מתוכנית "28 הנקודות" שדרשה בפועל כניעה אוקראינית – לתוכנית "19 הנקודות", ששונתה על בסיס דרישות קייב וכלל לא ברור כעת אם תוכל להביא לפריצת דרך במבוי הסתום במגעים לסיום המלחמה מול רוסיה. נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ ממשיך במאמצים הקדחנתיים שלו להביא לסיום המלחמה המשתוללת במזרח אירופה כבר כמעט ארבע שנים, והלילה (בין שני לשלישי) דווח כי התוכנית שעומדת במוקד המאמצים הללו – ועוררה דאגה רבה בקייב ובקרב בעלות בריתה האירופיות כיוון שאימצה רבות מדרישות הקרמלין – שונתה באופן משמעותי בשיחות שניהלו אנשי טראמפ ונציגי קייב בז'נבה בתחילת השבוע.
7 צפייה בגלריה


פוטין, טראמפ וזלנסקי. למרות כל הדרמה, לא ברור אם תושג פריצת דרך
(צילום: Sergei SUPINSKY / AFP Mandel NGAN and Maxim Shemetov / various sources / AFP, )
בין היתר הוסרו לפי הדיווחים הסעיפים בתוכנית השלום המוצעת שאוסרים על קייב להצטרף לברית נאט"ו או על מדינות הברית להציב כוחות שלום על אדמת אוקראינה כדי לפקח על הסכם הפסקת אש עתידי, והדרישה לוויתור מראש של קייב על השטחים שבהם היא עוד מחזיקה בחבל דונבאס (שרובו כבר נכבש על ידי רוסיה) הוסרה אף היא. ב"וול סטריט ג'ורנל" דווח כי גם הדרישה במסמך המקורי להגבלה דרמטית על גודלו של צבא אוקראינה, כך שיצומצם מ-900 אלף כיום ל-600 אלף, שונתה כך שההגבלה תהיה פחות משמעותית. בדיווח לא ננקב מספר מדויק, אבל בהצעה נגדית שהגישו גרמניה, בריטניה וצרפת, כחלק מהשיחות בז'נבה, הוצע שמספר החיילים האוקראינים יוגבל ל-800 אלף.
התוכנית כעת כוללת לפי הדיווחים 19 סעיפים במקום 28, אבל על הסוגיות הרגישות ביותר כמו שאלת ויתור על שטחים עדיין נדרש מו"מ בין קייב לוושינגטון – ונשיא אוקראינה וולודימיר זלנסקי הודיע אמש כי ישוחח על הסוגיות הללו עם טראמפ. ייתכן שיעשה זאת בפסגה חפוזה עם הנשיא בבית הלבן: היועץ לביטחון לאומי של אוקראינה, רוסטם אומרוב, אמר הבוקר כי יש תכנון לביקור של זלנסקי בארה"ב כבר בימים הקרובים, עד סוף החודש.

זלנסקי, שאחרי הדלפת הטיוטה של התוכנית המקורית בסוף השבוע הביא דאגה גדולה ואותת שארצו תהיה מוכנה לוותר על השותפות עם ארה"ב, על כל ההשלכות הנגזרות מכך, במקום לוותר על הכבוד והחירות שלה, נשמע אחרי השיחות בז'נבה אופטימי הרבה יותר, ואמר אמש בנאום מצולם לאומה: "כעת, אחרי ז'נבה, יש פחות נקודות – זה כבר לא 28 – ובמסגרת הזו נלקחו בחשבון אלמנטים נכונים ורבים. לכולנו נותרה עוד עבודה כדי להשלים את המסמך, ואנחנו חייבים לעשות את הכול עם כבוד". טראמפ עצמו השמיע אמש אופטימיות זהירה, וכתב בציוץ ברשת החברתית שלו Truth Social: "האם ייתכן שהתקדמות גדולה נעשית בשיחות השלום בין רוסיה לאוקראינה??? אל תאמינו לזה עד שתראו את זה, אבל ייתכן שמשהו טוב קורה".
