באחד מהצווים הראשונים שלו כשחזר לבית הלבן, נשיא ארה"ב דונלד טראמפ הורה לפנטגון לפתח מערכת מתקדמת ומודרנית להגנה מפני טילים, בהשראת מערכת "כיפת ברזל" הישראלית, שזכתה להכרה גדולה ברחבי העולם בשל שיעורי היירוט המוצלחים שלה ובעיקר בשל התיעודים המרהיבים שסיפקה.
3 צפייה בגלריה
טראמפ ויירוט של "כיפת ברזל" בישראל. "נבנה את הכיפה הגדולה מכולן"
(צילום: Mandel NGAN / AFP ,AFP)
הייתה זו אחת מהבטחות הבחירות הנפוצות של טראמפ בעצרות שלו לאורך הקמפיין. כבר ביוני אשתקד הבטיח "לבנות כיפת ברזל מעל המדינה שלנו, כיפה שכמותה מעולם לא ראיתם בעבר, מערכת חדישה להגנה מטילים שתיבנה לחלוטין באמריקה. אנחנו הולכים לבנות את הכיפה הגדולה מכולן".
בצו שעליו חתם בינואר, המכונה "כיפת ברזל עבור אמריקה", דרש מהצבא להגיש תוכנית למערכת הגנה חדשה מ"הדור הבא" עד 28 במרץ, כלומר יום שישי הקרוב, אבל CNN דיווחה אמש (יום שבת) על הקשיים הרבים סביב פיתוח מה שזכה מאז לכינוי "כיפת זהב" – ולפי גורמים המעורים בפרטים הוא נשאר עד עתה רק כרעיון, עם שם בלבד, ללא תוכנית של ממש ומבלי שברור מה יהיה התקציב הדרוש לפיתוח המערכת.
"כרגע, כיפת זהב היא למעשה רק רעיון", אמר אחד הגורמים המעורים בדיונים הפנימיים בנוגע לפרויקט. הוא ציין כי ייתכן שיש כבר טכנולוגיה שניתן להרחיב עבור פיתוח המערכת, אבל לדבריו הדיונים סביבה הם "קונספטואליים לחלוטין". הגורמים הדגישו כי בפנטגון ממשיכים לפתח את הרעיון, אף שנערכים שם כעת לקיצוצים משמעותיים.
טראמפ מבטיח "כיפת ברזל" אמריקנית, בעצרת בחירות ב-2024:
עם זאת, לפי הדיווח בבית הלבן אמרו לצבא כי לא יהיה שום חיסכון במטרה לממש את אותה הבטחת בחירות של טראמפ. הממשל, כך אמרו הגורמים ששוחחו עם CNN, הורה לצבא להבטיח שהמימון לפיתוח "כיפת זהב" ייכלל בהערכות התקציב לשנים 2026 עד 2030, אף שכאמור הטכנולוגיה עצמה טרם ברורה ולכן קשה לספק אומדנים שכאלו.
ההבדל שבין תפוחים לנושאות מטוסים
הקושי המרכזי בפיתוח הרעיון נובע מהמטרה הגרנדיוזית שהציב טראמפ לפנטגון: בניגוד ל"כיפת ברזל", שישראל פיתחה אגב בסיוע אמריקני, המערכת החדשה לא אמורה להגן על אזורים מוגבלים מטילים לטווח קצר, אלא להגן על ארה"ב כולה מפני טילים בליסטיים וטילים היפרסוניים מתקדמים – ובין היתר כולל הצו הוראה לפתח מערכת שתהיה מבוססת על לוויינים בחלל.
ב-CNN הדגישו שאי-אפשר להשוות בין "כיפת ברזל" ל"כיפת זהב": "במונחים מעשיים, ההשוואה היא פחות בין תפוחים לתפוזים, אלא יותר בין תפוחים לנושאות מטוסים", נכתב בדיווח שלה. אחד הגורמים המעורים בדיונים סביב המערכת אמר: "ישראל קטנטנה, ולכן ניתן לכסות אותה לחלוטין במכ"מים ובשילוב של מיירטים ניידים ונייחים. איך אתה הולך לעשות את זה בארה"ב? אתה לא יכול לעשות את זה רק בגבולות ובקו החוף, כי טילים בליסטיים בין-יבשתיים יכולים לחדור דרך האמטוספירה מעל קנזס".
לפי הדיווח, עד כה כבר הוגשו יותר מ-360 קונספטים שונים למערכת, חסויים וגלויים, בהם על ידי חברת הענק לוקהיד מרטין. היא אף הקימה אתר אינטרנט ייעודי בשם Golden Dome for America, שבו נכתב כי יש לה "יכולות מוכחות" להגשמת החלום של טראמפ.
