הרמטכ"ל, רב-אלוף הרצי הלוי, נפגש היום (שישי) עם ראשי המועצות, הקהילות והיישובים בעוטף עזה ובדרום, והציג להם את עיקרי תחקירי 7 באוקטובר שטרם התפרסמו. במעמד נכחו גם מפקד פיקוד הדרום ירון פינקלמן, מפקד פיקוד העורף רפי מילוא, מפקד אוגדת עזה ברק חירם ונציגי חיל האוויר ואגף המודיעין.
"המפקדים הציגו את עיקרי המסקנות והלקחים, בדגש על הערכות צה״ל קדימה ותהליך הלמידה והטמעת הלקחים לביטחון קדימה באזור", נמסר מצה"ל. "הרמטכ״ל הודה לראשי הרשויות והקהילות על המפגש החשוב, וחזר על המחויבות העמוקה של צה"ל לתת תשובות לציבור כחלק מתהליך האמון בצבא".
הרמטכ"ל סיכם את המפגש בכך שצה"ל "יעשה הכול כדי שהנגב המערבי יהיה אזור בטוח ומשגשג לשנים הבאות". לדבריו, "זו תהיה עדות לניצחוננו העמוק".
במהלך הפגישה פנה אחד מראשי הרשויות לרמטכ"ל ושאל: "מהי הפעולה הקונקרטית שאתה יכול לתת לנו שתבטיח לנו ש-7 באוקטובר לא יקרה שוב?"
"ברמת התחקיר לא היה משהו שלא דובר לפני", סיפר ל-ynet אחד מראשי הרשויות שנכח בפגישה. "זה היה מאוד רוחבי והציגו לנו את התובנות. הוא (הלוי) היה מאוד כנה ולקח אחריות. המילה 'נכשלנו' חזרה על עצמה מלא פעמים. אנשים שרצו להטיח בו דברים - הטיחו. נאמרו דברים נוקבים אבל לא עלו הטונים.
"יש הרבה דברים שהתחקיר לא נגע בהם, בארבע שעות אי-אפשר להכיל את כל מה שקרה בעשרות זירות. שאלנו מה יהיה הלאה, ומה המסקנות והמהלכים של הצבא כדי שזה לא יחזור. לא קיבלנו תשובות מספקות ויש דברים פתוחים. אנחנו מצפים לראות דברים ברורים, מסמכים. לא רק דיבורים".
ראש העיר אופקים, איציק דנינו, אמר כי "במפגש הוצגו הממצאים והלקחים שנלמדו, בשקיפות ובמקצועיות, על ידי הגורמים הביטחוניים". לדבריו, "התרשמתי מהשקיפות והיסודיות שבהן הוצגו התחקירים ומהעבודה המקיפה שנעשתה כדי להפיק את הלקחים. עיריית אופקים תמשיך ללוות ולעטוף את המשפחות השכולות, שגיבורי העיר ויקיריהן מסרו את נפשם למען הגנת העיר. נמשיך לפעול לחיזוק תחושת הביטחון של תושבות ותושבי אופקים והעמקת שיתוף הפעולה עם כוחות הביטחון".
אתמול התפרסמו המסקנות של כמה מתחקירי המחדל, אך בשבוע הבא עתידים להתפרסם תחקירים נוספים - שנוגעים בעיקר לטבח ביישובים. ביום שני צפויים להתפרסם התחקירים על הקרב בקיבוץ כפר עזה ובמחנה נחל עוז; ביום שלישי יתפרסמו תחקירי הקרב בקיבוץ נחל עוז ובמושב נתיב העשרה; ולאחר מכן - במועד שטרם נקבע - יתפרסם גם תחקיר הקרב בקיבוץ ניר עוז, שרבע מתושביו נחטפו או נרצחו.
שבוע לפני סוף כהונתו של הרמטכ"ל הלוי, שהתפטר מתפקידו, פרסם צה"ל את תחקירי הליבה - ובזמן שהקמת ועדת חקירה ממלכתית לא נראית באופק. למרות הכשלים הקשים, ולמרות כל המחדלים שנמצאו - מסקנות אישיות אין, ואת ההדחות והצעדים הפיקודיים משאיר הרמטכ"ל למחליפו, אלוף אייל זמיר.
