הבית הלבן התייחס אמש (יום ד') לראשונה למה נראה כעוד מבוי סתום במאמצים שמוביל נשיא ארה"ב דונלד טראמפ לסיום המלחמה באוקראינה, ומסר כי המפגש שלשום בין שליחיו סטיב וויטקוף וג'ארד קושנר עם נשיא רוסיה ולדימיר פוטין היה "יסודי ופרודוקטיבי", וכי וויטקוף וקושנר עדכנו בהמשך את טראמפ על השיחות. העובדה שלא הוזכרה בהודעה המילה "התקדמות" מעידה כנראה על מה שנתפס ככישלון של הפסגה בקרמלין, שנמשכה אל תוך הלילה וארכה חמש שעות. כבר בסיומה הודיע יועצו הבכיר של פוטין, יורי אושקוב, כי לא הושגה בה "פשרה", ובקייב ובקרב בעלות בריתה במערב מיהרו להצהיר כי מדובר בהוכחה נוספת שפוטין לא מעוניין בסיום המלחמה, אלא להמשיך במסע הכיבושים שלו ולקרוע שטחים מידי אוקראינה.
6 צפייה בגלריה
פוטין במדי צבא, ולוחמיו מניפים את הדגל הרוסי בפוקרובסק שבחבל דונבאס - העיר שעומדת כעת במוקד הקרבות
( צילום: משרד ההגנה הרוסי)
תיעוד שפרסמה רוסיה מפוקרובסק החרבה
(צילום: משרד ההגנה הרוסי)
שעה קלה אחרי הודעת הבית הלבן התייחס טראמפ בקולו לפסגה שלשום, ולא נשמע אופטימי במיוחד. באירוע בבית הלבן שבו נשאל על המפגש בקרמלין הוא אמר שהוא היה "טוב באופן סביר", ולמרות שטען כי הרוסים "רוצים מאוד" הסכם - הודה שאינו יודע אם המפגש יניב תוצאות ממשיות. "מה ייצא מהפגישה הזו, אני לא יכול לומר לכם – כי צריך שניים לטנגו". בהמשך מסר גורם מהבית הלבן כי שליחי הנשיא, וויטקוף וקושנר, ייפגשו היום עם ראש משלחת המו"מ האוקראינית רוסטם אומרוב במיאמי, להמשך המגעים.
המפגש שלשום בקרמלין, נזכיר, נתפס כרגע מכריע במאמץ המחודש שבו פתח טראמפ בשבועות האחרונים בניסיון לסיים את המלחמה, שאותה הבטיח בקמפיין הבחירות שלו לפתור בתוך "24 שעות" – אך מאז כבר הודה כי גילה שמדובר במשימה סבוכה הרבה יותר משחשב תחילה. שלל יוזמות שקידם נכשלו – פוטין דחה שוב ושוב את הרעיון של הפסקת אש מיידית כדי לנהל משא ומתן – ולאחרונה טראמפ כבר נראה כמי ששוקל לוותר לחלוטין על מאמציו. ניסיונותיו חודשו רק בעקבות העידוד ששאב מהצלחתו בסיום המלחמה בעזה בחודש אוקטובר, ובדומה למגעים בין ישראל לחמאס אנשיו גיבשו "תוכנית נקודות" לסיום המלחמה באוקראינה.
אותה תוכנית, שכללה 28 נקודות בגרסה המקורית שלה, עוררה בהלה בקייב ובאירופה כשנחשף שהיא גובשה בשיחות מול יועציו של פוטין ואימצה רבות מהדרישות הרוסיות – בהן נסיגה אוקראינית מכל חבל דונבאס שבמזרח אוקראינה, החבל שעומד במוקד הקרבות – אבל בשיחות נוספות מול נציגי קייב והאירופים, שקדמו לפסגה שלשום בקרמלין, היא שונתה משמעותית, מה שעורר כמובן את השאלה כיצד תתקבל הגרסה המעודכנת במוסקבה. בתום הפסגה התברר שפוטין דוחה את הגרסה המעודכנת, שפרטיה לא נחשפו עד כה. דובר הקרמלין דמיטרי פסקוב טען אתמול שאין זה נכון לומר שפוטין "דחה" את התוכנית, אבל הדגיש שחלקים בה אינם מקובלים על רוסיה.
