לבחירת מטרות. לחיסול בכירים. לסינון מידע. וגם לאיתור חטופים. כתבה מקיפה של ה"ניו יורק טיימס" מציגה את אופן השימוש במלחמה של ישראל - ובמיוחד של יחידה 8200 - בטכנולוגיית בינה מלאכותית (AI). כדוגמה מביאים בעיתון האמריקני את חיסולו של איברהים ביארי, מפקד גדוד מרכז ג'באליה של חמאס, שהיה ממובילי ומתכנני טבח 7 באוקטובר.
בסוף אוקטובר 2023 ישראל התכוונה לחסל את ביארי וידעה שהוא מסתתר ברשת המנהרות ברצועה, אבל המודיעין לא הצליח לאתר אותו. שלושה גורמים ישראלים ואמריקנים אמרו ל"ניו יורק טיימס" כי בעקבות זאת החליטו בישראל לפנות לטכנולוגיה צבאית חדשה, ששולבה בבינה מלאכותית. אותה טכנולוגיה פותחה עשור לפני כן, אבל לא נעשה בה שימוש בשדה הקרב עד אז. הניסיון לאיתור ביארי נתן תמריץ לשיפור אותו כלי, ומהנדסים ב-8200 שילבו בו בינה מלאכותית.
זמן קצר לאחר מכן, ישראל האזינה לשיחות של ביארי ובחנה את אותו כלי אודיו המבוסס בינה מלאכותית, שסיפק את המיקום המוערך שממנו הוא ביצע את השיחות. בעזרת המידע הזה, ישראל תקפה מהאוויר את המקום ב-31 באוקטובר 2023 וחיסלה את ביארי. ארגון זכויות אדם טען כי יותר מ-125 אזרחים נהרגו באותה תקיפה.
ביארי היה זה שניהל את כלל הלחימה בצפון הרצועה מהרגע שבו צה"ל נכנס לעזה ועד חיסולו, ימים ספורים לאחר מכן. הוא היה גם מעורב בשילוח המחבלים בפיגוע בנמל אשדוד בשנת 2004, שבו נרצחו 10 ישראלים, ועל הכוונת ירי רקטי לעבר ישראל במשך שני עשורים. כמו כן, הוא קידם פיגועים רבים נגד כוחות הביטחון.
ב"טיימס" כתבו כי ערכו ריאיונות עם תשעה בכירים ביטחוניים בישראל ובארצות הברית, ומהם עולה כי חיסולו של ביארי באמצעות אותו כלי אודיו הוא רק דוגמה אחת לדרך שבה ישראל משתמשת במלחמה בעזה כדי לבחון ולהציב במהירות טכנולוגיות בינה מלאכותית לשימוש צבאי, ברמה שלא נראתה עד היום.
השת"פ בין 8200 למילואימניקים מענקיות טק
ב-18 החודשים האחרונים, ישראל שילבה בינה מלאכותית בתוכנות לזיהוי פנים כדי להשוות בין תמונות מטושטשות לזהויות אמיתיות, השתמשה בה להכנת רשימת יעדים פוטנציאליים לתקיפות אוויריות, ויצרה מודל בינה מלאכותית בערבית כדי ליצור צ'אטבוט שיכול לסרוק ולנתח הודעות טקסט, פוסטים ברשתות חברתיות ועוד נתונים בשפה הערבית.
רבים מהניסיונות הללו נולדו משיתוף פעולה בין אנשי 8200 לבין חיילי מילואים שעובדים בחברות טכנולוגיה כגוגל, מיקרוסופט ומטא. ב-8200 הוקם מה שלימים נודע כ"סטודיו" - מרכז חדשני שבו מבצעים התאמות בין מומחים לפרויקטים בתחום ה-AI. אבל לעיתים הטכנולוגיות החדישות הללו הובילו לטעויות בזיהוי ולמותם של אזרחים בתקיפות.
אחד הכלים שפיתח "הסטודיו" הוא מודל בינה מלאכותית בערבית שמכונה "מודל שפה גדול". ב"טיימס" ציינו כי מפתחים התקשו תחילה ליצור מודל שכזה בגלל המחסור בבסיס נתונים בערבית כדי לאמן את הטכנולוגיה. כשכן היו נתונים, הם היו בעיקר בערבית ספרותית, השונה מהמדוברת.
אבל לצה"ל לא הייתה בעיה כזו, בעקבות עשרות שנים של פיענוח הודעות טקסט, תמלולי שיחות טלפון ופוסטים ברשתות החברתיות, בערבית מדוברת. אותו "מודל שפה גדול" נוצר לפיכך בחודשים הראשונים של המלחמה, ולצד זאת אף פותח צ'אטבוט בערבית. ב-8200 שילבו את הכלי עם בסיסי נתונים של מולטימדיה המאפשרים לאנליסטים להריץ חיפושים מורכבים באמצעות תמונות וסרטונים.