בתגובה ראשונה לתחקירים אמר הרמטכ"ל: "ארגון ואדם שלא יודע לעמוד ולהתבונן לכישלון בעיניים, יהיה לו מאוד-מאוד קשה לתקן. אני מקפיד מ-7 באוקטובר כל יום, כמה פעמים, להסתכל לכישלון בעיניים. האחריות היא שלי, אני מפקד הצבא בשבעה באוקטובר, ויש לי גם את סך כל האחריות שלכם".
"ההפתעה הייתה מוחלטת"
השורות התחתונות בתחקירי 7 אוקטובר של צה"ל, גם אם חלקן נשמעות מוכרות ומובנות מאליהן, הן עגומות במיוחד. אך מסקנה אחת מעוררת פלצות על עומק המחדל, שנבע מהליכה ישראלית בעיניים פקוחות לרווחה לעבר אותה שבת טראומטית ששינתה את ההיסטוריה: הכישלון וההפתעה היו חמורים יותר ב-7 באוקטובר מאשר במלחמת יום הכיפורים, שפרצה 50 שנים לפני כן. הסיבה: אז לישראל הייתה התרעה למתקפת הפתע המשולבת של צבאות ערב, נערכו דיונים מקדימים אם לגייס כוחות מילואים, ובאמ"ן אף היו מי שצלצלו בפעמונים בשעות ובימים שקדמו לפלישה.
"הפעם לא היה אף אחד שראה או שזיהה סימן להתארגנות לאירוע הזה, שיכול היה לייצר התרעה מודיעינית ולו במדרג הנמוך ביותר. ההפתעה הייתה מוחלטת, מצבית ובסיסית, מול הונאה אסטרטגית שנמשכה שנים, הונאה אופרטיבית לפעולה שבוצעה והונאה טקטית לאורך הלילה שקדם לפלישה", קובע אחד התחקירים המרכזיים. גם לא נערך שום דיון מוקדם בשאלה אם לגייס מילואים.
בצה"ל הבהירו כי נושא ההונאה עוד מתוחקר, אך רוב הסימנים מראים עד כה שאכן היה שימוש מוצלח על ידי חמאס בכמה הונאות, ברבדים שונים, שהפילו את ישראל בפח, בצורה הרצחנית והמזוויעה ביותר - כולל הונאה אופרטיבית בהפעלת "חומת יריחו". נזכיר כי נדב איל חשף ב"ידיעות אחרונות" וב-+ynet כי בדיון סודי במטכ"ל ב-27 ביולי 2022 בראשות ראש חטיבת המבצעים דאז, תא"ל ירון פינקלמן, ביום המתקפה מפקד פיקוד הדרום, הנחו להיערך למלחמה עם חמאס על פי "חומת יריחו" - אך דבר לא נעשה.
באותו דיון הסיק פינקלמן כי חמאס יצליח להפתיע רק על ידי הונאת ביצוע תרגיל או בעקבות הערכה מוטעית שלפיה הוא מעלה כוננות לקראת תקיפה ישראלית. רונן ברגמן חשף בנובמבר האחרון כי בשעות שלפני פלישת חמאס, אלוף פינקלמן נפל בעצמו קורבן לאותם תרגילי הונאה שמפניהם הוא עצמו הזהיר בתפקידו הקודם - והעלה בחיתוך מצב טלפוני בשעה 3:00 לפנות בוקר את אותן שתי סברות מסוכנות בדיון על העלאת הכוננות בחמאס.
בחמאס תכננו להפעיל את אותה תוכנית פלישה בחגי תשרי ב-2022 ובליל הסדר ב-2023, בזמן שהרמטכ"ל בחר להתארח במוצב כיסופים ולישון שם - ומבלי שידעו זאת. בסוף חמאס התחרט כדי להשלים את כשירות כוח הנוחבה. רא"ל הלוי שמע בעצמו על "חומת יריחו" רק שבועיים אחרי פרוץ המלחמה, למרות שבעשור שלפני כן כיהן כראש אמ"ן, כאלוף פיקוד דרום וכסגן הרמטכ"ל. לפי התחקיר, הסיבה שחיזבאללה לא הצטרף ללחימה הייתה כנראה אי-הבנה בינו לבין חמאס בתיאום המוקדם, שנערך ביולי 2023.
