בפולין נערך היום (א') הסבב השני והמכריע בבחירות לנשיאות, בחירות שנתפסות כגורליות במאבק בין הליברלים לשמרנים על זהות ארצם, וגם על מעמדה בזירה האירופית והבינלאומית. בסבב השני מתמודדים שני המועמדים שזכו במרב הקולות בסבב הראשון לפני שבועיים: ראש העיר הליברלי של ורשה רפאל צ'אסקובסקי ואיש הימין הלאומני קרול נברוצקי, היסטוריון במקצועו שמבטיח כי אם ינצח יסכל כל ניסיון של ממשלת המרכז-שמאל הנוכחית להוציא לפועל רפורמות ליברליות – ויתנגד גם לצירופה של אוקראינה לברית נאט"ו.
17 צפייה בגלריה
ראש העיר ורשה רפאל צ'אסקובסקי בעצרת בגדנסק ביום שישי. "זה קרב על מערב מול מזרח"
(צילום: Sean Gallup/Getty Images)
17 צפייה בגלריה
קרול נברוצקי, ההיסטוריון הלאומן שמבטיח לסכל רפורמות ליברליות עם זכות הווטו של הנשיא
(צילום: Wojtek RADWANSKI / AFP)
17 צפייה בגלריה
דגלי האיחוד האירופי בעצרת של צ'אסקובסקי. יריבו מזהיר מ"שלטון-על" בבריסל
(צילום: MATEUSZ SLODKOWSKI / AFP)
17 צפייה בגלריה
תומכיו הליברלים של ראש העיר ורשה, במפגן כוח גדול בשבוע שעבר
(צילום: Sergei GAPON / AFP)
הסקרים מהימים האחרונים חוזים מרוץ צמוד מאוד בין השניים, כשראש העיר ורשה צ'אסקובסקי מוביל בהם על נברוצקי ב-1% בלבד, עמוק בתוך טווח טעות הדגימה. נברוצקי הפתיע כבר בסיבוב הראשון, כשבניגוד לציפיות הגיע למקום השני בפער קטן מאוד מיריבו: צ'אסקובסקי גרף אז 31.36% מהקולות ונברוצקי זכה ב-29.54%.
לטובתו של נברוצקי עומדת העובדה שבסבב הראשון התברגו למקום השלישי והרביעי מועמדים מהימין הקיצוני (אחד מהם אנטישמי מובהק) – עדות לתסכול ההולך וגובר של פולנים רבים, בעיקר צעירים, מהממסד הפוליטי הוותיק. לנברוצקי, שמעולם לא התמודד לתפקיד ציבורי ומחזיק בעמדות שמרניות שקרובות הרבה יותר להשקפת עולמם של מועמדי הימין הקיצוני – יש לפיכך מאגר קולות רב יותר לזכות בו בסבב הנוכחי, מאשר ליריבו הליברלי.
הבחירות לנשיאות נערכות כשנה וחצי אחרי הבחירות לפרלמנט ב-2023 שבהן עלתה לשלטון קואליציית המרכז-שמאל של ראש הממשלה הנוכחי דונלד טוסק, מנהיג מפלגת "הפלטפורמה האזרחית" שהצליח אז לשים סוף ל-8 שנות שלטון של מפלגת הימין הלאומנית "החוק והצדק" – תקופה שבמהלכה הובילה שלל רפורמות משפטיות וחברתיות והואשמה בשחיקת הדמוקרטיה ובפגיעה בזכויות נשים ולהט"ב. טוסק הבטיח לבטל את הרפורמות הללו, אך מתקשה מאוד לעשות זאת בשל חילוקי דעות פנימיים בקואליציה שלו וגם בשל העובדה שהנשיא הנוכחי, אנדז'יי דודה, הוא איש מפלגת "החוק והצדק" – ומסכל את מהלכיו השונים.
