אלמלא יחיא סינוואר ומוחמד דף, מה שקרה אתמול לפנות בוקר לא היה קורה, ומה שקרה לפני עשרה ימים – ביום שישי לפנות בוקר – לא היה קורה, בדיוק כמו שאירועי ספטמבר 2024 – מהביפרים ועד חיסול נסראללה - לא היו קורים. כל אלה אירועים שלו מישהו היה בכלל מפנטז אותם לכדי תסריט, אף חברה לא הייתה מפיקה אותו בטענה של דמיון-יתר.
5 צפייה בגלריה
מפציץ B-2 אמריקני חוזר אמש לבסיס האם שלו במיזורי, ארה"ב, אחרי התקיפה באיראן
( צילום: AP Photo/David Smith)
זה נכון לצד האדום – חזית ההתנגדות-הרשע: סינוואר רצה להדליק מלחמה אזורית שהוא חשב שתביא לחורבנה של ישראל, לא הצליח לתאם לאותו תאריך, אבל יצר תגובת שרשרת, מבוססת על קשרי הגומלין בין חברות החזית, שהתפתחה אט-אט למלחמה אזורית שבסופו של דבר גרפה את כולן, במקרים רבים - גרפה לבלי שוב.
אבל זה נכון גם לצד הכחול: שליחי המכונה, אנונימיים שברור בשם מי הופיעו, לעגו בימים האחרונים לראש הממשלה לשעבר, אהוד אולמרט, שאמר שאין לישראל אופציה צבאית נגד איראן. והרי הנה, הם אמרו, תראו, יש אופציה, הנה היא כאן, הוצאה לפועל, ומצליחה מאוד. אלא שאולמרט צדק. לא בגלל חישוב לא נכון של עוצמתו של צה"ל, אלא כי במדדים של לפני 7 באוקטובר, לו היה מישהו מניח על השולחן את טבלת חישובי האבדות האפשריות – מטוסים, טייסים, חיילים, אזרחים, בסיסים ובנייני מגורים – שהושמה על שולחן הקבינט לפני התקיפה באיראן, היו שולחים אותו להסתכלות דחופה בגלל שבכלל העז להציע משהו כזה.
5 צפייה בגלריה
מאסון להצלחה אדירה. בכירי "ציר הרשע"
(צילום: ATTA KENARE / AFP, REUTERS/Hasan Shaaban, REUTERS / Saudi Press Agency/Handout, AFP / HO / KHAMENEI.IR)
זו הסיבה שישראל לא יצאה להילחם קודם מול חיזבאללה, או חמאס, או פרויקט הגרעין האיראני: המחירים במונחים של לפני 7 באוקטובר נתפסו כבלתי נסבלים, בעיקר אצל נתניהו. התקפת חמאס שינתה הכול והפכה, אל מול הדוגמה הנוראה שישראל קיבלה כשהיא לא פועלת, את המחיר, אפילו כשהוא כבד מאוד, לסוג של נסבל. הנה ארבע השאלות המרכזיות שנותרו, לדעתי, בלתי מפוענחות עדיין, כדי להבין את הדרמה שהתחוללה עד כאן, ושיכריעו כיצד היא תסתיים, ובמידה מסוימת לפחות, כיצד ייראה עתיד ישראל, איראן, והאזור כולו.
המהפך של טראמפ
הראשונה נמצאת בעבר: המטמורפוזה שעבר טראמפ מתומך נלהב בדיפלומטיה וממי שריסן את נתניהו, למי שבהשפעת נתניהו תומך במהלך צבאי ואף מצטרף אליו בהמשך הדרך. הדינמיקה בין שני האישים תרתק בוודאי עוד חוקרים, היסטוריונים וכותבי תסריטים, והיא, לפחות נכון לעכשיו, מחמיאה מאוד בוודאי לאופן שבו נתניהו רואה את עצמו ורואים אותו תומכיו.
