פחות מחודשיים חלפו מאז שדונלד טראמפ חזר לבית הלבן, אבל הוא כבר הספיק לחולל שורה ארוכה של שינויים דרמטיים בארה"ב ומחוצה לה – וככל שחולפים הימים הולך ומתברר גודל הזעזוע שהוא מבקש לעשות בסדר העולמי, כשבדרך הוא סודק ברית בת 80 שנה מול מדינות אירופה, מאז מלחמת העולם השנייה, שנסמכו על המעצמה שמעבר לאוקיינוס על ביטחונן, תחילה מול ברית המועצות במלחמה הקרה וכעת מול רוסיה של ולדימיר פוטין המבקש להחזיר עטרה ליושנה.
טראמפ, אירופה והסדר העולמי המשתנה – עוד כותרות:
• פוטין "בלתי עציר": 10,000 אוקראינים בסכנת כיתור, קייב ב"החשכה מודיעינית מוחלטת"
• מקרון הציע מטרייה גרעינית לאירופה, ברוסיה תוקפים: "טירוף שיוביל לתהום"
• טראמפ העליב את "המדינה שאף אחד לא שמע עליה", ומאיים על גרינלנד
• סין: "נילחם בארה"ב בכל סוג של מלחמה"; שר ההגנה של טראמפ: "אנחנו מוכנים"
באירופה מקווים שלמרות הקו הפרו-רוסי בחלקו שאימצו טראמפ ואנשיו, כשהנשיא האמריקני אף מאשים באופן שגוי את אוקראינה באחריות למלחמה שבה פתח פוטין לפני שלוש שנים, וושינגטון תמשיך להגן על היבשת ולהוות את עמוד התווך של ברית נאט"ו שהוקמה במקור ב-1949 בעקבות האיום הסובייטי – אבל מבינים שעליהם להיערך גם לאפשרות שבה ארה"ב לא תיחלץ לעזרתם במקרה של מתקפה רוסית.
החשש הזה גורם לאירופים לציית בפועל לדרישת טראמפ להגדיל את ההשקעה הביטחונית שלהם, ובשבוע שעבר חשפה הנציבות של האיחוד האירופי תוכנית ענקית בהיקף של 800 מיליארד אירו ל"חימוש מחדש" של אירופה, אחרי שנים ארוכות שבהן הזניחו מדינות האיחוד את צבאותיהן, שהלכו והצטמקו. ביום שישי, בהצהרה מפתיעה למדי, הודיע גם ראש ממשלת פולין דונלד טוסק שארצו תבחן השגת גישה לנשק לא-קונבנציונלי, בכלל זאת גרעין, אם כי נזהר מלומר מפורשות שברצונו להשיג נשק שכזה.
טראמפ, נזכיר, ידוע כמבקר חריף של אירופה ונאט"ו וכבר בכהונתו הראשונה נזף שוב ושוב במנהיגי היבשת על כך שאינם משקיעים דיו בברית הביטחונית, ולמעשה "מנצלים" את ארה"ב שהיא המממנת העיקרית שלה. הביקורת שלו הייתה מוצדקת במידה רבה, והלחץ שהפעיל הביא מאז את רוב המדינות שחברות בברית לעמוד ביעד המינימום של השקעה בתקציב הביטחון שלהן, שנקבע בעשור הקודם על שיעור של 2% מהתמ"ג של כל מדינה. טראמפ דורש כעת השקעה גדולה עוד יותר, ולאחרונה הצהיר כי הוא סבור שיעד המינימום צריך לעמוד על 5% מהתמ"ג, אם כי גם ארה"ב עצמה לא מגיעה לרף הזה.
