שופטת פדרלית בבוסטון חסמה שלשום (שישי) באופן זמני את האיסור שהטיל ממשל טראמפ על אוניברסיטת הרווארד לרשום בשורותיה סטודנטים זרים. עם זאת, ההחלטה לא הקלה את תחושת ההלם שחשו באוניברסיטה היוקרתית, שכ-27% מכלל הסטודנטים בה מגיעים ממדינות זרות. "מדובר בנקמה ברורה של הממשלה על סירוב האוניברסיטה לקבל את הדרישות האידיאולוגיות שלה", נכתב בכתב התביעה של הרווארד נגד האיסור.
השופטת, אליסון בורו, קבעה כי הרווארד הוכיחה שהיא עלולה להיפגע עוד לפני שהייתה לה הזדמנות לדון בתיק במלואו, וקבעה דיונים בנושא ל-27 ו-29 בחודש כדי לבחון את הצעדים הבאים בתיק.
בהרווארד לומדים 6,793 סטודנטים לתואר ראשון ולתארים מתקדמים המגיעים כמעט מכל מדינה בעולם. סטודנטים זרים מהווים 40% מהנרשמים בבית הספר לבריאות הציבור ו-35% מבית הספר לעסקים של הרווארד. היבט משמעותי של קבלת סטודנטים זרים ללימודים נובע מכך שהם לא זכאים לסיוע כספי מהממשלה, ובדרך כלל משלמים יותר עבור לימודיהם. כך, הם תורמים באופן לא פרופורציונלי להכנסות האוניברסיטה.
הצעד החריג, שעליו הודיעה המזכירה לביטחון המולדת קריסטי נואם, מהווה הסלמה קיצונית במאבק של טראמפ נגד הרווארד בצל גל המחאות האנטי-ישראליות - והאנטי-אמריקניות - שפרצו בקמפוסים של אוניברסיטאות העילית ברחבי ארה"ב מיד אחרי טבח 7 באוקטובר. בין היתר, הממשל דורש שהמוסד האקדמי יערוך שינויי עומק בחומר הלימודים ובקריטריונים לקבלת סטודנטים, בעוד שהרווארד מסרבת לכך בתוקף.
מאז שהודיע נשיא הרווארד אלן גרבר כי האוניברסיטה דוחה את הדרישות, הממשל קיצץ מענקי מחקר בשווי מיליארדי דולרים. במקביל, הרווארד היא כאמור לא אוניברסיטת העילית היחידה תחת התקפה חסרת תקדים מצד ממשל טראמפ, תחת ההסבר של ״מלחמה באנטישמיות בקמפוסים״. בין היתר, גם אוניברסיטת קולומביה, שהפכה אולי למוקד הקולני ביותר של הפגנות אנטי-מערביות בכסות "מחאות למען פלסטין", ספגה קיצוצים נרחבים במענקים מצד הממשל.
"דווקא עכשיו חשוב שיגיעו לפה יותר ישראלים ויהודים"
עמרי עטר (39), שלומד בתוכנית המנהלים לתואר שני בבית הספר "קנדי" לממשל, סיפר כי "אני פה עם שלושה ילדים ולא יודע אם לרשום אותם לשנה הבאה או לא. זה מצב מאוד מלחיץ, למרות שאני מסיים את הלימודים בעוד שבוע, כי גם ויזות העבודה מושפעות והרווארד נותנת את החסות לכך. המועמדים של שנה הבאה כבר בפאניקה מוחלטת".
4 צפייה בגלריה
"ההדרה עמוקה בהרבה מהאנטישמיות". הפגנה אנטי-ישראלית בהרווארד
(צילום: Boston Globe, GettyImages)
עמרי העיד כי "כרגע הכול בהקפאה", ותיאר כי "התחושות מאוד מורכבות. מצד אחד אני סטודנט, חזרתי משירות מילואים, ומרגיש שאני מייצג את ישראל גם בקמפוס וגם בקהילה. מצד שני, דווקא בשם המאבק באנטישמיות — שגם אני עוסק בו ביום-יום — אני עלול למצוא את עצמי מחוץ למערכת. האם אני מוכן להקריב את עצמי לטובת הכלל? זו שאלה מצוינת".
הוא הדגיש כי "אין ספק שלהרווארד יש בעיה עם אנטישמיות. רק בשבוע האחרון ראינו לאן זה יכול להוביל - רצח של דיפלומטית במדינה מערבית. יש פה דיקנים יהודים, גם הנשיא יהודי, אבל התופעה לא נעלמה. יש גם שאלות לא פשוטות על הזהות שלנו כישראלים וכיהודים - במיוחד כשאנחנו יודעים שלא כל היהודים בארה"ב תומכים בישראל. אנחנו פתאום באמצע, נלחמים באנטישמיות, אבל גם נפגעים בשמה.
"ואז המבקרים אומרים: 'הינה, תראו – הממשל מנצל את האנטישמיות כדי לפגוע בהרווארד, ולא באמת אכפת לו מיהודים או מישראלים', וזה באמת מורכב. דווקא עכשיו חשוב שיגיעו לפה יותר ישראלים ויהודים. הקול שלנו חייב להישמע, במיוחד בתקופה הזו. אם לא נהיה פה — נאבד את הרווארד. וזה עדיין מוסד מאוד חשוב".