במקביל, הממשל האמריקני ממשיך במגעים עם הצד הרוסי, והבוקר דווח כי מזכיר הצבא האמריקני דון דריסקול – בכיר בפנטגון שהפך בשבועות האחרונות לגורם משמעותי בצוות המשא ומתן האמריקני – נפגש באבו דאבי עם גורמים רוסיים שזהותם טרם נחשפה. גורם אמריקני אמר כי בהמשך היום צפיות באבו דאבי שיחות בין דריסקול לבין גורמים אוקראיניים. הממשל האמריקני לא הודיע רשמית על השיחות באבו דאבי, ודובר הקרמלין דמיטרי פסקוב אמר הבוקר כי אין לו עדיין מה לומר על המגעים הללו. הוא ציין כי רוסיה לא קיבלה את הנוסח המעודכן של תוכנית השלום של טראמפ, זה שגובש בשיחות עם נציגי קייב בז'נבה. "לפי שעה, הדבר הממשי היחיד הוא הפרויקט האמריקני, הפרויקט של טראמפ", אמר פסקוב בתדרוך לכתבים. "אנחנו מאמינים שזהו בסיס טוב מאוד למגעים".
7 צפייה בגלריה


מזכיר המדינה האמריקני רוביו לצד השליח וויקטוף בשיחות ביום ראשון עם נציגי קייב בז'נבה. טראמפ מרוצה: "אולי משהו טוב קורה"
(צילום: Fabrice COFFRINI / AFP)
שר החוץ הרוסיי סרגיי לברוב הזהיר מצדו כי ההסכם המעודכן חייב לשקף את ההבנות שהושגו לדבריו בין טראמפ לנשיא ולדימיר פוטין בפסגה ביניהם באלסקה בחודש אוגוסט. מאמירה זו ניתן להבין כי מוסקבה לא צפויה לקבל את השינויים לטובת קייב בגרסה המעודכנת של התוכנית.
הדרמה הנוכחית, נזכיר, מגיעה על רקע מאמציו המחודשים של טראמפ לסיים את המלחמה באוקראינה, המלחמה הגדולה והקטלנית ביותר באירופה מאז מלחמת העולם השנייה, שבמשך כמעט ארבע שנים כבר נהרגו או נפצעו בה 1.4 מיליון בני אדם. טראמפ הביע בחודשים האחרונים תסכול מכישלונו לממש את הבטחת הבחירות שלו לסיים את המלחמה הזו במהירות, "בתוך 24 שעות", והמאמץ המחודש נובע לפי הדיווחים מההצלחה שרשם עם סיום המלחמה בעזה בתחילת החודש שעבר.
7 צפייה בגלריה


וויטקוף וקושנר. "החלו לנסח את התוכנית בטיסה חזרה מהמזרח התיכון"
(צילום: Brendan SMIALOWSKI / AFP)
ביממה האחרונה נחשפו פרטים חדשים על האופן שבו נוסחה התוכנית המקורית על ידי יועציו של טראמפ – השליח המיוחד סטיב וויטקוף וחתנו של הנשיא ג'ארד קושנר. התוכנית גובשה לפי הדיווחים בשיחות שהם ניהלו עם שליחו של פוטין קיריל דמיטרייב, והיא כללה כאמור סעיפים רבים שאימצו בפועל את דרישות הקרמלין. בימים האחרונים עלו תהיות אם התוכנית נוסחה במקור על ידי רוסיה, אבל בוושינגטון הכחישו זאת, וב"וול סטריט ג'ורנל" דווח הלילה כי וויטקוף וקושנר ניהלו אמנם שיחות גם עם יועצו לביטחון לאומי של זלנסקי, אומרוב, אבל בסופו של דבר העניקו משקל גדול יותר לעמדות הרוסיות. גורמים אמריקניים טענו כי התוכנית, בגרסתה המקורית, "שיקפה ניסיון מתוך כוונה כנה" של וויטקוף וקושנר לזכות בתמיכתו של פוטין, שמאז חזרתו של טראמפ לבית הלבן בתחילת השנה דחה כמה וכמה יוזמות אמריקניות לסיום המלחמה או להפסקת אש זמנית.
