מעצמות אירופה הודיעו היום (ה') למועצת הביטחון של האו"ם על הפעלת מנגנון ה-snapback, שאמור להטיל מחדש את כל הסנקציות הבינלאומיות שהיו נגד איראן עד הסכם הגרעין. כעת נדרשת מועצת הביטחון לאשר בתוך 30 יום החלטה שלפיה היא מאריכה את ההקלות הגדולות שנתנה לאיראן בעקבות ההסכם שנחתם ב-2015. אם היא לא תאשר החלטה כזו, והסיכויים לכך גבוהים, כל הסנקציות של האו"ם שהיו מוטלות על טהרן לפני ההסכם יחזרו לתוקף.
במכתב למועצת הביטחון כתבו "מדינות ה-E3", בריטניה, צרפת וגרמניה: "ה-E3 מחויבות להשתמש בכל הכלים הדיפלומטיים כדי להבטיח שאיראן לעולם לא תפתח נשק גרעיני. זה כולל את ההחלטה שלנו להפעיל היום את מנגנון ה-snapback". שלוש המעצמות הוסיפו שאת 30 הימים הקרובים הן יקדישו לניסיונות לפתור את המחלוקות עם טהרן. במכתב הן קראו לאיראן לנהל מגעים דיפלומטיים כדי להפיג את החששות בנוגע לתוכנית הגרעין שלה.
3 צפייה בגלריה
מנהיגי מעצמות אירופה: ראש ממשלת בריטניה קיר סטרמר, נשיא צרפת עמנואל מקרון וקנצלר גרמניה פרידריך מרץ
(צילום: Toby Melville, Pool Photo via AP צילום: Christophe PETIT TESSON / POOL / AFP צילום: צילום: Sean Gallup/Getty Images)
אתמול דיווחה סוכנות הידיעות רויטרס שבריטניה, צרפת וגרמניה צפויות לפתוח היום בהליך להחזרת הסנקציות של האו"ם נגד איראן, אך מקוות שטהרן תספק בתוך 30 ימים התחייבויות על תוכנית הגרעין שלה שישכנעו אותן להימנע מפעולה קונקרטית. הפעלת ה-snapback מגיעה אחרי שיחות בין גורמים איראנים לנציגים משלוש המעצמות האירופיות, שהיו שלשום בז'נבה. השיחות שנועדו לפתור את המחלוקת בנושא הגרעין האיראני הסתיימו ללא תוצאות.
בכיר איראני הגיב להחלטה ואמר לרויטרס שהפעלת מנגנון ה-snapback "מצערת ובלתי חוקית". הוא ציין כי איראן עשתה כל שביכולתה כדי למנוע מה-E3 לנקוט את הצעד הזה, וכעת המגעים הדיפלומטיים יימשכו – אך במקביל איראן תחליט כיצד להגיב למהלך.
הדרך מהסכם הגרעין עד הפעלת ה-snapback
הסכם הגרעין נחתם בין איראן לשלוש המעצמות האירופיות יחד עם סין, רוסיה וארה"ב. ב-2018 הודיע דונלד טראמפ כי וושינגטון פורשת מההסכם והחזיר את הסנקציות האמריקניות נגד טהרן, שפגעו קשות בכלכלה האיראנית. בעקבות פרישת ארה"ב מהסכם הגרעין והחזרת הסנקציות האמריקניות – ולמרות ששאר המדינות נותרו מחויבות להסכם – החלה טהרן להפר עוד ועוד תנאים בהסכם, בטענה כי מדינות אירופה לא פיצו אותה על הפרישה האמריקנית וכי אין בו עוד תועלת. השנה היא כבר הספיקה לצבור יותר מ-400 ק"ג של אורניום מועשר לדרגה של 60%, מרחק קצר ביותר מדרגת ההעשרה הנחוצה לפיתוח נשק גרעיני, 90%.
על רקע ההפרות האיראניות הודיעו החודש מעצמות אירופה כי ייזמו את החזרת כל הסנקציות על איראן, אם לא יושג הסדר איתה בעניין הגרעין עד סוף אוגוסט. יש לציין שהן הותירו לאיראן פתח לעשות ויתורים שישכנעו אותן להאריך מעט את האולטימטום. הוויתורים שדרשו הם בין השאר חזרה של איראן למו"מ ישיר מול וושינגטון – דבר שהאיראנים שוללים בתוקף; וחידוש הפיקוח של הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית (סבא"א) על מתקני הגרעין באיראן, כולל וידוא מיקומו של מצבור האורניום המועשר ל-60%, שהרפובליקה האיסלאמית העלימה לפני המתקפה הישראלית-אמריקנית על מתקניה בחודש יוני.