הצהרת טראמפ על התקיפה האמריקנית באיראן
(צילום: The White House )
בכתבה מפורטת שפורסמה ב"טיימס" השבוע (שהח"מ היה אחד החתומים עליה), מתואר כיצד טראמפ ריסן שוב ושוב את נתניהו – הוא קטע את ההכנות למבצע משותף (נתניהו רמז על כך כשדיבר על התאריך שהיה קבוע באפריל לתקיפה); אחר כך בשיחה נרגזת ב-22 במאי הוא הוציא מנתניהו הבטחה שלא יתקוף בלי ליידע אותו קודם; והוא אף אמר למקורביו שנתניהו מנסה לגרור אותו למלחמה מול איראן, ושהוא לא מתכוון ללכת בדרך הזו – וכיצד טראמפ שינה את דעתו בהשפעת נתניהו מהקצה אל הקצה. מבחינת נתניהו זה אולי שיא הקריירה שלו בדיפלומטיה בין-לאומית.
השאלה השנייה נמצאת בהווה: כמה נזק נגרם לפרויקט הגרעין האיראני מאז שהוזנקה תוכנית "אותות ומופתים" (השם הפנימי בצה"ל של ההתקפה) ביום חמישי בערב, ועד וכולל ההתקפה האמריקנית, וכמה יתירות, אם בכלל, יש לאיראנים לו ינסו להרכיב פצצה.
לאחר התקיפה האמריקנית אמר הנשיא טראמפ שמתקני העשרת הגרעין של איראן "הושמדו לחלוטין". נתניהו אמר שהבטיח וקיים את השמדת פרויקט הגרעין האיראני. מיק מלרוי, פקיד פנטגון לשעבר בממשל טראמפ הראשון וקצין CIA לשעבר, צוטט על אודות התקיפה ב"ניו יורק טיימס": "עם סוג וכמות התחמושת שבה נעשה שימוש, היא ככל הנראה תעכב את תוכנית הנשק הגרעיני האיראנית בשנתיים עד חמש שנים". זה אולי לא נשמע הרבה, אבל אם זה המצב - מדובר בהצלחה.
5 צפייה בגלריה
צילום לוויין של הנזק בפורדו, לפני ואחרי. בצילום העדכני ניתן לראות 6 נקודות חדירה של הפצצות האמריקניות
(צילום: AFP PHOTO/ SATELLITE IMAGE ©2025 MAXAR TECHNOLOGIES)
אבל אנשי המקצוע העוסקים בעניין כעת ונמצאים מול הנתונים, החלטיים פחות בעיקר בכל הנוגע לתוצאות ההפצצה האמריקנית. ראש המטות המשולבים אמר כי האתר בפורדו "שונמך, אבל לא הושמד". בישראל מאמינים שאתר הגרעין המבוצר בפורדו ספג נזק חמור מהתקיפה האמריקנית, אך לא נהרס לחלוטין. בנוסף, בישראל מאמינים שאיראן העבירה ציוד, כולל אורניום, מהאתר.
כמה אורניום נשאר
ההערכה הראשונית מבוססת על צילומי לוויין וצילומים אוויריים נוספים שנערכו מעל האתר, וכן על מעקב מודיעיני אחר הנעשה בפורדו. תמונות לוויין שפורסמו על ידי Maxar Technologies מהימים שלפני התקיפה מראות 16 משאיות מטען ממוקמות ליד כניסה. עדיין לא ברור אם מדובר על משאיות שהביאו חול לאתר כדי להגן עליו, או להעמיס ציוד ואורניום שפורק ממנו, או גם וגם.
השאלה היא מה האיראנים שמו בצד למקרה שיותקפו, או אולי אחרי התקיפה הראשונה. "אם הם השאירו שם חומר מספיק לפצצה אחת או שתיים", אומר בכיר לשעבר שפרש לאחרונה ובקיא מאוד בנושאי הגרעין האיראני, "כל מה שהם צריכים זה השרדה של כמה מאות צנטריפוגות, ותוך שבועיים הם משלימים את ההעשרה. אז יצטרכו להעביר את החומר למתקן המרה חוזרת, אם יש להם מתקן ששרד, או השאירו קיטים להקמה מחדש במקרה של תקיפה. אם יצליחו בזה הם עברו את נקודת האל-חזור בהעשרה, ויש להם זמן לשקם את שאר המתקנים בנחת בחסות מו"מ או סתם מלחמת התשה מדשדשת".
השאלה השלישית נוגעת לעתיד הצד האדום: מה יעשו האיראנים כעת – ייכנעו, יהיו מוכנים למשא ומתן ולהסדר שישפיל אותם, או שיילכו אחרי מנהיגם הרוחני, שנראה שהוא רואה בסוף ימיו הזדמנות לקבע את המורשת שלו כשהיד.
