נשיא אוקראינה וולודימיר זלנסקי הודה אמש (יום א') לנשיא ארצות הברית דונלד טראמפ על הסיוע לארצו במלחמה מול רוסיה, שעות אחרי שטראמפ נזף בו בפוסט ברשת החברתית שלו Truth Social וטען ש"ה'הנהגה' האוקראינית הביעה אפס הערכה למאמצים שלנו". סימון המילה "הנהגה" במירכאות כשלעצמו נועד כנראה להפגין זלזול במנהיגותו של זלנסקי.
7 צפייה בגלריה
טראמפ נזף, זלנסקי הודה. רגע קריטי במלחמת רוסיה-אוקראינה
(צילום: AP Photo / Dmitry Serebryakov / Jonathan NACKSTRAND / AFP , Mandel NGAN / AFP)
הנשיא האוקראיני, שכבר בפסגה הראשונה שלו השנה עם טראמפ בבית הלבן ספג עלבונות מול המצלמות בטענה שאינו אסיר תודה לארה"ב, מיהר אמש לפרסם ציוץ ברשת X שבו כתב: "אוקראינה מודה לארה"ב, לכל לב אמריקני ובפרט לנשיא טראמפ על העזרה, שהתחילה עם (טילי) ג'אבלין והצילה חיים אוקראיניים". זלנסקי הדגיש כנראה את משלוחי טילי הג'אבלין נגד טנקים בשל העובדה שאלו החלו עוד בכהונתו הראשונה של טראמפ, והנשיא האמריקני הזכיר זאת בהצהרותיו כמה וכמה פעמים.
הנזיפה הפומבית של טראמפ והתגובה של זלנסקי מגיעים ברגע קריטי במגעים לסיום המלחמה באוקראינה, המלחמה הגדולה ביותר באירופה מאז מלחמת העולם השנייה שבפברואר הקרוב יצוינו ארבע שנים לתחילתה, עם הפלישה הגדולה שעליה הורה נשיא רוסיה ולדימיר פוטין – בניסיון כושל, עד כה, להכניע את הממשלה הפרו-מערבית בקייב. טראמפ, שמתוסכל מכך שאינו מצליח לממש את הבטחת הבחירות שלו לסיים במהירות את המלחמה הזו, מקדם כעת – בצל ההצלחה שרשם עם הסכם הפסקת האש בעזה – תוכנית חדשה לסיום המלחמה באוקראינה. התוכנית השנויה במחלוקת, שכוללת 28 נקודות (בדומה ל"תוכנית 20 הנקודות" לסיום המלחמה בעזה), נוסחה יחד עם נציגי מוסקבה ונתפסת ככזו שמשרתת את האינטרסים שלה וכופה על אוקראינה להיכנע, בין היתר בכך שהיא כוללת דרישה ממנה לוותר על כל השטחים שבהם היא עדיין מחזיקה בחבל המריבה דונבאס, ומטילה הגבלה משמעותית על גודל הצבא האוקראיני.
בקייב ובקרב בעלות בריתה באירופה מביעים דאגה גדולה מהתוכנית הזו, כשברקע החשש שוושינגטון תשעה את הסיוע הצבאי והמודיעיני לקייב אם זו לא תיתן את הסכמתה. אמש נערך סבב שיחות קריטי בז'נבה בין נציגי ארה"ב לנציגי קייב ואירופה, והן החלו באווירה מתוחה שלה תרם אותו פוסט תוקפני של טראמפ, שבו גם מתח ביקורת על ארצות אירופה בטענה שהן ממשיכות לרכוש נפט מרוסיה (אחרי שהנשיא האמריקני הטיל בחודש שעבר סנקציות על ענקיות נפט רוסיות). אולם בסיום המפגש בין הנציגים בז'נבה הביע ראש המשלחת האמריקנית, מזכיר המדינה מרקו רוביו, אופטימיות רבה והצהיר כי הושגה "התקדמות אדירה".
רוביו אמר כי שוחח עם הנשיא טראמפ אחרי המפגש אתמול עם נציגי קייב ואירופה – לדבריו במהלך הלילה ייערך מפגש נוסף בין הצדדים – וכי הנשיא היה "מרוצה" מהדיווח שקיבל על ההתקדמות בשיחות. לדברי רוביו, וושינגטון וקייב צמצמו את הפערים ביניהן סביב התוכנית שמקדם טראמפ, אבל הוא הדגיש כי את הנוסח הסופי יצטרכו לאשר טראמפ וזלנסקי – וכי בהמשך יהיה צורך גם לקבל אור ירוק מהצד הרוסי: "הם חייבים להסכים לזה", אמר. רוביו אותת כי נוסח הטיוטה שהודלף בכלי התקשורת בסוף השבוע לא יהיה הנוסח הסופי. "זהו מסמך חי ונושם. אני יכול לומר לכם שהסוגיות שנותרו פתוחות הן לא כאלה שלא ניתן להתגבר עליהן", אמר, אך הודה כי טרם הושגה הסכמה סופית: "אני לא רוצה להכריז על ניצחון. יש עוד עבודה שצריכה להיעשות, אבל אנחנו הרבה יותר קרובים היום, בשעה הזאת, ממה שהיינו במהלך הבוקר".
