים – הפקידוּת לא מצליחה להסתכל במבט על ודוחקת את ניר עוז לתוך 'תבנית שיקומית' אחידה. המדינה מניחה שהקהילה תכניס יד לכיס ותשלים את החסר באמצעות תרומות ופילנתרופיה, אך מדובר בציפייה לא ריאלית. שליש מחברי הקיבוץ נרצחו או נחטפו". היא מוסיפה כי מטרת הכסף המבוקש אינה "כדי לבנות ארמונות", ומדגישה: "כדי להחזיר את התושבים - חייבים לתת להם ביטחון ואיכות של חיים נורמליים".
בניר עוז מסבירים את דרישתם ב-200 מיליון שקל נוספים בכך שלדבריהם יש צורך לשפר את איכות הבנייה של הבתים הישנים ושהם חסרי מיגון ראוי. עוד מדברים על רצון להפוך את המקום ל"אטרקטיבי", כדי למשוך תושבים חדשים שיבואו לגור בו על אף הטבח שאירע בו, וש"יש להקצות תקציבים למימון ביניים עבור אלה שלא יוכלו לחזור". בקיבוץ אומרים: "כיצד ניתן לצפות ממשפחות חדשות וממשפחות חוזרות להעדיף את ניר עוז, שנפגע בצורה הקשה ביותר, כאשר ביישובים אחרים נבנים בתים מרווחים ובטיחותיים יותר? למרות זאת, תוכניות הבינוי של ניר עוז נותרו צנועות ביחס לסטנדרט בעוטף".
בקיבוץ בסך הכול 229 בתי מגורים. 93 מתוכם, כ-40%, בנוסף ל-12 מבני ציבור, מוגדרים "אדומים" – כלומר מיועדים להריסה. 134 בתי מגורים נוספים, ועוד 58 מבני ציבור, מוגדרים "צהובים וכתומים" – נגרם להם נזק קל עד כבד, ונדרשים לשיפוץ. בנוסף, ל-97% מבתי המגורים המחבלים חדרו, ורק על שישה בתים הם פסחו.
ממנהלת תקומה נמסר בתגובה: "מנהלת תקומה מחבקת אל ליבה את קהילת ניר עוז שנפגעה בצורה קשה ביותר. ראש מנהלת תקומה, אביעד פרידמן יקיים הערב פגישה עם מנהלי קהילת ניר עוז על מנת לנסות ולגבש פתרונות מוסכמים ככל שניתן ובהתחשב בסמכויותיה של מנהלת תקומה. מנהלת תקומה מקיימת שיח שוטף עם קהילת ניר עוז ומנסה בכל יכולתה להיענות לכל צרכיה".
