תחקיר הלחימה במושב נתיב העשרה, שהוצג אתמול (שני) לתושבים, זכה בצה"ל, מקרב כאלו שנחשפו לתחקירי הקרבות של 7 באוקטובר, לתואר "המתסכל ביותר". בקרב הזה הייתה לצה"ל עליונות מלאה על המחבלים שפלשו למושב מהאוויר, היה מפקד בכיר ביישוב בשעה מוקדמת, כוח לוחמים קבוע של גולני מהרגע הראשון וכיתת כוננות גדולה, מאומנת ובעיקר חמושה עם רובים בבתים. ועדיין, שלושה מחבלים בלבד הצליחו לרצוח 17 אזרחים מהמושב, ושניים מהם ברחו בחיים לעזה. בשיא ההחמצה, בשעה 6:55, היו במושב שלושה מחבלים מול 37 לוחמים, בהם מפקד גדוד.
אף חייל צה"ל לא נפל במושב נתיב העשרה ביום פלישת חמאס, אחד משלושת היישובים היחידים בעוטף שמוגדר "צמוד גדר", כמו נחל עוז וכרם שלום, שנמצאים בטווח של כמה מאות מטרים מאדמה עזתית. העובדה הזו הדהדה היטב לצוות התחקור הקטן בראשות סגן מפקד אוגדת איו"ש כיום, אלוף-משנה ע', שלחם כמח"ט מילואים ברצועת עזה. מגזרת בית חאנון שבה תמרן בתחילת המלחמה, יכול היה לראות בקלות את בתי המושב שמעליו בקו הרכס החולי.
התחקיר מתפרסם בזמן שהקמת ועדת חקירה ממלכתית לא נראית באופק. על אף הכשלים הקשים, ולמרות כל המחדלים שנמצאו - מסקנות אישיות אין, ואת ההדחות והצעדים הפיקודיים משאיר הרמטכ"ל למחליפו, אלוף אייל זמיר.
בתחקיר של אל"מ ע' נמצאו קווי דמיון לתחקירים אחרים, כמו של בסיס נחל עוז: נורמות צבאיות שרוסקו, תרבות שנשענת על מכשול וטכנולוגיה, וגם - למרבה הצער - כוחות שלא חותרים למגע, באופן טרגי, וחרף יתרון שלהם על האויב. כך למשל, מצא התחקיר שרבש"צ היישוב, שהוא גורם צבאי-מבצעי לכל דבר שכפוף לגדוד הגזרתי, הורה ל-25 חברי כיתת הכוננות להסתגר בבתיהם, ולא לצאת כאשר פלשו למושב שלושת המחבלים היחידים שחדרו לתוכו באותו הבוקר. הרבש"צ בעצמו גם לא יצא מהבית, ולפי התחקיר הסביר זאת פעמיים בשתי גרסאות: טעות בשיקול הדעת וחשש מירי דו-צדדי מול כוחות הצבא שתיאר שיגיעו.
זאת, למרות שכיתת הכוננות של נתיב העשרה נחשבה לאחת המאומנות בעוטף, ומעבר לכך: חבריה החזיקו את הנשקים שלהם בכספת בבתים שלהם, ולא בנשקייה נעולה כמו בקיבוצים כפר עזה ונחל עוז. יתרה מכך, על היישוב ומתוכו הגנו באופן קבוע ארבעה לוחמים מהגדוד המרחבי, במקרה הזה גדוד 13 של גולני. הרלוונטיות שלהם באותו היום הייתה אפסית: הם קפצו עם פרוץ האירוע לחממות שמחוץ ליישוב וללא מכשיר קשר שפועל, בגלל שהסוללות נגמרו במהירות ולא הייתה להם סוללה חלופית.
אותה קבוצת לוחמים מגולני הגיעה רק לקראת סוף הקרב, בחלוף כשעה וחצי, לכיכר בכניסה למושב - אך המתינה שם כחצי שעה עם מבטים לתוך הטלפונים. הלוחמים, בפיקודו של מפקד כיתה, המתינו שלוואטסאפ יגיע מיקום של אחד הפצועים, אחרי שעה ארוכה של קולות ירי מהיישוב, שלא גרמו להם לחתור למגע או להפסיק להסתמך על האפליקציות.
