ועדת המשנה למשאבי אנוש בצה"ל דנה אתמול (רביעי) בשילוב נשים בתפקידי לחימה, בצל משבר כוח האדם בצבא. נציגת צה״ל הציגה את הנתונים הנוגעים לשירות לוחמות במילואים ובסדיר, וטענה כי נעשים מאמצים לשלב נשים בעוד תפקידים ויחידות. ח"כ לימור סון הר מלך גרסה כי "הצבא הוא לא מקום לבנות דתיות״, וחברי האופוזיציה תקפו: "אחרי 7 באוקטובר אין לנו צל של ספק באשר לתרומת הנשים ללחימה".
הדיון בוועדה. 90% מהתפקידים פתוחים, יחס הנשים הכפיל את עצמו
(צילום: ערוץ הכנסת)
ועדת המשנה למשאבי אנוש בצה"ל, בראשות ח"כ אלעזר שטרן, התכנסה לדיון שעסק בשילוב נשים בתפקידי לחימה בצה"ל. רב-סרן ספיר ברבי, ראש מדור מקורות ולחימה, אמרה כי "יש גידול מאוד משמעותי מבחינת ההיקפים של הנשים שמתגייסות. יחס הנשים במצבת הלחימה גדל במהלך העשור האחרון מ13.7% ל20%".
מחצית מהיחידות הלוחמות עדיין לא פתוחות בפני נשים, אך רס"ן ברבי אמרה כי כיום 90% מהתפקידים בצה"ל פתוחים בפניהן. "התפקידים שסגורים הם בחלקם תפקידים מגדריים כמו למשל סופר סתם או חזן, ובמסה יותר משמעותית במקצועות הלחימה המתמרנים. זה תלוי בכושר הלחימה האישי שנדרש למקצוע כדי שזה יותאם לצורך המבצע".
על פי הנתונים, על אף שורת פסיקות בג"ץ בעשורים האחרונים, הדורשות להרחיב את היחידות בצה"ל הפתוחות בפני נשים, רק 58% מכלל התפקידים במערך הלחימה פתוחים בפני נשים, כשבחי"ר האחוז נמוך יותר. למרות זאת, בעשור האחרון כאמור אחוז הנשים במערך הלחימה עלה משמעותית - שכן רק בשנת 2015 היחס עמד על 13.7% נשים.
מבחינת אחוז הנשים במערך המילואים, בלבנון השנייה הוא עמד על 3%, בצוק איתן על 8% ובחרבות ברזל על 20%. מבחינת שיעור הנשירה, אין חריגות משמעותיות. לדוגמה בחי"ר גבולות, הנשר הכללי הוא 16%, ובקרב נשים הוא עומד על 15% - כלומר, אין הבדל משמעותי בין נשים לגברים.
למרות העלייה המשמעותית, ח"כ מרב מיכאלי טענה בוועדה כי מדובר בנתונים עגומים. "זו חרפה וזה מקומם. 31 שנה אחרי בג"ץ אליס מילר, שאחריו השאלה הייתה צריכה להתייתר, אבל זה לא הספיק ובשנת 2000 הכנסת העבירה חוק שקובע שצה"ל צריך לפתוח את כל היחידות לכולן עם החרגה מינימלית וצה"ל פשוט מצפצף על החוק". נציגת צה"ל, רס"ן ברבי, אמרה בתגובה כי צה"ל משתדל לעשות את ההרחבה באופן הדרגתי ומבוקר, באמצעות פיילוטים וחיתוכי מצב ונותן מענה רפואי ייעודי ומוגבר.
על רקע מצוקת כוח האדם בצבא, כאמור, אמרה ח"כ סון הר מלך מעוצמה יהודית כי "הצבא הוא לא מקום לבנות דתיות וגם הניסיונות לייצר התאמות פלסטיות כאלה ואחרות לא נותנים באמת מענה אמיתי. חשוב שנשים יתרמו למדינה והדרך לתרומה היא בשירות לאומי".
עו"ד צפנת נודרמן, מנכ"לית פורום חירות וכבוד האדם, אף טענה כי הדיון בוועדה "מושתת על יסודות של פמיניזים בלי נשים, ומתעלם מהבריאות של הנשים. אין נשים שמסוגלות לעמוד בעומסים של תפקידים קרביים עצימים של סיירות ויחידות מתמרנות. אנחנו משחקים פה בנדמה לי".
