כדי להסביר את הכישלון המודיעיני שהוביל למחדל 7 באוקטובר מספיק לתאר את הערב והלילה שקדמו למתקפת חמאס, והיוו לפי המתחקרים בצה"ל מיקרו-קוסמוס של הקונספציה כולה. לא פחות מחמישה סימנים מעידים התקבלו בשעות הללו באמ"ן ובפיקוד דרום על מתקפה אפשרית של חמאס, בהם עשרות כרטיסי סים של טלפונים ניידים שנדלקו בשטח העזתי, תזוזה חשודה במערך הרקטי ועוד אינדיקציות לא ברורות. חרף זאת, גורמי אמ"ן מצאו הסבר מניח את הדעת לכל אחד מהם, ועיקרו הישנות של מקרים כאלו גם בשבועות, בחודשים ובשנים שקדמו למלחמה.
הדברים נכתבו בתחקיר הלילה שלפני הטבח, שמתפרסם הערב (חמישי) כחלק מתחקירי הליבה של צה"ל - בזמן שהקמת ועדת חקירה ממלכתית לא נראית באופק. על אף הכשלים הקשים, ולמרות כל המחדלים שנמצאו - מסקנות אישיות אין, ואת ההדחות והצעדים הפיקודיים משאיר הרמטכ"ל למחליפו, אלוף אייל זמיר.
לפי התחקיר, סימנים לתזוזות בחמאס יוחסו להלך הרוח בארגון ולהערכה שהוא נבע מישיבת קבינט בשבוע שקדם לטבח, שממנה הודלף שישראל שוקלת לחסל בכירים בארגון בעזה בתגובה לאכוונות טרור מהרצועה ליהודה ושומרון, בדגש על פיגועים באזור חווארה.
בפיקוד דרום תכננו להגיב לסימנים אלו למחרת בהעמקת המעקב האווירי. אלא שצבר הסימנים לא התגבש אפילו לכדי התרעה מודיעינית בדרג הכי נמוך שלה, ולכן בתום הדיון הלילי המשותף החליטו אלוף הפיקוד ירון פינקלמן והרמטכ"ל הרצי הלוי לא לעלות דריכות או כוננות אצל 671 הלוחמים באוגדת עזה שסגרו שבת בשמחה תורה. 157 מהם נהרגו בקרבות של אותו היום.
בימי שישי לאורך חודשי הקיץ ב-2023 ארגן חמאס הפרות סדר אלימות על גדר הרצועה, אך דווקא ביום שישי 6 באוקטובר היה שקט מוחלט בגבול, באופן שהעלה את השאננות. כזכור, מפקדים הביאו את ילדיהם לשהות איתם בבסיס במהלך החג. כשהועלתה הדריכות אמנם הוחזרו מפקדים קרביים בכירים בדרגת מח"ט, אך למפקדי הגדודים שיצאו לחופשת סוף שבוע התאפשר להשלים אותה.
"יום השישי הזה היה כה שקט בגבול, שלא היה לי מה לכתוב בדו"ח היומי", תיארה בפני המתחקרים קצינת מודיעין תורנית. גם מפקדים העידו שניצלו את הרוגע החריג של סוף החגים לצאת לחופשה מהגזרה, לראשונה אחרי שבתות רבות מתוחות על הגדר.
לפי התחקיר, הליקויים המרכזיים באשר להתנהלות צה"ל בלילה קשורים בכך שלא בוצעה הערכת מודיעין סדורה, אלא הישענות על הנחות מוצא קבועות ונגדיות כדי להסביר למה חרף הסימנים - לא מדובר באירועים חריגים. לפיכך לא נוצרה התרעה לפעילות טרור כלשהי. בנוסף, ניתן משקל יתר לביטחון המקורות המודיעיניים על חשבון העלאת דריכות הלוחמים.
כמו כן, עידן "עושר המידע" הוביל לטשטוש גבולות הגזרה והאחריות בין גורמי איסוף לבין גורמי מחקר, והשפיע על השיח המודיעיני-מבצעי. עוד עלה כי תרבות ארגונית של עבודה מרחוק, ובאמצעות מערכות תקשורת מוצפנות, הובילה לכך שהחמ"לים ומרכזי המודיעין ביחידות עסקו בתיווך ולא בניהול עבודת המודיעין.
