בצל חזרת משלחות המו"מ של ישראל וארצות הברית מדוחא, ואחרי שהשליח האמריקני המיוחד סטיב וויטקוף האשים את חמאס בכך ש"אינו רוצה הפסקת אש", הפגינו הערב (חמישי) אלפי בני אדם בכיכר הבימה בתל אביב. המפגינים קראו לסיום המלחמה ברצועת עזה ולחתימה על עסקה להשבת 50 החטופים שעדיין בשבי, ועל הבמה נאמו אימהות ואבות ללוחמים. ויקי כהן קראה לשחרור בנה נמרוד: "חלק ממנהיגי הציבור רוצים לוותר עליו - חייל בצה"ל".
בסיום ההפגנה החלו לצעוד אלפים על רחוב קפלן לכיוון נתיבי איילון (כביש 20). חלק מהמוחים פנו גם למטה הליכוד במצודת זאב וחלק לרחוב החשמונאים בעיר.
ההפגנה בכיכר הבימה
(צילום: ירון ברנר )
חיים ילין, לשעבר ראש מועצת אשכול, נאם בתחילת ההפגנה: "מאז 7 באוקטובר איבדנו יותר מדי. הכי כואב זה שעדיין 50 חברים לא חזרו מהתופת. מה שווה 'ניצחון מוחלט' בלי להחזיר את כולם הביתה?". ילין קרא לראש הממשלה בנימין נתניהו "להקים ועדת חקירה ממלכתית ולבקש את אמון העם".
אלוף במיל' נועם תיבון הוסיף: "בתחילת הדרך, זו הייתה מלחמה צודקת. אבל היום, אחרי 22 חודשים, אין עוד תכלית ביטחונית למלחמה. המלחמה הפכה למלחמה פוליטית, ובזמן שטובי בנינו נופלים בעזה, ממשלת השבעה באוקטובר- ממשלת הכישלון והמחדל, מעבירה חוק השתמטות בזוי, מחלישה את צה"ל, עושה פוליטיקה על הגב של הלוחמים והלוחמות שלנו. צה"ל הולך ושוקע בתוך הביצה המדממת - רצועת עזה. את הדימום הנורא הזה צריך לעצור. לסיים את המלחמה, להציל את החיילים ולהחזיר את החטופים".
לדבריו, "היום כשהמשלחת עוד פעם הוחזרה, כולם כבר יודעים ומבינים שהדרך היחידה היא להחזיר את כל החטופים הביתה, לעשות הסכם ולסיים את המלחמה. וכולם יודעים שזה לגמרי אפשרי וצריך לעשות את זה בפעימה אחת בלי סלקציות".
ויקי כהן, אימו של החייל החטוף נמרוד כהן, אמרה בהפגנה כי בנה השריונר "בחר להגן על המדינה מתוך ציונות ואהבת הארץ, אבל המדינה שהוא כל כך אוהב לא מגינה עליו כעת". לדבריה, "מנהיגי המדינה מתעקשים בכל כוחם על עסקאות חלקיות שעלולות להשאיר את נמרוד מאחור. חלק מאותם נבחרי ציבור אף קוראים לוותר על נמרוד, חייל בצה"ל. יש דבר אחד שמפריד בינינו לבין נמרוד - סיום המלחמה". בסיום דבריה של כהן, זעקה בספרדית סילביה קוניו, שבניה דוד ואריאל עדיין מוחזקים בשבי חמאס, בקריאה לשחרור ילדיה.
במהלך ההפגנה הופיעו האמנים אסף אמדורסקי ונינט טייב, שפנתה לאימהות החטופים והלוחמים: "אימהות יקרות וטובות שלי, אני פה כדי להיות קול שלכן כשכבר נגמר לכן האוויר. אני רוצה לשיר את המילים שלא תיפול לכן הרוח, שלא תיפול לכולנו הרוח בתור עם".
עינת בר, אלמנתו של אל"ם ליאון בר מוחה שנפל באוקטובר 2023, נאמה גם היא וקראה לסגירת הסכם. "כשליאון נהרג כעסתי - רציתי נקמה. אבל מאז עברו 657 ימים והמלחמה נמשכת. לא נוכל להחזיר את ליאון ולא את אלה שכבר הלכו, אבל אנחנו כן יכולים להחזיר את מי שעוד אפשר".
בת אל מראשון לציון, אם לארבעה שבנה הבכור הוא קצין לוחם ברצועת עזה, אמרה כי "לוחמי הסדיר, בני ה-20 בקושי, נלחמים קרוב לשנתיים במלחמה הכי ארוכה וקשה בתולדות המדינה. הם נמצאים בעזה ברציפות ללא הפוגה במשך שלושה עד חמישה שבועות ויוצאים להתרעננות של מספר ימים, וחוזר חלילה. הם לא מורידים את האפוד, קסדה ונעליים, הם סובלים מפצעי חום, יבלות ופטריות בעור, ועוד לא דיברנו על הפגיעה הנפשית כתוצאה מהמראות הקשים.
