הפסקת האש שברירית. מי שיצר אותה, ועל-פי דיווחים שונים, סוג של כפה אותה על הצדדים, הבין זאת ככל הנראה מצוין ולכן פרסם ציוץ מטעמו, שם הודיע כי "הפסקת האש בתוקף כעת. בבקשה אל תפרו אותה! דונלד טראמפ, נשיא ארצות הברית של אמריקה".
לצד סימנים ברורים של חזרה לשגרה, כמו הכנות לפתיחת נמל התעופה בן גוריון, איראן שיגרה טילים גם אחרי כניסת הפסקת האש לתוקף, וזאת אחרי המטחים הכבדים של הלילה והקטל הנורא בבאר שבע.
אלו באו אחרי ליל ההפצצות הכבד ביותר של צה"ל בטהרן ובכלל באיראן מאז תחילת המלחמה. בעיר אסתאנה שרשרפייה נהרג בבית משפחת אשתו, מדען הגרעין ד"ר צדיקי צאבר, שהצליח לשרוד ניסיון חיסול לפני כמה ימים בטהרן. ולפי כמה מקורות ישראל תקפה את "ביית", המעון הרשמי של המנהיג העליון, עלי חמינאי, שנמצא ברחוב פסטור פינת רחוב פרדוסי, רחוב השגרירויות והבנקים של טהרן. אין עדיין אישור רשמי מאף אחד מהצדדים לתקיפה או מי היה היעד שלה, בנוסף על המבנה שהוא סמל שלטון.
הזירה בבאר שבע
(צילום: דובר צה"ל, תיעוד מבצעי כב״ה דרום)
מה קרה עם החומר המועשר? האם פורדו באמת הושמד? האם אין לאיראן יכולת העשרה שיורית, או שהיא יכולה להרים כזו די מהר, בהתחשב בכך שיש לה תשתית ייצור צנטריפוגות משל עצמה? כמה טילים בליסטיים ומשגרים נותרו בידי איראן, ומה הושמד מתוך תשתית הייצור הקיימת לטילים, או זו שהם התכוונו להקים, שזו, כך נאמר חזור ואמור, הייתה אחת מהסיבות ליציאה להתקפה?
לא בטוח שאיננו צפויים לעוד סבב או סבב וחצי של חילופי מהלומות, וגניחות האכזבה מגורמים בימין למשמע ההסדר שהפתיע אותם מאוד אולי ידרבנו את נתניהו לפעול כך. אבל נראה כי שני הצדדים היו מוכנים לעשות לא מעט ויתורים כדי לסגור את האירוע.
גם השותף השלישי, ארצות הברית, כלומר הנשיא טראמפ, העדיף לסגור מאשר להיכנס למלחמת התשה ארוכה, כשבבית, גם בבייס, יש לא מעט אנשים שמתנגדים למהלך כולו. טראמפ צייץ על הפסקת אש כשכל אחד מהצדדים, ישראל ואיראן, "יסיים את המשימות שלו", כאילו מדובר על מסיבת סיום לפרויקט מרתוני בסיום התיכון, ואיחל הצלחה בהתייחסות שווה לשני הצדדים.
ככה זה - מי שמקבל בהכנעה את ההסדרים של טראמפ, מקבל בסוף סמיילי עם כובע ויחס שווה. הניגוד בין המילים והאיחולים שלו לשלטון באיראן בהודעה הזו, לכך שפחות משתי יממות קודם הוא שיגר את הארמדה האווירית הגדולה ביותר מאז מלחמת המפרץ כדי להכות את אותה מדינה - מעורר השתאות.
הפתרון שמונע התשה
24 שעות לפני ההודעה של טראמפ, שלפי פרסום ב"ניו יורק טיימס" הצליח להפתיע אפילו את עוזריו הקרובים, כתבנו כאן על הפתרון, על אסטרטגיית היציאה, שנראית כסבירה ביותר לשורה של גורמים בכירים מאוד לשעבר ובהווה במערכת הביטחון. לפי אותם גורמים, במצב שנוצר אחרי הצלחות ישראל והפעולה האמריקנית, יכולה ארצות הברית להכריז על הפסקת אש, וכאילו "לחייב" בה את נתניהו, למרות שהכול מתואם כמובן, ואפילו לתת לאיראנים לירות את הטיל האחרון - הפסקת האש תיכנס לתוקף תוך 24 שעות או טווח זמן דומה. במצב הזה יוכל כל אחד מהצדדים לספר לעמו את הסיפור שהוא רוצה – חמינאי שהוא השמיד את תל אביב, ונתניהו וטראמפ שהם חיסלו את הגרעין האיראני לעולם.
איראן, לפחות בשלב הראשון, לא תצטרך לחתום על הסכם גרעין שכמוהו ככניעה, אבל היא תדע שכל רכיב גרעיני שיזוז שם, אפילו לשנייה, כל צנטריפוגה שתתחיל להסתובב, כל מדען שייגע בנושא שיכול להיות קשור בנשק - יחטפו מיד טיל מה-F-35, תקיפה שתהיה כמו טיול בפארק עבור טייסי חיל האוויר.