הגורמים האמריקניים ששוחחו עם "וול סטריט ג'ורנל" אמרו כי את ההוראה לנסח תוכנית חדשה קיבלו וויטקוף וקושנר מטראמפ כבר באוקטובר, אחרי ההסכם לסיום המלחמה בעזה שבמגעים להשגתו השניים היו מעורבים משמעותית, וכי הם החלו לנסח את התוכנית החדשה כבר כשהיו במטוס "בחזרה מהמזרח התיכון". הם נפגשו לפני כחודש בסודיות עם השליח הרוסי דמיטרייב בביתו הפרטי של וויטקוף במיאמי, והגורמים אמרו לעיתון כי הם קיימו שם "דיונים אינטנסיביים" במשך שלושה ימים, וכי לכל השלושה – וויטקוף, קושנר ודמיטרייב – היו עמדות דומות סביב האופן שבו צריכה התוכנית להיראות.
7 צפייה בגלריה


וויטקוף ודמיטרייב, באפריל השנה. פגישות סודיות במיאמי
(צילום: Vyacheslav Prokofyev, Sputnik, Kremlin Pool Photo via AP)
וויטקוף, כך נטען, העריך על בסיס שיחות שקיים עם גורמים אמריקניים וגורמים זרים, כמו גם מתדרוכים מודיעיניים שקיבל, כי אוקראינה נמצאת ב"עמדה חלשה יותר מבחינה צבאית" – על רקע ההתקדמות האיטית של הכוחות הרוסיים בשדה הקרב, התקדמות שנעשית תוך שהם סופגים אבדות קשות – וכי קייב תידרש בשל כך להסכים על ויתורים גדולים יותר מאשר הוויתורים שמוסקבה תידרש להם בהסדר שלום עתידי. וויטקוף האמין שרק כך ניתן יהיה לשכנע את פוטין להסכים לסיים את המלחמה.
זלנסקי לפי הדיווח עודכן על התוכנית ישירות מפיהם של וויטקוף וקושנר, והוא שוחח בסוגיה גם עם סגנו של טראמפ ג'יי די ואנס. לקייב נשלח בסוף השבוע שעבר מזכיר הצבא דן דריסקול, וגורמים אמריקניים ואוקראיניים אמרו כי במקביל לדיונים שערך שם סביב התוכנית, דריסקול העביר איום מרומז לקייב: הוא הזכיר לעמיתיו האוקראינים כי הבית הלבן כבר הפסיק לזמן קצר את הסיוע המודיעיני והצבאי לאוקראינה, במהלך המשבר שהחל ב"פסגת הצעקות" בין טראמפ לזלנסקי בפברואר, ובכך אותת שהנשיא האמריקני מוכן לפעול בצורה זו שוב אם זלנסקי יסכל את מאמציו.
ה"וויטקוף" של פוטין / יאיר נבות
בגיל 15, נבחר תלמיד בשם קיריל דמיטרייב על ידי בית הספר שלו לצאת לטיול בארה״ב. אלו היו ימי שלהי ברית-המועצות, והטיול פתח לו צוהר לעולם חדש שריתק אותו. לימים, החשיפה הגורלית הזו בגיל מוקדם לארה"ב, הפכה למה ששינה את נתיב חייו.
הסערה הגדולה בימים האחרונים סביב תוכנית השלום של הנשיא טראמפ לסיום המלחמה באוקראינה, העמידה שוב במרכז אור הזרקורים את הנציג הרוסי במו״מ, אדם שעד לפני שנים בודדות לא היה מוכר כל כך. כיום דמיטרייב תופס מקום חשוב בסביבתו הקרובה של הנשיא פוטין, ולמעשה מנהל עבורו את רוב המגעים עם ממשל טראמפ, ולא רק בסוגיית המלחמה באוקראינה.