התחקיר מאשר את הפרסום של רונן ברגמן ב-ynet ו"ידיעות אחרונות" מנובמבר האחרון, ולפיו בניגוד לטענת ראש הממשלה שלפיה לא העירו אותו באותו בוקר, שעות לפני המתקפה נשלח עדכון על המתרחש ללשכותיהם של בנימין ונתניהו ושל שר הביטחון יואב גלנט.
הכשל המהדהד של 8200
כשל מרכזי של אותו לילה נגע לפחד מחשיפת מקורות מודיעיניים, כגון דרכי מעקב מסוימות, גרם כמו במקרים רבים אחרים לפני 7 באוקטובר לא לעדכן לוחמים ומפקדיהם אם עלו סימנים מעידים (שלא הגיעו לכדי התרעה על מתקפה), כדי שחמאס, שמפעיל יחידות תצפית ופיענוח על כל שינוי בצד הישראלי של הגבול, לא יבין שחשפו את פעילותו החשאית.
עם זאת, לפי התחקיר שערך צה"ל היו גם לא מעט סימנים מרגיעים בלילה שבין 6 ל-7 באוקטובר. חלק מהסימנים המעידים נתפסו כ"רסיסי הבנה" בצה"ל. אלא שממילא לא כל הגורמים הרלוונטיים נחשפו לסימנים המעידים. בכירים באמ"ן, בפיקוד הדרום, ואפילו הקצינים מחיל האוויר שהתבקשו להכין שני כטמ"מי איסוף ליום המחרת ולעלות כוננות במערך ההגנה האווירית, נחשפו לתמונת מידע חלקית בלבד.
בהתייעצויות הליליות היו שותפים בעיקר שלושה חברי מטכ"ל: הרמטכ"ל הלוי, אלוף הפיקוד פינלקמן וראש אגף המבצעים אלוף עודד בסיוק. מפקד חיל האוויר תומר בר כלל לא עודכן. ראש אמ"ן אהרון חליוה עודכן אך לא היה שותף להערכת המצב הלילית.
אירועי אותן שעות חושפים טפח מרכזי בכישלון איסוף המודיעין המהדהד של יחידה 8200, שבמשך שנים ניסתה בעיקר לעקוב אחרי בכירים בחמאס. כתפיסה והחלטה מודעת - לא הייתה האזנה פעילה לטלפונים של מפקדים זוטרים או פעילים, ודאי לא למאות מכשירי הקשר שנדלקו באותו הלילה ולאורך 7 באוקטובר.
"לא הייתה שום תמונת איכונים מאמ"ן, גם לא ב-7 באוקטובר, אף שאלפי מכשירי טלפון ומכשירי קשר של מחבלים פעלו במשך שעות ארוכות בשטח ישראל", נכתב בתחקיר. "היינו חירשים ועיוורים בשני הצדדים של 7 באוקטובר, עוד בשישי בצהריים, כשהחלה ברצועת עזה ההתארגנות להפעלת תוכנית הפלישה - מכמה עשרות שעודכנו בה בחמאס, לכמה מאות בערב שבת ועד לאלפי עזתים במהלך הלילה. אחד הפעילים שחדר ונעצר סיפר בחקירתו שהספיק להיפרד ממשפחתו בטלפון והתקשר למפקדו בעזה לעדכן שהוא חוזר לרצועה כי שכח לקחת את רקטת האר.פי.ג'י".
לא היו סוכנים בשטח
העיוורון המודיעיני בלילה שבין 6 ל-7 באוקטובר היה רב-שכבתי: רק כטמ"מ אחד, קבוע, לאיסוף ותקיפה, חג בשמי הרצועה עם מצלמה סגורה שנדלקה בסביבות 4:00. מערך האיסוף הקרבי, כלומר תצפיות של כוחות שטח, לא ראו לעומק הרצועה וצפו כהרגלן לאזור הגבול. הבלונים שנועדו לתצפית היו ישנים ולא פעלו, ומפעיליהם החיילים נפלו למחרת.
