מייקל היגינס, הנשיא האנטי-ישראלי של אירלנד, קרא היום (שבת) פעם נוספת לאו"ם להתערב צבאית במלחמה בעזה על מנת להבטיח העברה של סיוע הומנטרי לתשובי הרצועה.
בריאיון לתחנת רדיו של תאגיד השידור הציבורי באירלנד, RTE, טען היגינס כי מדובר ב"עידן טרגי" בהיסטוריה העולמית כולה, ועל רקע הדו"ח שפרסם בסוף השבוע גוף מטעם האו"ם שבו נקבע שישנה "מגפת רעב" בעיר עזה – דו"ח שבישראל דחו את ממצאיו ומתחו עליו ביקורת חריפה – הוא הוסיף כי המלחמה הגיעה לשלב שבו ישראל כבר אינה נדרשת יותר לשאת אחריות על מעשיה. בכך ביקש לומר למעשה שישראל צריכה לספוג השלכות חמורות יותר על מה שהוא שב ותיאר בריאיון כ"רצח עם".
הנשיא האירי דרש כאמור התערבות בינלאומית לטובת העברת סיוע לעזתים, תוך התעלמות מהמאמצים הרבים של ישראל להעביר להם סיוע – בכלל זאת הפסקות אש מקומיות וזמניות והצנחות מהאוויר. לדבריו, "נדרשת הערכה מחודשת ברמה הגלובלית סביב חשיבותה של העצרת הכללית של האו"ם", וסביב תפקיד העצרת הכללית בהבטחת גישה של אזרחים לסיוע הומניטרי.
הוא הזכיר בדבריו את פרק 7 באמנת האו"ם – שמעניק רק למועצת הביטחון את הסמכות להורות על הפעלת כוח צבאי לפתרון סכסוכים בעולם. היגינס טען, באופן שגוי, שניתן לכאורה לעקוף את מועצת הביטחון: "אם שיעור מסוים מהוועדה של העצרת הכללית תומך בכך, אפילו אם מועצת הביטחון תטיל וטו כדי לחסום זאת, המזכ"ל יוכל לקרוא לכוח שיוקם ויבטיח גישה הומניטרית", אמר.
נשיא אירלנד סיפר בריאיון כי בעבר, לפני המלחמה האחרונה, הוא ביקר בשטחים הפלסטיניים: "ישבתי עם אנשים באוהלים בעזה, בגדה המערבית ובמקומות נוספים באחד מביקוריי האחרונים. אחד הדברים שהכי ריגשו אותי היה לקרוא דו"ח רפואי שהראה כי ילדים פלסטינים סובלים מטראומה גדולה יותר מההשפלה של הוריהם מאשר מותם".
2 צפייה בגלריה
מפגינים בדבלין עם דגלי פלסטין ואירלנד ביום פטריק הקדוש, במרץ השנה
(צילום: REUTERS/Clodagh Kilcoyne)
זו לא הפעם הראשונה שהיגינס קורא להפעיל את פרק 7 באמנת האו"ם, אף שכאמור הוא טועה בטענתו שניתן לעקוף את מועצת הביטחון. גם בתחילת החודש, אחרי הסרטון האכזרי שפרסם חמאס שבו נראה החטוף אביתר דוד כחוש ומורעב, הוא קרא לאו"ם להתערב וגינה את חמאס על מה שתיאר כ"אכזריות מזעזעת".
הוא ציין אז כי מעשים כאלה "פוגעים בכל מטרה שחמאס מתיימר לייצג", והדגיש גם את הרעב שלדבריו סובלים ממנו עזתים רבים: "אנו עדים לשפל של ההתנהגות האנושית", אמר, "כאשר תמונות של בני ערובה כחושים מתפרסמות במקביל למצב שבו מילדים נשללות תרופות ואימהות חסרות מים ואמצעים לטיפול בתת-תזונה, בעודן צופות בילדיהן גוועים".
היגינס טען אז כי פעולות אלו, הן מצד חמאס והן בהקשר המשבר ההומניטרי, מחייבות לא רק גינוי בינלאומי, אלא גם פעולות מעשיות דחופות. "כל המעשים הללו חייבים לא רק לעורר את חמת העולם, אלא להוביל לפעולות מעשיות שלא יכולות להמתין עד ספטמבר", אמר.
שגרירת ישראל באירלנד אחרי ההחלטה בדצמבר לסגור את השגרירות
(צילום: אסף חן)
היגינס בן ה-84 יפרוש בקרוב אחרי 14 שנים ושתי כהונות רצופות כנשיא אירלנד, בתום בחירות בנובמבר שבהן ייבחר מחליפו. אף שתפקיד הנשיא באירלנד הוא סמלי ברובו, היגינס הוביל את הקו האנטי-ישראלי במדינה הידועה כבר שנים בעוינות שלה כלפי ישראל – עוינות שהפכה לעימות של ממש מאז פרוץ המלחמה.
אירלנד הכירה במדינה פלסטינית כבר במאי אשתקד, ובסוף השנה שעברה ישראל סגרה את השגרירות שלה בדבלין. לאחרונה הודיעה אירלנד כי תהפוך ייבוא סחורות מיהודה ושומרון לעבירה פלילית. היגינס עצמו ספג בתחילת השנה ביקורת רבה בקהילה היהודית בארצו, על רקע נאום לרגל יום השואה הבינלאומי שגם בו תקף את ישראל – ויהודים שישבו באולם ומחו על כך אף סולקו משם בכוח. ממשלת אירלנד הואשמה בחודש שעבר גם בשתיקה אל מול אלימות אנטישמית במדינה.