הכלכלן ואיש העסקים בן ה-50, ניהל מאז 2011 את ״קרן ההשקעות הישירות של רוסיה״ (RDIF), עד שמונה בפברואר השנה ע״י הנשיא פוטין לשליחו המיוחד בסוגיית ההשקעות הזרות ברוסיה ושת״פ כלכלי עם מדינות אחרות. נראה שלנשיא פוטין יש אמון רב בדמיטרייב, למרות שבניגוד לרבים מאנשי המעגל הקרוב האחרים של הנשיא, אין לו שום רקע ביטחוני או דיפלומטי – הוא לא יוצא שירותי הביון ולא מכיר את פוטין מעברו של הנשיא בסנט-פטרבורג. אבל הרקע והידע שלו משרתים היטב את שאיפתו של פוטין לשקם מהר ככל האפשר את היחסים עם ארה״ב תוך הדגשת הפוטנציאל העסקי/כלכלי שטמון בהם, לטובת שני הצדדים.
דמיטרייב למד בארה"ב. הוא נרשם ללימודי כלכלה באוניברסיטת סטנפורד, ולאחר מכן למד תואר שני במינהל עסקים ב״הרווארד״. לאחר מכן עבד בחברת הייעוץ ״מקינזי״ ובבנק ההשקעות ״גולדמן זקס״.
נראה שההיכרות הטובה של דמיטרייב עם ארה״ב והרקע הפיננסי שלו סייעו לו מאוד למצוא שפה משותפת, אולי אפילו מכנה משותף, עם שליחו של הנשיא טראמפ למגעים מולו, איל הנדל״ן סטיב וויטקוף, שגם הוא, ממש כמו דמיטרייב, נעדר כל רקע דיפלומטי או ביטחוני. גם הוא כמו עמיתו הרוסי פשוט זוכה לאמונו הקרוב של הנשיא, שמכיר אותו עוד מימיו בניו-יורק כטייקון נדל״ן בעצמו.
בחודשיים-שלושה האחרונים היחסים הללו בין דמיטרייב לוויטקוף התקרבו עד כדי כך שהם ניהלו יחדיו מו״מ חשאי למדי על פרטי תוכנית השלום של טראמפ – בחודש שעבר הטיל ממשל טראמפ לראשונה סנקציות חריפות נגד שני תאגידי האנרגיה הגדולים ברוסיה, במה שנראה כאימוץ דרישתה של אוקראינה מהנשיא.
אלא שדווקא אז ראה בכך דמיטרייב הזדמנות, וטס לפלורידה, שם נפגש עם וויטקוף. בחשאיות כמעט מוחלטת, וללא כל ניסיון דיפלומטי אמיתי קודם, השניים ניסחו יחד את פרטי ״תוכנית השלום״ של הנשיא טראמפ, שבסופו של דבר התגלתה כמשרתת מאוד את האינטרס הרוסי.
לא כולם כמובן מרוצים מנסיקתו של הכוכב החדש. שר החוץ הרוסי סרגיי לברוב נוטר טינה לדמיטרייב, ובין השניים אף התרחש עימות פומבי באחד ממפגשי המו״מ בין משלחות ארה״ב ורוסיה בפברואר. דמיטרייב, חסר כל ניסיון דיפלומטי כאמור, ממלא תפקיד הולך וגדל, ובכך מפר את האיזון העדין במוקדי הכוח בצמרת הרוסית סביב הנשיא פוטין.
