דבריו של ראש השב"כ דוד זיני, שלפיהם הוא חש "יכולת להיות נאמן לדרג הנבחר", עוררו סערה ציבורית ופוליטית. אם בוחנים את חוק השב"כ, הרי שאין בו שום הוראה שקובעת כי ראש השב"כ או עובדי השירות חייבים להיות נאמנים לדרג הנבחר. יותר מכך, המונח "נאמנות" כלל לא מופיע בחוק בהקשר זה.
דברי ראש השב"כ זיני
בסרטונים שהפיץ שב"כ בעצמו, נראה זיני אומר מול המצלמה בהתייחסו למעבר שלו מצה"ל לארגון הביון: "כששאל אותי ראש הממשלה אם אני מוכן להיות ראש שב"כ, מי שמכיר אותי פה יודע ששנים רבות התנגדתי לאנשים שבאים בלי לעבור דרך השוחות".
ראש השב"כ הוסיף: "על פניו, הייתי אמור להגיד לו - אני לא כשיר. אבל אמרתי לו כן. מיד אמרתי לו שיש לו אנשים טובים ממני בתוך השירות, למה לא ייקח אותם? אבל אמרתי לו אני יכול לקחת את המשימה. והסיבה שהסכמתי זה שהנושא שהרגשתי שאני כשיר מאוד, אולי יותר מרבים וטובים אחרים, הוא היכולת להיות נאמן לדרג הנבחר, לא משנה איזה דעה. זה מחר אחרים".
רה"מ נתניהו וראש השב"כ זיני
(צילום: עמוס בן גרשום/ לע״מ)
כאמור, המונח "נאמנות" כלל אינו מופיע בחוק השב"כ. לעומת, זאת החוק מגדיר בצורה ברורה את יחסי הכפיפות והאחריות של השירות. בסעיף 4(א) נכתב: "השירות נתון למרות הממשלה. הממשלה תאשר יעדים לשירות". בסעיף 4(ב) נכתב: "ראש הממשלה ממונה על השירות מטעם הממשלה". בסעיף 3(ה) נכתב: "ראש השירות מופקד על ניהול השירות, הפעלתו ופיתוח יכולתו". בסעיף 7(א) נכתב: "ייעוד השירות הוא שמירת ביטחון המדינה, סדרי המשטר הדמוקרטי ומוסדותיו, מפני איומי טרור, חבלה, חתרנות, ריגול וחשיפת סודות מדינה".
לצד הכפיפות לממשלה, החוק מוסיף עיקרון חשוב. בסעיף 4(ג) נכתב: "השירות יפעל באורח ממלכתי; לא תוטל על השירות משימה לשם קידום אינטרסים מפלגתיים-פוליטיים". זהו למעשה אחד מסעיפי היסוד של החוק, והוא יוצר איזון: השב"כ כפוף לממשלה הנבחרת, אך אינו אמור להפוך לכלי לקידום אינטרסים מפלגתיים.
מבחינה משפטית, החוק מדבר על כפיפות (מרות) לממשלה; אחריות של ראש הממשלה על השירות; ממלכתיות ואיסור על שימוש פוליטי בשירות. הוא אינו משתמש במונחים "נאמנות לדרג הנבחר" או "נאמנות לממשלה". לכן, אם ראש השב"כ זיני אמר שהוא "נאמן לדרג הנבחר", מדובר באמירה ערכית או תפיסתית שלו לגבי יחסי הדרג המקצועי והדרג המדיני, ולא בציטוט או בניסוח המעוגן בחוק השב"כ.
