ראש ממשלת בריטניה קיר סטרמר הודיע הערב (יום ה') כי בצעד היסטורי חתם על ההסכם שבמסגרתו תוותר בריטניה על ריבונותה באיי צ'אגוס שממזרח לאפריקה ושבהם החזיקה במשך 211 שנה, ותמסור אותם למאוריציוס. בכך מאבדת הממשלה בלונדון את שליטה הרשמית בעוד חלק מהאימפריה הבריטית ההיסטורית, אך ההסכם יבטיח את שליטתה בבסיס דייגו גרסייה האסטרטגי ששוכן באיים, משום שמאוריציוס תחכיר לה אותו ל-99 השנים הקרובות.
7 צפייה בגלריה
ר"מ בריטניה סטרמר. "החתימה עכשיו מבטיחה לנו הגנה - בתנאים שלנו"
(צילום: Thomas Krych / POOL / AFP)
איי צ'אגוס הם ארכיפלג בן 60 איים השוכן באוקיינוס ההודי, ממזרח ליבשת אפריקה, ונמצא בשליטת בריטניה מאז שכבשה אותו ב-1814. ב-1965 הפרידה בריטניה את איי צ'אגוס ממאוריציוס, קולוניה אחרת שלה, וכשזו יצאה לעצמאות שלוש שנים אחר כך נותרו האיים בידי הבריטים, וקיבלו מהם את השם "הטריטוריה הבריטית באוקיינוס ההודי". בשנות ה-60 וה-70 עקרה בריטניה כ-2,000 מתושבי איי צ'אגוס כדי להקים בסיס אסטרטגי באי הגדול שבהם, האי דייגו גרסייה, והעבירה את רוב התושבים לשטחה. בעשורים האחרונים ניהלו חלק מהעקורים, שהם אזרחי בריטניה כיום, מאבק משפטי בדרישה לאפשר להם לשוב לביתם, אך ללא הצלחה.
מאוריציוס מצדה מערערת כבר שנים על תביעת הבעלות של בריטניה על איי צ'אגוס, וטוענת כי בפועל אולצה לוותר על הריבונות בהם בתמורה לקבלת העצמאות שלה ב-1968. בשנים האחרונות הצטרפו האו"ם ובית הדין העליון שלו לדרישתה מלונדון להחזיר את האיים. בחוות דעת לא מחייבת שפרסם ב-2019 קבע בית הדין הבינלאומי לצדק כי בריטניה חילקה באופן לא חוקי את מאוריציוס כשהסכימה לסיים את השלטון הקולוניאלי שלה שם בסוף שנות ה-60 והותירה בידיה את איי צ'אגוס, המרוחקים כ-2,100 קילומטרים מהאיים המרכזיים של מאוריציוס.
7 צפייה בגלריה
ילידי צ'אגוס וצאצאיהם מפגינים במאוריציוס נגד הכיבוש הבריטי באיים בסוף העשור שעבר
(צילום: AFP)
7 צפייה בגלריה
תושבים באיי צ'אגוס מקבלים הודעה על גירושם, ב-1971
(צילום: AFP PHOTO / CHAGOS REFUGEE GROUP)
בריטניה מצדה טענה לאורך כל הדרך כי היא אינה יכולה לוותר על איי צ'אגוס משום שיש להם משמעות אסטרטגית קריטית עבורה, ובמיוחד האי דייגו גרסייה שבו שוכן הבסיס הבריטי-אמריקני. מהבסיס הזה יצאו בעבר תקיפות של צבאות בריטניה וארה"ב בווייטנאם, באפגניסטן ולאחרונה גם נגד החות'ים בתימן, והוא משמש אותם כדי לזהות איומים עתידיים, בין השאר מצד פיראטים, ולהפעיל משקל נגד מול השפעתה הגוברת של סין באוקיינוס ההודי. בחודש שעבר עלה הבסיס שוב לכותרות כשנשיא ארה"ב דונלד טראמפ שלח אליו מפציצי B-2 – חמקנים המסוגלים לשאת את "אם כל מפצחות הבונקרים" – כדי להציב איום אמין נגד איראן.
למרות הדאגה לגורל הבסיס הסכימה בריטניה לפתוח במשא ומתן, והשיחות שיצאו לדרך ב-2022, עדיין תחת הממשלה השמרנית שלה, הושלמו באוקטובר אשתקד, שלושה חודשים אחרי שעלתה לשלטון ממשלת הלייבור. בהסכם שגובש נקבע כי אף שהריבונות על איי צ'אגוס תועבר למאוריציוס, זו תחכיר לבריטניה את האי דייגו גרסייה ל-99 שנה, עם אופציה להארכה ב-50 שנה נוספות, כדי שתוכל לשמור על הבסיס שם. בתמורה תשלם לה בריטניה 136 מיליון דולר בשנה. אף שההסכם הושג כבר באוקטובר חתימתו נדחתה, בין השאר משום שלונדון רצתה לאפשר לממשל טראמפ החדש לבחון אותו, וזה נתן את האור הירוק בפברואר.