דיפלומטים ששוחחו אתמול עם רויטרס אמרו כי השיחות בז'נבה לא הניבו התחייבויות ממשיות מצדה של איראן, אך הם מאמינים שיש מקום להמשיך את המגעים הדיפלומטיים בשבועות הקרובים. הם אמרו כי ה-E3 החליטו להתחיל להפעיל את מנגנון ה-snapback מתוקף הטענה שאיראן הפרה את תנאי הסכם הגרעין שנועד למנוע ממנה לפתח נשק גרעיני. אחרי השיחות בז'נבה קראה איראן ל-E3 שלא למהר לפעול נגדה, אלא להותיר עוד זמן למו"מ. דיפלומט מערבי אמר מנגד לרויטרס כי "המו"מ האמיתי יתחיל ברגע שהמכתב יוגש למועצת הביטחון של האו"ם". טהרן כבר הזהירה מ"תגובה קשה" במקרה של החזרת הסנקציות הבינלאומיות נגדה.
3 צפייה בגלריה
המנהיג העליון של איראן עלי חמינאי. טהרן הזהירה מ"תגובה קשה" במקרה של החזרת הסנקציות הבינלאומיות
(צילום: AFP PHOTO / HO / KHAMENEI.IR)
הסכם הגרעין מ-2015, ששמו הרשמי הוא Joint Comprehensive Plan of Action (JCPOA), עוגן בהחלטה של מועצת הביטחון של האו"ם ביולי 2015, ונקבע בו מנגנון snapback (בתרגום חופשי: "החזרה מהירה"), המסדיר את האופן שבו יוחזרו הסנקציות של האו"ם על איראן במקרה הצורך: לפי הסעיף הנוגע ל-snapback, אם למדינות השותפות להסכם נודע כי איראן מפירה אותו באופן משמעותי - כפי שמאמינות כעת מעצמות אירופה - הן יכולות להפעיל את המנגנון הזה ולהפנות את הסוגייה למועצת הביטחון של האו"ם.
לפי סעיף ה-snapback, כדי לאשר את ההחלטה על הארכת ההקלות לאיראן נדרשת תמיכתן של 9 מ-15 חברות המועצה, ובנוסף יש צורך שאף אחת מחמש החברות הקבועות בה – ארה"ב, רוסיה, סין, בריטניה וצרפת – לא תטיל עליה וטו. מכיוון ששתיים מהחברות הקבועות – בריטניה וצרפת – הן מיוזמות ה-snapback העתידי, הן יוכלו לסכל באמצעות זכות הווטו שלהן כל ניסיון למנוע את החזרת הסנקציות. פירוש הדבר שמרגע שיפעילו את המנגנון, יהיה קשה מאוד, עד בלתי אפשרי כמעט, למנוע את השבת העיצומים הכבדים.
החלטת האו"ם על ההסכם מ-2015 תפקע ב-18 באוקטובר השנה, וברגע שהיא לא תהיה תקפה עוד – המדינות השותפות להסכם לא יוכלו עוד להפעיל את ה-snapback, כך שלשלוש נותר חלון הזדמנויות צר. במסגרת תכנון ההליכים הדיפלומטיים הנוגעים ל-snapback היה על בריטניה, צרפת וגרמניה להביא בחשבון גם את העובדה שבספטמבר תכהן רוסיה כנשיאה התורנית של מועצת הביטחון, והיא נחשבת לשותפה קרובה מאוד של איראן – מי שסיפקה למוסקבה הזרמה שוטפת של כטב"מים למלחמה שלה באוקראינה מאז 2022.
אם מנגנון ה-snapback אכן יופעל, על איראן יוחלו מחדש שש החלטות על סנקציות שהתקבלו נגדה במועצת הביטחון בשנים 2010-2006. הסנקציות הללו יכללו אמברגו נשק; איסור על העשרה ועיבוד מחדש של אורניום; איסור על שיגור טילים בליסטיים בעלי יכולת לשאת ראשי נפץ גרעיניים או עיסוק בפעילויות הקשורות לטילים כאלה, ועל העברת טכנולוגיה הקשורה לטילים בליסטיים; הקפאת נכסים איראניים ברחבי העולם ואיסור כניסה של אישים איראנים וחברות איראניות למדינות שונות; וכן אישור למדינות לבצע חיפושים על מטוסים וספינות של חברות תעופה וספנות איראניות כדי לוודא שאין בהם סחורות אסורות.