אמת, ענייניות, שקיפות, אחריות ורעות הן ערכי הליבה שסימן הרמטכ"ל הפורש הלוי, כאשר קבע שיש לעגן בפקודה מטכ"לית את היציאה לדרך של תחקירי 7 באוקטובר בתחילת המלחמה, למרות התנגדות של חלק מצמרת צה"ל, מחשש שהמהלך יפרק את הצבא ויוביל לחילופי האשמות וקרבות בוץ בזמן שהלוחמים בתוך עזה. על רקע עיכובים בגלל התרחבות הלחימה לחזיתות כמו לבנון, איראן ותימן ועליהום האשמות שיטתי מהדרג המדיני, צה"ל סיים את 18 התחקירים המטכ"ליים הנושאיים.
בראש התחקירים הנושאיים ארבעה תחקירי ליבה שמוצגים כעת לציבור, ועוסקים בתפיסות הישראליות כלפי חמאס, כלומר בקונספציה עד ל-7 באוקטובר; במודיעין הצבאי על כל רבדיו, ובעיקר בהיעדר ההתרעה הטקטית והאסטרטגית; בלילה הגורלי שקדם לפלישה הרצחנית, והחל עם סימן מעיד ראשון לבאות סביב 21:00; ובדרך שבה הופעלו כוחות צה"ל בשטח אוגדת עזה שקרסה והוכרעה כדי "להשיב מצב לקדמותו", מונח צבאי-אקדמי מצמרר שהיה עד לאותו הבוקר רק בספרי הלמידה והפיקוד של מפקדי צה"ל.
לפי התחקיר, מדיניות ישראל לבדל בין הרשות הפלסטינית לחמאס חיזקה את ארגון הטרור לאורך שנים – גם באמצעות הזרמת הכסף הקטארי לעזה וההקלות ההומניטריות. ישראל בחרה במדיניות "ניהול הסכסוך" שתכליתה שימור המציאות הקיימת. כלומר, ניתן לייצר תקופות שקט, לאור הבנה (שהתבררה כשגויה) שלפיה חמאס לא מעוניין במלחמה רחבה ולא נערך אליה.
התפיסה הזו התבססה בין היתר על הגנה והסדרה - ובדיעבד התנהלות חמאס כללה רכיבי הונאה שהזינו וחיזקו את התפיסה. "בדיעבד זו הייתה טעות גדולה", אמרו בצה"ל. האיום של התקפה מפתיעה ורחבה לא נתפס כתרחיש הייחוס לאור פער בהבנת חמאס, וההנחה הייתה כי לא תהיה מתקפה רחבה ללא התרעה. הקונספציה הייתה זו: ישראל עליונה על אויביה, ארגוני הטרור כחמאס הם נחותים - ובאמ"ן "יודעים הכול".
המכשול התת-קרקעי והעילי הגדול בגבול עזה הרדים את צה"ל לאורך שנים וגרם לחמאס להיות יצירתי בתוכנית הפלישה שלו, שלא כללה שימוש במנהרות. הייתה תחושת ביטחון ביכולותיו של המכשול, גם מול צמצום סדר הכוחות בגבול. בתחקיר נכתב כי ב-7 באוקטובר קרסה תפיסת ניהול הסכסוך. המחשבה שניתן להגן מול אויב מבוסס על קו המגע קרסה אף היא. "הקונספציה הייתה מושרשת ועמוקה, לא היה מאמץ שיטתי לערער עליה", נכתב בתחקיר.
התרחיש הכי חמור - חדירה של כ-70 מחבלים
בקיץ שקדם למלחמה קבעו בפיקוד הדרום כי התרחיש החמור ביותר הוא חדירה של כ-70 מחבלים מעזה בהפתעה, משני מוקדים. במציאות חדרו כ-5,000 מחבלים, ויותר מ-1,160 נרצחו ונפלו באותו יום. שלושה חודשים לפני 7 באוקטובר הורה ראש הממשלה בנימין נתניהו לצה"ל להתמקד בזירות איראן, חיזבאללה ויהודה ושומרון - ולהרגיע את גזרת עזה.
