ארגון הטרור חמאס פרסם אחר הצהריים (שני) סרטון ובו אות חיים חדש מאלקנה בוחבוט ויוסף חיים אוחנה. השניים נמצאים בשבי חמאס 535 ימים, לצד 57 חטופים נוספים בעזה. הסרטון והדברים מתפרסמים לבקשת המשפחות. סביר להניח שדברים שנאמרים בסרטון הוכתבו על-ידי השובים כחלק מהטרור הפסיכולוגי של חמאס. משפחת שורד השבי אוהד בן עמי, שהוחזק עם השניים, הסכימה לפרסם כי שמו מוזכר בסרטון.
סרטון מהשבי של אלקנה בוחבוט ויוסף חיים אוחנה
"אני אסיר מספר 21", אומר יוסף בתחילת הסרטון. "אני אסיר מספר 22 ועד אתמול היה לי שם, והייתה לי זהות, והייתה לי תקווה. היום אני רק עוד מספר", אמר אלקנה. יוסף המשיך: "אנחנו אסירים בעזה שרוצים לספר לכם על המצב שלנו. אנחנו גם רוצים שתדעו שאת המילים האלו לא החמאס ביקש מאיתנו לומר, ולא - זה לא עוד סרטון שהמטרה שלו זו לוחמה פסיכולוגית".
יוסף אמר עוד: "זה אנחנו שביקשנו והתחננו להשמיע את הקול שלנו. אז אנא מכם, תשמעו אותו. עד לפני העסקה האחרונה, עד לפני 19 בינואר, כשהמעברים היו סגורים לכל אורך המלחמה, המצב היא מאוד קשה. כמעט לא היה אוכל, ולא היה לנו מקום בטוח להיות בו, והתנאים היו קשים למחיה. והכי הכי גרוע זה שלא ידענו אם נחיה או נמות".
הוא הוסיף: "כשהעסקה החלה, ונפתחו המעברים לסיוע מינימלי ואוכל, חיילי החמאס החלו לדאוג לנו למה שאנחנו צריכים ולמה שאנחנו מבקשים והאכילו אותנו, ולא רק בשביל שנחיה, אלא גם כשנרגיש טוב יותר, ממש הרגשנו שהאור קרב, ראינו את האור, התחלנו לנשום. האמנו שכל זה הולך וייגמר. ודווקא אז, כשהסוף קרב, קיבלנו את המכה הקשה מכל.
"ב-18 במרץ, ממשלת ישראל החליטה לתקוף אווירית את הרצועה. מתקפה שכמעט הביאה לסוף שלנו. אני יודע שהם מספרים לכם שהם מתכוונים להחזיר אותנו הביתה, אבל שתדעו שאותה מתקפה של אתמול זה היה הרגע הקרוב ביותר לסיום שלי ושל החברים שלי. ראינו את המוות מול העיניים. וכרגע, לאחר המתקפה שהמעברים סגורים, הכול חוזר לקדמותו. האוכל עומד להיגמר, התנאים מתחילים להיות קשים ואין לנו אף מקום בטוח להיות בו. אנחנו רוצים שתדעו את זה".
"תסביר לכולם מה אנחנו עוברים"
אלקנה אמר בסרטון: "די, די לסתימת פיות של הממשלה הזו. מספיק. די, צאו ותגידו תנו לאסירים לדבר, תפסיקו לסתום להם את הפה, תנו להם לדבר, תנו לאמת לצאת החוצה, שכל אחד שייתנו לו שיצא מפה מן המקום הזה יפתח את הפה. למה כולם סותמים את הפה? למה? תפתחו את הפה, תדברו, אוהד (הכוונה לשורד השבי אוהד בן עמי), תדבר, היית פה איתנו, ישבת איתי ואיתו. תדבר בשבילנו, תסביר לכולם מה אנחנו עוברים, שיידעו כולם.
"אתה יודע כמה סבל אנחנו עוברים פה כל הזמן, אתה יודע איך זה בזמן מלחמה ואיך זה בזמן עסקה, אתה יודע, אתה יצאת לאישה שלך, לבנות שלך. אתה אמרת שכמה שבועות אחרי זה גם אני אצא לאישה שלי ולבן שלי. אני לא יצאתי עוד. תסביר להם, תסביר להם כמה קשה לי. כל יום פה קשה לי, בלי הבן שלי ובלי האישה שלי, תספר להם כמה אני סובל, אני יודע כמה זה שונה". השניים סיימו יחד: "תגיד להם אוהד, תגיד להם אוהד".
