השליח המיוחד של הנשיא האמריקני דונלד טראמפ למזרח התיכון, עורך הדין ואיש הנדל"ן לשעבר סטיב וויטקוף, הפך למעשה ל"שליח לענייני הכול" מאז שנכנס הממשל החדש לבית הלבן - אך בארה״ב יש מי שמוטרד מהגישה שהוא נוקט במשא ומתן שהוא מוביל מול רוסיה ואיראן - שתיים מיריבותיה הגדולות ביותר. על כך כתב השבוע "הניו יורק פוסט״, בפרסום ששופך אור על התנהלותו של וויטקוף מאז שהוטלה עליו האחריות הכבדה.
וויטקוף, שהפך בפועל ל"שגריר האישי" של טראמפ אצל נשיא רוסיה ולדימיר פוטין, בנוסף לניהול "תיק המזרח התיכון" שהוטל עליו, משתתף בפגישות בדרג גבוה במוסקבה לבדו. הגורמים שדיברו עם "הפוסט" אמרו כי הוא מסתמך מדי פעם על מתורגמנים של הקרמלין - בניגוד למסורת הדיפלומטית ארוכת השנים שבה נהגה ארה״ב.
לקראת פגישתו האחרונה עם פוטין ביום שישי שעבר, וויטקוף בירך את נשיא רוסיה כאילו הוא חבר ותיק, ובפגישה כלל לא השתתפה הפמליה הרגילה של יועצים, מומחים וקציני צבא -שמלווים בדרך כלל את אנשי הממשל האמריקנים שמנהלים משא ומתן. פוטין, מנגד, לא נכח לבדו בפגישה, והוא היה מלווה בעוזרו יורי אושקוב ובראש קרן ההשקעות הריבונית של מוסקבה, קיריל דמיטרייב.
"כל מי שמעורב בשיחות כאלה עם פוטין ירוויח מכך שיהיה לצידו בפגישות בקרמלין צוות בעל ניסיון בעניין רוסיה״, אמר ל"פוסט" ג'ון הרדי, מנהל תוכנית רוסיה של הקרן להגנת הדמוקרטיה, על התנהלותו של וויטקוף. חבר בממשלו הראשון של טראמפ היה תמציתי יותר: ״וויטקוף בחור נחמד, אבל 'פאקינג' אידיוט מבולבל. הוא לא צריך לעשות את זה לבד".
נראה שלוויטקוף, אותו מכנים בעלי בריתו "נושא ונותן קשוח", יש הרבה על הצלחת גם מבלי להיות מעורב בסכסוך הגדול ביותר באירופה מאז מלחמת העולם השנייה. בתפקידו כשליח מיוחד למזרח התיכון, וויטקוף מנהל כידוע משא ומתן בין ישראל לחמאס על הסכם הפסקת אש ושחרור החטופים, כמו גם בין ארה"ב לאיראן על הסכם גרעין חדש.
חמאס כבר רימה אותו
כהונתו של וויטקוף החלה ברגל ימין, לאחר שסייע לתווך בין ישראל לחמאס בעסקה בין הצדדים, שהובילה להפסקת אש בת חודשיים ולשחרור 33 חטופים מהשבי, הסכם שנכנס לתוקף יום לפני השבעתו של טראמפ. ניסיונו להאריך את הפסקת האש לא צלח.
ב-12 במרץ, וויטקוף עזב פגישות עם נציגי חמאס בקטאר באמונה שהוא מחזיק ביד עסקה עקרונית - ולפיה הפסקת האש תוארך בחודש נוסף, וארגון הטרור ישחרר חמישה חטופים בתמורה למספר גדול יותר של אסירים פלסטינים. יומיים לאחר מכן, טען חמאס בתגובה: מוכנים לשחרר חטוף אמריקני אחד, עידן אלכסנדר, בנוסף לארבעה חטופים חללים. וויטקוף דחה את ההצעה על הסף, והפסקת האש קרסה ארבעה ימים לאחר מכן.
"חשבתי שהייתה לנו עסקה מקובלת", אמר וויטקוף ל"פוקס ניוז" שבוע לאחר מכן. "אפילו חשבתי שקיבלנו אישור מחמאס. אולי זה רק אני שמרגיש מרומה. חשבתי שהגענו להסכמה, אבל כנראה שלא".
