בצל המשבר ההומניטרי המעמיק ברצועת עזה בעקבות הימשכות המלחמה, תושביה מדווחים על עלייה חדה במחירי מוצרי המזון והמחייה - שמובילה לרעב המוני ולתחושת ייאוש גוברת. עדויות של תושבים מציירות תמונה קשה: שוק שחור שפורח, עמלות גבוהות על כל פעולה כספית ותלות מוחלטת בסיוע חיצוני.
מחמוד, תושב חאן יונס, סיפר כי רכש השבוע שק קמח במחיר חסר תקדים של 600 שקלים. חאלד, מעצב גרפי מעזה, סיפר: "זו פשוט התמוטטות כלכלית. שכר חודשי של חודש שלם כפרילנסר - שווים היום שק קמח אחד. זו לא רק טרגדיה, זו פשוט המציאות".
מחירי מוצרי היסוד בשוק השחור בעזה נראים כמו נתונים חסרי היגיון: ק"ג קמח עולה 75-120 ש"ח; ק"ג סוכר - 200 ש"ח; ק"ג בצל - 200 ש"ח; ק"ג בשר כבש - 500 ש"ח; ו-700 גרם שמן זית - 120 ש"ח.
"כדי להכין 12 פיתות צריך קילו קמח שעולה 80 שקלים, ועוד 60 שקלים עמלת משיכה דיגיטלית. 140 שקלים בשביל קצת לחם - וזה בלי גז לבישול", סיפרה תושבת עזה פידאא אל-דירסאווי.
אז איך משלמים על כל זה? בקרב רבים מהתושבים, הדרך היחידה לשרוד היא בעזרת כספי תרומות מרחבי העולם. אחד הגורמים ההומניטריים ברצועה הסביר: "לרוב התושבים היום יש חשבונות דיגיטליים, מה שנקרא אצלנו 'ה-GOFUND הפרטי' – דרכם הם מקבלים תרומות ישירות מתורמים פרטיים או עמותות מחו"ל, בעיקר מאירופה והמפרץ".
באמצעות אפליקציות כמו Jawwal Pay, Hawala ו-PalPay, מועברים כספים מחו"ל - אך כל משיכה מלווה בעמלות כבדות שיכולות להגיע ל-40% מהסכום. "התרומה נבלעת בדרך", אמר חאלד. "אם קיבלתי 100 דולר, אקבל אולי 60 ביד - ואז אצטרך לשלם עוד כדי לקנות קמח מופקע".
בנוסף, קיימת תמיכה מצד קרובי משפחה בגדה ובחו"ל, ורשת סולידרית מקומית שמסייעת בתרומות מזון או רכישות משותפות.
כלכלנים פלסטינים מזהירים כי מדובר במערכת שברירית במיוחד. "זה לא מודל של קיימות - זו הישרדות. כל הפסקה בתרומות תוביל להתמוטטות", הם אומרים. התוצאה היא מעגל סגור של עוני, הישרדות יומיומית ותלות מוחלטת בגורמים חיצוניים. תושבים מסכמים: "אנחנו רק רוצים לחיות - לחם, מים ושקט. אפילו זה הפך לבלתי מושג".