בחטיבת המחקר של אמ"ן ובצמרת צה"ל הפגינו פער מתמשך בין ההבנות וההסתכלות על חמאס - לבין המציאות. בשנתיים שקדמו למלחמה היו עשרה איתותים והזדמנויות שהוחמצו לשינוי הקונספציה – אך באמ"ן התעוורו. "קראנו, אבל לא ראינו מה כתוב בשורות. נותרה תחושת כזב באגף, ההפתעה לא הייתה במרכז החשיבה", אמרו.
לצד זאת, בתחקירי אגף המודיעין נמצא כי לא הייתה התרשלות או רשלנות של אף גורם בדרך שהובילה למחדל, כולל בלילה שקדם לפלישה. כלומר, לא היה מישהו ש"נרדם בשמירה", זלזל במשימתו או לא הציף סימן מחשיד שזיהה.
בלי הבנת האיסלאם הקיצוני, בלי הטלת ספק
אבל שיטת המחקר באמ"ן לא הייתה ביקורתית, וחסרה את הבנת השפה והתרבות של האיסלאם הקיצוני. ישראל התייחסה רק לכוונות חמאס - ולא ליכולותיו. בנוסף, נמצאו ליקויים וכשלים מתמשכים בתרבות הארגונית באגף המודיעין, לאורך שנים, שכללו אי-הטלת ספקות ואתגורים לכל הזירות – גם אחרי 7 באוקטובר. לפחות שני קצינים מעורבים באמ"ן נמצאו כלא כשירים לתפקידם.
התחקיר העלה כי הכישלון המודיעיני הוא "תוצאה של בעיות עמוקות, יסודיות ומערכתיות הנמצאות בליבת השיטה המודיעינית, המקצוע והתרבות הארגונית". בתחקיר סומנו שלושה כשלים מרכזיים: פער גדול ומתמשך בין ההבנות שהתגבשו במערכי המודיעין לגבי חמאס לבין המציאות; כישלון ההתרעה מפני מתקפת הפתע בימים שקדמו לה; ופער בתפיסת והפעלת האיסוף ביחס לסוגיות ליבה בחמאס.
ההבנה על חמאס לפני 7 באוקטובר הייתה שארגון הטרור ומנהיגו יחיא סינוואר "פרגמטיים" ביומיום, גם אם אינם מוותרים על "החזון", רואים בשלטון נכס אסטרטגי ודבקים בהסדרה ובשקט כאסטרטגיה מובילה. חמאס לכאורה היה מורתע ממלחמה, והתמקד בהגנה ובירי רקטות. בשנת 2023, נכתב, חלה פגיעה בהרתעה לנוכח החולשה הישראלית, אבל גם אז הסברה הייתה שחמאס דבק בשימור השקט וממוקד ביהודה ושומרון.
הניתוח בדיעבד: הדרך של חמאס למלחמה
הדרך של חמאס למלחמה בפועל, כפי שנותחה בדיעבד, הראתה שהמציאות הייתה אחרת לגמרי. "שחרור פלסטין" היה היעד המוביל של חמאס, ונחשב על ידי ארגון הטרור לממשי ובר השגה. קידום מהלך צבאי עצים היה האפיק האסטרטגי המוביל להשגת יעדי העל, ואילו ההבנות עם ישראל ("ההסדרה") לא היו חלופה אסטרטגית, ונועדו לטיפול במצב האזרחי.
משנת 2016 נבנתה בחמאס בהדרגה "תוכנית לשבירת ההגנה על אוגדת עזה", ומבצע "שומר החומות" ב-2022 דווקא חיזק את תפיסת המסוגלות הצבאית של ארגון הטרור, והפך את רעיון "השחרור" לממשי. הוא הביא להתהוות מתאר אסטרטגי למלחמה יזומה, בתיאום עם חיזבאללה והציר - עד כדי מלחמה להשמדת ישראל.
הסימנים המעידים בלילה שקדם לפלישה היו בין היתר אינדיקציות לירי רקטי, ירידת פעילי חמאס למנהרות והפעלת עשרות סימים ישראליים סביב 21:00. בתחקיר נכתב כי לצד סימנים אלו ואחרים היו גם סימנים מרגיעים. "כל אחד מהסימנים בפני עצמו לא העיד על פעילות משמעותית, אך צבר הסימנים יחד היה חריג", צוין בתחקיר. המידע על הסימים הועבר בלילה שקדם לפלישה משב"כ לאמ"ן בהודעת וואטסאפ, והחמ"לים המודיעיניים לא תפקדו בצורה נכונה ולא העלו את מדרג ההתרעה למלחמה. בין הסיבות לכך צוין כי "תרבות ארגונית של עבודה מרחוק ובאמצעות מערכות תקשורת מוצפנות, הובילה לכך שהחמ"לים ומרכזי המודיעין ביחידות עסקו בתיווך ולא בניהול עבודת המודיעין".