בעוד ישראלים רבים מעריכים את מאמציו של וויטקוף, חוסר ניסיונו הדיפלומטי נתפס כמעיב על שיקול דעתו. "ההנחה שלו ששחקנים כמו חמאס או איראן מונעים בעיקר על-ידי רצון לחיות, ולכן ניתן להגיע איתם להבנות באמצעות מעורבות ישירה, משקפת אי-הבנה מסוכנת של מטרותיהם האידיאולוגיות ארוכות הטווח", אמרה שירי פיין-גרוסמן, לשעבר ראש תחום העניינים האזוריים במועצה לביטחון לאומי של ישראל (מל"ל)."אנחנו צריכים להבין את אויבינו דרך העדשה שלהם, לא שלנו. חמאס ואיראן הם משטרים אוטוקרטיים המונעים על-ידי אידיאולוגיות עמוקות, ולא על-ידי אינטרסים לטווח קצר".
אנשים אחרים חוששים שוויטקוף מתבקש לקחת על עצמו תפקיד גדול מדי. "איך וויטקוף מחלק את זמנו בשני משאים ומתנים תובעניים מאוד?", תהה דני סיטרינוביץ', מומחה ביטחון ישראלי וחוקר במכון למחקרי ביטחון לאומי. "אני חושב שהוא בחור טוב, אבל סוגיית איראן כל כך מורכבת, כך שאני מקווה שהוא יביא עוד אנשים לצוות - כי נכון לעכשיו ייתכן שידיהם של האיראנים על העליונה, בהתחשב בידע הרב שלהם במשא ומתן".
שליח אחד לרוסיה, שליח אחר לאוקראינה
כשטראמפ נכנס לתפקידו ב-20 בינואר, כבר היה לו שליח מיוחד למלחמת רוסיה-אוקראינה: לוטננט ג'נרל בדימוס קית' קלוג, יועצו של מייק פנס ששימש כסגנו של טראמפ במהלך כהונתו הראשונה. אך באמצע חודש מרץ, שונה תואר תפקידו מ"שליח מיוחד לאוקראינה ולרוסיה" ל"שליח מיוחד לאוקראינה". וויטקוף, בינתיים, מונה ל"שגריר כללי" וניתנה לו הסמכות לנהל משא ומתן עם רוסיה על סיום המלחמה, אך לא עם קייב - שנותרה תחת אחריותו של קלוג.
עבודתו של קלוג נשאה פירות. הוא גרם לאוקראינה לחתום על הסכם הפסקת אש מוצע, וגיבש את הסכם המינרלים שנחתם השבוע בין ארה"ב לאוקראינה. עם זאת, נראה כי קשה לאזן בין מנהלי משא ומתן נפרדים לכל צד.
7 צפייה בגלריה
וויטקוף ופוטין בפגישתם האחרונה. "הוא משמש כדוור עבור נשיא רוסיה, לא מנהל מו"מ על כלום״
(צילום: Sputnik/Kristina Kormilitsyna/Pool via REUTERS )
לפני כשבוע וחצי, ב-24 באפריל, נשיא אוקראינה וולודימיר זלנסקי אמר שהוא, קלוג ומשלחת אירופית הגיעו להצעה לסיום המלחמה שמקובלת עליו במהלך שיחות בלונדון, אך אז טראמפ הכריז על הסדר חדש שיכיר בכיבוש חצי האי קרים על-ידי רוסיה - דבר שמוסקבה מתעקשת עליו וקייב רואה בו קו אדום.
"האופן שבו הנשיא טראמפ מחלק את האחריות בין וויטקוף לקלוג יוצר אתגר", אמר הרדי. "האתגר הוא שוויטקוף, שקרוב יותר לטראמפ מקלוג, מעביר את עמדת הקרמלין לנשיא - אך חשוף לדעותיה של קייב בצורה הרבה יותר מוגבלת".
שגריר ארה"ב ברוסיה לשעבר, מייקל מקפול, כתב ברשת X לאחרונה כי "אם טראמפ באמת היה מתכוון ברצינות לתווך לסיום המלחמה באוקראינה, הוא היה ממנה אדם אחד שידבר עם שני הצדדים - 'דיפלומטיה בדילוגים' - ועדיף שזה יהיה מישהו עם ניסיון כלשהו בדיפלומטיה". לדבריו, "וויטקוף משמש כדוור עבור פוטין. הוא לא מנהל משא ומתן על כלום".