עדותה של סבין תעסה, שבן זוגה ובנם הבכור נרצחו במושב ב-7 באוקטובר
(צילום: UN)
"תחלואות הבט"ש"
את התחקיר שביצע אל"מ ע' ליווה אלוף נמרוד אלוני, שפיקד על אוגדת עזה עד לפני כשלוש שנים, למרות חלקו בליקויים רבים שהושרשו בתפיסת ההגנה של האוגדה. התחקיר חשף טפחים מצטברים ממה שהוגדר כ"תחלואות הבט"ש": נהלים מבצעיים שנשחקים עד נעלמים בתקופות רגועות, לצד מחסור באמצעים או בכוחות, שאף אחד לא חשב למלא.
כך למשל, בין צוק איתן למבצע שומר החומת במאי 2021, שמרו על המושב שמול בית לאהיה ובית חאנון שתי מחלקות, בהיקף של כ-40 לוחמים. תחושת הביטחון המופרז של ישראל, ושל פיקוד הדרום בפרט, אחרי המבצע האחרון ההוא נגד חמאס - עד ל-7 באוקטובר - גרמה לאוגדת עזה לכווץ את הכוח לכיתה מכווצת, בקושי חוליה, בתוך המושב. בשעה 6:34 נחתו במושב שלושה מחבלים על שלושה מצנחי רחיפה, ככוח חלוץ של הנוחבה לפלוגה עם כ-30 מחבלים שאמורים להגיע מייד לאחר מכן, רגלית, מהעיירה הפלסטינית הצמודה.
תושב נתיב העשרה זיהה את את שני הכלים האוויריים, שכמותם נחתו באותן דקות גם בקיבוץ כפר עזה. הוא הספיק לירות לעברם עשרות כדורים, יחד עם בנו החייל שהיה בחופשת שבת בבית, אך ללא פגיעה, בגלל זוויות ותנועת הכלים החד-מושביים. ואומנם, הירי גרם למחבלים לנחות יחסית רחוק זה מזה, ולעכב את שלב ההתכנסות שלהם. התושב גם הספיק מייד לעדכן את הרבש"צ בכך שיש מחבלים ביישוב שחדרו מהאוויר.
בגזרת גדוד יפתח, שאחראי על החלק הצפוני ביותר של העוטף, בין ניר-עם ועד לחוף זיקים, היו באותן דקות עוד שמונה מוקדי חדירה ומעל ל-10 קרבות פעילים, אך המג"ד הגזרתי, מפקד גדוד 77 של השריון סא"ל ש', החליט להגיע קודם למושב נתיב העשרה, כי הוא מוגדר נכס חיוני עקב צמידותו לגבול, וגם כי מולו נמצאת מנהרת התקרבות ענקית, שהוסתרה מהתושבים. סא"ל ש' גם הורה לסגן מפקד פלוגה שפועל תחתיו, והיה בדרכו לבסיס מעבר ארז שגם בו התחילה לחימה, לפרסס ולחבור אליו בנתיב העשרה, מרחק דקות ספורות מארז.
5 צפייה בגלריה
אחמד פאוזי נאסר מוחמד ואדיה, מפקד פלוגת הנוחבה שפשט על היישוב - וחוסל בספטמבר
(צילום: דובר צה"ל)
ההחלטה לא לשלוח טנקים לעמדות
שעתיים קודם לכן, סא"ל ש' גם קיבל הוראה מוזרה מהחטיבה הצפונית: אל תשלח את שני הטנקים שליד נתיב העשרה לעמדות שלהם בנוהל "שעת גשר", כדי ליצור השתנות מול האויב. "אם היו טנקים בעמדות, הם היו מגיבים לפלוגת הנוחבה שהגיעה להסתער על המושב". למרבה המזל, וכפי שתועד במצלמת קסדה של אחד המחבלים, פלוגת הנוחבה הצליחה להגיע לחומת היישוב, ניסתה לפוצצה, אך נכשלה בגלל תפעול לקוי, שלא קרה למשל בחומות זהות בעוטף באותו בוקר. המחבלים החליטו לוותר, לא לבצע איגוף, וכנראה חיפשו דרך להגיע ליעד אחר: בסיס מעבר ארז.
בכך, נותרו רק שלושת המחבלים מהבקאים (מצנח ממונע) בתוך נתיב העשרה, מול ארבעה לוחמי גולני ו-25 לוחמים חמושים מכיתת הכוננות, ושני חפ"קים של סמ"פ ומג"ד, שנכנסו למושב סביב 7:00. זה לא מנע מסע הרג שנמשך שעתיים, ונגמר בבריחה לעזה של שניים משלושת המחבלים. זה גם לא עצר חדירה של שבעה מחבלים לא חמושים, "בוזזים", בחלוף ארבע-חמש שעות של שקט במושב, שאליו כבר נכנסו כוחות תגבור שהיו אמורים להשתלט עליו מבצעית.
