חברי ועדת החוץ והביטחון של הכנסת נפגשו היום (שלישי) לסקירה ביטחונית ממושכת עם שר הביטחון ישראל כ"ץ, שהתמקדה בעיקרה בפעילות צה"ל במהלך המלחמה באיראן. לדברי כ"ץ, "במהלך 12 ימי הלחימה הושגו 100 אחוזים מיעדי המבצע באיראן", והוסיף כי מרבית הפעילות בוצעה על ידי ישראל לבדה, תוך גיבוי מארצות הברית שהצטרפה רק בשלב הסופי של הלחימה לפעולה המכרעת.
כ"ץ סיפר לחברי הוועדה כי איראן תכננה לפתוח במתקפה הכוללת שיגור של בין 400 ל-500 טילים, אך ישראל הקדימה ותקפה ראשונה - מהלך שלדבריו היה חיוני: "אם לא היינו פועלים ראשונים, היה לנו הרבה יותר קשה". לדבריו, "האתגר הכי גדול שלנו היה לפתוח את השמיים ולסכל את מערכות ההגנה האווירית של איראן. שלטנו בשמיים ויכולנו להמשיך, אבל מראש קבענו להשיג את היעדים המרכזיים בגרעין ובטילים, ולסגור מתוך עוצמה".
כ"ץ התייחס גם לתפקידה של ארה"ב במבצע, ואמר כי "מבחינתם היו שלוש אפשרויות: או ממש לתקוף יחד איתנו, או למנוע מאתנו את התקיפות ולומר 'Don't', או לתת אור ירוק - וזה מה שבסוף היא עשתה, נתנה את הגיבוי והצטרפה בסוף". לדברי השר, במערכת הביטחון מצפים שההצלחה באיראן תקרין גם על גזרות אחרות כמו חיזבאללה, חמאס ותימן - אם כי הבהיר שהחות'ים פועלים גם באופן עצמאי.
בדבריו התייחס כ"ץ גם לשיחת הטלפון שהתקיימה מוקדם יותר היום בין ראש הממשלה בנימין נתניהו לנשיא ארה"ב דונלד טראמפ, והתבדח: "אם טראמפ היה מתעורר אחרי רבע שעה, התקיפה הבוקר הייתה חזקה יותר". עוד הבהיר כי לא הייתה כל מטרה להפיל את שלטון האייתולות: "הפגיעה בגורמי המשטר לא הייתה חלק מהמטרות ולא לפיה נמדדת ההצלחה - זה קרה באופן אגבי".
תקיפת המכ"ם באיראן, היום
בנוגע לנושא החטופים, אמר שר הביטחון כי ניכרת "התעוררות" בימים האחרונים במשא ומתן להשבתם. חברי הכנסת מאיר כהן ומשה טור-פז מיש עתיד שאלו כיצד בכוונת הממשלה לגייס כוח אדם לכלל החזיתות שבהן ישראל פועלת - כשהכוונה, כמובן, הייתה לחוק הגיוס - אך כ"ץ בחר שלא להתייחס לסוגיה.
ועדת החוץ והביטחון אישרה גם את הארכת גיוס המילואים בצו 8 עד לתאריך 10 ביולי 2025. מוקדם יותר קיימה ועדת המשנה לענייני מודיעין, שירותים חשאיים ושו"ן דיון מדיני בהשתתפות השר לנושאים אסטרטגיים, רון דרמר.