"אבל בעיקר, רובם לא מבינים מה הם עושים שם, במלחמה שיצאה מכל פרופרציה, בלי יעד ברור ומטרה. הם הפכו לקבלני עפר. במקום לשמור על הלוחמים, הממשלה מנצלת את המוטיבציה, הערכים, התמימות וגילם הצעיר. המדינה וצה"ל איבדו את אמון האימהות", הוסיפה וזכתה לתשואות מהקהל. "צריכה להידלק נורת אזהרה לכל הציבור, שבמידה ותהיה מלחמת קיום אמיתית לא בטוח שיהיו פה מספקי לוחמים כשירים להילחם".
"אין לנו עוד ילדים להקריב, אין לנו ילדים חלופיים", קראה. "לא נשתוק בזמן שהבנים שלנו נשברים, חוזרים כקליפות של עצמם, חיים בצל טראומה, אם בכלל יחזרו. הלוחמים שלנו מבקשים עזרה. אנחנו דורשות לסיים את המלחמה עכשיו. לשחרר את כל החטופים בפעימה אחת עכשיו! ולהתחיל מיידית טיפול ללוחמים בגוף ובנפש".
זעקת האבות: "הדור הזה חווה יותר מדי דברים קשוחים"
אודי משה קדם, אב לשני בנים לוחמים ביחידות מובחרות, סיפר כי בנו הבכור "חילץ גופות באצבעותיו, פינה שריונרים פצועים מטנק בוער, איבד מפקדים וחברים ולמרות הכול הוא ממשיך להילחם. הוא שפוך - אך נלחם. הלוחמים חוו יותר מידי מוות וריח של גופות ופצועים. עד מתי הממשלה תנצל את הלוחמים הצעירים שלנו, יותר מ-657 יום?".
אודי פנה להנהגת המדינה, בשם אבות ללוחמים: "די להקרבת בנינו על מזבח הפוליטיקה!", זעק. "אין יותר לגיטימציה לשלוח את הבנים שלנו להיהרג בשדה הקרב כשאתם עסוקים בקומבינות, הפיכה משפטית, פיטורים והשתמטות. הייתי לוחם בסיירת מטכ"ל, אני יודע מה זה לצאת לקרב. אך מה שדור הבנים שלנו חווה זה הרבה יותר קשוח ומסוכן ממה שאנחנו חווינו. אנחנו האבות של הבנים הלוחמים מפסיקים לשתוק".
ליאת פלד, אמא לחיילים קרביים, הוסיפה: "המלחמה שלא נגמרת מחלישה אותנו - כעם וכחברה. הפכנו לחברה שמקדשת מלחמה ומוות, חברה פצועה. זו פציעה מוסרית, פציעה ערכית. אם אנחנו רוצים צבא חזק, ואם אנחנו רוצים חברה חזקה וערכית, אנחנו צריכים לסיים את המלחמה ולהתחיל בשיקום - של החטופים, של החיילים, של האמון של ההורים, של החברה. אני קוראת לכל האימהות להצטרף אלינו בקריאה - הפסיקו להפקיר את החיילים ואת החטופים בעזה. סיימו את המלחמה עכשיו!".
אילן גרין, שבנו שמפקד על טנק נפצע קשה לפני כשבועיים וחצי בחאן יונס, נאם גם הוא. שלשום, לראשונה מאז הפציעה הקשה, בנו פקח את עיניו - אחרי שהיה מורדם לאורך כל התקופה. הערב יצא אילן לראשונה מבית החולים כדי לנאום בהפגנת הענק. "בתחילת המלחמה כשהם הלכו להילחם הייתי לגמרי איתם. הייתי גאה מאוד, היו צריכים לעשות את זה", שיתף.
הוא אמר כי בנו סיפר לו כי כשהכוח שלו פעל בג'באליה שבצפון רצועת עזה, הם כבשו מבנה במרחב בפעם הרביעית. "בשלב מסוים התחלתי לשאול את עצמי, מה אנחנו עושים שם? למה זה לוקח כל כך הרבה זמן? היום לא נלחמים שם על שום דבר, חוץ מאשר הנושאים שמעניינים את נתניהו – שלא תהיה ועדת חקירה, לעכב את המשפט שלו. בשביל זה מקריבים את הילדים שלנו. אפשר היה לגמור את זה מזמן. אנחנו לא יכולים להמשיך להקריב את הילדים שלנו למען הפוליטיקה הבזויה הזו".
