בדיון חסוי שהתקיים הבוקר (שלישי) בוועדת החוץ והביטחון של הכנסת התייחס הרמטכ"ל הפורש, רב-אלוף הרצי הלוי, לעסקת החטופים ואמר כי הישיבה שבה אושרה, בערב שבת לפני כשבוע וחצי, היא "שיעור אזרחות שצריך להקרין לכל תלמיד". לדבריו, המשתתפים "דיברו בכאב, כולם רצו להביא את החטופים. היו דעות שונות על הדרך".
2 צפייה בגלריה
הרמטכ"ל בוועדה לצד היו"ר אדלשטיין. "גאים שאמרו לנו ללכת אחורה כדי להביא חטופים"
(צילום: דוברות הכנסת - נועם מושקוביץ)
הכותרת
מאחורי הבחירה ברמטכ"ל הבא | יוסי יהושוע
31:59
לטענת הרמטכ"ל, "הגענו להסכם בזכות הלחץ הצבאי. אנחנו גאים במדינה שאומרת 'לכו אחורה בכדי להביא חטופים', ונהיה גאים ללכת קדימה כשיגידו לנו. הקפדתי לפגוש את משפחות החטופים, ובמצב שהם נמצאים, זו החובה שלנו לעשות הכול להחזיר אותם, ואנחנו נתאמץ ביטחונית שהמחיר יהיה קטן. אני לא חושב שיש מישהו שלא רוצה שהם יחזרו".
עוד ציין הלוי כי גם כעת, כשהפסקת האש בעיצומה, "חמאס ימשיך להיות אתגר של צה"ל". הוא הסביר: "אנחנו צריכים להגיע לשני דברים - חמאס לא שולט (ברצועת עזה - ס"ח), ולא בונה כוח. את זה נצטרך לתחזק".
על אף הביקורת מהדרג המדיני, הרמטכ"ל דיבר בכבוד רב לחברי הממשלה והקבינט ואמר: "אני מאמין שכולם רוצים להחזיר את החטופים, אך יש גם תפיסות עולם אחרות. הם קיבלו החלטות קשות".
הלוי, שהודיע בשבוע שעבר כי יפרוש מצה"ל ב-6 במרץ, סיפק לחברי הכנסת הסבר מדוע לא התפטר מיד לאחר מחדל 7 באוקטובר - ב-8 באוקטובר אשתקד, ואמר כי אחת הסיבות לכך היא כי זה "היה מזיק למאמץ המלחמתי", לטענתו. "כאשר צבא מאבד את הפיקוד שלו, לוקח זמן לצאת בצורה טובה להתקפה. היה נכון להוביל את הצבא קדימה".
מדבריו עלה כי הוא מרגיש שלאורך המלחמה היה שיתוף פעולה בין הדרג המדיני לדרג הצבאי, והקולות מהקואליציה שקראו לו להתפטר הם לא אלו שהובילו אותו לקבל את ההחלטה. בסקירה בפני חברי הכנסת דיבר הרמטכ"ל על חיסול צמרת חיזבאללה, שפגעה ביכולות הצבאיות של ארגון הטרור השיעי.
חברי הכנסת טלי גוטליב ועמית הלוי מהליכוד תקפו את הלוי על ההחלטות שהתקבלו בעיקר סביב נסיגת הכוחות והשליטה במשלוחי הסיוע ההומניטרי, והוא בתגובה הדגיש כי צה"ל פועל בדיוק בהתאם להנחיות הדרג המדיני - ופירט את השיקולים מאחורי אותם מהלכים. לצד זאת, עמד הרמטכ"ל על כך שצה"ל לא צריך להיות זה שאחראי על העברת הסיוע: "לחלק מזון לשני מיליון עזתים, בשטח אויב, זה דבר שידרוש להחזיק חמש אוגדות בעזה".
בדיון התייחס הרמטכ"ל גם לקידום החקיקה לפטור מגיוס לחרדים בכנסת בימים אלה, ואמר כי בשנה הקרובה הצבא יכול לקלוט 4,800 חרדים ובשנה לאחר מכן 20% יותר. בעוד שנתיים, לדבריו, צה"ל יוכל לעמוד במחזור גיוס מלא של כ-15,000 חרדים ואף יותר משנתוני הגיוס הקודמים. הוא סייג את דבריו ואמר כי אם הצבא יקבל הנחיה מהדרג המדיני לקלוט את כל החרדים המחויבים בגיוס - יהיה ניתן לעשות זאת רק בעוד שנתיים. הרמטכ"ל הדגיש כי ללא סנקציות יהיה קשה מאוד לאכוף את גיוס החרדים - ולדבריו זה דבר שנדרש. לצד זאת הוסיף כי ככל שההנהגה החרדית תכווין את צעיריה לכך, ההישג יהיה רחב ומהיר יותר. "זה מצופה מההנהגה, זה יכול להפוך את הסנקציות לשוליות", אמר.
"מ-7 באוקטובר אנחנו במקום אחר, מדובר בצורך ביטחוני מובהק, תפקידי לומר מה צה״ל צריך ויכול (לגייס). צה"ל צריך לגדול בעשרת אלפים חיילים, אחוז ניכר לוחמים. הרבה שנים ניסינו לגייס חרדים והצלחנו מעט. אני נותן ערך רב לזה שאתם מאתגרים אותנו. היו קצינים שיצאו מפה והרגישו חוסר כבוד, צריך לשמור על מכובדות התהליכים", הוסיף.
