ירה שוב ושוב - מטווח אפס: בארה"ב הוגש אמש (חמישי) כתב אישום נגד אליאס רודריגז, המחבל שרצח אתמול בלילה בוושינגטון את בני הזוג ירון לישינסקי (30) ושרה מילגרים (26), עובדי השגרירות הישראלית בבירה האמריקנית. רודריגז, תושב שיקגו בן 31, מואשם ברצח בכוונה תחילה של בני הזוג - וכתב האישום נגדו חושף פרטים חדשים ומצמררים על הירי המזעזע שאירע מחוץ למוזיאון היהודי הלאומי, במהלך כנס של הוועד היהודי-אמריקני (AJC).
לפי כתב האישום, רודריגז התקרב מאחורי השניים כשהם עמדו להיכנס למעבר חצייה, שלף אקדח מאזור מותניו - וירה לעבר גבם. לאחר שנפלו הוא התקרב, וידא הריגה, וירה שוב ושוב. מילגרים, שניסתה לזחול מהמקום, נורתה כשניסתה להתיישב. רודריגז, כך תיעדו מצלמות האבטחה, הסתובב לעברה, טען את נשקו מחדש - ואז ירה בה למוות מטווח קצר. הוא התקדם לעבר הגופות, התכופף מעליהן וירה שוב.
לפי עדויות שהגיעו ל-ynet, שתי עובדות שגרירות ישראל ששהו בזירה ניצלו מהירי ברגע האחרון. השתיים, אזרחיות אמריקניות, יצאו לכיוון רכב שחנה בקרבת מקום יחד עם לישינסקי ומילגרים, כשרודריגז התקרב לעברם. לדבריהן, הן לא הכירו אותו ולא היה ברור להם אם חיפש מטרה מסוימת, אך הוא ירה דווקא בירון ובשרה מטווח אפס. השתיים נמלטו בריצה תוך שהן שומעות מאחוריהן את זעקות הכאב של חבריהן שנפגעו. הן נלקחו לחקירה בתחנת המשטרה, שם שהו כל הלילה, ושבו בבוקר לשגרירות כדי להשתתף בטקס ההנצחה המאולתר שנערך במקום. מלבד עובד נוסף שעזב את האירוע זמן קצר לפני הירי, הארבעה היו נציגי השגרירות היחידים שהשתתפו בו.
מכתב האישום עולה כי הירי בוצע באופן מדוד ואכזרי, אך בשלב מסוים האקדח חדל מלפעול, ורודריגז נראה מנסה לירות בו שוב - ככל הנראה לאחר שכבר התרוקן מקליעים. עד ראייה הבחין בו לפני הירי, לבוש במעיל גשם כחול, מנסה להדליק סיגריה בגשם – דבר שמשך את תשומת ליבו ונראה לו "מוזר", לפי האישום. לאחר הירי, הוא תיעד את רודריגז משליך את האקדח, שלפי המשטרה אכן נמצא באותו אזור.
תיעוד מעצר המחבל בוושינגטון - שצעק: "שחררו את פלסטין!"
(צילום: מתוך X)
מצלמות המוזיאון תיעדו את הירי כולו, כולל את השלב שבו האקדח הפסיק לפעול, ורודריגז נראה מנסה לירות ללא הצלחה. האקדח, מדגם 9 מ"מ, נרכש על ידי רודריגז באילינוי במרץ 2020. הוא נמצא בזירה כשהסדן שלו פתוח והמחסנית ריקה – מצב המעיד על כך שהתחמושת כולה נורתה. בסך הכול נמצאו בזירה 21 תרמילים ריקים.
הירי אירע סמוך לשעה תשע בערב (שעון וושינגטון הבירה), וכוחות החירום שהגיעו למקום קבעו את מותו של לישינסקי כבר בזירה, בעוד מילגרים פונתה לבית חולים, אך הוכרזה כמתה כחצי שעה לאחר מכן.