5 צפייה בגלריה
טנקים גרמניים בתרגיל של נאט"ו, ארכיון. קרבות על תקציב, וחוסר אמון גובר
(צילום: רויטרס)
אלא שלצד הדרישה הזו ל"שוויון" בהשקעה הביטחונית של חברות נאט"ו, טראמפ מנפק שוב ושוב הצהרות שמעוררות חשש באירופה שארה"ב תחת הנהגתו לא תהיה שותפה אמינה, כזו שתיחלץ לעזרת שאר חברות הברית במקרה של מתקפה נגדן – כפי שמחייב סעיף 5 באמנת נאט"ו. נטישתה בפועל של אוקראינה בשדה הקרב – עם עצירת כל הסיוע הצבאי ושיתוף המודיעין עימה אחרי "פסגת הצעקות" שבסיומה גורש הנשיא וולודימיר זלנסקי מהבית הלבן – רק מגבירה את החשש הזה.
טראמפ עצמו טען ביום חמישי האחרון כי דווקא מדינות אירופה אינן בעלות ברית אמינות. "אתם יודעים מה הבעיה הכי גדולה שיש לי עם נאט"ו? אני מתכוון, אני מכיר את החבר'ה האלה טוב מאוד. הם ידידים שלי. אבל אם ארה"ב תהיה בבעיה, ואנחנו נקרא להם, אנחנו נאמר 'יש לנו בעיה, צרפת. יש לנו בעיה, כמה אחרות שלא אזכיר. את חושבים שאתם יכולים לבוא ולהגן עלינו?' הם אמורים לעשות את זה. אני לא בטוח", אמר טראמפ. לא ברור על סמך מה החשש שלו מסתמך, ולמעשה הפעם היחידה אי-פעם שבה סעיף 5 של אמנת נאט"ו הופעל הייתה אחרי מתקפת הטרור ב-11 בספטמבר 2001, כאשר חברות הברית סייעו לארה"ב במלחמה באפגניסטן.
דברי טראמפ על נאט"ו, ביום חמישי:
ברשת NBC דווח בחמישי שבממשל טראמפ שוקלים להסיר את המחויבות להגנה על חברות בנאט"ו שלא יעמדו בדרישות המימון בברית, והנשיא האמריקני נשמע בדבריו כמי שמאשר את הדיווח. "אני חושב שזה היגיון פשוט, לא? אם הם לא משלמים, אנחנו לא הולכים להגן עליהם. לא, אני לא הולך להגן עליהם", אמר כשנשאל על אפשרות שכזו. נשיא צרפת עמנואל מקרון – שבנאומו לאזרחי ארצו ביום רביעי הביע תקווה ש"ארה"ב תישאר בצד שלנו", אך הדגיש שאירופה צריכה להיות מוכנה גם לאפשרות שלא כך יהיה – הגיב לאותם דברים של טראמפ ואמר: "אנחנו בעלי ברית נאמנים". מקרון הוסיף כי הוא מביע "כבוד וידידות" כלפי מנהיגי ארה"ב: "אני חושב שאנחנו זכאים לאותו דבר".
המטרייה הגרעינית של מקרון, והתוכנית הפולנית
באותו נאום של מקרון לאומה, נשיא צרפת הצהיר כי הוא מוכן לדון בהרחבת יכולות ההרתעה הגרעינית של ארצו, כך שיספקו למעשה מטרייה גרעינית שתגן על בעלות בריתה בשאר אירופה, אל מול האיומים הגוברים מצד רוסיה. זה התפקיד שבו אורך עשרות שנים היה בידי ארה"ב עצמה, המחזיקה גם כיום רבבות חיילים בבסיסים באירופה, והצעתו של מקרון הגיעה כתגובה ישירה ל"קריאה היסטורית" של הקנצלר הבא של גרמניה פרידריך מרץ, שאמר לאחרונה כי אירופה חייבת להיערך ל"תרחיש הגרוע ביותר" שבו לנאט"ו לא יהיו ערבויות ביטחוניות.
