כבר שבועות שבישראל מתקיימים דיונים קדחתניים על צעדי התגובה לסחף הצרפתי להכרה במדינה פלסטינית, כאשר גם סיפוח של הגדה המערבית או חלקים ממנה נמצא על השולחן. עם זאת, ייתכן שאזהרה אחת, שבישראל הגדירו כיוצאת דופן, גרמה לראש הממשלה בנימין נתניהו לקחת כמה צעדים אחורה - או לפחות לחשב מסלול מחדש, חרף הלחצים מצד שותפיו לממשלה.
האזהרה הפומבית הזו הגיעה בשלישי האחרון, כאשר איחוד האמירויות התריעה בפני ישראל והעולם כולו כי כל מהלך של סיפוח יהודה ושומרון יהווה קו אדום עבור אבו דאבי, ויפגע קשות ברוח הסכמי אברהם שהובילו לנורמליזציה ביחסים בין המדינות.
2 צפייה בגלריה
דונלד טראמפ, ביבי בנימין נתניהו, בצאלאל סמוטריץ, מוחמד בן זאיד על רקע הגדה המערבית
(צילום: REUTERS/Dedi Hayun, AP PhotoAlex Brandon, Oliver CONTRERAS AFP, AFP)
לפי שלושה גורמים שמעורים בפרטים, לאזהרה הזו, שפורסמה בסוכנות הידיעות רויטרס מפיה של לנה נוסייבה, עוזרת השר לעניינים פוליטיים ושליחת שר החוץ של האמירויות, קדם שטף של אזהרות מאחורי הקלעים, שהגיעו מכיוון האמירויות לישראל. לפי שניים מאותם גורמים, ששוחחו עם "וושינגטון פוסט", ההצהרה הפומבית הגיעה אחרי שבאבו דאבי חשו תסכול מאי-היענות של נתניהו לפניות החשאיות בנושא.
באמירויות גם חשו כי מלבד ההתעלמות הישראלית, גם בממשל טראמפ גיבו את ישראל בשתיקה. לטענת שני הגורמים, נדמה כי האמריקנים הלכו "בעקבות נתניהו", במקום להצהיר בבירור על העמדה העקבית של וושינגטון, שמאז 1993 נוקטת מדיניות של תמיכה בהקמת מדינה פלסטינית, שחלקה בגדה המערבית.
גורם ישראלי הודה כי ההצהרה הזו של נוסייבה תפסה את ישראל לא מוכנה. "באמירויות אומנם הביעו את החששות שלהם בנוגע לסיפוח בערוצים אחרים, אך ההצהרה הזו הגיעה כהפתעה. זה מאוד יוצא דופן", אמר ל"פוסט". ואותה אזהרה חריגה ומפתיעה, כך נראה, השיגה את תוצאותיה, לפחות בינתיים.
יומיים לאחר מכן, ביום חמישי האחרון, אמור היה להתקיים בישראל דיון על הסוגייה הנפיצה, אך במקום התקיימה הערכת מצב כללית על המתרחש ביהודה ושומרון, שלפחות באופן רשמי נושא הסיפוח הורד מסדר היום של הדיון - שעות לפני שהתקיים.
הלחצים על נתניהו מבית, הגיבוי השקט מוושינגטון
לא ברור אם אותה אזהרה חריפה והאיום בפגיעה בהסכמי אברהם אכן יניאו את נתניהו ממהלך שנוי במחלוקת שכזה, בזמן שישראל סופגת ביקורת בינלאומית גוברת, אך ב"וושינגטון פוסט" העריכו כי פגיעה בהסכמים שהוביל טראמפ בכהונתו הראשונה עלולה לפגוע גם ביחסים בין ראש הממשלה לנשיא האמריקני. גורמים באבו דאבי מאמינים כי כעת, אחרי האיום ששיגרו, הן ארה"ב והן ישראל מתחילות להתייחס ברצינות רבה יותר למסרים שהועברו תחילה בחדרים סגורים.
סמוטריץ': להחיל ריבונות על 82% משטחי יו"ש
(צילום: אלכס גמבורג )
ביום חמישי, כמעט במקביל להערכת המצב בישראל על יהודה ושומרון, אמר מזכיר המדינה האמריקני מרקו רוביו כי "מה שאתם רואים עכשיו עם הגדה המערבית והסיפוח, זה לא דבר סופי - זה משהו שנידון בקרב כמה גורמים בישראל, אני לא מתכוון לחוות דעה על כך היום".