6 צפייה בגלריה
פוטין ושליחי טראמפ, בפסגה בקרמלין. "היו דברים מקובלים, והיו דברים בלתי מקובלים. זה נורמלי"
(צילום: Alexander KAZAKOV / POOL / AFP)
"חילופי עמדות ישירים התנהלו בפעם הראשונה. חלק מהדברים היו מקובלים, וחלק מהדברים היו בלתי מקובלים – זהו תהליך עבודה נורמלי בניסיון למצוא פשרה", אמר פסקוב בתדרוך לכתבים. הוא סירב להתייחס לפרטי המגעים, ואמר כי כדי שיהיה להם סיכוי להצליח יש לשמור על חשאיות. שעות לפני כן דיבר עם התקשורת גם יועצו הבכיר של פוטין למדיניות חוץ, אושקוב, שאמר כי חלק מהתוכנית "נראה פחות או יותר מתקבל על הדעת", אך ציין כאמור כי לא הושגה הסכמה על פשרה כלשהי וכי יש צורך להמשיך בשיחות. את המפגש בין פוטין לוויטקוף וקושנר הוא תיאר כ"יעיל וקונסטרוקטיבי מאוד". "העבודה תימשך", הבטיח.
אבל בפועל, כך נראה, המגעים שוב נקלעו למבוי סתום – ופרשנים במערב רואים בכישלון הפסגה הוכחה נוספת לכך שפוטין לא מעוניין כעת בסיום המלחמה, כפי שטוענות קייב ובעלות בריתה באירופה. רוסיה, נזכיר, שולטת כיום על 19% משטחה של אוקראינה ונהנית בחודשים האחרונים ממומנטום בחזית – היא מתקדמת באיטיות רבה וסופגת אבדות קשות, אבל אט אט קורעת עוד ועוד שטחים מידי אוקראינה. לפי סוכנות הידיעות רויטרס, קצב ההתקדמות הרוסי ב-2025 הוא הגדול ביותר מאז 2022, השנה שבה פלשה רוסיה לעומק אוקראינה ופתחה במלחמה הגדולה ביותר באירופה מאז מלחמת העולם השנייה. בכמעט ארבע השנים שחלפו מאז, נהרגו או נפצעו במלחמה לפחות 1.2 מיליון בני אדם.
ה"פוטין-מוביל" לא עוצרת
בהצהרותיו, גם בימים האחרונים, מתעקש פוטין שכל הסדר דיפלומטי יביא להגשמת המטרות שהציב עם תחילת הפלישה והמלחמה, אותה הוא מכנה "המבצע הצבאי המיוחד" – בראש ובראשונה נסיגה אוקראינית מכל דונבאס, דבר שהנשיא האוקראיני וולודימיר זלנסקי הבהיר כי אינו יכול לקבל בשום פנים ואופן, ולדבריו גם אזרחי ארצו לא יאפשרו לו לעשות זאת. סטיב רוזנברג, פרשן BBC לענייני רוסיה, הסביר כי לשיטתו פוטין רוצה לגרום ליריביו במערב להאמין לכך שהוא בלתי ניתן לעצירה, אך לדבריו נראה שהוא עצמו מתקשה לכוון את דרכו – מלבד המשך הלחימה. "אמרתי את זה בעבר, בדרכים רבות – ולדימיר פוטין מזכיר לי מכונית ללא בלמים, ללא הגה וללא רוורס; מכונית שדוהרת במורד כביש מהיר, במלוא המהירות. אחרי כמעט ארבע שנים של פלישה בהיקף מלא לאוקראינה, אין שום סימן שה'פוטין-מוביל' עוצרת או חוזרת אחורה", כתב רוזנברג בטור שלו.
פוטין, הוסיף רוזנברג, "בהחלט רוצה שיריביו יחשבו ששום דבר או אף אחד לא יכול לכפות עליו לשנות כיוון: לא מנהיגי אירופה, לא ממשל טראמפ ולא הנשיא זלנסקי. אבל מכונית זקוקה לדלק (אספקה קבועה). וכדי להילחם, מדינות צריכות כסף (אספקה קבועה). לעת עתה, למרות לחץ בינלאומי, ממשלת רוסיה מצליחה לממן את 'המבצע הצבאי המיוחד' – המלחמה נגד אוקראינה. אבל הלחץ הכלכלי הולך וגובר: ההכנסות מנפט וגז פוחתות, והגירעון התקציבי גדל". רוזנברג ציין כי פוטין עצמו הודה שישנם סימנים בעייתיים שצצים בכלכלה הרוסית, והזכיר כי באירוע שנערך השבוע אמר הנשיא הרוסי: "בכמה מגזרים התפוקה לא הצליחה לגדול השנה ולמעשה הצטמצמה. האם אנחנו מרוצים ממגמות שכאלו? לא". רוזנברג סיכם את טורו בשאלה האם סימני המצוקה הכלכליים ישכנעו בסופו של דבר את פוטין לשנות את חישוביו באשר לכדאיות המשך הלחימה בשדה הקרב: "זה הנעלם הגדול", כתב.