כפי שכתבנו יש יתרון גדול בפתרון הזה, שמסיים את המלחמה כעת, מבטיח שמירה על הכבוד האיראני - גם הלאומי ולא רק הדתי-מהפכני-ג'יהאדיסטי - ושבהינתן הפגיעה הקשה מאוד בסוללות הנ"מ של איראן, הוא מותיר מצב שבו ישראל יכולה לתקוף את איראן אם תנסה שוב להרים מאשפתות את פרויקט הגרעין שלה.
תיעוד מתקיפת מפקדות ונכסים של המשטר האיראני בטהרן
(צילום: דובר צה"ל)
פרסום התוכנית הזו כאן, כאחד מהרעיונות שנבדקים במערכת, עורר מטר של תגובות שהסבירו בידענות עד כמה מדובר על רעיון הזוי, מטופש, תבוסתני, שזה לעולם לא יקרה, שזה בלתי אפשרי, שהממשלה לא תסכים, שצה"ל לא יסכים, שישראל הולכת All In, עד הפלת המשטר, שאין דבר כזה לסיים בלי הסכם וכו' וכו'. וכמובן, כבמקומותינו, איפה שיש מחלוקת לגיטימית, מכונת הרעל קופצת להפוך אותה לביוב של נאצות, קללות ושקרים. בחלוף יממה, נראה שאותו פתרון אומץ בסופו של דבר על-ידי הצדדים כאפשרות היחידה להימנע ממלחמת התשה ארוכה שתבעיר את האזור כולו.
גבולות ההצלחה
בטווח הרחוק יותר, ופה לא ברור אם ומה הוסכם בין האיראנים לטראמפ לגבי פרויקט הגרעין שלהם, הדרך הנכונה לשמור על איראן בלי פרויקט גרעין המסכן את ישראל תהיה בהסכם עם פיקוח קפדני, סנקציות קשות ביותר, ועם תאריך תפוגה ("Sunset") הרבה-הרבה-הרבה יותר רחוק מעשר השנים שנקבעו בהסכם הגרעין של 2015, שלא מזמן מלא לו עשור. "זו תקופה שהיא הרף ולא יותר עבור מדינות, בטח עבור מדינה כמו איראן", אומר אחד מהגורמים הבכירים והמנוסים ביותר במלחמת הצללים עם איראן ו"ציר ההתנגדות". לדבריו, "זו הייתה נקודת התורפה האמיתית של ההסכם".
הסכם הגרעין החדש יסמן בבירור את גבולות ההצלחה של המלחמה שאליה יצאה ישראל. כבר עכשיו צצים סימני שאלה סביב הבטחתו של נתניהו, והצהרתו כי קיים את הבטחתו - מה קרה עם החומר המועשר? האם פורדו באמת הושמד? האם אין לאיראן יכולת העשרה שיורית, או שהיא יכולה להרים כזו די מהר, בהתחשב בכך שיש לה תשתית ייצור צנטריפוגות משל עצמה? כמה טילים בליסטיים ומשגרים נותרו בידי איראן, ומה הושמד מתוך תשתית הייצור הקיימת לטילים, או זו שהם התכוונו להקים, שזו, כך נאמר חזור ואמור, הייתה אחת מהסיבות ליציאה להתקפה?
אבל אם ואיך ההסכם העתידי, אם יהיה כזה, יטפל בשאלות הללו - מה גבולות הגרעין שאיראן תסכים להתחייב אליהם? מהם אמצעי הפיקוח? כמה זמן יימשך ההסכם? ומה הוא יגיד על הטילים הבליסטיים או על סיוע עתידי למי שמכונים בקהילת המודיעין "השלוחים", כלומר המדינות, הארגונים והמיליציות חברות ציר ההתנגדות?
לכל אלה תהיה השפעה לא רק על העתיד - מה ואיך יקרה באזור - אלא גם על העבר: האם ממשלת נתניהו עמדה ביעדיה.
וכך גם לגבי ההסכם בעזה. מלבד השלכות בינלאומיות רחבות תהיה גם השפעה דרמטית, כך או כך, על הפוליטיקה הישראלית. סגירת המלחמה כעת, החזרת החטופים, נסיגת צה"ל מעזה וחתימה על הפסקת אש, מה שעל-פי כמה דיווחים נידון באותה שיחה קריטית בין נתניהו וטראמפ ב-9 ביוני, שיחה שבה הסכים הנשיא לתקיפה ישראלית באיראן - הסכם כזה יכול להיות בעל השלכות פנימיות עזות. מסגירת מעגל חשובה מאוד בנושא החשוב ביותר - החטופים - ועד יציבות הקואליציה.
לשני ההסכמים הללו ולתוכנם - או להיעדרם - תהיה בוודאי השפעה גם על ההחלטה של ראש הממשלה, וגורמים פוליטיים אחרים, אם ומתי ללכת לבחירות.