השגיאות של הצ'אטבוט
לאחר חיסול מזכ"ל חיזבאללה חסן נסראללה בספטמבר, הצ'אטבוט ניתח את התגובות במדינות דוברות ערבית. לעיתים, הצ'אטבוט לא הצליח לזהות מונחי סלנג מודרניים, ומילים שתורגמו מאנגלית לערבית. הדבר דרש מקציני המודיעין בצה"ל המומחים בדיאלקטים שונים לשפר את המערכת. הצ'אטבוט גם סיפק לעיתים תשובות שגויות - כמו למשל תמונות של צינורות במקום של כלי נשק. ועדיין, כלי הבינה המלאכותית האיץ משמעותית את המחקרים והניתוחים השונים.
תיעוד מחיסול נסראללה
( צילום: דובר צה"ל)
במעברים הזמניים שהוקמו בין צפון לדרום הרצועה, ישראל ציידה במצלמות את היכולת לסרוק ולשלוח תמונות ברזולוציה גבוהה של פלסטינים לתוכנית זיהוי הפנים המבוססת על בינה מלאכותית. אבל למערכת היה לפעמים קושי לזהות אנשים שפניהם כוסו. הדבר הוביל למעצרים ולחקירות של פלסטינים שזוהו בטעות כחשודים.
שימוש נוסף בבינה המלאכותית היה על מנת לסנן נתונים על אנשי חמאס שאסף המודיעין. לפני המלחמה, ישראל בנתה מערכת מבוססת בינה מלאכותית המכונה "לבנדר", שיכולה במהירות לסווג נתונים כדי לפגוע בחמושים בדרג נמוך. היא כללה בסיס נתונים של אנשי חמאס מאומתים, ונועדה לנבא מי עשוי גם כן להיות חבר בארגון הטרור. ההערכות של ה"לבנדר" אמנם לא היו מושלמות, אבל ישראל השתמשה במערכת בתחילת המלחמה לסיוע בבחירת יעדים.
השאלות האתיות
ואולם, הטכנולוגיות מעלות "שאלות רציניות בתחום האתיקה", אומרת ל"טיימס" הדס לורבר מהמכון הטכנולוגי חולון (HIT). היא מזהירה כי דרושים בלמים ואיזונים ל-AI, ומוסיפה כי "מי שצריך לקבל את ההחלטות הסופיות הם בני אדם".
במקביל, דוברת מטעם צה"ל מסרה ל"טיימס" כי אינה יכולה להתייחס לטכנולוגיות ספציפיות בשל "האופי המסווג" שלהן, והבהירה כי ישראל "מחויבת לשימוש חוקי ואחראי בכלים הטכנולוגיים". לדבריה, "הצבא מתחקר את התקיפה על ביארי, ואינו יכול למסור פרטים נוספים עד שהחקירה תושלם". ענקיות הטכנולוגיה מטא ומיקרוסופט סירבו להגיב, בעוד שגוגל מסרה כי "העבודה שעובדינו עושים כמשרתי מילואים אינה שייכת לגוגל".
מאז 7 באוקטובר, מעט יעדים היו חשובים יותר מחיסול ההנהגה הבכירה של חמאס. קרוב לראש הרשימה בתחילת המלחמה היה ביארי, בכיר חמאס שבישראל העריכו כי היה לו תפקיד מרכזי בתכנון הטבח לפני שנה וחצי. המודיעין הישראלי יירט במהירות שיחות שלו עם אנשי חמאס אחרים, אבל לא היה יכול לאתר את מיקומו. אז הוא בחר באותו כלי אודיו מבוסס בינה מלאכותית, שניתח קולות שונים כמו בומים על-קוליים ותקיפות אוויריות.
אחרי שהגיעו למסקנה בנוגע למיקום השיחות, הוזהרו קצינים בכירים כי האזור - שכלל קומפלקס של כמה מבני משרדים - מאוכלס בצפיפות. היה צורך בתקיפה אווירית כדי לפגוע בכמה מהבניינים כדי להבטיח את חיסול ביארי, וניתן אור ירוק לפעולה.
מאז, המודיעין הישראלי השתמש באותו כלי אודיו, לצד מפות ותמונות של מערכת המנהרות התת-קרקעית ברחבי הרצועה, גם כדי לאתר חטופים. כמו כן, לאורך זמן הכלי שופר - כך שיהיה יותר מדויק לאיתור אנשים בודדים, אמרו שני בכירים ישראלים ל"טיימס".
פורסם לראשונה: 23:05, 25.04.25