לא כל הגורמים שהיו בסוד העניינים בצבא בלילה שקדם לפלישה ידעו על כל הסימנים המעידים. סיכומי הערכות המצב הליליות הועברו בזמן אמת ללשכות ראש הממשלה ושר הביטחון, אך המזכירים הצבאיים לא העירו את נתניהו ואת שר הביטחון דאז יואב גלנט. הרמטכ"ל לא שוחח בלילה עם ראש השב"כ, ראש אמ"ן ומפקד חיל האוויר, והסתפק בדיונים טלפוניים עם פיקוד הדרום ואגף המבצעים.
אוגדת עזה קרסה, במטכ"ל לא הבינו בזמן אמת
רוב תחקירי הקרבות המרכזיים בעוטף, מתוך 41 שנערכו, טרם הושלמו. המלאכה עליהם תסתיים בחודשים הקרובים. בימים הקרובים יוצגו לקהילות, למשפחות השכולות ולציבור חלק מתחקירי הקרבות המרכזיים – בקיבוצים נחל עוז, כפר עזה וניר עוז, במושב נתיב העשרה, במוצב נחל עוז ובמסיבת הנובה.
"הופתענו מעצם ההתקפה, כמות המחבלים והמוקדים, ניידות המחבלים והאכזריות שתוכננה ואומנה מראש", נכתב בתחקיר. למעשה, למרות הסימנים המעידים, בבוקר 7 באוקטובר הכוחות היו במצב שגרה. הסד"כ והיכולות לא עובו, למעט כמה כלי טיס ושיט.
ב-6:37 הוכרזה באוגדת עזה פקודת "פרש פלשת", שמונה דקות אחרי תחילת המתקפה המשולבת של חמאס. ההתקפה הקרקעית של חמאס כללה שלושה גלי תקיפה: בגל הראשון חדרו יותר מאלף מחבלי נוחבה, בהתאם לתוכנית סדורה, מבוססת מודיעין ועם ציוד לחימה רב; הגל השני כלל 2,000 מחבלי חמאס נוספים; ובשלישי יצטרפו מאות מחבלים מארגוני טרור נוספים, לצד אלפים ללא שיוך שבזזו, רצחו וחטפו. בסך הכול חדרו לשטח ישראל כ-5,000 מחבלים.
אוגדת עזה קרסה לכמה שעות. התובנה הזו לא הובנה בזמן אמת, והדבר הוביל לפער משמעותי ביכולת גיבוש תמונת המצב, באופן שהשפיע גם על ההחלטות שהתקבלו בפיקוד הדרום ובמטכ"ל. שרשרת הפיקוד והשליטה בחטיבה הדרומית נפגעה באופן מהותי, מה שאִתגר עוד יותר את גיבוש תמונת המצב ואת המענה המבצעי לאירועי הלחימה.
מהתחקיר עלה כי חיל האוויר עמד בכוננויות שהוגדרו ומעבר לכך, למעט שני אירועי חריגה מהכוננות שנבעו מירי הרקטות על בסיסי חיל האוויר, אבל כוננויות השגרה לא תאמו היערכות למתקפה רחבה בהפתעה. למעשה, לחיל האוויר לא הייתה שום תוכנית חירום לתרחיש של פלישה קרקעית ומתוזמנת של אלפי מחבלי חמאס - ובשעות הקריטיות היה קושי לבנות תמונת מצב בסיוע לכוחות הקרקע.
לפי התחקיר, מפקד חיל האוויר, אלוף תומר בר, היה צריך לחלק אחרת את הקשב שלו בין השליטה על חיל האוויר באותן שעות בוקר לבין השתתפות בהערכות המצב המטכ"ליות. אחת ההפתעות שחווה חיל האוויר הייתה היכולת האווירית של חמאס להטיס מחבלים באמצעות מצנחים מעופפים.
השתתפו בהכנת הכתבה: יואב זיתון
