בעדות מזוויעה על הטרור הפסיכולוגי האכזרי של חמאס, אמה של דניאלה גלבוע חושפת היום (ה') כיצד המחבלים שהחזיקו בה ביימו את הסרטון שנועד להציג אותה כמי שנהרגה בתקיפה לכאורה של צה"ל. "אחד המחבלים בא אליה עם מצלמה ואמר לה: 'דניאלה, אני חייב לקחת תמונה שלך, כאילו שאת מתה'", סיפרה האמא אורלי בריאיון ל"דיילי מייל" הבריטי. "היא התחילה לבכות, היא התחננה בפניו לא לעשות זאת, אבל הוא אמר לה: 'לא, זה משהו שביקשו ממני לעשות ואנחנו עושים את זה'".
7 צפייה בגלריה
דניאלה גלבוע מתאחדת עם משפחתה אחרי השחרור, ב-25 בינואר. "אחרי שחיבקתי אותה החולצה שלה הייתה ספוגה בדמעות שלי"
(צילום: חיים צח, לע"מ)
דניאלה מנגנת בפסנתר, אחרי שחזרה הביתה
אורלי, שהתאחדה עם בתה בחודש שעבר כששוחררה עם חברותיה התצפיתניות במסגרת השלב הראשון של העסקה מול חמאס, מתארת בריאיון כיצד המחבלים, במנהרה עמוק מתחת לאדמה, אילצו את דניאלה להצטלם לאותו סרטון טרור פסיכולוגי. "היא עשתה את מה שהיא הייתה חייבת לעשות", אמרה האמא. כדי שתיראה כמי שנהרגה לכאורה בתקיפה אווירית, המחבלים כיסו אותה באבקה ובהריסות. דניאלה כוסתה גם בסדין, כאילו מדובר בגופה שיש להסתיר, אבל המחבלים טרחו לחשוף את הקעקוע על המרפק שלה.
הסרטון הופץ בסוף נובמבר אשתקד לצד טענה של חמאס שאחד החטופים, מבלי לנקוב בשם, נהרג לכאורה בתקיפה ישראלית – ובשל הקעקוע שנראה בו, כשהמחבלים אף טרחו לעשות עליו זום בסרטון, רבים חששו שמדובר בדניאלה. בצה"ל מיהרו אז להבהיר שמדובר בטרור פסיכולוגי וכי אין כל אימות לטענות חמאס – ובהמשך התברר שמדובר בשקר מוחלט.
אורלי מספרת כי בתה חשה צורך להתנצל בפניה על אותו סרטון: "כשהיא ראתה אותי ואת בעלי בפעם הראשונה אחרי ששוחררה, היא התנצלה על מה שהרגשנו כל הזמן הזה", תיארה – וציינה כי כשראתה התיעוד המזויף היא כמעט נשברה מרוב דאגה. "זו הייתה הפעם הראשונה שלקחתי כדור", סיפרה.
7 צפייה בגלריה
האמא אורלי. כשראתה את הסרטון בנובמבר כמעט נשברה: "זו הייתה הפעם הראשונה שלקחתי כדור"
(צילום: רויטרס/REUTERS/Ricardo Moraes)
האבא, רן, סיפר גם הוא בריאיון ל-ynet ו"ידיעות אחרונות" שפורסם הבוקר על התחושות הקשות עם פרסום אותו סרטון מזויף. "ראיתי באותו הרגע מסך שחור מול העיניים, הזמן עצר מלכת. אחרי שנה של סבל בשבי, אמרתי לעצמי שעוד רצחו אותה, לא ידעתי מה לעשות עם עצמי. בדיעבד התברר שהכול היה ערוך ומבוים. הם ביקשו ממנה לשכב, עטפו אותה בסדינים, איפרו אותה, הבליטו את הקעקוע שלה. הם עשו סרטון מכוון ואותנו גמרו בבית, היינו חסרי אונים".
ההורים חששו שהגרוע מכל קרה אבל ייחלו לנס – וזה הגיע בפעימה השנייה של העסקה, ב-25 בינואר: דניאלה שוחררה מהשבי אחרי 477 ימים של גיהינום בעזה, לצד חברותיה התצפיתניות קרינה ארייב, לירי אלבג ונעמה לוי. כמה ימים אחר כך שוחררה גם התצפיתנית האחרונה שנותרה בשבי, אגם ברגר. על רגעי האושר באיחוד עם בתה הבכורה מספרת אורלי: "חיבקתי אותה, וכששחררתי – ראיתי שכל החולצה שלה ספוגה בדמעות שלי. אני לא חושבת שאי-פעם בכיתי כך".
מאז השחרור של דניאלה ושל חטופים אחרים נחשפו פרטים מזוויעים על התנאים הקשים וההתעללות שעברו בשבי – ושהחטופים שנותרו מאחור ממשיכים לעבור. ההורים מספרים כי דניאלה הורעבה, וכי הסיבה שבשחרור עצמו נראתה במצב יחסית טוב (ביחס לחטופים הכחושים והחיוורים שחזרו בפעימה החמישית והאחרונה) – היא שהתצפיתניות קיבלו מזון רב יותר בימים שלפני השחרור. "היא אמרה שאם היו מחזירים אותן שבועיים-שלושה לפני הן היו נראות כמו הגברים שחזרו בפעימה שעברה. האכילו אותן לקראת השחרור ורק שלושה ימים לפני הודיעו להן שהן משתחררות", סיפר האבא רן בריאיון שפורסם הבוקר.
