ראש הממשלה בנימין נתניהו ביקש אמש (שלישי) מבג"ץ להורות לראש השב"כ רונן בר להודיע בדיוק מתי בכוונתו לסיים את תפקידו כראש השב"כ. זאת, לאחר שבר כתב בתצהיר שבכוונתו לפרוש במועד קרוב - מבלי לציין אותו.
2 צפייה בגלריה
(צילום: יאיר שגיא, ABIR SULTAN/AFP, shutterstock)
התצהיר הדרמטי: ריאיון עם עמי איילון, לשעבר ראש השב"כ
(צילום: מיקי שמידט)

במהלך הדיון בבג"ץ על פיטורי בר, נזכיר, אמר השופט נעם סולברג כי "אנחנו מגששים באפלה", ואמר שהוא רוצה לשאול את רונן בר כמה שאלות, ובהן "מתי תכנן לסיים את תפקידו".
בתוך כך, לשכת נתניהו אישרה הערב כי הוא ביקש מראש השב"כ רונן בר לפעול נגד פעילי מחאה "פורעי חוק", שלדברי הלשכה, "מאיימים על חייו ועל חיי משפחתו ופורצים את מעגל האבטחה". בתגובה שמסרה הלשכה, היא כתבה כי בר הזכיר בתצהיר החסוי שהעביר לבג"ץ כי נתניהו ביקש ממנו להישאר בפגישה בחודש מרץ 2023 כדי להתנכל לפעיל המחאה גונן בן יצחק.
האזכור של בן יצחק בתצהיר של בר פורסם תחילה בחדשות קשת. נתניהו מסר כי מדובר ב"שקר", והוסיף: "הפרוטוקול מראה את ההפך בדיוק - מי שדרש להישאר בארבע עיניים לאחר הדיון הוא רונן בר מראש הממשלה, ולא כפי שצוין בתצהיר שהגיש לבית המשפט". בן יצחק הוא איש שב"כ לשעבר, שעוסק בעריכת דין בימים אלה ומייצג לעיתים קרובות פעילי מחאה שנעצרים בהפגנות. הוא גם נמנה עם מקימי תנועת "קריים מיניסטר".
2 צפייה בגלריה
הכרעת הדין לגונן בן יצחק הנאשם בגין הפרעה לשוטר במילוי תפקידו במהלך התקהלות אסורה בהפגנה בירושלים
הכרעת הדין לגונן בן יצחק הנאשם בגין הפרעה לשוטר במילוי תפקידו במהלך התקהלות אסורה בהפגנה בירושלים
גונן בן יצחק
(צילום: אריק מרמור)
גם כעת, לא ברור בוודאות אם נתניהו מתכנן להגיש תצהיר משלו לבג"ץ, ובו הוא אמור לפרט את גרסתו. הגשת התצהיר טומנת בחובה גם סיכון, שכן אי-אמירת אמת בתצהיר עלולה להוות עבירה פלילית. למרות הציפייה הציבורית לבשורה, אמת או שקר אינם הכרעה שבג"ץ יוכל לקבל, לכל הפחות יתקשה בכך, וגם אם יקבל - היא תהיה בעלת משקל נמוך.
בתצהיר שפורסם לציבור, כתב בר כי נתניהו "התבטא באוזניי לא אחת באופן שביקש לבסס את ציפייתו כי שב"כ יפעל מול אזרחים המעורבים בפעילות מחאה והפגנות אל מול הממשלה. כך, נדרשתי להעביר פרטים באשר לזהותם של אזרחים ישראלים, פעילי מחאה, שעקבו אחרי מושאי אבטחה. הובהרה לי הציפייה לפיקוח אחרי 'מממני מחאות'. כמו כן הובהר לי, אגב שיחה בנושא המחאה, כי ככל שיתקיים משבר חוקתי - עליי לציית לראש הממשלה ולא לבג"ץ". בר ציין כי פירוט הדברים המלא ייעשה במסגרת התצהיר החסוי.
בר הבהיר כי קבע מספר תבחינים שלאורם יוחלט אם להפעיל את סמכויות שב"כ כך שלא תיפגע זכות המחאה, ושנשענו על הגדרת החתרנות ועיקרם היה - פעילות בלתי-חוקית שיש בה היבטים חשאיים ושיש בה פוטנציאל לאלימות. "כל מה שחורג מתבחין זה אינו עניין להפעלת סמכויות שב"כ, אלא - אם בכלל - לסמכויות המשטרה לשמירת הסדר הציבורי. במקרי גבול קיימנו התייעצות עם הייעוץ המשפטי לממשלה, כדי לשמור על כך שהסמכויות הרחבות של שב"כ לא יופעלו אלא במסגרת ייעודו ותפקידיו".
לדברי בר, "בקשות של ראש הממשלה לפעול בניגוד לתבחינים האלה נענו בסירוב. במקרים לא מעטים הוא ביקש לדון בנושאים שקשורים בנושאים אלה בסיומן של פגישות עבודה, ולאחר שביקש את המזכיר הצבאי ואת הקלדנית - המפעילה את מכשיר ההקלטה - לצאת מהחדר במטרה ברורה שחילופי הדברים לא יתועדו".
פורסם לראשונה: 20:49, 22.04.25