הגנרל בדימוס מארק מונטגומרי אמר ל-CNN כי הוא מעריך שפיתוח מערכת בהתאם לחזונו של הנשיא יתאפשר רק בתוך 7 עד 10 שנים, וגם אז לדבריו היא לא תספק הגנה מושלמת, אלא רק על מתקנים אסטרטגיים או ערים גדולות. "ככל שתרצה לקרב אותה ל-100%, כך היא תהיה יקרה יותר", אמר מונטגומרי, בכיר בפרויקט העוסק בחדשנות טכנולוגית ובסייבר ב"קרן להגנת דמוקרטיות".
מערכת ההגנה הקיימת של ארה"ב מצומצמת, ומאפשרת כיום ליירט רק מספר קטן יחסית של טילים בליסטיים בין-יבשתיים, כזה שעלולות לשגר מדינות סוררות כמו צפון קוריאה או איראן – ולא תוכל להגן מפני מתקפה גרעינית רחבת-היקף מצד מעצמות כמו רוסיה או סין. עבור מתקפה רחבת-היקף פותחה דוקטרינת ההרתעה של "השמדה הדדית מובטחת", בה כל מעצמה יודעת שמכה ראשונה מצדה לא תשמיד לחלוטין את יכולות התקיפה של הצד השני, שיוכל באמצעות יכולות נוספות, כמו צוללות, להגיב במכה גרעינית משלו.
גם רייגן ניסה, ונכשל
מערכת ההגנה הקיימת של ארה"ב מבוססת כיום על טילי יירוט מדגם GMD, שבניסויים בהם נכשלו בחצי מהמקרים. כבר בשנות ה-80 ביקש הנשיא רונלד רייגן לפתח מערכת הגנה הרמטית, בפרויקט שזכה לכינוי "מלחמת הכוכבים" כיוון שהתבסס על יירוט באמצעות לייזר מלוויינים. היוזמה נתקלה באתגרים טכנולוגיים עצומים, ובוטלה אחרי שהושקעו בה עשרות מיליארדים. לורה גרגו, מ"איגוד המדענים המודאגים", טוענת כי אותם אתגרים נותרו בעינם, ולדבריה ההבנה שהגנה מפני "ארסנל גרעיני מתוחכם" היא בלתי אפשרית, טכנולוגית וכלכלית, השתרשה כבר לפני שנים ארוכות.
למרות זאת, הצו של טראמפ קורא כאמור לפיתוח מערכת שתכלול גם מיירטים שיוצבו בחלל, על מנת לאפשר יירוט מהיר מאוד. לפי האגודה האמריקנית לפיזיקה, שחוקרת כבר שנים מערכות הגנה מפני טילים, מערכת שכזו תדרוש הצבה של אלפי מיירטים במסלול נמוך סביב כדור הארץ, על מנת לספק טווח מלא בכל רגע נתון. "אנחנו מעריכים שכדי ליירט מטח של עשרה טילים בליסטיים בין-יבשתיים כמו הוואסונג-18 (טיל צפון קוריאני), יהיה צורך בקונסטלציה של 16,000 מיירטים", העריכו באגודה בדו"ח שפורסם לאחרונה.
גרגו טענה בשיחה עם CNN שאפילו אם תוקם קונסטלציה ענקית ויקרה שכזו, היא תהיה עדיין פגיעה למתקפות נגד לוויינים. "זו בדיחה, מדובר למעשה בהונאה", האשים המחוקק הדמוקרטי לשעבר ג'ון טירני, שבתקופתו בבית הנבחרים עסק לא מעט בדיונים סביב הגנה מטילים. טראמפ, הוא טען, "מוכן לזרוק מיליארדים על גבי מיליארדים של דולרים על משהו שלא יעבוד". לדבריו אין לפיתוח המערכת הזו שום היגיון, "מבחינה אסטרטגית, מבחינה טכנולוגית ומבחינה כלכלית".
פיתוח המערכת, כך הזהירו לפי CNN גורמים בממשל, עלול גם להוביל את יריבותיה של ארה"ב להרחיב בתגובה את ארסנל הטילים שלהן, וטירני ציין כי ייצור טילים בליסטיים זול בהרבה ביחס לפיתוח המיירטים. אחד הגורמים המעורים בדיונים סביב התוכנית הזהיר בהקשר זה שפיתוח המערכת, אם יצליח, יפגע ברמת הביטחון של סין ורוסיה שארה"ב לא תפתח נגדן במכה גרעינית ראשונה – אם הן יאמינו שמערכת ההגנה הזו יעילה מספיק, ותוכל ליירט מכה שנייה מצדן. "אם אני סין או רוסיה, האמון שלי שארה"ב לא תתקוף אותנו עם טיל גרעיני במקרה של משבר, הולך ופוחת", אמר הגורם.
