ראש הממשלה בנימין נתניהו מכנס כעת (ראשון) דיון ביטחוני מצומצם שעוסק בהמשך הלחימה ברצועת עזה ובנושא החטופים, בהשתתפות שרים וראשי מערכת הביטחון. הדיון מתקיים לפני ישיבת הקבינט המדיני-ביטחוני שצפויה להתכנס בשעה 18:00.
בתוך כך, השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר, שהיה היחיד מבין השרים שהתנגד להכנסת סיוע הומניטרי לרצועת עזה, צפוי לדרוש בישיבת הקבינט לקיים דיון מחודש בסוגיה. זאת על רקע הכוונה לאפשר הכנסה של סיוע הומניטרי לרצועה על ידי קרן בינלאומית בהובלת ארה"ב, ובעקבות חוות דעת משפטית של עו"ד דוד פטר, שמרבה לייצג את הממשלה בעתירות לבג"ץ.
חוות הדעת של פטר סותרת את זו של היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה, שסברה שישראל חייבת מבחינה חוקית להכניס סיוע כדי למנוע הרעבה. בחוות הדעת שלו, שנכתבה לבקשת בן גביר, נאמר כי "מדינה לוחמת כלל לא נדרשת לספק (בעצמה) סיוע לשטח האויב על פי המשפט הבינלאומי".
לדבריו, "על מדינה לוחמת לאפשר העברת סיוע הומניטרי מצדדים שלישיים לאוכלוסייה אזרחית בשטח האויב - אך רק בתנאי שהסיוע לא מגיע לידיו; יש מנגנון פיקוח אפקטיבי; והסיוע לא מעניק יתרון צבאי או כלכלי לאויב (סעיף 23 לאמנת ז'נבה הרביעית). אין לאסור את העזיבה של אוכלוסייה אזרחית בלתי מעורבת המעוניינת לעזוב את אזורי הלחימה והמצור".
עוד כתב פטר: "יש להשתלטות חמאס על הסיוע ההומניטרי משמעות כפולה: אחד - לא חלה על ישראל חובה על פי המשפט הבינלאומי לאפשר לצדדים שלישיים להעביר סיוע הומניטרי לרצועת עזה. שתיים - ניתן לתעדף את הוצאת האוכלוסייה הבלתי מעורבת מאזורי הלחימה על פני המשך ניסיונות העברת הסיוע ההומניטרי, קרי - השתלטות חמאס על הסיוע מבססת את הרציונל לפרויקט ההגירה מרצון.
"לצד האמנות, המשפט הבינלאומי מתעצב באמצעות הפרקטיקות בפועל של מדינות מערביות לוחמות, והמדינות האלה נקטו בפועל בלוחמת מצור במספר רב של מקרים, לדוגמה בקרבות על פלוג'ה ומוסול", הוסיף פטר. "על הייעוץ המשפטי לממשלה לשקף את המשפט הבינלאומי כניהול סיכונים דיפלומטי (התלוי באינטרסים בין-לאומיים ויחסי כוחות) ולא כנורמה בעלת תוקף מוחלט מצד עצמה. כמו כן, הסמכות העליונה לקבל החלטות ולנהל סיכונים בתחומי הביטחון, המשפט הבינלאומי והדיפלומטיה נתונה בידי ממשלת ישראל, ובידיה בלבד".
בלשכת בן גביר אישרו כי בכוונת השר להגיש את חוות הדעת בקבינט, ומסרו כי "העניין ההומניטרי הוא המחסום היחיד בינינו לבין הניצחון המוחלט. השר יעשה הכול כדי שהסיוע לא ייכנס לעזה, והוא גם לא קונה את הטענה שהסיוע יגיע לחטופים. שמענו את העדויות שלהם".
המטרה: "עד 2 מיליון עזתים"
ביום חמישי הציג השליח האמריקני סטיב וויטקוף את יוזמת הענק החדשה שלו לרצועת עזה – קרן הסיוע ההומניטרית לעזה (GHF – Gaza Humanitarian Foundation). היוזמה, שהמסמך המפרט על אודותיה הגיע לידי ynet, נועדה להחזיר את הסיוע ההומניטרי לרצועת עזה באמצעות מה שתואר כ"תשתית לוגיסטית שקופה, עצמאית וניטרלית" - ובכך לעקוף את המכשולים שפגעו לפי המסמך שבו מפורטת התוכנית באמון התורמים וביעילות העברת הסיוע.
תחת סעיף "עקרונות הפעולה", שתוארו כ"שקיפות, עצמאות וביטחון", נכתב כי הקרן החדשה "מבוססת על מודל הפעלה חדשני הכולל הקמת ארבעה מוקדי חלוקה מאובטחים (Secure Distribution Sites) ברחבי הרצועה. כל מוקד ישרת עד 300,000 איש, ובכך תגיע הקרן כבר בשלב הראשון ל-1.2 מיליון תושבים – עם תוכניות להתרחבות בהמשך לעד 2 מיליון".
החלוקה, כך נכתב, "תתבצע באמצעות ערוצי תובלה מאובטחים, ללא נוכחות צבאית כלשהי, ובפיקוח ישיר של צוותי בטיחות ואבטחה בלתי תלויים. ציוד הומניטרי – מארזי מזון, ערכות היגיינה, תרופות ומים – יחולק לפי צורך בלבד וללא אפליה.
לפי תחשיבי הקרן, עלות ארוחת סיוע בודדת, של 1,750 קלוריות, תהיה 1.31 דולר בלבד – סכום הכולל את כלל מרכיבי השינוע, האבטחה וההפצה. בכך מקווים מנהלי הקרן להשיב את אמון התורמים וליצור אפקט מיידי בשטח. הקרן מתכננת להעניק ארגז מזון למשפחות פלסטיניות בעלות של 65 דולר לארגז שכולל 50 ארוחות שלמות בקופסה משפחתית, המועברות ישירות לאזרחים "בסיכון".
בערוץ הסעודי "א-שרק" דיווחו מפי מקורות כי וויטקוף הודיע למתווכים שארה"ב תסכים לקבל את חלקו של חמאס בשלטון בעזה אחרי המלחמה, בתנאי שיוותר על פעילותו הצבאית. המקורות ציינו כי וויטקוף הציע לארגון הטרור עסקה חלקית - שתתחיל בשחרורם של עשרה חטופים ישראלים בתמורה לעצירת המלחמה לתקופה של עד 70 ימים, במהלכם יתנהל מו"מ.
עוד מסרו המקורות כי מספר מדינות ערביות הציעו לנשיא טראמפ להציג יוזמה לסיום המלחמה במהלך ביקורו במזרח התיכון, ולכפות אותה על הפלסטינים ועל ישראל. בהצעה לטראמפ, כך על-פי המקורות, היוזמה האמריקנית תכלול הפסקה מיידית של המלחמה, החזרת כל החטופים בבת אחת - ובהמשך גם נסיגה ישראלית מכל חלקי הרצועה בתמורה לפירוק חמאס מנשקו, הקמת מינהל מקומי ותחילת שיקום עזה.
