היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה ענתה הערב (יום שלישי) לראש הממשלה בנימין נתניהו, שהאשים אותה ואת ראש השב"כ רונן בר כי חקירת פרשת "קטאר-גייט" נפתחה כדי לסכל את הדחתו של בר מהתפקיד. "אין בסיס לטענות שהעלית בעניין החקירות הפליליות הנוגעות למקורביך", כתבה.
"למעלה מן הצורך יובהר, כי סדר הזמנים מדבר בעד עצמו: תחילה נפתחו החקירות, על בסיס מידע שהתקבל, ורק לאחר מכן הודעת על כוונתך לפטר את ראש השב"כ", הוסיפה בהרב-מיארה. "כפי שכבר הבהרתי, לא ניתן לפתוח בהליך סיום כהונה של ראש השב"כ עד להשלמת בירור התשתית העובדתית והמשפטית שעומדת ביסוד החלטתך. אף מכתבך מאתמול מתמקד במידה רבה בחקירות הפליליות וממחיש את הצורך שעליו עמדתי בהשלמת הבירור לגבי אפשרותך לעסוק בנושא פיטורי ראש השב"כ בעת הזו".
לדברי בהרב-מיארה, "מכל מקום, טרם הבאת הצעת החלטה בדבר סיום הכהונה לממשלה, נדרש יהיה לקבל את המלצת הוועדה המייעצת למינויים לתפקידים בכירים. זאת, בהתאם לכללים שקבעה הממשלה עצמה בנושא. לאור האמור, לא ניתן לקיים עתה את ישיבת הממשלה המתוכננת לדיון בנושא".
"אציין עוד, כי הליך פיטורים של ראש שב"כ, הוא חסר תקדים", הוסיפה. "נדרש לקיים הליך תקין וסדור, על בסיס תשתית עובדתית מוצקה, ולאחר שניתנה לראש השירות הזדמנות להציג את התייחסותו לטעמים העומדים בבסיס ההחלטה המבוקשת. ההליך התקין מחייב כי הטענות לא יעלו לראשונה בישיבת הממשלה שאמורה לקבל החלטה בנושא. כך, בכל החלטת ממשלה לא כל שכן בהחלטה העוסקת בנושא כה רגיש".
נזכיר כי הבוקר נחשף על-ידי נדב איל כי היועמ"שית במקביל בוחנת אם יש קשר בין פיטורי בר למכתב ששלח לראש הממשלה נתניהו לאחרונה, שבו "כתב אישום" חריף על התנהלות הדרג המדיני.
נתניהו, בפנייתו לבהרב-מיארה אמש, טען כי "במהופך לדברייך - הכוונה לסיים את כהונת ראש השב"כ לא באה על רקע החקירה. ההפך, ה'חקירה' היא שנולדה לאחר שהאפשרות להפסקת כהונתו עלתה על הפרק ופורסמה בתקשורת". עם זאת, בהרב-מיארה רומזת במכתבה כי ייתכן שנתניהו לא יוכל לעסוק בנושא סביב הפרשה.
במכתבו טען נתניהו כי ההחלטה אם לפטר את ראש השב"כ נמצאת בסמכות בלעדית שלו, שכן "מדובר בהחלטה ביטחונית ממדרגה ראשונה - בשגרה וביתר שאת בעת חירום ובשל אתגרים ביטחוניים דחופים".
הוא האשים כי היועמ"שית מנסה למנוע מהממשלה להפעיל את שיקול דעתה "בעת מלחמה ובאצטלה של ייעוץ משפטי", והאשים אותה בכך ש"הנחיותייך על פתיחה סדרתית בחקירות נגד אנשי ראש הממשלה, שאפילו במשטרת ישראל לא מבינים את תכליתן, הן שימוש לרעה בסמכותך ופרקטיקה פסולה שהפכה לשיטה. כל מטרתה היא שלילת סמכות מהדרג הנבחר".
לפני כשלושה שבועות, נזכיר, הודיעה היועצת המשפטית לממשלה בהרב-מיארה כי הוחלט לפתוח בחקירה פלילית בפרשת "קטאר-גייט", שנוגעת לקשר בין אנשי לשכת ראש הממשלה נתניהו למממנת העיקרית של חמאס המשמשת גם כמתווכת במשא ומתן לעסקת חטופים.
הפרשה, שאותה חוקרים המשטרה ושב"כ, עוסקת בשלושה חשודים מסביבת נתניהו: אלי פלדשטיין, דוברו שמואשם במקביל בפרשת הדלפת המסמכים המסווגים; היועץ והדובר יונתן אוריך, שחשוד גם הוא בפרשת המסמכים המסווגים שבה עלה כי התכתב ישירות עם פלדשטיין על המסמך שהודלף; וישראל איינהורן, ששימש כיועץ לקמפיין במערכות הבחירות של הליכוד.
פלדשטיין, לפי דיווחים, קיבל שכר מחברה בינלאומית פרטית לטובת ניהול פעילות תקשורתית ענפה לקידום תדמיתה של קטאר בישראל. נושא הפעילות היה המגעים להשבת החטופים, ולפי הדיווח פלדשטיין הציע לעיתונאים ראיונות עם בכירים בקטאר, העביר הודעות רשמיות מטעמה ושילב מסרים על מעורבותה בתהליכים אזוריים. כל זאת, במקביל לשירותים שהעניק בלשכת ראש הממשלה ובזמן שקטאר מילאה תפקיד כמתווכת במגעים, ונתניהו אף השמיע ביקורת כלפיה וטען שהיא "משרתת את חמאס".
לגבי אוריך ואיינהורן, פורסם כי השניים העניקו ייעוץ תדמית לקטאר בישראל. ב-2022 הם הכינו קמפיין ישראלי עבור הקטארים, לקראת המונדיאל שנערך באותה שנה במדינה. מטרת הקמפיין הייתה להציג את קטאר, מדינה המממנת ותומכת טרור, כמדינה לגיטימית התומכת בשלום ויציבות אזורית.