17 צפייה בגלריה
ראש ממשלת פולין דונלד טוסק. בלי ניצחון של בעל בריתו צ'אסקובסקי - ממשלתו תתקשה לחולל שינוי עמוק, ועלולה לקרוס
(צילום: AP / Czarek Sokolowski)
17 צפייה בגלריה
תומכיו של נברוצקי בהפגנה בוורשה, בשבוע שעבר. עבר מפוקפק? "הוא מגיע מהתחתית, לא אליטה"
(צילום: AP Photo/Czarek Sokolowski)
לנשיא פולין יש אומנם תפקיד סמלי בעיקרו, אבל הוא מחזיק בסמכות וטו על חקיקה. דודה, הנשיא המכהן, לא יכול להתמודד שוב לתפקיד בשל מגבלה חוקתית על כהונה מעבר לשתי קדנציות, ומפלגת "החוק והצדק" תומכת בבחירות בנברוצקי – שמתמודד רשמית כעצמאי אבל מבטיח להמשיך בדרכו של דודה ולהשתמש בזכות הווטו של הנשיא כדי לסכל רפורמות ליברליות. בין היתר מדובר בניסיונו של ראש הממשלה טוסק לחזק את עצמאות מערכת המשפט, אחרי שבתקופת שלטון מפלגת "החוק והצדק" שונתה שיטת בחירת השופטים כך שלפוליטיקאים ניתן בהליך כוח גדול הרבה יותר על חשבון השופטים עצמם. טוסק הבטיח גם לבטל את האיסור הכמעט מוחלט שהוטל על הפלות, ולאפשר לנשים להפסיק את ההיריון עד לשבוע ה-12.
רק ניצחון של בעל בריתו של טוסק, ראש העיר ורשה צ'אסקובסקי, יאפשר לראש הממשלה להוציא לפועל את הרפורמות הליברליות הללו. מנגד, ניצחון של נברוצקי ייתפס כמכה פוליטית קשה עבור טוסק, שיכולה להעיד על חזרה עתידית לשלטון של הימין בבחירות לפרלמנט ב-2027 – ואולי אף להביא לבחירות בזק מוקדמות, אם הקואליציה הנוכחית שכבר נתגלו בה סדקים תקרוס.
הבחירות מעוררות עניין רב בעולם ובאירופה בפרט, על רקע מגמת התחזקות הימין הקיצוני ביבשת – מגמה שדווקא נבלמה לאחרונה במדינות במזרח אירופה, עם ניצחונות של אנשי המחנה הפרו-אירופי ברומניה ובמולדובה, שבשתיהן נטען להתערבות רוסית לטובת הימין הקיצוני. בעוד ראש העיר ורשה צ'אסקובסקי מעלה על נס את חשיבות הקשר ההדוק עם שאר חברות האיחוד האירופי, ומבטיח לתמוך בצירוף אוקראינה לנאט"ו, נברוצקי מתנגד לכך נחרצות – וגם למה שהוא מתאר כניסיון של הממשלה המכהנת לקדם "מדינת-על אירופית", שבה זכויותיהם של הפולנים יוקרבו לכאורה לטובת שלטון ריכוזי יותר בבריסל.
עם ערכים נוצריים, ובלי חנוכיות
כמו במקרים קודמים באירופה, גם בבחירות הללו התערב נשיא ארה"ב דונלד טראמפ – שכאות תמיכה במועמד הימין נברוצקי נפגש עימו בבית הלבן בתחילת מאי. רק ביום שלישי האחרון נאמה בכנס שמרני בפולין השרה האמריקנית לביטחון המולדת קריסטי נואם, והביעה גם היא תמיכה נחרצת בנברוצקי, אותו כינתה "מנהיג חזק" והבטיחה שאם ינצח יתחזקו הקשרים הביטחוניים בין פולין לארה"ב, שמחזיקה במדינה 10,000 חיילים. היו שפירשו את האמירה הזו כאזהרה מרומזת שניצחון של צ'אסקובסקי הליברלי יפגע בקשר הביטחוני הזה. נואם תקפה בחריפות את צ'אסקובסקי, ותיארה אותו כ"אסון מוחלט כמנהיג". גם ראש ממשלת הונגריה ויקטור אורבן, המנהיג הימני הבולט באיחוד האירופי, הביע תמיכה בנברוצקי.
17 צפייה בגלריה
השרה לביטחון המולדת של ארה"ב קריסטי נואם הגיעה במיוחד לפולין כדי להצהיר על תמיכה בנברוצקי: "מנהיג חזק"
(צילום: Alex Brandon-Pool/Getty Images)
נברוצקי בן ה-42 הוא היסטוריון במקצועו ללא שום עבר פוליטי, ועד לבחירות האחרונות הוא לא היה דמות מוכרת בפולין. הוא לא חבר רשמית במפלגת "החוק והצדק", אבל זכה כאמור לתמיכתה מתוך תקווה שמועמד שאינו מזוהה עם הממסד הפוליטי יוכל להחזיר את הימין לאחד ממוקדי השלטון. נברוצקי מנהל מאז 2021 את המכון לזיכרון לאומי, מכון שבתקופתו אימץ נרטיב לאומני בכל הנוגע למלחמת העולם השנייה והשואה – שבו ניתן דגש גדול יותר לגבורתם של פולנים, תוך ניסיון בפועל לגמד את שיתוף הפעולה של פולנים עם הנאצים בזוועות, שבהן נרצחו שלושה מיליון יהודים פולנים.