לדבריה, "מדובר בפער פיזיולוגי קטגורי, מי שאמר את זה בראש ובראשונה זה הצוות המקצועי של צה"ל שמינה הרמטכ"ל. הוא הזהיר מפציעות רבות יותר וחמורות יותר של נשים. יש מקומות שבגלל זה הורד הרף. יש כאן ניסוי בבנות אדם. בהיסטוריה אנשים שילמו מחיר בגלל אידאולוגיה וכאן יש אידאולוגיה למחוק את ההבדל בין גברים לנשים - ונשים ישלמו על כך מחיר".
חברי האופוזיציה התקוממו בתגובה לטענות שהעלתה. "את המנגינה הזו של שירות נשים בצה"ל אי-אפשר להפסיק, וזה נובע קודם כל מצורך מבצעי", התרעמו הח"כים. "יש מוטיבציה מתפרצת וזה משהו שראוי להערכה. הבנות הדתיות שחונכו בבתים כל כך פטריוטיים של אהבת המדינה בדיוק כמו האחים שלהן, הן רואות שהצבא מאפשר שירות משמעותי והן מביאות אחת את השנייה", אמרה ח"כ שרון ניר מישראל ביתנו.
"להתאים את כל המערכת רק ל-3 שיכולות?"
ח"כ מתן כהנא מהמחנה הממלכתי טען בוועדה כי מדובר בסוגיה מורכבת. "שוויון הוא ערך מאוד חשוב אבל הוא לא עומד בפני עצמו וצריך לראות שהוא לא פוגע בכשירות מבצעית. האם עכשיו אנחנו מתאימים את כל המערכת לאותן שלוש שיכולות להיות לוחמות בגדוד בגולני?", תהה.
2 צפייה בגלריה
הרמטכ"ל לשעבר הלוי, בפגישה עם לוחמות ולוחמי גדוד "קרקל" והטנקיסטיות. "השירות המעורב מציב אתגר"
(צילום: דובר צה"ל )
הרב אוהד טהר לב, ראש מדרשת לינדנבאום ויו"ר פורום המדרשות המתגייסות, ציין כי "לא יכול להיות שדווקא בציונות הדתית שיש שני מוקדים מרכזיים בחיינו, ארון הספרים היהודי וצה"ל, שהנשים יהיו מודרות משם. לכן עסקתי כל חיי בהקמת מסלולים. עד המלחמה התנגדתי לכך שבנות דתיות ילכו לתפקידי לחימה. הסתובבתי הרבה ופנו אליי המון בנות דתיות שרוצות להתגייס ללוחמה, הופתעתי. אני חושב שרב צריך להוביל והבנתי שאני מפספס את הרכבת. פניתי לצבא להקים מסלול מגדרי ללוחמות דתיות עם סגל נשי וליווי נשי רוחני במהלך השירות. בנובמבר האחרון הוקמה מחלקה של כמה עשרות".
יו"ר הוועדה, ח"כ שטרן, אמר כי "הדיון הזה הוא לא אם גיוס נשים זה טוב או לא". הוא הדגיש כי "אחרי 7 באוקטובר אין לנו צל של ספק באשר לתרומת הנשים ללחימה, ולאף אחד אין זכות לשלול מנשים את האפשרות לשרת בתפקידי לחימה. יחד עם זאת, אני ער היטב לאתגר שהשירות המשותף מציב. המטרה היא להבטיח שגם יהיו יותר ויותר נשים לוחמות, וגם לוחמים ומפקדים שומרי מצוות בלי שהשירות יפגע בצרכים הדתיים שלהם. לשילוב נשים יש ערך מבצעי וחברתי אדיר".
לסיכום הדיון אמר ח"כ שטרן: "נשים הן חלק בלתי נפרד מהכוח הלוחם של צה״ל, ואנחנו נמשיך לפעול כדי להבטיח את מקומן – תוך מתן מענה לכל הצרכים המבצעיים, הערכיים והחברתיים של כל המשרתות והמשרתים".