7 צפייה בגלריה
מזכיר המדינה האמריקני רוביו. עדכן את טראמפ על השיחות: "הוא מרוצה"
(צילום: Fabrice COFFRINI / AFP)
טראמפ, שבסוף השבוע אמר כי התוכנית שנחשפה לא מהווה "הצעה סופית" לאוקראינה, דרש ממנה במקביל להעביר את תשובתה עד יום חמישי הקרוב. רוביו נשאל על הדד-ליין הזה אמש ואף שאמר ש"נשמח" שהסכמה על התוכנית תושג עד יום חמישי, הוא אותת שלא מדובר במועד קשיח: "בין אם זה חמישי, או שישי, או רביעי, או שני בשבוע הבא, אנחנו רוצים שזה יקרה בהקדם, מפני שאנשים הולכים למות".
בשיחות בז'נבה נצפו לצד רוביו גם השליח האמריקני המיוחד סטיב וויטקוף וכן חתנו של טראמפ, ג'ארד קושנר. וויטקוף וקושנר לקחו חלק מרכזי גם במגעים לסיום המלחמה בעזה, ואף שוויטקוף עצמו לקח לאורך השנה האחרונה חלק מרכזי גם במגעים סביב סיום המלחמה באוקראינה – לקושנר עצמו לא היה עד כה, ככל הידוע, חלק מרכזי במאמצים הללו.
7 צפייה בגלריה
קושנר בשולחן השיחות אמש בז'נבה. בתמונה ניתן לראות גם את וויטקוף ורוביו
(צילום: REUTERS/Emma Farge)
פרטי הטיוטה של "תוכנית 28 הנקודות" שגיבשו אנשיו של טראמפ – לפי הדיווחים יחד עם השליח הרוסי קיריל דמיטרייב – עוררו הזדעקות של ממש בקייב ובבירות אירופה, משום שרבים תופסים אותה ככזו העונה למעשה לכל הדרישות הקיצוניות ביותר של פוטין. ברקע גם חשד כבד שהיא הוכתבה בפועל על ידי מוסקבה, שבירכה על ההצעה. כמה חברי קונגרס אמריקנים אמרו שלשום כי מזכיר המדינה רוביו בעצמו תיאר להם את התוכנית כ"רשימת בקשות" של הרוסים יותר מאשר הצעה שארה"ב הובילה את גיבושה. רוביו ודובר מחלקת המדינה הכחישו בהמשך את דבריהם של חברי הקונגרס, וטענו כי מדובר ב"שקר מוחלט".
לפי הדיווחים, במסגרת התוכנית תידרש אוקראינה לוותר על כל השטחים שכבשה ממנה רוסיה, שהם 19% משטח אוקראינה של לפני המלחמה: חצי האי קרים, מחוזות לוהנסק ודונייצק (שמהם מורכב חבל דונבאס במזרח אוקראינה) וחלקים נרחבים ממחוזות חרסון וזפוריז'יה. אוקראינה שולטת עדיין על שטח נרחב במחוז דונייצק, באזור המכונה "חגורת המבצר" בשל חשיבותו האסטרטגית והקושי הרב של רוסיה לכבוש אותו, עם קרבות קשים שניטשים כעת בעיר המפתח פוקרובסק, אבל לפי התוכנית קייב תידרש לוותר גם על השטח הזה ולסגת ממנו – והוא יוכר כשטח רוסי "דה-פקטו", אם כי כוחות רוסיים לא יורשמו להיכנס אליו והוא יהיה מפורז.
7 צפייה בגלריה
הקרבות בדונבאס. נסיגה אוקראינית או מו"מ על חילופי שטחים?