היה אפוא מעקב חזותי על הרצועה, אך לא מעקב אנושי של סוכן בשטח. כזה אולי יכול היה לספר למפעיליו בשב"כ על אלפי התרחשויות בשעות הקטנות של הלילה (יצוין כי יחידת הסוכנים של אמ"ן, 504, הוצאה מרצועת עזה לפני עשור וחצי. את האחריות על הפעלת משת"פים תפס שב"כ. אחרי פרוץ המלחמה חזרה 504 לפעול בעזה ביתר שאת). "בגלל הסימנים המעידים באותו לילה התמקדנו בפיקסל או שניים במקום לראות את התמונה כולה", הודו באמ"ן ובפיקוד הדרום.
סביב השעה 3:00 קיים האלוף פינקלמן התייעצות עם ארבעה גורמי מודיעין שונים (קמ"ן אוגדת עזה, קמ"ן פיקוד דרום ושני בכירים מקבילים בשב"כ). הייתה ביניהם תמימות דעים שלפיה מדובר בתרגיל שגרתי או חשש של חמאס שישראל תתקוף אותם בשבוע הבא, לקראת כינוס הקבינט במתוכנן ביום ראשון. שב"כ הוריד לעוטף שני צוותי טקילה. בכירי צה"ל, בינתיים, קבעו להיפגש להערכת מצב טלפונית ב-8:30 למחרת.
"אף אחד לא העז לחשוב אחרת"
המידע על הפעלת כרטיסי הסים הועבר משב"כ לאמ"ן בהודעת וואטסאפ סמוך ל-21:30 ב-6 באוקטובר. באופן דומה הועברה הודעה גם קודם לכן, בעקבות הפעלת של כמה כרטיסי סים בודדים. התחקיר של צה"ל מצא כי חמ"לי המודיעין פעלו באופן לקוי, כמעט חובבני, כשמשרדים הפכו לחמ"לים בלילה. דרכי העברת המידע היו לא מסודרות, לא מבוקרות או רשומות.
"כמו בתקופה הארוכה שלפני, גם באותו הלילה לא היה גורם אחד שהטיל ספק, או העז לחשוב אחרת", קבע צוות התחקור הצה"לי של הלילה שלפני. "מצאנו ששני קצינים מאמ"ן שפעלו באותו הלילה לקו בתפקידם ולא היו כשירים להמשיך בתפקידם".
אלא שתחקירי 7 באוקטובר בצה"ל לא כוללים צעדים פיקודיים דוגמת הדחות או עונשים, מאחר שהרמטכ"ל הלוי להעביר את האחריות על כך למחליפו אייל זמיר, שייכנס לתפקיד בחודש הבא.
התחקיר קבע לסיכם כי "ניתן היה לבצע פעולות היערכות מוגברת מבלי לסכן מקורות. לא הייתה רשלנות באותו הלילה, אבל כן אותו קיבעון תפיסתי, בדגש שאף אחד לא אמר או הבין שמדובר באירוע טז"מי (טווח זמן מיידי, י"ז) והיחס היה בהתאם. אם התמונה המלאה של המידע הייתה מול גורם אחד באותו הלילה, סביר להניח שזה היה מספיק כדי לייצר התרעה שהייתה דורכת המערכת, אבל מהסימנים המעידים לא היה ניתן לדעת את גודל הפלישה. בלילה הייתה לצה"ל הזדמנות נדירה לתקן שנים של קונספציה, ואולי לפחות לשבש את הפלישה".
כך נראה לו"ז הלילה שלפני:
21:00 - אחרי יום שקט באופן חריג בגבול, נדלקים ברצועת עזה כמה עשרות כרטיסי סים, חלקם ישראליים. שב"כ, מתוקף אחריותו ויכולתו, מזהה זאת ומעדכן בהודעת וואטסאפ את אמ"ן, שמודיע זאת לפיקוד דרום. מתחיל דיון ראשוני שנמשך עד 23:30 בין גורמי המודיעין על הסיבה האפשרית. מצוין בה שהדבר מתרחש ברצועה אחת לכמה שבועות.