התוכנית, כך לפי הדיווח, גובשה ללא ידיעתו של מזכיר המדינה מרקו רוביו – שקיבל עותק של הטיוטה המקורית רק במהלך המפגש בבית הלבן בין טראמפ ליורש העצר הסעודי מוחמד בן סלמאן, ביום שלישי בשבוע שעבר. בדיווח מקביל שפורסם הלילה ב"ניו יורק טיימס" תואר כיצד רוביו התערב במגעים אחרי הזעקה שהתעוררה בבירות אירופה עם הדלפת המסמך ביום חמישי, דרמה שכללה שיחה בהולה של הקנצלר הגרמני פרידריך מרץ בסוף השבוע עם טראמפ וביקורת חריפה גם מצד בכירים במפלגה הרפובליקנית. "בשבת, רוביו כבר היה במצב של בקרת נזקים", נכתב בדיווח, ונטען כי הוא זה שעמד מאחורי הסרת הסעיפים השנויים במחלוקת בשיחות שניהל בז'נבה ביום ראשון עם נציגי קייב ואירופה – אם כי כעת כאמור לא ברור אם פוטין יסכים לקבל תוכנית שלא עונה לדרישה המרכזית שלו: כניעה אוקראינית בפועל.
בינתיים הלחימה בין הצדדים נמשכת ללא הרף: בקייב נהרגו שישה בני אדם ועוד 13 נפצעו במתקפת כטב"מים וטילים נוספת ששיגרה הלילה רוסיה, כשלפי זלנסקי היא כללה 460 כטב"מים ו-22 טילים – וכוונה בעיקר נגד תשתיות אנרגיה. הנזק לתשתיות הביא לפי הרשויות לניתוק החשמל לרבבות אזרחים בחמישה מחוזות, ובקייב עצמה הוטלו הגבלות על החימום של בתי התושבים בכמה רובעים. בקייב מאשימים כי מטרת המתקפות הרוסיות נגד תשתיות האנרגיה היא להקפיא את האוקראינים במהלך החורף, וכך לשבור את רוחם. "פוטין נתן את התגובה הטרוריסטית שלו להצעת השלום של ארה"ב והנשיא טראמפ, בכך ששיגר מטח של טילים וכטב"מים על אוקראינה", אמר שר החוץ האוקראיני אנדריי סיביהה.
כפי שאירע גם במתקפות רוסיות קודמות, גם הפעם חדרו כטב"מים רוסיים למרחב האווירי של מדינה השכנה - רומניה. זו הודיעה הבוקר כי איתרה שרידים של כטב"ם שנפל במחוז וראנצ'ה - בעומק של כ-100 ק"מ מהגבול עם אוקראינה. לפי רומניה מדובר במרחק הרב ביותר שאליו חדר לשטחה כטב"ם רוסי כלשהו מאז תחילת המלחמה באוקראינה. משרד ההגנה בבוקרשט מסר כי הכטב"ם חדר כמה פעמים למרחב האווירי לפני שחזר למרחב האוקראיני, וכי מטוסי קרב גרמניים ורומניים נשלחו ליירטו, אולם הטייסים בחרו שלא לפעול מחשש שייגרם נזק לתושבים על הקרקע. "אנחנו מתמודדים עם פרובוקציה חדשה של רוסיה נגד רומניה", אמר שר ההגנה הרומני יונוץ מושטאנו.
7 צפייה בגלריה


פעולות כיבוי באחד ממבני המגורים שנפגעו במתקפה הלילה על קייב
(צילום: REUTERS/Valentyn Ogirenko)
גם רוסיה דיווחה הבוקר על מתקפת כטב"מים אוקראינית, ולדבריה שלושה בני אדם נהרגו ועוד שמונה נפצעו בפגיעת כטב"ם במחוז רוסטוב, בעיר טגנרוב הסמוכה לגבול עם אוקראינה. משרד ההגנה הרוסי מסר כי מערכות ההגנה שלו יירטו 249 כטב"מים אוקראיניים בכמה מחוזות, וכן בשמי חצי האי קרים, שנכבש על ידי רוסיה מאוקראינה כבר ב-2014.