בקייב ובאירופה מתחו כצפוי ביקורת על רוסיה אחרי כישלון הפסגה בקרמלין: שר החוץ האוקראיני אנדריי סיביהה אמר כי פוטין צריך "להפסיק לבזבז את הזמן של העולם", וראש ממשלת בריטניה קיר סטרמר הגיב מצדו בזלזול לאיום שלשום של הנשיא הרוסי, שנופק מעט לפני הפסגה עם וויטקוף וקושנר, ובו האשים פוטין את מנהיגי אירופה בחרחור מלחמה והצהיר: "אם אירופה רוצה מלחמה – אנחנו מוכנים, עכשיו". על כך אמר אתמול סטרמר כי מדובר ב"עוד קשקושים של הקרמלין המגיעים מנשיא שאינו רציני באשר לשלום".
בלגיה מפחדת מרוסיה: "נפשוט את הרגל"
באירופה נגלע אתמול במקביל קרע פומבי בין מנהיגי האיחוד בבריסל לבין בלגיה, בעקבות המחלוקת סביב שאלת השימוש בנכסים רוסיים מוקפאים לצורך מימון הסיוע לאוקראינה. מדובר בשאלה שמטרידה את מדינות האיחוד כבר חודשים ארוכים: באירופה מוחזקים כיום נכסים רוסיים בשווי של 210 מיליארד אירו – שהוקפאו ב-2022 כחלק מהסנקציות שהוטלו על רוסיה כעונש על הפלישה שלה לאוקראינה – והרווחים המופקים מהנכסים הללו מועברים כבר עתה כדי לסייע לקייב. המחלוקת נסובה סביב השימוש בנכסים עצמם: הרוב, בשווי של 185 מיליארד אירו, מוחזק בבלגיה – שחוששת מאוד מתביעות משפטיות שרוסיה, הרואה בכך גניבה, מבטיחה להגיש נגדה. במוסקבה כבר איימו שאם המהלך ייצא לפועל הם ינהלו "50 שנה של תביעות".
6 צפייה בגלריה
נשיאת הנציבות האירופית אורסולה פון דר ליין. "המעיטה בחששות בלגיה"
(צילום: REUTERS/Yves Herman)
6 צפייה בגלריה
ראש ממשלת בלגיה בארט דה ויבר. "תוכנית שגויה מיסודה"
(צילום: Andreas Gora - Pool/Getty Images)
בבלגיה דרשו ערבויות מוצקות משאר מדינות האיחוד האירופי, כך שהן יחלקו יחד עמה את "הסיכון" מהשימוש בנכסים הרוסיים, ואתמול האשימו את נשיאת הנציבות של האיחוד – הזרוע הביצועית שלו – בהתעלמות מחששותיהם. נשיאת הנציבות אורסולה פון דר ליין, שלוחצת להשתמש בכספים כדי לסייע לאוקראינה, חשפה אתמול תוכנית שבמסגרתה ישמשו הכספים לצורך הלוואות ענק לאוקראינה לאורך השנתיים הקרובות, בהיקף של 90 מיליארד אירו. "כיוון שלחץ הוא השפה היחידה שהקרמלין מגיב לה, אנחנו חייבים להגדיל אותו", היא אמרה. "אנחנו חייבים להגדיל את מחיר המלחמה עבור התוקפנות של פוטין, וההצעה המוגשת היום תעניק לנו את האמצעים לכך".
פון דר ליין טענה כי לקחה בחשבון את החששות של בלגיה, אבל זו מיהרה לדחות את התוכנית וראש הממשלה בארט דה ובר אמר שהיא "שגויה מיסודה". שר החוץ הבלגי מקסים פרבו טען שהאיחוד "המעיט" בערך החששות של ארצו, ודרש שהסיוע לאוקראינה ייעשה בדרך חלופית, כמו הלוואות רגילות בשווקים. "אם רוסיה תתבע אותנו, כל הסיכויים הם שהיא תנצח, ואנחנו – בלגיה – לא נוכל להחזיר לה את 200 מיליארד האירו הללו, מפני שהסכום הזה הוא כמו כל התקציב הפדרלי שלנו בשנה שלמה. המשמעות היא שבלגיה תפשוט את הרגל".
פורסם לראשונה: 23:03, 03.12.25