סא"ל ש' מגדוד 77, שלוחמי השריון שלו והוא עצמו גילו סימני גבורה לאורך אותן שעות בכל הגבול עם עזה (לאורך 65 הק"מ נפרסו 14 טנקים באותו הבוקר מגדוד 77), היה עסוק במקביל להגעתו לנתיב העשרה עם עוד חדירות בגזרתו, שהגיעו במעלה הבוקר לשיא של 300 מחבלים, כ-100 מהם חוסלו. חרף זאת, התחקיר מצא לשלילה את תפקודו במושב: עם כניסתו למושב סביב 7:00, כששלושת המחבלים היו בתחילת מסע הרצח, הוא לא גיבש תמונת מצב ולא בדק היכן נמצא כל כוח ביישוב - כיתת הכוננות שהסתגרה בבתים לפני הוראת הרבש"צ וארבעת לוחמי גולני.
הייתה בסמכותו לפקוד על הרבש"צ להוציא את כיתת הכוננות של היישוב להילחם, ולחבור אליו עם לוחמי גולני מהחממות. כאשר חפ"ק המג"ד הגיע בסוף הסריקות שלו, עם אזרחים חמושים שהצטרפו אליו, לבית משפחת מולכו שבו הבין שהמחבלים מסתגרים, הוא הותקל על ידם במכת אש גדולה, אך ממנה הוא לא נפגע. המחבלים ניצלו זאת כדי לברוח, ללא מרדף אחריהם, ומבלי שחוסלו.
בניגוד לגזרות אחרות בעוטף, הגדוד המרחבי תחת פיקוד סא"ל ש' כן הצליח להפעיל באותו בוקר מרגמות לבידוד אזורים מסוימים, ואף התקיפה האווירית הראשונה בנגב המערבי באותו היום, הייתה בנתיב העשרה, מעט מחוץ ליישוב - ב-7:14, על-ידי כטמ"ם, ולטובת שיבוש. גם מפעילת מערכת "רואה-יורה" הגיבה היטב, כשחיסלה כמות דו-ספרתית של מחבלים שניסו להסתער על היישוב, אך אליה וקוץ בה: התחקיר גילה שבחמ"ל האיסוף הגזרתי יש רק עמדת שליטה אחת על מערכת "רואה-יורה", למרות שבגזרה פזורים עוד ארבעה מקלעים כבדים עיליים כאלו שנשלטים מרחוק, והמפעילה נאלצת לבחור מאיזו עמדה היא יורה.
התחקיר ציין לשבח את שלושת חברי כיתת הכוננות שבכל זאת יצאו להילחם חרף הוראת הרבש"צ. בתחקיר הודגש כי אף כוח באירוע לא פעל לפי טכניקה קרבית. פלוגה העתודה הגדודית מוקמה על ידי החטיבה הצפונית במקום קבוע, בניגוד לכל תורות הלחימה ותפיסות ההגנה, שמחייבות את הצבת כוח העתודה הגזרתי בעומק ולא בחזית. כוח העתודה התמודד בעצמו עם פלישה המונית ורצחנית במקום שימלא את ייעודו: הגעה וסיוע לכוחות שהותקפו בגזרה.
לפי התחקיר, המ"כ מגולני טעה שלא חבר לרבש"צ, שטעה בעצמו כשבחר לנהל את האירוע מביתו במקום לפקד עליו בשטח כנדרש ממנו: "הרבש"צ לא מימש את אחריותו ותפקידו, וטען לגבי אי-החבירה לכוח הקטן מגולני שכפוף לו ש'הם גם ככה מתחלפים פעם בשבוע'". עוד עלה מהתחקיר כי התרבות המבצעית של כוח הגנת היישוב הצה"לי הייתה לקויה, כללה היעדר יוזמה, והחיילים שנשלחו למשימה זו במושב שידרו אווירה של "באנו לנוח שבוע".
הטבח והלחימה בנתיב העשרה - דקה אחר דקה
6:29 - מטח רקטות מהרצועה, גם לעבר נתיב העשרה, תושבים רבים מתעוררים ומסתתרים במיגוניות.
6:34 - שלושה מחבלים חודרים על שלושה מצנחים מעופפים. שניים מהם מזוהים על-ידי תושב שיורה לעברם, מחטיא, אך מקשה על נחיתתם. הוא מדווח על כך מייד לרבש"צ, כפי שעושה גם תצפיתנית שמזהה זאת.