בנאומו אשרר מקרון את מחויבותו לנאט"ו ולשותפות עם ארה"ב, אך הדגיש את הצורך של אירופה לחזק את עצמאותה בענייני הגנה וביטחון. "עתידה של אירופה לא צריך להיקבע בוושינגטון או במוסקבה", אמר מקרון. על רקע הצעתו להעניק "מטרייה גרעינית" למדינות אירופה, הצעה שעוררה זעם במוסקבה, ראש ממשלת פולין הודיע כאמור כי גם ארצו תבחן "אופציות גרעיניות". בנאום קודר לא פחות מזה שנשא מקרון לצרפתים, הזהיר דונלד טוסק את אזרחיו הפולנים – שזוכרים היטב את תקופת הדיכוי בעידן הסובייטי וחוששים שאם אוקראינה תובס ארצם תהיה הבאה בתור – כי בעקבות "שינוי עמוק בגאופוליטיקה האמריקנית", מצבן של פולין ושל אוקראינה הפך ל"מסובך יותר".
5 צפייה בגלריה
טראמפ ומקרון בבית הלבן, בחודש שעבר. "אנחנו בעלי ברית נאמנים", הבהיר הנשיא הצרפתי
(צילום:REUTERS/Evelyn Hockstein)
בנאומו בפני הפרלמנט בוורשה, טוסק כאמור לא אמר במפורש שפולין – החתומה על האמנה למניעת הפצת נשק גרעיני – תבקש להשיג נשק שכזה, אך נשמע כמי שמרמז לאפשרות. הוא אמר שהוא מקיים "דיונים רציניים" עם צרפת על הצעת מקרון להעניק למדינות אירופה מטרייה גרעינית, וציין: "פולין חייבת לחתור ליכולות המודרניות ביותר שקשורות גם לנשק גרעיני ולנשק לא-קונבנציונלי מודרני". הוא הדגיש כי "זהו מרוץ לביטחון, לא למלחמה".
טוסק הזכיר בנאומו את הדוגמה של אוקראינה, שאחרי התפרקות ברית המועצות ב-1991 החזיקה בארנסל גדול של נשק גרעיני ושלוש שנים לאחר מכן ויתרה עליו תוך קבלת הבטחה מרוסיה, כמו גם ערבויות מארה"ב ובריטניה, שגבולותיה יכובדו. ההבטחה של מוסקבה הופרה כבר בכיבוש חצי האי קרים ב-2014 ובהמשך בפלישה רחבת ההיקף שלה בפברואר 2022, אבל כעת הממשל החדש של טראמפ למעשה מפר את ההבטחה להגן על קייב – ולוחץ עליה להגיע במהירות להסכם לסיום המלחמה.
בנאומו, ראש הממשלה הפולני הודיע גם כי בכוונתו להגדיל משמעותית את צבא ארצו, מ-200,000 חיילים כיום ל-500,000, ואת ההשקעה הביטחונית הבטיח להגדיל ל-5% מהתמ"ג. הוא הביע תקווה ש"כל גבר בוגר בפולין יהיה מאומן למלחמה", כדי ליצור עתודות מילואים שיהיו "תואמות לאיומים אפשריים". טוסק אמר שהצעדים הללו נדרשים לנוכח המציאות החדשה, תוך שהוא מציין את "הגישה הסימטרית הרבה יותר של וושינגטון כלפי מוסקבה וקייב". לדבריו, "איננו יכולים להתכחש לעובדות הללו: היום, המציאות של פולין, באופן אובייקטיבי, והמצב של אוקראינה, הרבה יותר סבוכים ממה שהיו לפני כמה חודשים, ואנחנו חייבים להתמודד עם זה".
