הכנסת צפויה להצביע היום (רביעי) בקריאה טרומית על הצעת החוק לפיזורה, ולמרות שמדובר רק בשלב ראשוני בחקיקה, ראש הממשלה בנימין נתניהו חושש מההשלכות האפשריות במידה שח״כים מהקואליציה יצביעו בעד - מה שהח"כים החרדים כבר הצהירו שיעשו. בשעות הקרובות נתניהו צפוי להפעיל מכבש לחצים על החרדים ולשלוף שוב את הקלפים הקבועים: עזה, איראן, עסקת חטופים והאיום הביטחוני הכללי, וקפיצה להיסטוריה של ממשלות נתניהו מוכיחה שמדובר בדפוס קבוע - אך בכלל לא בטוח שהוא יעבוד על החרדים, שמאז קום המדינה שוב ושוב יצרו משברים קואליציוניים ואף הובילו לבחירות.
1 צפייה בגלריה
המסר של נתניהו לחרדים: זו לא תקופה לבחירות, ולא הזמן לזעזע את ההגה
(צילום: חיים גולדברג)
בשבועיים האחרונים מופעלים על החרדים לחצים כבדים מצד נתניהו, שנחוש למנוע מהם להפוך את ההצבעה הזו לרגע שבו ממשלתו מתחילה להתפרק. כל זאת כשאפילו אין נוסח לחוק הגיוס, רק עקרונות ורעיונות. למרות שמצידו של נתניהו ויו״ר ועדת החוץ והביטחון יולי אדלשטיין (הליכוד) שידרו שיש רוח טובה והתקדמות, בקרב החרדים הבהירו שהפערים רחוקים מדי. אחרי שבאופוזיציה הודיעו שיעלו את הצעת החוק לפיזור הכנסת ביום רביעי, האיום על עתיד הקואליציה גבר - וכך דחיפות השיחות.
הכלים שנתניהו מפעיל כדי למנוע את פיזור הכנסת הם כאמור "הלחם והחמאה" שלו: פגישות אישיות, שיחות עם רבנים, הבהרות שמערכת המשפט לא תתחשב באילוצים הפוליטיים, ההשלכות שיהיו על הציבור החרדי וגם – ניסיון מובהק להכניס את המערכת למצב חירום ביטחוני: בשבוע האחרון החלו לזרום דיווחים על תקיפות שיוחסו לישראל בתימן ובאיראן, וגם הצהרות מנתניהו עצמו על "התקדמות בעסקת השבת החטופים". כל אלה נועדו לשדר לשותפיו החרדים מסר: זו לא תקופה לבחירות, ולא הזמן לזעזע את ההגה.
אם מתעוררת תחושה חזקה של דז'ה וו, זה כי מדובר בדפוס פוליטי מוכר שמלווה את נתניהו לאורך שנותיו הרבות במערכת הפוליטית כך למשל, ב-2012, רגע לפני שפיזור הכנסת עמד על הפרק ומעמדו של נתניהו התערער, נפתחה לפתע מתקפה רחבה ברצועה תחת השם "עמוד ענן". המבצע, שנמשך כ-8 ימים, כלל חיסול ממוקד של רמטכ"ל חמאס אחמד ג'עברי, והוביל לשקט יחסי בגבול הדרום עד הבחירות. כשנשאל נתניהו על עיתוי הפעולה, הוא טען כי "המערכה תימשך ככל שיידרש כדי להשיב את השקט לתושבי ישראל" - מסר שעזר לו לשמר את שלטונו בבחירות הבאות.
חרדים קיצונים מפגינים נגד הגיוס, באפריל
(צילום: יריב כץ, מוטי קמחי )
גם בנובמבר 2019, בשעה שממשלתו התנודדה על חבל דק בעוד הלחץ הציבורי מצד הימין עלה ונפתלי בנט שקל לפרוש מהקואליציה - בצעד שהיה מפיל אותה - נתניהו, כך על-פי דיווחים, קבע תדרוך ביטחוני דחוף עם ראש המל״ל דאז מאיר בן שבת, שבו קרא לו לשכנע את בנט דרך רב הציונות הדתית חיים דרוקמן להישאר בממשלה. ימים בודדים לאחר מכן יצאה ישראל למבצע "חגורה שחורה" בעזה, ולבסוף בנט נשאר בממשלה.
בדצמבר 2018, אחרי שיו"ר ישראל ביתנו אביגדור ליברמן התפטר מתפקיד שר הביטחון במחאה על מדיניות רכה מדי כלפי עזה, החליט נתניהו להשאיר את תיק הביטחון בידיו – בניסיון לבלום את קריסת הממשלה. "כשאני נושא באחריות לביטחון ישראל, אני לא יכול להרשות לעצמי לחשוב פוליטית”, אמר אז במסיבת עיתונאים מיוחדת. עם זאת, כמה ימים אחר כך הכנסת התפזרה.
במשבר התקציב של קיץ 2020, שבו מפלגת כחול לבן בראשות בני גנץ איימה לפרק את ממשלת האחדות בשל סירובו של נתניהו להעביר תקציב דו-שנתי, שוב נשלף הקלף הביטחוני. לשכת ראש הממשלה החלה לתדרך על התקדמות פרויקט הגרעין האיראני, והופצו אזהרות בדבר הסלמה בצפון. במסיבת עיתונאים כינס אז נתניהו את שר הביטחון והרמטכ"ל, וטען: “איראן שקרנית, אנחנו נמשיך לפעול נגדה עם או בלי הסכם. לא נוכל להרשות לעצמנו בחירות עכשיו״.
השימוש בקמפיין ביטחוני לשימור קואליציה הפך עם השנים לטקטיקה שכמעט שהפכה לשקופה. גם עכשיו, כשחוק הגיוס תקוע, החרדים ממורמרים, והממשלה שוב מתנדנדת, נתניהו לא מהסס להשתמש באותם כלים ישנים. המסר שהוא מנסה להעביר פשוט: כל מי שיפרק את הממשלה עכשיו ישלם את המחיר בבחירות, ואולי גם בביטחון הלאומי. עם זאת, לא בטוח שהתעלולים של נתניהו יעבדו הפעם על החרדים - לפחות בהצבעה הראשונית שתיערך היום.