מאוריציוס חוגגת: "הקולוניאליזם נגמר"
חתימת ההסכם היום באה אחרי דרמה משפטית של הרגע האחרון: ההסכם אמור היה להיחתם כבר בבוקר בטקס מקוון שבו ישתתפו ראשי הממשלה של בריטניה ומאוריציוס, אבל בית משפט בריטי הורה בדקה ה-90 לעכב אותו בעקבות עתירתן של שתי נשים ילידות איי צ'אגוס, ברנדטה דוגאסה ובטריס פומפה, נגד המהלך. בשני העשורים האחרונים הגישו ילידי צ'אגוס החיים מחוץ לאיים שלל עתירות נגד מסירתם למאוריציוס, מחשש שהדבר רק יפחית עוד יותר את סיכויי הילידים לחזור למקום הולדתם, ועתירתן של השתיים היום הייתה החוליה האחרונה בשרשרת.
7 צפייה בגלריה
ברטריס פומפה וברנדטה דוגסה היום ליד בית המשפט העליון. "אנחנו לא ממאוריציוס, היא לא תיתן לנו את זכויותינו"
(צילום: REUTERS/Suzanne Plunkett )
"אנחנו לא בני ובנות מאוריציוס ואנחנו לא רוצים למסור לה את זכויותינו", אמרה היום פומפה מחוץ לבית המשפט. "על הזכויות שאנחנו מבקשים עכשיו נאבקנו במשך 60 שנה. מאוריציוס לא הולכת לתת לנו אותן". בצהריים, שעות אחרי הוצאת צו הביניים, הפך בית המשפט העליון את ההחלטה, וקבע כי האינטרס הלאומי מאפשר את החתימה על ההסכם. שעה קלה אחר כך הוא נחתם.
כ-10,000 ילידים של איי צ'אגוס או צאצאיהם חיים כיום מחוץ לאיים, בעיקר בבריטניה, במאוריציוס ובאיי סיישל, ורבים מהם רוצים לחזור למולדתם. הם מתלוננים שהם הושארו מחוץ למשא ומתן, שבמהלכו גם לא הובהר להם אם ההסכם המתהווה יאפשר להם לחזור אי פעם למולדתם. ארגון זכויות האדם Human Rights Watch קבע כי עקירתם הכפויה של ילידי איי צ'אגוס והסירוב המתמשך לאפשר להם לשוב הביתה הם בגדר פשע נגד האנושות שמבצעת מעצמה קולוניאלית נגד תושבים ילידיים. בטיוטת ההסכם שאושר היום נכתב כי תוקם קרן יישוב מחדש שתאפשר לעקורים לחזור לרוב האיים, אבל לא לדייגו גרסייה. פרטי היישום של התוכנית לא הוצגו בה.
במעמד החתימה הערב אמר ראש הממשלה הבריטי סטרמר כי מדובר בצעד חיוני: "מיקומו האסטרטגי של בסיס דייגו גרסייה הוא בעל חשיבות עליונה לבריטניה – החל מפריסת כלי טיס כדי להילחם בטרוריסטים בעיראק ובאפגניסטן ועד לחיזוי איומים בים האדום ובאזור ההודי-פסיפי. בכך שאנחנו חותמים על ההסכם הזה עכשיו, בתנאים שלנו, אנחנו מבטיחים הגנות חזקות, כולל מפני השפעה זרה, וההגנות הללו יאפשרו לבסיס לפעול עמוק לתוך המאה הבאה".
7 צפייה בגלריה
המפציצים ששלח טראמפ לאי דייגו גרסייה. מסר הרתעה לאיראן
(צילום: Handout / © 2025 PLANET LABS PBC / AFP)
גורמים באופוזיציה הבריטית מתחו מנגד ביקורת עליו ועל ממשלתו, וטענו כי מסירת הריבונות היא מהלך שיוביל לאובדן כסף רב וישחק לידי סין, משום שהוא יאפשר לה להעמיק את קשריה עם מאוריציוס וכך להגביר את השפעתה באוקיינוס ההודי. "הסכם הכניעה בצ'אגוס של הלייבור רע לביטחון ולאינטרסים הביטחוניים שלנו, רע למשלם המיסים הבריטי ורע לבריטים ילידי צ'אגוס", כתבה דוברת המפלגה השמרנית לענייני חוץ פריטי פאטל ברשת X. יצוין כי ההסכם עדיין צריך לקבל את אישור הפרלמנט הבריטי, אך הוא אינו צפוי להיתקל בקשיים שם.
ראש ממשלת מאוריציוס, נבין רמגולם, אמר מצדו הערב כי מסירת האיים לידי ארצו היא ניצחון גדול. "אנחנו משלימים את התהליך המוחלט של דה-קולוניזציה", הכריז.