מצטט את פוטין, מפיץ נרטיבים רוסיים
מה שמחמיר את המצב הוא העובדה שהתקשורת הרוסית הבחינה בכך שוויטקוף חוזר על דבריו של פוטין לאחר הפגישות ביניהם, ושדרני הטלוויזיה הממלכתית ברוסיה ציינו לאחרונה כי השליח מקבל בקלות את הנרטיבים של מוסקבה - גם כשהרוסים בעצמם אינם עושים זאת.
הדוגמה הבולטת ביותר הגיעה במהלך ריאיון שהעניק וויטקוף ב-21 במרץ לטאקר קרלסון, שבו הוא חזר על המסרים שיוצאים מהקרמלין ולפיהם "הנושא המרכזי ביותר" במשא ומתן היה פוליטי, וקשור ל"סיפוח ארבעת המחוזות האלה" (דונייצק, חרסון, לוהנסק וזפוריז'יה - ynet) על-ידי רוסיה - תוך שהוא כלל לא ציין את שמות המחוזות שבמזרח אוקראינה, שסופחו לרוסיה על-ידי פוטין בתחילת המלחמה.
7 צפייה בגלריה
זלנסקי בפגישתו עם טראמפ לפני שבוע. נשיא אוקראינה אמר שוויטקוף אימץ את האסטרטגיה של הצד הרוסי
(צילום: Handout / UKRAINIAN FOREIGN MINISTRY / AFP)
"הם דוברי רוסית", אמר וויטקוף בריאיון על תושבי המחוזות הללו, ובכך חזר על התירוץ הנפוץ שפוטין מספק כדי להצדיק את המתקפות על אוקראינה. הוא אמר כי "היו משאלי עם שבהם הרוב המכריע ציין שהוא רוצה לחיות תחת שלטון רוסי", אך לא ציין שמוסקבה הרגה או גירשה דוברי אוקראינית, או הורתה להם לתקשר רק ברוסית - וכי משאלי העם נערכו תחת עיניהם הפקוחות של כוחות הקרמלין החמושים.
"הרוסים שולטים דה פקטו בשטחים אלה", אמר וויטקוף באותו ריאיון. "השאלה היא האם הם יכירו בכך שאלה שטחים רוסיים? האם זלנסקי ישרוד מבחינה פוליטית אם הוא יכיר בכך? זו הסוגיה המרכזית בסכסוך, בהחלט". גורמים רשמיים באוקראינה גינו את הטענות הללו, ואחד מהם אמר ל"פוסט" כי "מדובר בריבונות ובכבוד, לא בפוליטיקה".
זלנסקי אמר לכתבים לפני כשבועיים כי הוא מאמין ש"וויטקוף אימץ את האסטרטגיה של הצד הרוסי". לדבריו, "בין אם במודע ובין אם לאו - הוא מפיץ נרטיבים רוסיים. כך או כך, זה לא עוזר".
אחרים ביקרו את הרגלו של וויטקוף לא להכיר את המתורגמנים שלו במהלך דיוניו עם פוטין. בסרטון מהפגישה האחרונה, נשמע וויטקוף שואל אם האדם היחיד שישב קרוב אליו בשולחן היה "מהשגרירות". "בלתי אפשרי לערוך משא ומתן כשאתה לא סומך על המתורגמן. וויטקוף לא דובר רוסית, והוא לא יכול לאמת את מה שמתורגם", כתבה ברשת X יאניקה מרילו, מתורגמנית אוקראינית-אסטונית ויועצת של הממשל בקייב. "חשוב שכל ניואנס יתורגם בצורה נכונה ובהקשר הנכון".
לדבריה, "אף פוליטיקאי לא הולך למשא ומתן בסביבה עוינת, מה שרוסיה אמורה להיות עבור ארה"ב, בלי מתורגמן משלו. אתה עושה את זה רק אם אתה באמת סומך על הצד השני, או אם אתה לא כשיר. אלא אם כן לא אכפת לך. זה לא ברור לי, אבל משהו לא בסדר".
"אי-אפשר פשוט לזרום עם האיראנים"
המו"מ על הסכם גרעין עם איראן אמור, תאורטית, להיות הקל ביותר מבין משימותיו של וויטקוף. מומחים ותיקים בנושאי המזרח התיכון אומרים שהמשטר בטהרן נמצא בנקודה החלשה ביותר שלו אי-פעם, בצל המלחמה בין ישראל לחמאס, היחלשות חיזבאללה ונפילת משטר אסד, כמו גם בשל התנגדות פנימית נרחבת מצד האזרחים.