רודריגז, כך לפי הודאתו, רכש כרטיס לאירוע במוזיאון שלוש שעות בלבד לפני פתיחתו, וטס במיוחד משיקגו לוושינגטון יום קודם לכן, כשהוא נושא את האקדח כדין במזוודה שהוכנסה לבטן המטוס. לא רק שרודריגז טס עם האקדח כחוק, הוא גם הצהיר עליו לחברת התעופה והחזיק בתעודת בעלות חוקית על הנשק באילינוי. לפני הירי הוא נכנס ויצא מן האירוע מספר פעמים, כשהאקדח ברשותו, אך לא ביצע את הפיגוע בתוך מבנה הומה אדם - אלא המתין לקורבנות מחוץ לכניסה.
הוא פעל לדבריו ממניעים פוליטיים, ובחקירתו הביע הערצה לאהרון בושנל, חייל בחיל האוויר האמריקני שהצית עצמו לפני קצת יותר משנה מול שגרירות ישראל בוושינגטון, ושידר את האירוע בשידור חי באתר Twitch, תוך שהוא קרא "Free Palestine, לא אהיה שותף לרצח עם". רודריגז כינה אותו "שהיד" ו"אמיץ". בעת מעצרו, אמר רודריגז לשוטרים: "עשיתי את זה למען פלסטין, למען עזה", ובהמשך קרא: "שחררו את פלסטין". הוא פנה לשוטרים מיוזמתו כשהגיעו לזירה, אמר שהוא ביצע את הרצח והוסיף שאינו חמוש. לפי כתב האישום, הוא נשא עמו צעיף אדום שאחד העדים זיהה ככאפייה.
הנרצחים, מילגרים ולישינסקי, הועסקו בשגרירות ישראל בוושינגטון. לישינסקי החזיק באשרת "אורח כבוד" של ממשלת ארה"ב, מעמד משפטי של אורח דיפלומטי - המאפשר להאשים את רודריגז בעבירה הפדרלית הנדירה של רצח נציגים זרים. נוסף על כך, כתב האישום מייחס לו גרימת מוות באמצעות נשק חם, ירי במהלך עבירה אלימה ורצח מדרגה ראשונה לפי חוקי מחוז קולומביה. משרד המשפטים האמריקני מסר כי הירי נחקר כפשע שנאה וכפשע טרור, אך נכון לעכשיו סעיפים אלו אינם נכללים באישום וייתכן כי ייכללו בהמשך.
מדובר בסעיפים שמאפשרים לתביעה לבקש עונש מוות, אך נכון לעכשיו לא ברור אם תעשה זאת, וההערכה היא כי הסיכוי לכך נמוך. גם אם יורשע בכל הסעיפים, העונש הצפוי לו הוא מאסר עולם - ככל הנראה כפול - ללא אפשרות לשחרור מוקדם.
"הם היו מתאימים - אותו טוהר, אנרגיה ולב פתוח ואוהב"
גופתו של ירון לישינסקי תוטס הבוקר (שעון ישראל) לארץ על ידי נציגי השגרירות, וגופתה של שרה מילגרים תוטס לקנזס ביום שבת, והלווייתה תתקיים ביום שלישי. עשרות בני אדם התאספו הלילה מול הבית הלבן לחלוק כבוד לשניים.
עינב הדרי, סגנית הדוברת של השגרירות בוושינגטון, אמרה ל-ynet כי בשגרירות מתקשים לעכל ולדבר עליהם על שני הנרצחים בלשון עבר. "זה לא ייאמן להתמודד עם אובדן של אנשים שלפני רגע היו איתך בפינת הקפה. דיברתי עם שרה לפני שבועיים והיא התרגשה מאוד לקראת הנסיעה שלה לארץ עם ירון", סיפרה.
נועה גינוסר, שהייתה המנהלת הישירה של ירון וחברתו הקרובה, סיפרה ל-ynet כי האירוע של ה-AJC לא התמקד בעזה, וגם ירון לא התעסק באופן יומיומי בנושא. "במקרה הזה הוא הוזמן לאירוע שעסק בפעילות של ארגון הסיוע הישראלי 'ישראייד' באפריקה", סיפרה. "ירון התרגש מאוד לקראתו. בכל פעם שעלה נושא שקשור למזרח התיכון, הוא תמיד רצה להיות חלק מהשיח. זה היה חשוב לו".