אלא שמיד לאחר מכן רוביו האשים את בריטניה וצרפת בכך שגרמו לישראל לנקוט צעד זה על ידי הסחף שהחלו כשהודיעו שיכירו במדינה פלסטינית. "זה היה צפוי לחלוטין", אמר רוביו, שלא הביע התנגדות של ממש לתוכנית ישראלית פוטנציאלית לסיפוח.
כבר בחודש שעבר אמר שגריר ארה"ב בישראל מייק האקבי ל"וושינגטון פוסט" שסיפוח ישראלי יהיה "החלטה של ישראל". הוא הסביר: "7 באוקטובר שינה הכול".
על נתניהו, מציינים גורמים בישראל, במפרץ וגם בארה"ב, מופעל לחץ בלתי-פוסק מבית לנצל את "הסחף הצרפתי" כדי לנקוט צעד תגובה שלא היה מתאפשר לולא ההכרזות של שורת מדינות מערביות להכיר במדינה פלסטינית בזמן הקרוב.
מוקדם יותר השבוע קרא שר האוצר בצלאל סמוטריץ' לראש הממשלה להחיל ריבונות על יהודה ושומרון והוסיף כי כוונתו היא החלת החוק הישראלי על 82% משטחי יהודה ושומרון - והשארת 18% לפלסטינים. "מקסימום שטח - מינימום ערבים", הוא אמר.
"הקונצנזוס הרחב בעד ריבונות הוא מתוך הבנה שאסור לאפשר לאיום קיומי לפעול בתוכנו. הגיעה העת להחיל את הריבונות הישראלית ביהודה ושומרון ולהוריד מהפרק את חלוקת הארץ הקטנטנה", הוסיף סמוטריץ'. "תפקידה המדיני של הריבונות הוא להבטיח שלא תקום מדינת טרור ערבית. עליה למנוע את הקמת המדינה הפלסטינית ולא לאפשר את הקמתה. לכן - לא גושי התיישבות, שטחי C או ריבונות חלקית. כל אלה משאירים את שאר השטח לאויב שמאפשרים לו הקמת מדינה שתשאיר אותנו ב'גבולות אושוויץ'".
ב-ynet ו"ידיעות אחרונות" נחשף כי במהלך פגישה של פורום שרים מצומצם בראשות נתניהו, מקורבו השר רון דרמר הביע תמיכה בהחלת ריבונות. מקורות ששוחחו איתו סיפרו כי הוא אמר ש"תהיה ריבונות ביהודה ושומרון, השאלה על איזה חלק".
שאלת דרמר: קיבל אזהרות - וקידם סיפוח?
לא מן הנמנע שאותו דרמר הוא זה שקיבל את האזהרות החשאיות מאיחוד האמירויות. בחודש שעבר שלח אותו ראש הממשלה לביקור באיחוד האמירויות במטרה "לשקם את היחסים המתוחים בין המדינות עקב המלחמה בעזה". דרמר, השר לעניינים אסטרטגיים, נסע לאבו דאבי וקיים שיחות עם גורמים רשמיים, כולל הנשיא מוחמד בן זאיד.
הנשיא האמירתי שנועד עם דרמר, הידוע גם בשם MBZ, מסרב לפגוש את נתניהו, בין היתר על רקע החרפת הטון מצד אבו דאבי נגד המערכה המתמשכת של ישראל בעזה.
ישראל ואיחוד האמירויות נרמלו יחסים בשנת 2020 כחלק מהסכמי אברהם, בתיווך ארה"ב והנשיא טראמפ, ופתחו את הדלת לישראלים רבים לנסוע למדינת המפרץ למטרות עסקים ותיירות. עם זאת, מאז טבח 7 באוקטובר המתיחות בין הצדדים גברה.
בן זאיד אירח ביולי האחרון בארמונו את ראש האופוזיציה ח"כ יאיר לפיד, לפגישה שהכעיסה מקורבים לנתניהו, שהביעו אז את מורת רוחם בפני בכירים באיחוד האמירויות על הפגישה, בשעה שנתניהו "מוחרם" על ידי MBZ. לדבריהם, "מדובר בהתערבות בענייניה הפוליטיים הפנימיים של ישראל".