רק בשבוע שעבר הבטיח נברוצקי כי יפעל "להגן על שמם הטוב של פולין ושל הפולנים מפני המתקפות המגעילות של אנשים כמו יאן גרבובסקי, יאן גרוס וברברה אנגלקינג". מדובר בשלושה חוקרי שואה שהתמקדו במחקריהם במעורבות של הפולנים בשואה. את הדברים כתב במכתב תשובה לרשימת שאלות שהפנה אליו מועמד הימין הקיצוני וחבר הפרלמנט גז'גוש בראון, אנטישמי מובהק, שבסבב הראשון של הבחירות הגיע למקום הרביעי עם כ-6% מהקולות.
בראון, שזכור בין היתר במפגן האנטישמי מ-2023 שבו כיבה עם מטף חנוכייה שהודלקה בפרלמנט בוורשה ובשל כך הועמד לדין, הפנה לנברוצקי שורה של שאלות בכמה נושאי מדיניות – ועצם התשובה של נברוצקי מעידה על ניסיונו לחזר אחר מצביעי הימין הקיצוני. נברוצקי אומנם לא הואשם באנטישמיות בעצמו, אבל הוא מדגיש כל העת את ערכי המסורת הנוצריים, וכאשר נשאל בינואר השנה אם ימשיך את המסורת שאותה החל הנשיא לשעבר לך קצ'ינסקי ב-2006, שבה הנשיא בעצמו מדליק חנוכייה יחד עם אנשי הקהילה היהודית, הוא השיב בשלילה. "אני מתייחס לקשר שלי לערכים הנוצריים ברצינות, ולכן אני חוגג חגים שקרובים אליי באופן אישי", אמר.
התיעוד מ-2023 שבו נראה איש הימין הקיצוני בראון מכבה חנוכייה עם מטף
(מתוך איקס)
מכתב התגובה של נברוצקי לבראון האנטישמי עומד בניגוד מוחלט ליחס שהפגין כלפיו צ'אסקובסקי: בעימות טלוויזיוני באפריל, לפני הסיבוב הראשון בבחירות, שבו הוצבו בראון וצ'אסקובסקי זה מול זה – גער בו בראון על כך שבעבר ענד "נרקיס יהודי", אותו כינה "סמל של בושה". כוונתו לסמל הפרח הצהוב שנהוג לענוד בטקסי הזיכרון למרד גטו ורשה. צ'אסקובסקי קטע את בראון באמצע דבריו, ואמר בזעם: "על מה אתה מדבר? איזו בושה? זו הייתה התקוממות בגטו. על מה אתה מדבר? אלו הגיבורים של ההיסטוריה שלנו. אני לא אקשיב לזה". מיד אחר כך נטש את העימות.
קטטה "אצילית וגברית", וטענות לעוקץ קשיש
נברוצקי לא היה מוכר כאמור בציבור עד לקמפיין הבחירות, ובשבועות האחרונים התפרסמו כמה וכמה דיווחים שהעלו תהיות בנוגע לעברו. נברוצקי הוא מתאגרף חובב שנוהג לפרסם ברשתות החברתיות תמונות שלו מתאמן, ובחודש שעבר נחשף בתקשורת הפולנית כי לפני 16 שנים, ב-2009, הוא השתתף בקטטה המונית של 140 אוהדי כדורגל בעיר גדנסק. לפי הדיווחים מדובר היה בקטטה שאורגנה ותואמה מראש בין הצדדים היריבים, והקבוצה שבה השתתף נברוצקי, של אוהדי לכיה גדנסק, היא זו שניצחה. בין משתתפי הקטטה, כך נטען, היו גם אנשים שהיו קשורים לעולם התחתון – וחלקם אף הורשעו בהמשך בעבירות סחר בסמים.
