בסיעות החרדיות לא היו מרוצים הבוקר (יום שלישי) מאמירתו של שר האוצר בצלאל סמוטריץ', שאמר אתמול בישיבת סיעת הציונות הדתית כי "לא נסכים לעכב את אישור התקציב עבור שום חוק אחר שצריך לדון עליו בנפרד". משמעות ההכרזה היא היעדר הסכמה על הצבעה על חוק הפטור מגיוס, החשוב להם לפני התקציב.
במקביל, השר יצחק גולדקנופף ביטל ברגע האחרון את השתתפותו בכנס "חרדים לביטחון ישראל" של המכון לאסטרטגיה ומדיניות חרדית, שמתקיים הבוקר ועוסק בשילוב חרדים במערכת הביטחון. "העדה החרדית" הפעילה לחץ ואף איומים למנוע את הגעתו ואת הגעת הרב הראשי לישראל דוד יוסף, שאמור היה לנאום באירוע - אך ביטל את הגעתו. מי שבכל זאת הגיע לאירוע ממפלגתו של גולדקנופף הוא ח"כ יצחק פינדרוס.
מי שהשתתף באותו כנס היה סמוטריץ', שטען: "אני לא מאמין שיש חוק שיכול לגייס חרדים. אין חוק שיכול לגייס אותם, יש חוק שיכול אולי להרעיב אותם, אבל מי שרוצה להצליח צריך להבין שיש פה צורך חברתי עמוק". לדבריו, "קודם כל הצבא צריך לפתוח עוד מסגרות שיאפשרו לחרדים להתגייס. גם לחבריי הציונים דתיים - לא צריך לרצות שהחרדים יהפכו לציונים דתיים, לא צריך להיות ציוני כדי להבין את הצורך".
הוא הדגיש כי ללא הסכמה, ולו בשתיקה, של המנהיגות החרדית, המהלך לא יוכל להצליח: "אם יהיה איזה מאבק של 'גזירות שמד' ו'יהרג ובל יעבור' – זה לא יעבוד". לדבריו, "אם ההנהגה החרדית תצביע על חוק שכולל יעדי גיוס של 50% ב-7 שנים עם סנקציות – זו דרמה". עם זאת, הוא הדגיש כי "לא נשנה את גדולי הדור בגיל 80 ו-90, אבל לגיטימציה בשתיקה, עם הרבה עבודה על מסלולים שונים - זה קריטי לחברה החרדית וקריטי לחברה הישראלית".
באותו כנס הסביר פרופ' שי שטרן, ראש "המכון לאסטרטגיה ומדיניות חרדית" שיזם את האירוע, כי "מצאנו שהנכונות בחברה החרדית הינה גבוהה ומאפשרת חשיבה מחוץ לקופסה על פתרונות ישימים. המכון לאסטרטגיה ומדיניות חרדית הוא מוקד הידע המוביל בישראל ביחס לחברה החרדית. ביטחון המדינה לצד המשך הפעילות המחקרית הענפה ושיפור יכולות מתמיד מוכיחה את הבגרות אליה הגיע המכון לאחר 10 שנות עשייה מורכבות וחשובות".
אמש נאמרה הביקורת על סמוטריץ' בשיחות סגורות. הבוקר קיבלו הדברים ביטוי במאמר מערכת בעיתון "המודיע", ביטאון "אגודת ישראל", שבראשה עומד השר גולדקנופף. במאמר נכתב: "המפלגות החרדיות, ש"ס ויהדות התורה על כלל מרכיביה, יש להן נושא קיומי משותף, עליו הכריזו והצהירו הן יחד והן כל אחת לחוד. אגודת ישראל, דגל התורה וש"ס הבהירו לליכוד ערב הבחירות ומיד לאחריהן, כי הנושא המרכזי שלהן הוא חוק שיסדיר את מעמדם של לומדי התורה".
עוד נטען כי "בכל התחנות בהן ביקשה הנציגות החרדית לקדם את הדבר, נמצאו האמתלות המנמקות מדוע לא כעת ורק אחר כך. והמפלגות החרדיות – לא סברו, אבל קיבלו. המתינו". בהמשך הציע המאמר לאתגר שוב את הקואליציה ושלמותה. "כעת מתקרבת אט-אט התחנה המשמעותית, ששמה: אישור התקציב. זו תחנה, שראשי הקואליציה הבטיחו שעד שנגיע לה – יחוקק החוק המסדיר את מעמד בני הישיבות. זו התחנה לגביה הובהר, כי לא שייך יהיה לתמוך בתקציב לפני שיאושר החוק הנזכר", נכתב.
בניגוד לעמדת שר הביטחון ישראל כ"ץ, שחוק הגיוס יכלול סנקציות מוסדיות ואישיות, בחסידות גור מתנגדים: "הדרישה הציבורית ממייצגיו: שיעמדו על כך שהעניין יסודר עוד קודם לאישור התקציב. שיעוגן בחוק מעמדם שלומדי התורה, בלי סנקציות עליהם, אם אחרים זולתם יעמדו או לא יעמדו ביעדים. לומדי תורה אינם צריכים להיות במעמד נחות, גם לא להתהלך 'על תנאי'".
עוד נכתב: "ולכן, כל השותפים לתחושה שהזדמנות נקרתה לפנינו; על השותפים לדעה, שצריכים להגיע אל ההזדמנות הזו בכוחות מלוכדים – חייבים לעשות את המאמץ כדי שתושלם מלאכת החקיקה. אם תוחמץ גם התחנה הזו, עשויה להתברר עובדה לא נעימה שהרכבת עזבה את התחנה, ובבית - עינו של הציבור החרדי תישאר על הרציף".