השאלה הרביעית, לדעתי החשובה ביותר, נוגעת לעתיד הצד הכחול: מהי התוכנית הישראלית-אמריקנית? הרי נתניהו וטראמפ אמרו שהכול בוצע בתיאום ובתכנון מלא. אז לפי התכנון הזה, מה היו יעדי המבצע? כי נראה שיש קולות מהדרג המדיני שרומזים שהיעד הוא בעצם שינוי המשטר. ומהי אסטרטגיית היציאה מבחינת ישראל?
אם איראן תיכנע – והיא לא חייבת להיכנע רשמית, אבל מספיק שתשוב לשולחן המשא ומתן ותגיד שהיא מסכימה להסדרים הגרעיניים שלהם לא הייתה מוכנה להסכים לפני התקיפה – אזי ישראל וארצות הברית ניצחו בנוק אאוט. אלא שאת זה מבין גם חמינאי. קשה להניח שיפעל כך.
ואם איראן תמשיך לירות? על ישראל, על מטרות במדינות אחרות במפרץ, אולי על מטרות אמריקניות, מה אז יעשו ארצות הברית וישראל? האם ימשיכו במלחמת התשה? ואם כן, מה תהיה תכליתה? הרי בצה"ל אומרים שישראל קרובה מאוד להשגת מטרות המלחמה - פגיעה בגרעין ופגיעה בטילים ובתשתית הייצור שלהם.
האם רוצים גם להפיל את השלטון? ואם כן, איך מפילים שלטון בעזרת טילים, מטוסים ופצצות? אין דוגמה כזו בהיסטוריה.
זאת ועוד, לא נראה שהאופוזיציה באיראן נחפזת לתפוס טרמפ על טראמפ, ועל החולשה הברורה של השלטון בטהרן. נהפוך הוא, הרשתות החברתיות של איראן מביעות יותר ויותר זעם כלפי מה שנתפס לא רק כהתקפה על השלטון, אלא גם כהתקפה על נכסים לאומיים, גם אם הם שייכים רשמית למשמרות המהפכה, אבל הם מספקים פרנסה ומשאב חיוני לאלפי איראנים שאינם חברים במשמרות.
הסיפור הרצוי לכל צד
גורמים בכירים בעבר ובהווה במערכת הביטחון אומרים שההסתכלות על מה נשאר או הושמד מפרויקט הגרעין, היא בכלל לא הכיוון הנכון. איראן, לפי התפיסה הזו, נותרה בלי הגנה אווירית, וזה החלק החשוב. במצב הזה יכולה ארצות הברית להכריז על הפסקת אש, "לחייב" בה כביכול את נתניהו, ואפילו לתת לאיראנים לירות את הטיל האחרון.
אם איראן תוסיף לירות אחרי הזמן הזה – תבטיח ההצעה – שתי המדינות יעוטו על תשתיות חיוניות או מאגר אנרגיה כזה או אחר, וישמידו אותם.
אבל אם איראן לא תירה, יחדלו כולם מאש. במצב הזה יוכל כל אחד מהצדדים לספר לעמו את הסיפור שהוא רוצה – חמינאי שהוא השמיד את תל אביב, ונתניהו וטראמפ שהם חיסלו את הגרעין האיראני לעולם.
איראן לא תצטרך לחתום על הסכם גרעין שכמוהו ככניעה, אבל היא תדע שכל רכיב גרעיני שיזוז שם, אפילו לשנייה, כל צנטריפוגה שתתחיל להסתובב, כל מדען שייגע בנושא שעשוי להיות קשור בנשק - יחטפו מיד טיל מה-F35, תקיפה שתהיה כמו טיול בפארק עבור טייסי חיל האוויר.
יש יתרון גדול בפתרון הזה, שמסיים את המלחמה כעת, מבטיח שמירה על הכבוד האיראני, גם הלאומי לא רק הדתי-מהפכני-ג'יהאדיסטי, ושהוא מותיר מצב שבו ישראל יכולה לתקוף את איראן, שנים קדימה, אם תנסה שוב להרים מאשפתות את פרויקט הגרעין שלה.
פורסם לראשונה: 00:00, 23.06.25