החגיגות עם חזרתה של דניאלה לביתה בפתח תקווה, בשבוע שעבר
(צילום: יריב כץ)
לדניאלה נותר ברגל קליע שממנו נפגעה במהלך המתקפה של חמאס על מוצב נחל עוז ב-7 באוקטובר, ובמהלך השבי הממושך היא לא קיבלה טיפול רפואי ראוי. משפחתה סיפרה ל"דיילי מייל" על התעללות מחרידה שעברה: המחבלים אילצו אותה לאכול מזון של חמורים, הכו אותה במשך שבועות עד שהייתה קרובה למוות ואילצו אותה לשתות מים מזוהמים שגרמו לה לחלות. המשפחה מבהירה כי היא חושפת את הפרטים הללו על מנת להדגיש את הצורך הדחוף בשחרורם של 76 החטופים האחרים שנותרו בשבי.
רן, האבא, סיפר בריאיון ל-ynet ו"ידיעות אחרונות" על אותה תקרית שבה אולצה בתו לשתות מים מזוהמים. "בזמן שהמלחמה הייתה עצימה, לא היו מים ודניאלה והחברות נאלצו לשתות מי תהום מטונפים. זה גרם לה לחלות בחיידק קשה בבטן, היא הייתה במשך שבועיים בין חיים למוות. היו ימים שנאלצו לאכול אוכל של חמורים, משהו שהוא לא אכיל ולא לעיס. עם ירקות מעופשים בתוך איזה קמח קשיח".
לדבריו, "היא הייתה מהיום הראשון עם קרינה ארייב שהיא חברה קרובה שלה. היא למדה ערבית שוטפת כשהמחבלים לא ידעו שהן יודעות את השפה, ככה הן למדו מה קורה". בשלב מסוים גם דורון שטיינברכר, ששוחררה אף היא בחודש שעבר, הצטרפה אליהן. "זה היה חשוב", רן מסביר. "דניאלה הייתה פצועה. עד היום יש לה קליעים ברגל והיא צריכה לעבור ניתוח בהמשך. דורון חבשה אותה בכל פעם ועזרה לה במהלך השנה, כולן היו עם רסיסים בכל הגוף ודורון עזרה להן מאוד.
7 צפייה בגלריה
"ביקשה מכל החברות לחייך, ראש מורם ועושים 'וי' על הבמה מול כולם"
(צילום: רויטרס/REUTERS/Dawoud Abu Alkas)
"הן היו משחקות קלפים, שרו שירים ושיחקו הרבה שחמט. דניאלה גאונה, היא ידעה לתמרן את החוטפים שייתנו לה לשמוע רדיו ולראות טלוויזיה, אל-ג'זירה ו-i24. היא ראתה את אמא שלה התותחית, אורלי, כמה שהיא לביאה וזה היה חשוב לה. היא לא ידעה אם היא תחזור או לא, היה חוסר ודאות.
"דניאלה ויתר התצפיתניות השתחררו בפעימה השנייה. הן עמדו מול המון עזתי ומאות חמושים, ובזמן 'טקס השחרור' דניאלה חייכה כמו גדולה ועשתה תנועת וי. היא ביקשה מכל החברות שלה שברגע שעולים על הבמה, כולן מחייכות, ראש מורם ועושים וי על הבמה מול כולם. כולן עשו זאת מול כולם, ישראליות גאות, ילדה מדהימה, בטון אמיתי. ברור שיש עליות וירידות, אבל היא ילדה חזקה שחזרה מהשבי, מדהים שלפני שלושה שבועות היא הייתה בעזה ועכשיו היא רוצה לטרוף את העולם. צריכים להחזיר את כולם, וכמה שיותר מהר".
ביום שני האחרון פרסמה דניאלה קעקוע חדש שבחרה לעשות אחרי השחרור מהשבי – פרפר על היד, ובתוכו המילה Freedom באנגלית. "ברגעים שהיו לי קשים ניסיתי כמה שיותר לדמיין ולחשוב על הרגע שאחזור – מה אעשה, את מי אפגוש, לאיפה אצא", היא שיתפה. "בין הדברים שעלו לי למחשבה באותם הדמיונות הוא הקעקוע הזה. לקחתי שם מחברת והתחלתי לצייר – סקיצות וכל מיני וריאציות. בסוף החלטתי מה אני רוצה – אבל לצערי זה הרגיש רחוק מדי", הוסיפה. "מי היה מאמין שאחרי שלושה חודשים מאז שהחלטתי לגביו, הנה אני – סגרתי מעגל".
אתמול נחשפו פרטים מזעזעים נוספים ממה שעברו התצפיתניות בשבי. "היא עברה התעללות, הרביצו לה בלי סוף", סיפר אלברט ארייב, אביה של קרינה. "היא חוותה שם דברים נוראיים, היא הייתה פצועה מאוד קשה, היא פשוט אומרת שהיא באותו יום ייחלה למות", סיפר האבא על הזירה המדממת במיגונית של המוצב בנחל עוז שממנו נחטפה. שירה אלבג, אמה של לירי, סיפרה: "עשו להן שם ממש טרור פסיכולוגי, ואמרו להן: 'הם לא רוצים להחזיר אתכן ולא יחזירו אתכן', ו'אנחנו גם נחתן אתכן ונאסלם אתכן'".
