איראן והסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית (סבא"א) חתמו הערב (יום ג') על הסכם שבמסגרתו תחזור טהרן לשתף פעולה עם פקחי הגרעין - שיתוף פעולה שאותו הפסיקה כנקמה על תקיפת מתקני הגרעין שלה על ידי ישראל וארה"ב במלחמה בחודש יוני.
3 צפייה בגלריה
ראש סבא"א גרוסי (משמאל) חותם על ההסכם עם שר החוץ האיראני עראקצ'י (ימין), בתיווך שר החוץ המצרי
על ההסכם חתמו בתום שיחות בקהיר ראש סבא"א רפאל גרוסי ושר החוץ האיראני עבאס עראקצ'י. גרוסי תיאר את ההסכם, שאמור לסלול את הדרך לבדיקות מחודשות של הפקחים באתרי הגרעין האיראניים, כ"צעד חשוב בכיוון הנכון". הוא לא חשף את פרטי ההסכם, אבל אמר שהוא כולל "שיטות פרקטיות על חידוש פעילויות הפיקוח באיראן".
לא ברור לפי שעה אם במסגרת ההסכם תידרש איראן לספק מידע על גורל מאגר האורניום המועשר ל-60% שהיה ברשותה טרם המלחמה, ושגורלו כעת אינו ברור. בעבר דווח כי הוא נקבר מתחת למתקנים שהותקפו, אבל גם היו דיווחים שאיראן פינתה את האורניום למקומות מסתור לפני התקיפות. מדובר במאגר גדול של כ-440 ק"ג, שעם העשרה נוספת ל-90%, הרמה הדרושה לנשק גרעיני, מספיק תיאורטית ל-10 פצצות.
שר החוץ האיראני עראקצ'י התייחס אחרי החתימה הערב לתקיפה הדרמטית של ישראל נגד צמרת חמאס בקטאר, תקיפה שעבור טהרן מזכירה לבטח את הנועזות הישראלית שהגיעה לידי ביטוי במכת הפתע על איראן ב"מלחמת 12 הימים" ביוני. "אנו מגנים את הפשע שביצע המשטר הציוני בתקיפה נגד קטאר", אמר עראקצ'י, אף שארצו שלו תקפה בקטאר את הבסיס האמריקני ביוני, כנקמה על התקיפה האמריקנית אז נגד מתקני הגרעין.
3 צפייה בגלריה
מתקן הגרעין בפורדו, אחרי שהופצץ על ידי ארה"ב ביוני
(צילום: Maxar Technologies/Handout via REUTERS)
עראקצ'י אמר בדבריו כי איראן מוכנה "לשתף פעולה" ולנהל דיאלוג עם סבא"א, אך הדגיש כי מטרתה של הרפובליקה האיסלאמית בשיחות היא "להבטיח את זכויותיה הלגיטימיות ולשמור על ריבונותה". הוא הזהיר כי "במקרה של תוקפנות צבאית כלשהי נגד איראן או הטלת סנקציות מחדש, אנו רואים כל הסכם כמבוטל".
ההסכם, שפרטיו כאמור עדיין לא ברורים, מגיע בתקופה רגישה במיוחד עבור איראן - אחרי ששלוש המעצמות האירופיות - גרמניה, צרפת ובריטניה - הפעילו בסוף החודש שעבר את מנגנון ה-Snapback מהסכם הגרעין המקורי שנחתם ב-2015, מנגנון שפותח את התהליך לחידוש כל הסנקציות הבינלאומיות שהוטלו על איראן עד אותו הסכם הגרעין, שקרס מאז פרישת ארה"ב ממנו ב-2018. רק החלטה של מועצת הביטחון, שנדרשת להתקבל בתוך 30 יום מרגע הפעלת המנגנון, תוכל למנוע את חידוש הסנקציות - וארה"ב, בריטניה או צרפת יכולות להטיל וטו גם אם יהיה לכך רוב במועצה, וכך לכפות את חידוש הסנקציות.
המעצמות האירופיות הפעילו את המנגנון אחרי שכשלו ניסיונות ההידברות שלהן מול איראן, בתקווה שתסכים לוותר על שאיפותיה להמשיך בתוכנית גרעין עם העשרת אורניום בשטחה - וכשברקע השעון מתקתק, כיוון שתוקף ההחלטה המקורית של מועצת הביטחון, זו שמאפשרת את חידוש הסנקציות על איראן, ייפקע באוקטובר הקרוב.
כשהפעילו את מנגנון ה-Snapback, הדגישו בריטניה, גרמניה וצרפת שהן מעוניינות להמשיך במגעים מול איראן, באופן שיביא להסכם שימנע את חידוש הסנקציות, או לכל הפחות להגיע לפריצת דרך שתאפשר דחייה של המהלך. בדבריו הערב, הדגיש כאמור שר החוץ האיראני עראקצ'י שחידוש הסנקציות הבינלאומיות ייראה בעיני טהרן כהסלמה נדה, שתביא לביטול מחודש של שיתוף הפעולה עם פקחי הגרעין.