עמרי אמר עוד כי "אני לא מתחרט לרגע שהגעתי לכאן. אני איש מילואים, הגעתי ל'חרבות ברזל' ובאתי לפה בגישה ברורה וגלויה. אני לא חף מביקורת על הממשלה שלנו, אבל פה בהרווארד השיח מאוד חד-צדדי. לא חוויתי אנטישמיות, אבל יש פה הדרה. לא מזמינים אותך לשיחות על המזרח התיכון - אתה לא חלק. לדוגמה, ביום השנה ל-7 באוקטובר, בזמן שכולנו היינו בטקסי זיכרון, באוניברסיטה ערכו אירוע על 'רצח עם שביצעה ישראל בפלסטינים'. לא היה אף יהודי בחדר — כולנו היינו באירועי הזיכרון.
"זו הדרה הרבה יותר עמוקה מאנטישמיות, ואנשים פה לא בוחלים באמצעים. צריך לעצור את זה. אני לא בטוח מה הדרך הנכונה, אבל אם כבר עושים מהלך, אני לא בטוח שצריך להחריג את הישראלים. זה רק ימשוך אש כלפינו ויעורר אנטגוניזם. יגידו שישראלים מושכים בחוטים, וזה ממש לא לטובתנו. ברור שצריך לנקוט צעדים נגד תומכי טרור. הרי הרוצח השבוע בוושינגטון צעק את אותן הסיסמאות שנשמעות בקמפוס, אבל הצו הזה הוא יותר הצהרה פוליטית מאשר מהלך מעשי".
סטודנטית ישראלית נוספת הלומדת לתואר שני בהרווארד, שביקשה להישאר בעילום שם, אמרה ל-CNN כי "חשוב מאוד שישראלים ויהודים ימשיכו לבוא לכאן ויהיו חזקים מאוד במה שהם מאמינים בו, ולא רק בהרווארד, אלא בכל רחבי האקדמיה האמריקנית, עכשיו יותר מתמיד".
"הממשל משתמש ביהודים ובישראלים"
מנגד, פוסט-דוקטורנטית ישראלית הלומדת בהרווארד אמרה ל-CNN כי לדעתה הסטודנטים היהודים "משמשים ככלי משחק" על-ידי ממשל טראמפ. הסטודנטית, שסירבה להיחשף מחשש שלא תוכל להיכנס שוב לארה״ב, אמרה שהיא מאמינה שהממשל "משתמש" באוניברסיטה כדי "לנהל מאבק נגד האקדמיה כולה״. היא הוסיפה כי ״הממשל מדכא רעיונות שלא תמיד תואמים את דעתו, במקום לנקוע צעדי דאגה ממשית לבטיחותם של סטודנטים יהודים וישראלים. אני מרגישה שאנחנו מנוצלים“.
עמר (40), גם הוא פוסט-דוקטורנט בהרווארד שמתגורר בקיימברידג' עם אשתו ושלושת ילדיו, סיפר ל-ynet כי לא הרגיש על בשרו את השפעות המחאות האנטי-ישראליות, אך חש את השפעות הצו, שנחת על המוסד האקדמי בהפתעה: "לא חוויתי אנטישמיות אישית, אבל שמעתי מחברים שחוו דברים לא פשוטים בקמפוס. זה נרגע קצת בחודשים האחרונים, אבל עדיין מורגש — במיוחד בבתי ספר כמו למשפטים או לממשל. בשנה שעברה זה היה ממש סוער", תיאר.
עמר ציין כי "כרגע הצו בהקפאה. גם אשתי נמצאת פה על אותה הוויזה. אנחנו כמעט שנה כאן והתוכנית תסתיים בקרוב, אז עבורי ההשפעה קטנה יותר, אבל הילדים שלי הם הראשונים שנפגעו. החיים שלהם כבר כאן, בארץ אין להם כלום, אז אי-אפשר פשוט 'להחזיר אותם'. זה אומר למכור את תכולת הדירה, את הרכב, לסגור הוראות קבע, חוזי שכירות - והכול בלחץ זמן. אנשים עצרו את החיים שלהם כדי להגיע לתוכניות של חמש-שש שנים, ועכשיו הם בלחץ קיומי. זה לא נעים, אבל אתה גם לא רוצה שיהיה לך ברקורד שיצאת מארה"ב בלי ויזה בתוקף".
עוד אמר עמר כי "זה נראה כאילו הממשל רואה באוניברסיטאות היוקרה סמל ליברלי - ורוצה לפגוע בהן, אבל מי שסופג את המכה הם הסטודנטים הזרים. אני לא מעניין את הממשל. כל זה מכוון אולי לקבוצת סטודנטים שמפגינים, אבל בפועל אני זה שצריך לארוז את הבית, לשלוף את הילדים מהמסגרות ולחזור למקום שאין בו כלום. זה הפך לסיפור אישי לגמרי. בסוף, בין כל הקרבות בין הממשל לאקדמיה, מי שמשלם את המחיר אלה מי שבשוליים – סטודנטים, משפחות, אנשים שעתידם תלוי במסלול הלימודים הזה".
פורסם לראשונה: 22:39, 24.05.25