נברוצקי לא הכחיש את השתתפותו בקטטה ההמונית, ותיאר אותה כ"צורה אצילית וגברית של קרב". מנגד, הוא הכחיש נמרצות טענות מביכות עוד יותר באשר לעברו, ובהן דיווח שהתפרסם בשבוע שעבר באחד מכלי התקשורת הפולניים ולפיו כשעבד בצעירותו כמאבטח בבית מלון יוקרתי, בעיירת הנופש סופוט שלחופי הים הבלטי, הוא סייע לאורחים להביא אל חדריהם זונות. נברוצקי תיאר את הדיווח הזה כ"ערמת שקרים" ואיים בתביעת דיבה. בפרשה נוספת נטען כי רימה לכאורה פנסיונר ורכש ממנו דירה בהנחה גדולה – תחת הבטחה לטפל באותו קשיש, אולם ההבטחה הזו לא מומשה והפנסיונר הועבר במקום זאת לבית אבות ציבורי. נברוצקי הכחיש שפעל לא כשורה, טען ל"שקרים" מצד תקשורת המיינסטרים – אבל בעקבות הסערה הודיע כי "יתרום" את הדירה.
התיעוד המביך של נברוצקי מכניס דבר מה לפיו בעימות:
השערוריות השונות מעברו, כך נראה, לא פגעו בתמיכה בנברוצקי, וכך גם לא מקרה מביך נוסף שבו תועד בעימות לפני כשבוע מכניס דבר מה לפיו בזמן שיריבו צ'אסקובסקי מדבר. הוא הסביר בהמשך כי מדובר בשקית טבק, ומבקריו תהו אם הוא כשיר לכהן כנשיא אם הוא לא מסוגל להחזיק מעמד בלי החומר הממכר אפילו במהלך עימות בטלוויזיה. אבל לפי אחד הסקרים האחרונים, 99% מאלו שהצביעו לו בסבב הראשון יצביעו לו גם בסבב הנוכחי. עבור רבים מהמצביעים הפרשיות השונות רק מעידות על שורשיו הפשוטים של נברוצקי: "הוא מגיע מהתחתית, מסביבה קשוחה, וזה לא חייב להיות בהכרח מקור לסלידה. להפך – על-ידי רבים מהמצביעים שלא מזדהים עם האליטות, זה יכול להתקבל בחיוב", הסביר הסוציולוג אנדז'יי ריכרד.
נברוצקי מתנגד כאמור לצירופה של אוקראינה לברית נאט"ו, אבל דוחה טענות שהוא "פרו-רוסי" ומדגיש שהוא תומך בסיוע צבאי לאוקראינה במלחמה מול רוסיה – מלחמה שעוררה דאגה אדירה בפולין, החוששת שתהיה הבאה בתור על הכוונת של ולדימיר פוטין, אם קייב תיפול. הפלישה הרוסית פרצה ב-2022 כשמפלגת "החוק והצדק" הייתה עוד בשלטון, והיא הובילה כמו הממשלה הנוכחית קו פרו-אוקראיני תקיף, אולם נברוצקי ביקורתי הרבה יותר מאנשי המפלגה ביחס שלו לקייב. הוא טען בין היתר שאוקראינה לא מתייחסת בצורה ראויה לפולין ואינה "אסירת תודה" לה.
בנוסף, בצל התסכול של רבים בפולין מהעול הכלכלי הכרוך באירוחם של מיליון הפליטים האוקראינים שעדיין שוהים במדינה, נברוצקי הבטיח להעניק עדיפות בשירותים הממשלתיים, כמו בתורים לשירותי רפואה, לאזרחים הפולנים על פני הפליטים. "לאזרחים הפולנים צריכה להיות עדיפות. פולין תחילה!", הצהיר בסרטון בחירות – בהשראת סיסמת הבחירות של טראמפ "אמריקה תחילה".
"אליטיסט"? תקוות הליברלים מוורשה
לעומתו, ראש העיר ורשה רפאל צ'אסקובסקי הוא כאמור תומך מובהק של אוקראינה ושל המחנה הפרו-אירופי. "הבחירות הללו הן על השאלה אם נהיה חלק מהמערב או חלק מהמזרח", אמר בעצרת בחודש שעבר, "תראו איפה סלובקיה היום, איפה הונגריה, את מה שקורה בבלקן. זהו אותו מאבק שקורה ברומניה. אלו מפלגות פרו-רוסיות או כאלו שמשננות תעמולה רוסית. הן פשוט לא מרגישות בבית באירופה. ולמה? בגלל שאירופה יותר מדי חיובית בשבילן".