6:40 - ארבעה לוחמי גולני, שמגינים באופן קבוע על היישוב, יוצאים לחממות שמחוצה לו. הם נשארים שם שעה ארוכה, מתלבטים אם להתקדם לעבר קולות הירי מבסיס ארז שבקרבת מקום, אך אין ברשותם מכשיר קשר - כי הסוללה אזלה והם לא הביאו סוללה חלופית.
6:42 - פלוגת הנוחבה שתכננה לכבוש את המושב לא מצליחה לפוצץ את חומת הישוב, ונסוגה לעבר בסיס ארז. 3 המחבלים מנסים להתכנס זה לזה, ואחד מהם מתחיל במסע הרצח, שנפתח לעבר שלומי מולכו, אזרח חמוש מהישוב שיוצא להסתער לעבר המחבל עם אקדחו, ונופל בקרב.
6:43 - הודעת אזהרה של הרבש"צ לתושבים להסתגר בבתים עקב אירוע החדירה לא מגיעה לטלפונים שלהם, כנראה עקב תקלה.
6:45 - הרבש"צ מורה לכולם להסתגר בבתים – גם ל-25 חברי כיתת הכוננות שכל אחד מהם מחזיק בביתו נשק.
6:46 - מסע הרצח נמשך. משפחת אקוני שיושבת בפרגולת הבית סופגת אש קטלנית מאחד המחבלים, שחברו משליך מטען קטלני לבית והורג תושבת. אור אקוני והוריה רותי ואריה אקוני נרצחים בביתם.
6:48 - בניגוד להוראת הרבש"צ, דני וובק ואורן שטרן מכיתת הכוננות יוצאים להילחם, ומתחילים לבצע סריקות. יתר חברי כיתת הכוננות נותרים בבתים עם "קנה החוצה".
7:02 - שני צוותי חפ"קי המג"ד והסמ"פ מתחילים סריקות ביישוב, אך לא מרכזים אליהם את ארבעת לוחמי גולני ואת כיתת הכוננות.
7:14 - כטמ"ם זיק מגיע מחברון במבצע תקיפה אווירית ראשונה בעוטף באותו הבוקר, לשיבוש ולא לחיסול - מחשש לפגיעה בישראלים ובגלל קשיים בזיהוי.
7:28 - שני המחבלים ממשיכים במסע הרצח ביישוב, ולא מאותרים על ידי כוח צה"ל שסורק.
8:00 - ארבעת לוחמי גולני, שעדיין חסרי מעש בחממות היישוב, מקבלים הודעה מהרבש"צ שעדיין ספון בביתו, להגיע לבית אחד התושבים שנפצע כדי לטפל בו. הלוחמים נכנסים ליישוב ומחכים במשך דקות ארוכות למיקום שיגיע אליהם בוואטסאפ, במקום לחתור למגע בעקבות הקולות במושב.
8:15 - המחבלים לא מפסיקים במסע הרצח האכזרי של התושבים, שכולל גם וידואי הריגה מטווח אפס. איילת מולכו ז"ל נרצחת בתוך הממ"ד.
8:17 - לבית המשפחה מגיע המג"ד ועם החפ"ק שלו ועוד 3 אזרחים חמושים הם מאגפים את המבנה כדי לכתר את המחבלים שבתוכו. המחבלים מגיבים ראשונים, נותנים מכת אש ובחסותה בורחים לעזה. הכוח הצבאי לא רודף אחריהם ולא מצליח לחסלם.
8:34 - אינדיקציה משמעותית בגדר הגבול הסמוכה לנתיב העשרה מאשרת את חזרת שני המחבלים לרצועה.
9:20 - הכוחות ממשיכים בסריקות במושב, מגלים את התוצאות הקשות וקולטים אליהם עשרות לוחמי תגבור שמגיעים וקצינים נוספים.
12:14 - שבעה מחבלים לא חמושים נכנסים כבוזזים לנתיב העשרה, למרות שכבר הושגה עליו כביכול שליטה מבצעית וכוחות תגבור הגיעו אליו. השבעה נכנסים מהש"ג הראשי, שנותר פתוח וריק. הם מספיקים לגנוב כסף ותכשיטים, אך נעצרים בתום מרדף קצר.
13:00 - מפקדים בכירים כמח"ט 7 ומפקד אוגדה 36 מגיעים למושב ומסדרים לו שרוול פינוי בטוח שמאפשר עד הערב להוציא את התושבים לחוף מבטחים.
