את הקריקטורות של כמאל שרף מהדהדים תומכי הציר האיראני-שיעי בחודשי המלחמה האחרונים בלי הפסקה. האומן התימני לא מחמיץ שום אירוע או התפתחות פוליטית כדי להעביר את מסריו המתסיסים והמסיתים, לא רק נגד ישראל, ארה"ב והמערב, אלא גם נגד מנהיגי המפרץ, לנוכח התחזקות קשריהם עם וושינגטון במהלך ביקור טראמפ, ונגד שליטים אחרים כמו הנשיא הפלסטיני אבו מאזן ונשיא מצרים עבד אל-פתאח א-סיסי. אש הופנתה באיוריו גם אל גופי תקשורת כמו "אל-ערבייה" ו"אל-חדת'" הסעודיים.
הקריקטוריסט האנטישמי מתימן שמתסיס את הערבים נגד ישראל ויריבי איראן
(צילום: אסף חן)
ביצירותיו של שרף ניתן לזהות מוטיבים חוזרים. כמי שמייצג את החות'ים, שלוחיה של איראן בתימן, הוא מרבה לצייר בקריקטורות שלו את ה"ג'נבייה", הפגיון התימני. מלבד זאת הוא מבליט את צבעיהם של דגלי המדינות שבהן עוסקות הקריקטורות, וברוב המקרים את הרקע מותיר נקי, מה שהופך אותן קלות לזיהוי. גם ציורים של טילים וכטב"מים בצורות שונות אופייניים לאיוריו.
לחיבוק הגדול ביותר זוכה שרף מאיראן, מנהיגת הציר השיעי, ושם הוא מקבל כבוד כשל אומן קריקטורות מקומי. באפריל האחרון דווח בערוץ "אל-עאלם" האיראני כי שרף זכה בפרס "הפנים הבינלאומיות של אומנות ההתנגדות (כלומר הציר הנלחם בישראל)", כהוקרה על יצירותיו שהוגדרו "מעוררות השראה". בפרסום נטען כי מאז תחילת המלחמה בין ישראל לחמאס השלים שרף כ-500 יצירות "והפך לקול אומנותי בולט של ההתנגדות בתימן". את הפרס קיבל בשמו שגריר תימן באיראן, איברהים מוחמד א-דילמי.
7 צפייה בגלריה
בקריקטורה של איש החות'ים: נתניהו שורף את ילדי עזה תוך רמיסת החוק הבינלאומי, עם אור ירוק מוושינגטון וכסף ערבי שמקורו בנפט
יצירותיו של שרף, המתפרסמות בחשבונותיו באינסטגרם, בטלגרם וברשת X (לשעבר טוויטר), זכו להופיע בתערוכות ובירידים, בכלל זה ברכבת התחתית של טהרן. בסרטון שפורסם בחשבון האינסטגרם שלו הוא אף תועד מצייר קריקטורה במסגד האימאם ריזא בעיר משהד באיראן, וליתר דיוק בחלק המסגד המתקרא "חצר אל-קודס", ובו מוצב דגם של מסגד אל-אקצא.
שנאת ישראל, אנימציה וסיפורים לילדים
הקריקטורה ששרף צייר בחצר במשהד דומה מאוד לקריקטורה אחרת שלו שזכתה לכבוד משמעותי באיראן: ב-29 באפריל הכריז שרף בחשבונו ברשת X כי קריקטורה שלו העוסקת בנפילת מטוס אמריקני מסוג F-18 מנושאת המטוסים האמריקנית הארי טרומן נתלתה בכיכר פלסטין בטהרן. מדובר בכיכר המשמשת את איראן להעברת מסרים ואיומים נגד ישראל והמערב.
בכתבה שפורסמה על שרף בנובמבר האחרון בעיתון הלבנוני "אל-אחבאר" המזוהה עם חיזבאללה נכתב: "שרף מצליח לבטא את הקול העממי. אחרי כל אירוע גדול הוא מפרסם איור שקשור אליו בחשבונותיו ברשתות החברתיות, ומשתמשי הפלטפורמות ממהרים לשתף אותו. לרבים מהם אולי לא אכפת מחתימת האומן, ואולי הם אף לא יודעים את שמו, אבל כולם מזהים את רישומיו ומבינים שהם מעשה ידיו של אומן אחד". עוד הוזכר באותה הכתבה כי בנוסף לקריקטורות הוא עובד כבמאי אנימציה וכמאייר סיפורים לילדים.
בינואר 2024 פורסם בערוץ "אל-מסירה" המזוהה עם החות'ים כי "הוועדה העליונה לתמיכה בירושלים" בתימן העניקה מתנה סמלית לכמאל שרף, כאות הוקרה לקריקטורות וליצירות האמנות שלו "המבטאות את סבלו של העם הפלסטיני ואת מטרתו הצודקת"
7 צפייה בגלריה
שרף מציין 25 שנה לנסיגת צה"ל מדרום לבנון, עם יד חיזבאללה התוקעת את דגל לבנון בקסדתו של חייל ישראלי, שמניף לכאורה דגל לבן
אחד מראיונותיו של שרף בחודשים האחרונים היה לפלטפורמת חדשות לבנונית בשם "אפתראדיה" (וירטואלי). בריאיון הפתיע ואמר: "האדון חסן (נסראללה, מזכ"ל חיזבאללה לשעבר) הציל אותי במלחמת לבנון השנייה". לדבריו שאב השראה מכוחו נסראללה, והדבר הציל אותו משום שכך לא ויתר על עקרונותיו הדתיים. עוד אמר באותו ריאיון: "האויב כל הזמן מדבר עלינו יחד, על לבנון, תימן, עיראק ואיראן, וכל הזמן רואה אותנו כאויב אחד. לכן אנחנו צריכים להתנהג כאילו אנחנו מדינה אחת. במיוחד ציר ההתנגדות, וכמובן כולנו כמוסלמים".
באותו הריאיון טען שרף כי "בלי ההתנגדות לבנון לא הייתה קיימת" וכי "ההתנגדות היא סוד כוחה של לבנון". הוא גם יצא נגד הערוץ הלבנוני MTV המזוהה עם מתנגדי חיזבאללה והגדיר אותו כ"עין מודיעינית של האויב". טענות כאלה נגד MTV נשמעות בדרך כלל בעיתון "אל-אחבאר" המזוהה עם הארגון השיעי, כך שנראה כי שרף למד היטב את דף המסרים של שלוחי איראן בלבנון.
אחרי חשבונו של שרף ברשת החברתית X עוקבים יותר מ-189 אלף איש, ובטלגרם יש לו יותר מ-8,700 עוקבים. באינסטגרם מספרם עומד על יותר מ-8,800. גודל הקהל שלו הוא הבעייתי מכול, משום שהוא מאפשר להפיץ את תכניו האנטישמיים במדינות ערב והאיסלאם.
בריאיון לערוץ "אל-עאלם" בינואר האחרון אמר שרף כי "קריקטורות חייבות להיות נועזות ואותנטיות ולבטא את האמת העירומה ללא עמימות", והדגיש כי מטרתו לחשוף כל דבר "מזויף", בין שהוא דתי, פוליטי או אינטלקטואלי: "אני שואף שהקריקטורות יהיו תמיד חסרות מילים, בכל שפה. שהציור יהיה השפה. זו הסיבה שרבים מהרישומים שלי התפשטו בחברות שונות ברשת, כי כולם הבינו אותם. ציור הוא שפה אוניברסלית".