הלוי ציטט רב שהוא ביקש שלא לציין את שמו, שאמר לו: "כשאמרו לנח לבנות את התיבה הוא בנה אותה, אבל הוא נכנס אליה רק כשהתחיל המבול". לפי המשל שהציג הרב, לדבריו, הסנקציות הן המבול - הן אלה שיובילו את החרדים להתגייס.
סקירת המלחמה - והתחקירים
לאורך הדיון סקר הרמטכ"ל גם את שאירע במלחמה, ואמר כי "ההתפתחות אחרי ההתחלה הקשה היא חיובית. היא לא יכולה להשיב את הדברים הנוראיים שקרו, אבל היא משיבה את ההרתעה שהייתה לנו לפני 7/10 - ובמובנים מסוימים אף חיזקה אותה מעבר למה שהיה לפני". לדבריו, המלחמה משנה את פני המזרח התיכון וכך גם העולם מנתח זאת, וגם "מייצרת סיכונים, לצד הזדמנויות גדולות".
הרמטכ"ל, ראש השב"כ ואלוף פיקוד מרכז בג'נין
(צילום: דובר צה"ל)
בגזרת עזה, הרמטכ"ל תיאר את הפגיעה הקשה בזרוע הצבאית והשלטונית של חמאס, כך שאין לחמאס יכולת לתפקד כמסגרת צבאית והוא עבר להתנהל כארגון טרור וגרילה. הוא ציין כי הסכם השבת החטופים הושג בזכות הלחץ הצבאי, וכי לא היה ניתן להגיע אליו ללא הלחימה. הוא הדגיש כי "אנחנו צריכים להגיע לשני דברים – שחמאס לא שולט ולא בונה כוח, ואת זה נצטרך לתחזק".
בגזרת לבנון הרמטכ"ל תיאר את הפגיעה בחיזבאללה ואמר: "מחקנו את ההנהגה הצבאית של הארגון, תקפנו עשרות אלפי מטרות בלבנון והדבר הזה הביא להחלשה משמעותית של חיזבאללה". הוא תיאר בהרחבה את הליך קבלת ההחלטות עם הדרג המדיני, בכמה נקודות זמן משמעותיות לאורך הלחימה כמו חיסול נסראללה, השמדת היכולות האסטרטגיות של חיזבאללה ופתיחת התמרון הקרקעי. הרמטכ״ל ציין כי תהליכי קבלת החלטות אלה עם הדרג המדיני נעשו באיכות ובשיתוף. כמו כן, עדכן הרמטכ"ל על מצב יישום הסכם הפסקת האש בשטח וההערכות להתפתחויות. לדבריו, בראייה קדימה "אסור שיהיה איום גדול צמוד לגבול ויש לאכוף זאת בצורה מאוד חזקה".
בגזרת איו"ש אמר הרמטכ"ל כי על אף שכל פיגוע הוא קשה, בכל זאת הנתונים בשנים האחרונות "מצביעים על ירידה גם בטרור העממי וגם בטרור המאורגן". הוא הוסיף כי "אנחנו מנהלים באיו"ש מהלך סיכול התקפי מאוד עצים ומשתמשים בטקטיקות שלא השתמשנו בהן בעבר".
בהתייחס לנפילת משטר אסד בסוריה, אמר הרמטכ"ל כי "יש קשר ישיר בין מה שעשינו לחיזבאללה לבין מה שקרה בסוריה. נוצרה שרשרת נסיבתית שהובילה לקריסת אסד שהיה חוליה חשובה בציר השיעי. קטענו את הרצף הגיאוגרפי של הציר". הוא הוסיף כי "אנחנו בוחנים באופן מתמשך ובזהירות את המרחש בסוריה ובאותו זמן מקרינים עוצמה כדי שיהיה ברור מה כוחנו ומה יכולותינו. לא נהסס לפעול אם יהיה בכך צורך".
בהתייחס לאיראן אמר הרמטכ"ל כי ישראל עוקבת "בצורה הדוקה" אחר המתרחש בה: "הבאנו להישגים גדולים בפגיעה בשלוחיה באזור, וגם בתקיפות בשטחה".
על תחקירי המחדל שפתח את המלחמה אמר כי צה"ל יזם כבר בחודשים הראשונים למלחמה תחקירים מבלי שהתבקש לכך. לדבריו, הוא התעקש לתחקר מתוך תהליך של למידה ובצה"ל מעוניינים ללמוד מהכישלון, כי "רק מי שחווה כישלון יכול להפיק לקחים כיצד זה לא יקרה בעתיד". הוא אמר כי "אנחנו מתחקרים ביושרה ולא נסתיר מאף גורם וגם לא ממבקר המדינה, אף לא פרט אחד. קודם תחקירים מבצעיים ולאחר מכן חקירה".
הלוי הסביר כי "אנו מנסים לתחקר במהירות האפשרית, תוך כדי לחימה בשבע זירות, אך לא לעשות טעויות מתוך כבוד לנופלים ולמשפחות השכולות. בתחרות עם הזמן האיכות חשובה מאוד. המשך היה ארוך בשל הלחימה תוך כדי תחקור, בשל ריבוי הפרטים והאירועים לתחקור ובשל הרצון באיכות ובירידה לפרטים".