טוסק נמנע מהטחת ביקורת ישירה כלפי טראמפ, אמר כי "הקשרים הקרובים ביותר" מול ארה"ב הם חיוניים וקרא שלא לשקוע בייאוש לנוכח המצב החדש. הפולנים, הוא אמר, "לא יקבלו את הגישה שלפיה אנחנו חסרי אונים וחסרי ישע, שאם הנשיא טראמפ יחליט לשנות את המדיניות שלו, אין לנו שום סיכוי". הוא הוסיף: "אני אחזור על מה שהוא אולי מדהים, אבל אמיתי – 500 מיליון אירופים מתחננים ל-300 מיליון אמריקנים להגן עלינו מ-140 מיליון רוסים שלא הצליחו להתמודד עם 40 מיליון אוקראינים במשך 3 שנים". לדבריו לאירופה יש את האמצעים להגן על עצמה, אך לשם כך היא זקוקה להסיר מעצמה חיסרון מרכזי – "היעדר הרצון לפעול, חוסר הוודאות, ולפעמים אפילו פחדנות".
על 1.5 מיליארד האירופים התקשו להסכים, אז על 150 מיליארד כן?
נאומו של טוסק הגיע יממה לאחר פסגה של מנהיגי 27 מדינות האיחוד האירופי בבריסל, שבה אימצו את עיקרי הצעתה של נשיאת הנציבות של האיחוד, אורסולה פון דר ליין, "לחמש מחדש" את היבשת – בתוכנית בהיקף של 800 מיליארד אירו. החלק המרכזי מהסכום הזה, 650 מיליארד, אמור להגיע מתקציבי הביטחון של כל מדינה ומדינה, באמצעות הקלת הכללים הנוקשים של האיחוד נגד הגדלת הגירעון שלהן. התוכנית תאפשר למדינות האיחוד לרדת גם אל מתחת לקו האדום של גירעון בהיקף של 3%, אם התקציב שגרם לו לגדול מיועד לצרכים ביטחוניים.
150 מיליארד נוספים אמורים להגיע מתוכנית הלוואות ענקית עבור מדינות האיחוד, אך פרטיה עדיין לא סוכמו סופית – ולפי דיווח ב"פייננשל טיימס" יש כעת מחלוקת סביב השאלה אם להכליל בה מדינות מחוץ לאיחוד. גרמניה, כך לפי הדיווח, תומכת בהכללת מדינות כמו בריטניה, נורבגיה, שווייץ וטורקיה, בעוד שצרפת מתנגדת לכך. דיפלומטים בבריסל ששוחחו עם העיתון הבריטי הביעו חשש שהמחלוקת הזו תעכב את תוכנית ההתחמשות האירופית, וציינו כי מחלוקת דומה כבר שיתקה תוכנית קודמת ומצומצמת הרבה יותר של קרן בהיקף של 1.5 מיליארד אירו שאמורה הייתה לספק מענקים לצורכי הגנה וביטחון. "אנחנו בשלב שבו יש לפתור את זה בשם המהירות, לא בשם השלמות", אמר דיפלומטי אירופי שמעורב במגעים סביב ההצעה. "אבל אם לא היה רצון לקדם את ה-1.5 מיליארד בגלל התנגדויות צרפתיות, איך אנחנו מצפים לעשות את זה עם 150 מיליארד?".
5 צפייה בגלריה
נשיאת הנציבות של האיחוד האירופי פון דר ליין עם זלנסקי. "נפעל מהר, נשקיע יותר, ונשקיע טוב יותר - יחד"
(צילום: רויטרס)
נשיאת הנציבות פון דר ליין, שעומדת כאמור מאחורי התוכנית, הסבירה שמטרתה היא לאפשר לאירופה להגן על עצמה בכוחותיה שלה. "אירופה ניצבת בפני איום ברור בהיקף שאף אחד מאיתנו לא ראה בחיינו הבוגרים", כתבה למנהיגי האיחוד האירופי לפני הפסגה בחמישי. לאחר שהמנהיגים גיבו את התוכנית שלה, היא הצהירה: "ההיסטוריה נכתבת כעת". לדבריה, הם "נחושים להבטיח את ביטחון אירופה ולפעול בהיקף, במהירות ובהחלטיות שיתאימו לדרישות הנובעות מהמצב. אנחנו נחושים להשקיע יותר, להשקיע טוב יותר ולהשקיע מהר יותר – יחד".
פורסם לראשונה: 23:50, 08.03.25
