סוכנות הידיעות האיראנית הממלכתית, אירנ"א, דיווחה בצהריים (יום ו') כי הרפובליקה האיסלאמית ובעלת בריתה רוסיה חתמו על הסכם ענק, בשווי של 25 מיליארד דולר, לבניית ארבע תחנות כוח גרעיניות חדשות באיראן.
לפי הדיווח ההסכם נחתם מול רוסאטום, התאגיד הרוסי שאחראי על תחנות הכוח הגרעיניות ברוסיה. ברוסאטום מסרו כבר אמש כי חתמו ביום רביעי האחרון על מזכר הבנות מול איראן, לבנייה של תחנות כוח גרעיניות "קטנות" באיראן, אך לא פירטו כמה בדיוק.
רוסיה, נזכיר, כבר בנתה עבור איראן את תחנת הכוח הגרעינית הראשונה והיחידה שלה עד כה, בבושהר, שהחלה לפעול ב-2010. את תחנת הכוח הזו, ששוכנת בדרום-מערב המדינה, לחופי המפרץ הפרסי, החלה איראן לבנות בעזרת גרמניה כבר ב-1975, אבל אחרי המהפכה האיסלאמית הבנייה הופסקה - וחודשה רק לאחר שאיראן הגיעה ב-1995 להסכם מול רוסיה, שהתגייסה לסייע לה.
בניגוד למתקני הגרעין האחרים של איראן, לגבי בושהר לא היה חשש של ממש בכל הנוגע לשימוש אפשרי לצרכים צבאיים, וככל הידוע הכור שם לא הותקף במהלך מלחמת 12 הימים מול ישראל. אחת הסיבות לכך היא שהכור עושה שימוש בדלק גרעיני שמספקת רוסיה - וזו לוקחת את הדלק המשומש בחזרה אליה. הדלק המשומש בכורים גרעיניים מכיל פלוטוניום, שכמו אורניום מועשר יכול לשמש כחומר הבקיע בנשק גרעיני.
3 צפייה בגלריה
פוטין עם נשיא איראן פזשכיאן. ברית אסטרטגית שמדאיגה את ישראל
(צילום: Alexander KAZAKOV / POOL / AFP)
ההסכם החדש נחתם רגע לפני החידוש הצפוי של הסנקציות הבינלאומיות על איראן, ככל הנראה כבר בסוף השבוע הנוכחי, בעקבות הפעלת מנגנון ה-snapback על ידי בריטניה, גרמניה וצרפת - ואחרי שניסיונותיהן להגיע לפשרה של הרגע האחרון שתדחה את המהלך העלו חרס. החלטת המעצמות האירופיות מהחודש שעבר להפעיל את המנגנון מהסכם הגרעין המקורי, זה שנחתם ב-2015 וקרס מאז פרישת ארה"ב ממנו ב-2018, התניעה תהליך של 30 ימים - שבו רק החלטה במועצת הביטחון של האו"ם תוכל למנוע את חידוש הסנקציות הבינלאומיות, שהוקפאו מאז כניסת ההסכם לתוקף לפני עשור.
אם מועצת הביטחון לא תקבל החלטה של הרגע האחרון על דחייה, על איראן יוחלו מחדש שש החלטות על סנקציות שהתקבלו נגדה במועצה בשנים 2010-2006. הסנקציות הללו יכללו אמברגו נשק; איסור על העשרה ועיבוד מחדש של אורניום; איסור על שיגור טילים בליסטיים בעלי יכולת לשאת ראשי נפץ גרעיניים או עיסוק בפעילויות הקשורות לטילים כאלה, ועל העברת טכנולוגיה הקשורה לטילים בליסטיים; הקפאת נכסים איראניים ברחבי העולם ואיסור כניסה של אישים איראנים וחברות איראניות למדינות שונות; וכן אישור למדינות לבצע חיפושים על מטוסים וספינות של חברות תעופה וספנות איראניות כדי לוודא שאין בהם סחורות אסורות.
עד כה לא הושגה פשרה כלשהי שתביא לדחיית חידוש הסנקציות, ואיראן ממשיכה להתעקש שלעולם לא תוותר על זכותה להעשיר אורניום, גם אחרי שמתקני הגרעין שלה הותקפו על ידי ישראל וארה"ב, וחרף האיום המפורש של הנשיא דונלד טראמפ לתקוף אותם שוב אם תחזור להעשיר אורניום. ביום שלישי האחרון שב המנהיג העליון של איראן, עלי חמינאי, על ההבטחה שלא לוותר על העשרת האורניום, ולצד הטענה שארצו לא מעוניינת בפיתוח נשק גרעיני, הוא טען כי לאורניום מועשר יש שימושים אזרחיים חשובים. "לחשמל המופק מאורניום מועשר אין השפעות שליליות, הוא לא משפיע על הסביבה", הוא אמר.
3 צפייה בגלריה
חמינאי מסרב לוותר על העשרה, טראמפ איים לתקוף שוב
(צילום: Mandel NGAN / AFP, REUTERS/Mohammed Yassin, Iranian Leader's Press Office, AP)
יש לציין כי רוסיה הצטרפה בעבר לטענותיה של איראן ולפיהן למעצמות אירופה אין סמכות חוקית להפעיל את מנגנון ה-snapback, ולא ברור לפי שעה אם היא או סין יצייתו לדרישה לחידוש הסנקציות, כשברקע רוסיה עצמה מתמודדת עם סנקציות מערביות כבדות בעקבות הפלישה שלה לאוקראינה ב-2022. המלחמה שם והבידוד הרוסי מול המערב הביאו להידוק משמעותי בברית בין רוסיה לאיראן, שבמסגרתה טהרן סיפקה למוסקבה כטב"מים רבים, והשתיים חתמו כבר בשנה שעברה על הסכם שיתוף פעולה אסטרטגי שעורר דאגה בישראל.