נועה סיפרה על ירון: "הוא היה חד, מלא באנרגיה. הוא הכיר כל כך הרבה אנשים וכולם פשוט אהבו לדבר איתו. הוא נולד וגדל באירופה, עלה לארץ כנער. אביו היגר מארגנטינה, והחיים שלו תמיד התנהלו בין תרבויות ויבשות. הוא חלם ללכת לקורס הצוערים של משרד החוץ ותכנן לחזור לגור בישראל. היא הייתה מבחינתו היעד הבא, הוא ראה בזה שליחות. יום לפני הפיגוע השתתפנו יחד בכנס על המזרח התיכון, וישבנו לצהריים עם נציגים מירדן, מצרים, סוריה, עיראק והאזורים הכורדיים. ירון ידע לייצר שיח אמיתי, רגוע, מכבד. זה מה שהוא הכי רצה לעשות - לבנות גשרים, לייצר תקווה ולעזור למדינה שהוא כל כך אהב.
"ביום הפיגוע עצמו, הוא עזר לי לארח קבוצת תלמידים בכיתה ג׳ בשגרירות. כמה שעות אחר כך, קיבלתי ממנו את ההודעה האחרונה. הוא שלח לי תמונה - כזו של רגע קטן באמצע יום עמוס. הוא היה מאוד עסוק באותו יום, ניסה למצוא טיסה חלופית לישראל אחרי שטיסתם המקורית בוטלה. הוא ושרה נפגשו לראשונה אחרי 7 באוקטובר. היה עליו כל כך כובד, כאב אמיתי. הוא פשוט לא הסכים לעזוב לרגע את השגרירות. הוא רצה לעשות, לעזור, להיות שם כל הזמן. מתוך הכאב הזה הם מצאו זה את זו. מהר מאוד היה ברור שהם מתאימים - אותו טוהר, אותה אנרגיה, לב פתוח ואוהב".
כתבנו בזירת הפיגוע בוושינגטון
היא הוסיפה בכאב: "כשהודיעו לי שהם נורו, זה היה בלתי נתפס. שרה הכירה את וושינגטון דרך ירון, והוא הכיר את ארה"ב האמיתי דרכה. היא לקחה אותו לביקורים בקנזס והוא כל כך אהב את המקום הזה. את התרבות, את האנשים. היום בלילה אנחנו טסים לישראל יחד עם הארון. זאת אבדה לכולנו. ירון היה מסוג האנשים שאתה פשוט לא מצליח לדמיין את העולם בלעדיהם. הגענו למצב שבו אנחנו חושבים על וושינגטון כמקום מסוכן - זו מגמה מדאיגה מאוד. זו תוצאה של שיח אלים, חסר רסן, שנראה כאילו אין לו יותר גבולות".
פיגוע הירי גרר גינויים חוצי מחנות - כולל מצד חברות בולטות במחנה הפרוגרסיבי במפלגה הדמוקרטית, שנחשבות לביקורתיות במיוחד כלפי ישראל. חברת הקונגרס הפלסטינית ראשידה טליב צייצה: ״אני שבורת לב ומזועזעת מהמתקפה הנוראית שבה נהרגו שני עובדי שגרירות ישראל בוושינגטון. מחשבותיי עם משפחותיהם. לאנטישמיות ולשנאה אין מקום בקהילות שלנו״
גם אלכסנדריה אוקסיו-קורטז (AOC) הצטרפה לגינויים, והביעה סולידריות עם משפחות הקורבנות והקהילה היהודית. מנגד, אילהאן עומאר עוררה סערה לאחר שתועדה בעדשת המצלמה כשהיא מסרבת להשיב לשאלות כתבים ולגנות את הפיגוע. בסרטון שפורסם ברשתות נראית עומאר צועדת מהמקום ואומרת: "אני הולכת עכשיו". רק מאוחר יותר פרסמה הצהרה שבה הביעה "זעזוע" והציעה תפילות למשפחות. התגובה המאוחרת שלה ספגה ביקורת קשה, כשגם בבית הלבן גורם רשמי תיאר את סירובה הראשוני כ"מזעזע".