בהמשך - מתקבלות אינדיקציות על סימנים ל"תזוזות" בחמאס. ההסבר המרגיע שניתן באמ"ן: חשש של בחמאס מחיסול ישראלי בשבוע הבא, בעקבות הדלפה מישיבת קבינט שהתקיימה כמה ימים קודם לכן. הסבר מרגיע נוסף: מערך הנוחבא שמר על שגרה.
כעבור כשעה - מתקבלים סימנים ל"תזוזות" נוספות. ההסבר המרגיע שניתן בצה"ל למקבלי ההחלטות: בדיקות שגרתיות. אלוף הפיקוד מסכם: נעמיק מעקב מחר, ואם יעלה מידע נוסף – תקוים הערכת מצב נוספת בלילה.
בהמשך - לראשונה באותו לילה מזוהה חריגה מקומית במערך הרקטי של חמאס. אלוף הפיקוד מקבל עדכון ומכנס הערכת מצב טלפונית עם הרמטכ"ל וראש אגף המבצעים. בדיעבד התברר כי מפקדי חוליות ראשונות בנוחבה כבר נערכו בעמדות נסתרות באזור הגבול. שלוש ההחלטות שהתקבלו: 1. לבקש מחיל האוויר לקצר חלק מהכוננויות ולעלות דריכות בכיפת ברזל בדרום. 2. להחזיר מהבית חלק מהמפקדים אך לא את המג"דים שיצאו לחופשת שבת. 3. להגביר לקראת הבוקר את המעקב באמצעות שני כטמ"מים שנבקש מחיל האוויר.
3:00 - חיל האוויר מקבל את הדרישות ונערך לקראת 6:00 להסיט כטמ"מ אוסף ותוקף לעזה. לבקשת פיקוד דרום מעביר חיל האוויר גם מסוק קרב מכוננות רחוקה יותר ברמת דוד לבסיס רמון, שבמרחק 20 דקות מעזה. בחלוף דקות מעודכנים בהתרחשות גם בכירים באמ"ן, בהם ראש חטיבת המחקר. תמימות דעים אצל כולם: לא מדובר בצבר מידע שמצדיק אפילו התרעה בדרג הנמוך ביותר, אבל כזה שמצדיק לדרוך את הכוחות בשטח ואולי לתגבר אותם מעט.
3:30 - סיכום הערכת המצב מועבר בקבוצת הפצה לטלפונים המבצעיים של המזכירים הצבאיים של ראש הממשלה ושר הביטחון, אך אלה לא מעירים את בנימין נתניהו ויואב גלנט. איש בצה"ל לא מוודא שהערכת המצב הגיעה ונקראה על ידם (צה"ל לא השיב לשאלת ynet מה הנוהל במקרה זה: האם יש לוודא שהמזכ"צים קיבלו וקראו).
4:00 - הכטמ"מ הקבוע והיחיד שמעל עזה מפעיל מצלמה לראשונה, לבקשת פיקוד דרום. אף אחד בצה"ל לא רואה ולא שומע את אלפי המחבלים שמצטיידים ונערכים למתקפה משולבת ב-117 מוקדי פריצה ליד הגבול. בין הסיבות לכך: יחידה 8200 סגרה את יכולות ההאזנה והמעקב אחר גורמי השטח בחמאס הרבה לפני המלחמה.
4:05 - אלוף פיקוד הדרום פינקלמן יוצא מביתו שביסוד המעלה בגליל העליון לנהל את האירוע מהפיקוד בבאר שבע.
4:30 - שיחה נוספת בין הרמטכ"ל הלוי לאלוף הפיקוד פינקלמן על הסימנים המעידים שלא פוענחו. לפי התחקיר הלוי אומר: "אין תפיסות, הכל יכול להיות". הוא מעלה תרחישים אפשריים כמו פשיטה מהים, ומנחה להכין מדרגות תגובה מהירה. אלא שבפועל אין החלטה מעשית להעלות התרעה. ראש אג"מ בסיוק מעודכן ששב"כ מוריד צוות טקילה לעוטף.
פורסם לראשונה: 18:51, 27.02.25