(צילום: AFP PHOTO / Press service of the 24th Mechanized Brigade of Ukrainian Armed Forces)
עוד נקבע בתוכנית כי על אוקראינה ייאסר להצטרף לנאט"ו, והאיסור הזה יעוגן בחוקתה שלה ובתקנון נאט"ו. קייב גם תידרש לקצץ את צבאה באופן משמעותי, ולא יותר לה להחזיק יותר מ-600 אלף חיילים – כשכיום הוא כולל כ-880 אלף. נוסף על כך היא תתחייב שלא להפוך למדינה גרעינית, ותחנת הכוח בזפוריז'יה, תחנת הכוח הגרעינית הגדולה באירופה, שנכבשה על-ידי הרוסים, תופעל מחדש תחת פיקוח סבא"א, והחשמל המיוצר בה יחולק שווה בשווה בין רוסיה לאוקראינה. התוכנית קוראת גם להסרת הסנקציות על רוסיה, והחזרתה לפורום ה-G8 של התעשיות הגדולות בעולם, פורום שמאז סילוקה ממנו ב-2014 (בעקבות כיבוש חצי האי קרים), מכונה G7.
התוכנית האמריקנית כוללת סעיפים רבים שנחשבים לקו אדום מבחינת קייב, ששללה מראש ויתורים טריטוריאליים, והנשיא זלנסקי כבר רמז כי אם לא תישאר לו ברירה הוא עשוי להעדיף קרע ביחסים עם ארה"ב, על כל ההשלכות הצפויות מכך, מאשר לוותר על כבודה וחירותה של אוקראינה. גם בבריסל הביעו כאמור דאגה גדולה מהתוכנית, ומנהיגי אירופה פרסמו הצהרות תמיכה בקייב המסתייגות מההצעה ודרשו שכל הסדר יבטיח את ביטחונן של קייב ושל בעלות בריתה – כשברקע החשש שלהן שפוטין ינצל כל הפסקת אש כדי להיערך לפלישות ומסעות כיבוש עתידיים במזרח אירופה.
7 צפייה בגלריה
טראמפ ופוטין בפסגה באלסקה באוגוסט. גם באירופה מוכנים להחזיר את הנשיא הרוסי לפורום ה-G8
(צילום: Andrew Harnik/Getty Images)
"כל תוכנית שלום אמינה ובת-קיימא צריכה בראש ובראשונה לעצור את ההרג ולסיים את המלחמה, ולא לזרוע את זרעי העימות הבא", אמרה אתמול נשיאת הנציבות של האיחוד האירופי, אורסולה פון דר ליין, והדגישה את שלושת היסודות שחייבים להתקיים בכל תוכנית שלום עתידית בין רוסיה לאוקראינה: הרעיון שגבולות אי אפשר לשנות בכוח (ולפיכך אין לתבוע מאוקראינה לוותר על השטחים הכבושים); הימנעות מהגבלות על גודלו של צבא אוקראינה כמדינה ריבונית, הגבלות ש"יותירו את המדינה חשופה להתקפות עתידיות ולפיכך יפגעו גם בביטחון האירופי"; ושמירת תפקיד מרכזי לאיחוד האירופי בכל הסכם שלום שייחתם בנוגע לאוקראינה. "לאוקראינה חייבים להיות חופש וזכות ריבונות לבחור את גורלה שלה", מסרה פון דר ליין, "והיא בחרה בגורל האירופי".
אמש נחשפה הצעה נגדית שגיבשו בריטניה, צרפת וגרמניה, הצעה שמתבססת על תוכנית 28 הנקודות של טראמפ אך כוללת שלל שינויים, בראשן הדרישה ש"משא ומתן על חילופים טריטוריאליים יחל מקו המגע" – כלומר לפי קווי השליטה הנוכחיים בחזית, ללא נסיגה אוקראינית מראש של השטחים שהרוסים דורשים בדונבאס. ההצעה האירופית כוללת הגבלה על גודלו של הצבא האוקראיני "בעת שלום", אבל רק ל-800 אלף חיילים, כלומר מעט פחות מהמספר שלו כיום, 880 אלף.
7 צפייה בגלריה
נשיאת הנציבות האירופית אורסולה פון דר ליין. "לא לזרוע את זרעי העימות הבא"
(צילום: REUTERS/Yves Herman)
בניגוד להצעה האמריקנית שמעניקה רק ערבויות ביטחוניות מעורפלות לקייב, ההצעה האירופית קוראת להעניק לה ערבויות בסגנון "סעיף 5 של אמנת נאט"ו", הסעיף המרכזי באמנה המחייב את המדינות החברות בברית להתגייס להגנת חברה אחרת שנמצאת תחת מתקפה. ההצעה האירופית לא כוללת הבהרה מפורשת שקייב לא תצטרף לנאט"ו, אבל כן מצוין בה שצירוף כזה דורש קונצנזוס בין כלל חברות הברית, "אשר לא קיים", לשון ההצעה. מנהיגי אירופה כן מכירים בצורך להסיר באופן הדרגתי את הסנקציות על רוסיה אם הסכם לסיום המלחמה יושג וייאכף, ומסכימים שבמקרה כזה היא תחזור גם לפורום ה-G8.
פורסם לראשונה: 23:13, 23.11.25
