כנס הקיץ של הכנסת נפתח רק בתחילת השבוע, וחברי הכנסת מהקואליציה כבר הספיקו לסמן מטרות ולהניח על שולחן הכנסת שורת הצעות חוק שנויות במחלוקת. על הפרק עומדות סוגיות בוערות רבות, אבל המטרות הבולטות שהציבו הח"כים הן דווקא שינויים נוספים במערכת המשפט, החמרת ענישה נגד "קוראים לסרבנות" - וגם החלת ריבונות ישראלית ביהודה ושומרון.
חוקי המהפכה המשפטית
רק לפני חודשיים העבירה הקואליציה את הצעת החוק לשינוי בחירת נציב תלונות הציבור על השופטים, ויו"ר ועדת החוקה ח"כ שמחה רוטמן כבר הגיש הצעה חדשה, לפיה הכנסת היא זו שתבחר את הנציב - ולא הוועדה. ע"פ ההצעה, הנציב ייבחר בהצבעה חשאית במליאה כדי "למנוע ניגוד עניינים הטמון במעורבות שופטי בית המשפט העליון בבחירת הנציב, בהתחשב בתפקידו לברר תלונות על התנהגות שופטים, לרבות אלו המעורבים בבחירתו".
לטענת רוטמן, "בחירת הנציב בידי הכנסת, כרשות הנבחרת המייצגת את הציבור, תבטיח כי הליך המינוי יהיה עצמאי, שקוף ונקי מניגודי עניינים, וצפויה לחזק את אמון הציבור במוסד נציבות תלונות הציבור על שופטים". עם זאת, החשש הוא שהמינוי יעשה פוליטי ולא מקצועי - שכן אם ההצעה תאושר הבחירה תהיה בידי הקואליציה ללא כל מעורבות של גורמים נוספים.
הצעת חוק נוספת הנוגעת למערכת המשפט היא של ח"כ אביחי בוארון מהליכוד, לפיה היועמ"שים של משרדי הממשלה לא יהיו כפופים לייעוץ המשפטי לממשלה, ויוכלו לפעול בעצמאות מוחלטת. אם ההצעה תעבור, היועמ"שים יוכלו לייצג את המשרד הרלוונטי בערכאות, ולקבוע חוות דעת משפטית בכל סוגיה הנוגעת למשרדים אליהם הם משתייכים. ההצעה נולדה אחרי לא מעט מהלכים שביקשו שרים בממשלה הנוכחית לבצע, אך נבלמו ע"י היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה. בנוסף, ח"כ בוארון גם הגיש הצעה שמבקשת לקצר את זמן ההתמחות של עורכי דין מ-18 חודשים לשנה.
סרבנות? מרד
הצעת נוספת שהגיש אתמול ח"כ אביחי בוארון קובעת כי קריאה לסרבנות תיאסר בחוק, ועונשה יהיה כשל עבירת המרדה - מאסר של עד חמש שנים. בהסבר להצעה נכתב כי "בשנים האחרונות אנו עדים לתופעה מסוכנת של קריאות לסרבנות ואי-התייצבות לשירות מילואים. מטרת הצעת חוק זו היא לקבוע כי קריאה לסרבנות לשרת בצבא ההגנה לישראל תחשב עבירת המרדה".
בהצעה לא נרשמה התייחסות לקריאות רבנים נגד הגיוס לצה"ל.
"הגדה המערבית" Out, "יהודה ושומרון" In
ח"כ אבי מעוז הגיש הצעת חוק להחלת ריבונות ישראלית ביהודה ושומרון, וכתב בהסבר כי "לאחר 58 שנים לחזרתו של עם ישראל לחבלי מולדתו ההיסטורית ביהודה והשומרון מתוקף זכותנו הטבעית וההיסטורית, ועל יסוד החלטת עצרת האומות המאוחדות, מוצע כי מדינת ישראל תחיל את חוקיה ואת ריבונותה על מרחבי ההתיישבות ביהודה והשומרון, וזאת על מנת לקבע את מעמדם של מרחבים אלו כחלק בלתי נפרד ממדינת ישראל הריבונית".
בנוסף, ועדת החוקה אישרה לקריאה שנייה ושלישית את הצעתו של היו"ר רוטמן לשינוי המונח "הגדה המערבית", או כל מונח אחר בחקיקה הישראלית, למונח "יהודה ושומרון". משמעות החוק היא בעיקר הצהרתית, אך היא רק אחת מיני רבות הנוגעות להתיישבות מעבר לקו הירוק.
ח"כ מעוז הגיש הצעה נוספת הנוגעת ליהודה ושומרון, והיא ההצעה לעידוד הגירה מרצון של תושבי עזה. בהצעה זו ישנה התחייבות מצד אותם תושבים שיהגרו "מרצון", שלא לחזור לשטח הרצועה - או לשטחי יהודה ושומרון ומדינת ישראל. חבר הכנסת הציע להסמיך את שר הביטחון להתקין תקנות נוספות בנושא, תוך היוועצות עם שר האוצר.
ההצעות שככל הנראה לא יקודמו
לועמת זאת, ישנן מספר הצעות חוק שדווקא כן נוגעות לסוגיות הדחופות בחברה הישראלית. חלקן הוגשו אתמול על ידי חברי כנסת מהאופוזיציה או חברי כנסת פחות דומיננטיים מהקואליציה, ולכן סביר להניח שלא יקודמו כלל.
ח"כ מירב בן ארי מיש עתיד הגישה הצעה להעלות את דרגת הנכות של שורדי השבי ל-100%, לעומת 50% נכות כפי שקבוע בחוק הקיים. כיום שורדי שבי יכולים לבקש מהמדינה להגדיל את אחוזי הנכות שלהם בהתאם לפגיעה שנגרמה בשבי, ברמה הנפשית או הפיזית, אך הדבר דורש מהם להתמודד מול הרשויות והבירוקרטיה ומעמיד אותם בפני קשיים נוספים. "תיקון החוק הוא חובה מוסרית של מדינת ישראלית אשר הפקירה את החטופים והחטופות ב-7 באוקטובר, ונוכח ההשפעה העצומה של השהות בשבי על איכות חייהם ובריאותם", כתבה בן ארי בהצעה.
בנוסף, ח"כ גלעד קריב מהעבודה הגיש הצעת חוק להעלאת קצבת הנכות לנפגעי עבודה בהתאם לשכר הממוצע במשק, הצעה להתאמת חקירה ועדות של מתמודדים נפש והצעה לטיפול בכתות פוגעניות. ח"כ בן ארי הגישה גם הצעה לאיסור צריכת זנות.
ח"כ משה רוט מיהדות התורה, שמשתייך כאמור לקואליציה, הגיש הצעת חוק לסיוע המדינה בבנייה או הרחבת מרחב מוגן לאדם עם מוגבלות, וח"כ קטי שטרית מהליכוד, המשתייכת גם היא לקואליציה, הגישה הצעה להתקנת לחצן מצוקה בבתים של קשישים בהתאם לבקשתם.
