קצין המילואים סרן רון פיינר נכנס ביום ראשון למאסר של 20 יום בשל סירובו להמשיך לשרת במלחמה - ושוחרר שעות לאחר מכן. עם כניסתו לכלא הגיש פיינר ערר לשלישות גדוד 8207 בו הוא משרת, ובמקביל, הגישה עו"ד נועה לוי מארגון "יש גבול" ערר לפרקליטות הצבאית.
סרן פיינר מחיפה (26), סטודנט לפילוסופיה, כלכלה ומדעי המדינה, שירת בתור מפקד מחלקה והתייצב ליותר מ-270 ימי מילואים בחטיבת הנח"ל הצפונית (חטיבה 228). הוא סירב להמשיך לשרת "לטובת המדינה ולמען החטופים", ונשפט על סירוב ממניעים אידיאולוגיים על-ידי מפקד הגדוד. חייליו של פיינר צירפו לערר שהגיש מכתבים הקוראים לשחרורו.
הוא סיפר בשיחה עם ynet כי שוחרר שעתיים בלבד אחרי שסיים את הליך הקליטה, שנמשך כמה שעות אחרי שנאסר. "סמלת הכלא הגיעה, שאלה אם אני רון ואמרה לי לקחת את הדברים שלי וללכת הביתה. היא אמרה שאני משתחרר. הייתי בהלם. שאלתי אותה אם היא יודעת למה אני משתחרר או אם אידרש להגיע למשפט נוסף, אבל היא לא ידעה לענות לי. אני עצמי לא יודע עד עכשיו מה הנימוק לשחרור", אמר.
לדבריו, "הגשתי את הערר בנוגע לעניינים משפטיים-טכניים, אבל גם לדמות שלי כאדם וכמפקד. צירפתי את המכתבים שהחיילים שלי כתבו, הם החמיאו לי. שמחתי שהם בחרו לתמוך בי. קיבלתי הרבה תמיכה, גם ממשפחות חטופים שפנו אליי באופן אישי ואמרו תודה. השיח שההחלטה שלי עוררה הוא מהלך מחאתי שמעורר את השטח, מוציא מאטימות ומאדישות. זה גרם לאנשים להבין את הדחיפות בעניין החטופים והפסקת המלחמה.
"שירתתי ארבע שנים בסדיר ובקבע, כמעט שנה במלחמה - זה 20% מהחיים שלי. כשמישהו כזה אומר 'לא' מסיבה אידיאולוגית, זה מפעיל אנשים. גם היום אגיע למחאה בבגין בשביל החטופים. 600 ימים ש-58 חטופים מוחזקים בעזה. אני מקווה שאנשים יצאו לפעולה", הוא סיכם.
בצה"ל לא הגיבו בתחילה לפניית ynet באשר לנסיבות שחרורו של סרן פיינר. גם עו"ד לוי פנתה לפרקליטות הצבאית במטרה לקבל מידע בעניין, אך לא נענתה. לבסוף נמסר מצה"ל כי "נפל פגם בעריכת הליך הדין המשמעתי המקורי, בכך שקצין בדרגת סגן אלוף גזר עונש מחבוש על קצין בעוד שהוא אינו מוסמך לכך. בהתאם לפקודות, שוחרר הקצין מהכלא, ועניינו יובא להליך משמעתי מחדש בפני מפקד בדרגת אלוף-משנה". עם זאת, פיינר אמר ל-ynet כי לא עודכן על כוונת צה"ל להעמידו לדין מחדש.
"אידיאל למנהיג וללוחם"
באחד המכתבים שנשלחו למפקד פיקוד צפון אלוף אורי גורדין נכתב: "רון הוא בעיניי מפקד למופת, מקצועי, ערכי, מערכתי וגם אחד שיודע לעמוד על שתי הרגליים האחוריות לטובת מה שנראה לו צודק ונכון - בין היתר גם בנוגע להחלטות מבצעיות שהתקבלו בפורום המפקדים הפלוגתי או הגדודי. אנחנו המחלקה שהובילה את התנועה את הגדודית, משמע רון היה הראשון. לא סתם הוא נבחר לתפקיד.
"אני ועוד חיילים במחלקה הרגשנו בטוחים בידיעה שפיינר מוביל אותנו בשטח אויב. סמכנו עליו, ידענו שהוא לא יקל ראש ולא יחפף, גם אם הוא הכי עייף בעולם. ידענו שבכל מתקפה נפעל לפי הספר ובשיקול דעת", כתב החייל. הוא סיפר על חילוץ תחת אש שהוביל רון, שנפצע מכדור מחבלים - "והמשיך להוביל את המחלקה באירוע הקשה והמורכב. איבדנו שישה חברים, יותר מעשרה נפצעו. פיינר החליט לסרב להגיע לסבב הנוכחי כי זה המהלך שהוא רואה לנכון למען טובת המדינה והחטופים. הרבה פעמים הוא הוכיח את דעתו כצודקת בשטח".
עוד נכתב כי "במציאות הפוליטית של היום, הניתוק בינה לבין הצבא הופך לבלתי אפשרי. בטח כמילואימניק. אנחנו לא חייבים להסכים על כך, אבל מן הראוי שנכבד דעה נחרצת של בחור מיושב בדעתו. בחור שתרם המון כמפקד במלחמה. אין צורך להעניש אותו. אני מבקש להמתיק את העונש שלו - ואהיה חצוף - גם לבטל אותו לגמרי. אני לא מסכים איתו, אבל בטוח שלא מגיע לו להיענש. זו לא הדרך להתייחס ללוחם ומפקד בתקופה המורכבת הזו".
במכתב אחר הדגיש אחד מחייליו כי "רבים מאיתנו לא מסכימים עם המעשה של רון, אבל אנחנו מעריכים אותו. הוא אידיאל למנהיג וללוחם. אנחנו מופתעים מהעונש הלא-מידתי שהוא קיבל ומודאגים מההשלכות שלו על צבא העם". חייל אחר כתב: "רון אדם ערכי. אני מודאג מהעובדה שהוא מקבל עונש לא מידתי אחרי ששירת ונתן מעצמו כל כך הרבה".
מארגון "חיילים למען החטופים" שמלווה את סרן פיינר נמסר כי "צה"ל שלח את רון לכלא כדי להפחיד ולהשתיק ביקורת – ואז שחרר אותו בלי להסביר כי האמת מפחידה אותם יותר. הסרבנות של רון היא לא סטייה, היא הסדק בקיר של מלחמה שאין לה מטרה, ובשם סיסמאות פוליטיות ריקות היא מקריבה גם את החטופים, גם את הלוחמים וגם את המדינה. השחרור הזה הוא לא חסד, הוא הוכחה ללחץ שהולך וגובר. כל עוד הממשלה זונחת את החטופים ואנחנו נשלחים להילחם על כלום יהיו עוד ועוד חיילים שיגידו 'עד כאן'. רון אמנם שוחרר, אבל 58 חטופים עדיין לא שוחררו משבי חמאס ואנחנו לא נשתוק עד שכולם יחזרו".
תנועת "עומדים ביחד", בה פיינר פעיל: "רון פעל מתוך תחושת שליחות לעצור את המלחמה ההרסנית ולהביא להסכם שיחזיר את החטופים. ממשלה שמפקירה את תושבי הדרום ואת השבויים לא יכולה לדרוש ציות עיוור. המאבק שלו ושל רבים אחרים הוא למען חיים, לא נגדם".
