הרטמכ"ל לשעבר, ח"כ גדי איזנקוט, ראש אמ"ן לשעבר, אלוף במיל' תמיר הימן, וד"ר עידית שפרן גיטלמן, התכנסו אחר הצהריים (שלישי) במסגרת ועידת הביטחון והשירות של ynet, "ידיעות אחרונות" והמכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS) כדי לדון בסוגיות שנמצאות על סדר היום בישראל.
במהלך הדיון התייחס איזנקוט לאחת מאותן סוגיות - המלחמה ברצועת עזה. הוא אמר כי "הרצי הלוי אמר את זה כבר במאי 2024 - 'נוצרו התנאים להשבת החטופים'; אייל זמיר אמר את זה בחודשים האחרונים. נשאלת השאלה למה זה לא קרה, מתוך הבנה שאנחנו רוצים כולם להביס את חמאס ולהסיר את האיום? לצערי הרב - וראיתי את זה מקרוב, וזו הסיבה לעזיבה שלנו את הקבינט - הייתה כניסת שיקולים פוליטיים לתהליך קבלת ההחלטות. צריך לממש את ההישגים שהושגו במחיר כבד מאוד מיד".
(צילום: סנטרל הפקות)
הימן, שעומד בראש INSS, הוסיף: "רבים מדברים על הסתירה בין שתי מטרות המלחמה, משום שחמאס מחזיק את החטופים כתעודת ערובה לקיומו. אם הוא ייתן את כולם, אומרים בריש גלי 'אנחנו נכחיד אותך'. אז איזה אינטרס יש לו להסיר מעליו את תעודת הביטוח שמונעת את הכחדתו? ואם אנחנו הולכים ועושים את ההסכם איתו, אז אנחנו ממילא מסכימים שהוא לא יוכחד או לא יוכרע. איך מיישבים את הסתירה הזאת?".
איזנקוט השיב: "הקדשנו לזה זמן רב יחסית ביציאה לדרך, ולא בכדי המטרה שהוגדרה לצה"ל היא לא הכרעת חמאס, כי הבנו שהכרעה זו נטילת היכולת וכוח הרצון להמשיך לפעול. זה ייקח הרבה מאוד זמן. הפסקת אש קבועה זה דבר שנכון היה לעשות אותו בלבנון והוא קרה, נכון היה לעשות אותו עם איראן וזה קרה, וזה נכון לעשות אותו גם בעזה כתנאי להתקדם. ההבנה שלי שבעתיד הנראה לעין נמשיך להילחם מול טרור ומול ארגון חמאס".
"7 באוקטובר זעזע את הנחות היסוד שלנו": דברי הסיום של תמיר הימן
(צילום: סנטרל הפקות)
לפי הרמטכ"ל לשעבר, יש "לגבש מדיניות מציאותית לטווח קצר מאוד ולקבל את ההחלטות, פלוס החובה להסתכל רחוק ולשאול - מה אנחנו רוצים שיהיה שם (בעזה) עוד חמש, עשר, 25 שנים? אני חושב שבתוכנית נכונה אפשר להגיע לפירוז תמורת שיקום, אפשר להגיע לדה-רדיקליזציה של רצועת עזה, לפרק את היכולת הצבאית שנמצאת שם, וזה ניתן רק בפתרון בר-קיימא ארוך טווח, ולא בגימיקים של חמולות ופתרונות שנותנים כמה שבועות, חודשים, אל מול השותפים שלך בממשלה".
שפרן גיטלמן, חוקרת בכירה ב-INSS, הזכירה כי בסקר שפורסם הבוקר בוועידה, 62% מהציבור היהודי השיבו כי הם "סבורים שהמשך המדיניות סביב גיוס חרדים עשוי להוביל לפגיעה בביטחון המדינה". בהמשך תהתה: "האם זו הגזמה, או שהמשך המדיניות שאנו רואים כרגע באמת מהווה סכנה לביטחון המדינה?".
לשאלתה ענה איזנקוט: "הבעיה לא מתחילה ב-7 באוקטובר, אלא בעיוורון שמביא לחידלון הזה באותו יום, והפגיעה בכשירות הבסיסית ובסולידריות הישראלית. מה שעמד לזכות מדינת ישראל זה דבר אחר - זו הסולידריות בחברה הישראלית שלוחמים ולוחמות, כיתות כוננות ואנשי מילואים שישבו פה קודם הגיעו ב-140%-160% גיוס. אבל צריכה להיות הבנה נוספת שלא מדובר פה רק על חוק גיוס, מדובר פה על העתיד המשותף והחיים במדינת ישראל".
הימן סיכם, ואמר: "אם יש רצון אז מוצאים את הדרך. אנשים המציאו את עצמם מחדש כדי לשרת בדרכים-לא דרכים, בין אם במגזר הערבי או בין אם אלו נשים אמיצות. כי זה לא רק חשוב לטובת ביטחון ישראל, זה חשוב לטובת החברה בישראל וחשוב לטובת איך מדינה תהיה".
לדבריו, "מה שקרה ב-7 באוקטובר זעזע את כל הנחות היסוד של החברה בישראל. מה שהיה לא יהיה".