17 צפייה בגלריה
צ'אסקובסקי בסלפי עם תומכת, בעיר גדנסק. דובר 5 שפות נוספות, למד באוקספורד
(צילום: Sean Gallup/Getty Images)
לצ'אסקובסקי בן ה-53, שמכהן כראש עיר הבירה מאז 2018, יש קשר הדוק למערב אירופה: הוא למד בצעירותו בצרפת ובבריטניה – באוקספורד – ויודע לתקשר בחמש שפות נוספות: אנגלית, צרפתית, ספרדית, איטלקית ורוסית. תומכיו אומנם משבחים אותו על יכולותיו אלו, אבל יריביו רואים בהן עדות לניתוק שלו לכאורה מהפולנים הפשוטים ומערכיהם המסורתיים-שמרניים, ויש אף הלועגים לו ומכנים אותו "בונז'ור", בניסיון להציגו כחלק מה"אליטה".
מנגד, תומכיו זוקפים לזכותו את שיפור התשתיות והתחבורה הציבורית בוורשה ואת ההשקעה שלו במוסדות תרבות. צ'אסקובסקי תומך כאמור בצירוף קייב לנאט"ו, בטענה שהדבר משרת את האינטרסים של פולין, והוא נחשב גם לתומך מובהק של זכויות נשים וזכויות להט"ב – ובין היתר השתתף במצעדי גאווה. הוא תומך גם באימוץ רפורמות סביבתיות כחלק מהמאבק בשינויי האקלים, רפורמות שהשמרנים – בראשם יריבו נברוצקי – מתנגדים להן נחרצות בטענה שיפגעו בכלכלת פולין, שבאופן מסורתי נשענת על פחם כמקור אנרגיה.
"ממליך המלכים" מהימין הקיצוני, שלא הכריע
כמו נברוצקי, ניכר כי גם צ'אסקובסקי ניסה לחזר אחרי המצביעים הצעירים שרבים מהם נתנו את קולם בסיבוב הראשון למועמדי הימין הקיצוני. שניהם נענו להזמנתו של סלבומיר מנצן – איש ימין קיצוני שהגיע בסיבוב הראשון למקום השלישי עם 15% מהקולות – להתראיין לתוכניתו ביוטיוב לפני שימליץ לתומכיו למי להצביע בסיבוב השני. הוא ביקש משניהם לחתום על מסמך של שמונה דרישות שכלל בין היתר התחייבות להתנגד לצירוף אוקראינה לנאט"ו, ובעוד נברוצקי חתם עליו – צ'אסקובסקי סירב. למרות זאת, מנצן שנתפס על-ידי רבים כ"ממליך המלכים" בשל התמיכה הרבה שלה זכה בסיבוב הראשון, השאיר את המרוץ פתוח – ונמנע מתמיכה פומבית במי מהמועמדים. "תצביעו כפי שמצפונכם אומר לכם", אמר לתומכיו.
17 צפייה בגלריה
ממליך המלכים? איש הימין הקיצוני סלבומיר מנצן בחר שלא לתמוך באף אחד
(צילום: REUTERS/Kasia Strek)
17 צפייה בגלריה
צעירים בעצרת של מנצן לפני הסיבוב הראשון. מתוסכלים מהממסד והצביעו בהמוניהם לימין הקיצוני
(צילום: Wojtek RADWANSKI / AFP)
מצביעים רבים עדיין מתלבטים. ויולה, בת 44 מכפר קטן בדרום-מערב פולין שבסיבוב הראשון הצביעה למנצן, אמרה ל"גרדיאן" כי היא לא מרוצה מאף אחד מהמועמדים שעלו לסיבוב השני: "אבל אני חייבת לבוא, אני אחליט בקלפי". הנריק, תושב נוסף מאותו כפר, אמר שייתן את קולו לנברוצקי והביע דאגה מתוכניות שהוצעו בחודשים האחרונים באירופה להקים "צבא אירופי". התושבים בכפר, הוא טען, חוששים ש"מישהו רוצה לקחת את החופש שלנו, את המדינה שלנו". תומכיו של צ'אסקובסקי קוראים מנגד ל"פולין סובלנית ושלווה", ומזהירים גם מעברו המפוקפק-לכאורה של נברוצקי. אחד מהם הניף במהלך הפגנה בוורשה שלט שעליו נכתב: "לא לגנגסטר!".