משפחתו של אלקנה ביקשה למסור: "535 ימים שאלקנה נמצא בגיהינום מתמשך. רואים בסרטון שהוא במצב קשה, הוא איבד המון ממשקלו בהרעבה מתמשכת, הוא סובל מבעיות עור ונשימה בנוסף להיותו אסתמטי ולא ראה אור יום במשך כמעט שנה וחצי. הסרטון הזה הוא הוכחה נוספת לכך שאלקנה חייב לחזור הביתה למשפחתו, לאשתו רבקה ולבנו ראם דוד.
"אלקנה זועק לעזרה וזועק שלא נשכח אותו במנהרות הגיהינום. אנחנו פונים ומתחננים לראש הממשלה בנימין נתניהו ולנשיא ארה"ב טראמפ - אנא מכם, תחשבו שזה הבן שלכם, האבא של הנכד שלכם, שמחכה לראות אור יום, שומע את הפצצות צה״ל ונמצא בפחד מתמשך על חייו. מדי יום ראם, שואל מה עם אבא. מתי נוכל להגיד לו שהוא חוזר? גם הילד הזה נמצא במנהרה חשוכה ובשבי. הסרטון הוא אות חיים, אבל אנחנו רוצים את אלקנה בחיים בבית ואת שובם של כולם! הגיע הזמן לשים סוף לסבל לא רק של המשפחות אלא של העם כולו שרוצה אותם בבית".
נחטפו ממסיבת הנובה ברעים
אלקנה, תושב מבשרת ציון שציין אתמול בשבי את יום הולדתו ה-36, נחטף ממסיבת הנובה ברעים. אלקנה היה ביום הטבח חלק מצוות ההפקה של מסיבת הנובה ובמהלך המתקפה עזר בטיפול ופינוי הפצועים. הוא ואשתו רבקה הורים ילד בן 4.
בדברים שנשאה בכנסת אמרה רבקה: "הוא היה יכול לברוח והחליט להישאר, לעזור לאנשים להתפנות ולטפל בפצועים. ב-8:00 בבוקר דיברנו בפעם האחרונה. הוא הבטיח לי שהוא יחזור הביתה ועל זה אני סומכת. יש לנו ילד קטן שמחכה לאבא שלו כל יום".
יורם שמעון, ראש מועצת מבשרת ציון, אמר בעקבות פרסום הסרטון: "שוחחתי עם רוחמה ודוד, הוריו של אלקנה בוחבוט. אתמול ציינו יום הולדת לאלקנה בהשתתפות מאות תושבים – ובכוונתו להמשיך לעשות הכול כדי שאלקנה יחזור למשפחתו בקרוב יחד עם שאר החטופים.
"הלב נשבר, אך אנחנו חזקים ומאוחדים – ובעיקר נחושים להמשיך לעשות הכול, כדי שאלקנה שלנו היקר יחזור לבית. אלקנה, אנחנו אוהבים אותך, מתגעגעים, ומחכים לראות אותך איתנו".
רבקה ורוחמה בוחבוט, אשתו ואימו של החטוף אלקנה בוחבוט, בעצרת בכיכר החטופים ביום הולדתו
(צילום: satview)
פברואר השנה: ריאיון עם חנה מסטורוב, דודתו של יוסף חיים אוחנה שחטוף בעזה
(צילום: מיקי שמידט)
יוסף חיים אוחנה (24) מקריית מלאכי, נחטף גם הוא ממסיבת הנובה ברעים. יוסף חיים כה אהוב על חבריו עד שאחד מהם אפילו קעקע את פניו על גופו. הוא עבד כברמן, היה תולעת ספרים ותכנון להיות קואצ'ר. יחד עם חבר שבילה איתו במסיבה הם עזרו לפצועים שנפגעו סביבם והעבירו אותם לחובשים ולאמבולנסים שהגיעו מחוץ למתחם.
"התקשרתי לחבר שלו והוא סיפר לי שכשהתחילו היריות הם העבירו את הפצועים לקבלת טיפול", סיפרה אימו, מירי בן עמי. "הם ניסו לרוץ לכיוון הכביש המרכזי אבל אז הם ראו שיורים עליהם RPG. יוסף חיים רץ שמאלה, והחבר רץ ימינה והסתתר מתחת למכונית. החבר נפגע מהטיל, והספיק לראות את יוסף חיים מציץ מאחורי המכונית שמאחוריה הוא התחבא. אחר כך הוא לא ראה אותו יותר. אני אם יחידנית, והוא תמיד עזר לי. הוא הפיץ כל כך הרבה אור סביבו. קשה למצוא את המילים - אני פשוט רוצה את הבן שלי בבית, עכשיו".
פורסם לראשונה: 17:30, 24.03.25