מחלקת המדינה האמריקנית התעקשה כי עמדת ארה"ב היא שטהרן תפרק לחלוטין את תוכניות הגרעין והעשרת והאורניום שלה, אך עד כה איראן מתנגדת לכך בעקשנות - ומסרבת לדרישות ארה"ב להפסיק את העשרת האורניום ולסגור את מתקניה הגרעיניים.
לאחר סבב השיחות הראשון בעומאן לפני כחודש, וויטקוף הציע לאפשר לאיראן לשמור על מתקניה, אם תבטיח לשמור על רמות העשרת אורניום נמוכות מהנדרש לפיתוח נשק גרעיני, בדומה להסכם הגרעין של הנשיא לשעבר ברק אובמה - שטראמפ ביטל במהלך כהונתו הראשונה בבית הלבן.
"לא צריך לנהל, כפי שהם טוענים, 'תוכנית גרעין אזרחית' שבה מעשירים מעבר ל-3.67%", אמר וויטקוף בריאיון ל"פוקס ניוז״ ב-14 באפריל. "אז השיחות הולכות לעסוק הרבה בנושא האימות של תוכנית ההעשרה". הוא חזר בו מדבריו יום לאחר מכן, באומרו כי "כל הסדר סופי חייב לקבוע מסגרת לשלום, יציבות ושגשוג במזרח התיכון. כלומר - איראן חייבת להפסיק ולחסל את תוכנית ההעשרה והחימוש הגרעיני שלה".
אנדראה סטריקר, חוקרת בקרן להגנה על דמוקרטיות (FDD), אמרה בשיחה עם עיתונאים לאחרונה כי "אני חושבת שאחד התרחישים הגרועים ביותר אם וויטקוף אכן יגיע להסכם, הוא שיעלה בו משהו כמו 'ביטול לא קבוע' של התוכנית". לדבריה, "ברמה הטכנית, איראן אולי תגיד שזה קבוע, אבל למעשה היא תשמור על כל תשתית ההעשרה שלה כדי להמתין לסיום כהונת ממשל טראמפ - ולפרוץ את ההגבלות". לדבריה, "צריך באמת להעמיד אותם במצב שבו הם רואים בתוכנית הגרעין איום על הישרדותם, ולא משהו שמגן על הישרדותם", אמר סטריקר.
ג'ון בולטון, היועץ לביטחון לאומי לשעבר של טראמפ, היה בוטה יותר, וכתב ברשת X כי "הדיונים של וויטקוף עם איראן הם בזבוז של חמצן". לדבריו, "האיראנים מנסים לקנות זמן ולהקל על הסנקציות הכלכליות כדי שיוכלו לבנות מחדש את הצבא שלהם. אנחנו לא יכולים פשוט 'לזרום', עם האיראנים. טראמפ עושה את אותן טעויות שאובמה עשה ב-2015".
בהנם בן טאלבלו, חוקר בכיר בקרן להגנה על דמוקרטיות, אמר כי "לטהרן יש את כל הסיבות למשוך את השיחות הגרעיניות אם וויטקוף וטראמפ יאפשרו זאת, מכיוון שהם מאמינים ש'כל עוד וושינגטון מדברת, ירושלים לא יורה' - ודרך הפריזמה הזו כל השאר זורם".לדבריו, "המרכיב העיקרי באסטרטגיה הדיפלומטית של טהרן כיום אינו להשיג הקלה בסנקציות, אלא להשתמש בקשר הישיר עם ארה"ב כמגן אנושי ממשי מפני מתקפה מקדימה ישראלית על מתקני הגרעין והמתקנים הצבאיים של איראן".
בינתיים, גורמים שמעורים בשיחות אומרים שישראל ממתינה לתקוף את מתקני הגרעין של איראן, ורומזים כי היא יכולה לעשות זאת גם ללא תמיכה צבאית של ארה"ב.
מהבית הלבן נמסר בתגובה לפרסום של ה"ניו יורק פוסט": "כבוד להיות מטרה להתקף זעם של ג'ון בולטון. הוא וחבריו מחרחרי המלחמה המצוטטים במה שנקרא 'כתבת חדשות' משגשגים ממלחמה לנצח - וממלאים את כיסיהם בעוד צעירים מתים. סטיב וויטקוף עשה עבודה מדהימה בהבטחת שחרורם של אמריקנים השבויים בחו"ל, כמו מארק פוגל, תוך שהוא משאיר אחריו מיזם עסקי עצום כדי לשרת את ארצו. כמו הנשיא טראמפ, הוא מתמקד בעצירת ההרג ובקידום השלום באמצעות כוח".
