חדירת הכטב"מים ששוגרו מאיראן לשטח הארץ, לעיתים במקביל למטחי הטילים הכבדים, היוותה את אחד מהאיומים המשמעותיים ביותר במהלך המלחמה מול איראן במבצע "עם כלביא". לאורך 12 ימי הלחימה צה"ל הצליח ליירט מאות רבות של כטב"מים, מרביתם מחוץ לגבולות המדינה – בזכות שיתוף הפעולה בין טייסות מסוקי הקרב, מערכת ההגנה האווירית ואנשי מערך הבקרה ופיקוח הטיסה.
(צילום: גיל נחושתן , דובר צה"ל)
רס"ן א' (29), תושב תל אביב, משרת כטייס מסוקי קרב בטייסת "מגע הקסם". הוא סיפר ל-ynet כי פתיחת המבצע מול איראן "היה יחסית חשאי, ותפס את רוב האנשים בהפתעה, למרות שהתכוננו אליו. לא ידענו בדיוק מתי יום הפקודה יגיע, וכשהוא הגיע - הגיעו לטייסת הגענו ומאז אנחנו פה, מנהלים את המערכה״.
ניהול סיכונים: "לא רוצים ליירט מעל יישוב"
א' סיפר על המענה לאיום הכטב"מים לאורך ימי הלחימה, לאחר שאמנם התמודדו איתו קודם לכן מול אויבים אחרים - אך כעת נדרשו למשימה בכמות ועצימות שהיו גבוהות משמעותית. "המערך מתמודד עם אתגרים מכל מיני סוגים, גם מבצעיים. אנחנו לומדים תוך כדי תנועה ומסייעים בהגנה על שמי המדינה, ממלאים את המשימה שאנחנו יודעים לעשות", אמר. משימת היירוט הכטב״מים מתחילה עוד בזיהוי המטרה האווירית החשודה על-ידי מערך הבקרה, שמערב את מערכת ההגנה האווירית ובמידת הצורך את טייסי מסוקי הקרב.
"יש לנו מערכות שיודעות לזהות את הכטב"ם, ומערכות נשק שיודעות להפיל אותו", הסביר רס"ן א' על הבחירה במסוק האפאצ׳י, שיודע לטוס נמוך ובקצב איטי, להובלת המשימה. בנוסף, היכולת של המסוק לשהות זמן ממושך באוויר מאפשרת לו להתמודד עם כמה כטב״מים בגיחה אחת, מה שקרה לא מעט לאורך המבצע. "זה לא מטרה אחת וגמרנו", הדגיש א'. "הם (איראן - ג"ג) שולחים יותר כטב"מים משאר הזירות״.
על העבודה הצמודה עם מערך הבקרה בחיל סיפר א׳ כי ״אנחנו לא מוצאים את הכטב"מים לבד. הבקרים המעולים שלנו ביב"א מזהים אותם ומכוונים אותנו אליהם, וכשאנחנו מגיעים ומוצאים אותו - המושכות עוברות אלינו. אנחנו מבצעים את המשימה ומיידעים את הבקרה כשנגמר״.
לאורך המבצע התרחשו מקרים שבהם מסוקי הקרב דלקו אחר כטב״ם במשך זמן רב, עד שהצליחו ליירט אותו. א' ציין כי הסיבה למצבים כאלו נוגעת לעובדה שלעיתים כלי הטיס העוין טס מעל אזור מיושב, ולכן הטייסים מפעילים שיקול דעת בנוגע לתזמון הירי: "חשוב שהאזרחים ידעו שזה לא עניין של חוסר יכולת, זה עניין של ניהול סיכונים וחישוב. אנחנו מזהים את הכטב"ם ויודעים שבמקרה של החטאה - שקורה לעיתים -אנחנו לא רוצים שזה יקרה מעל יישוב או כביש או כל מקום שבו נמצאים אזרחים. אנחנו מחכים, בצורה מחושבת - ויש לנו את כל הזמן שבעולם".
"במלחמה - אין בית. אני ישן פה ליד המסוקים"
מערך מסוקי הקרב הגיע למבצע אחרי וגם במקביל לפעילות מבצעית ממושכת ברצועת עזה, בליווי כוחות בשטח וסיוע אווירי. "זו ליבת העיסוק שלנו", הדגיש רס"ן א׳. "מ-7 באוקטובר, כמעט בכל רגע נתון יש מסוק קרב בשמי עזה שמסייע לכוחות. אותו דבר היה בלבנון, ולרוב יש גם יותר ממסוק קרב אחד בו זמנית".
שיתוף הפעולה בין טייסות המסוקים למערך הבקרה
(צילום: דובר צה"ל)
על פעילות המערך בכמעט שתי שנות המלחמה, ואחרי הביקורת על תפקוד החיל ב-7 באוקטובר, א' השיב כי "איפה חיל האוויר היה? הוא היה באוויר. לפעמים קשה לראות את זה כי ב-7 באוקטובר מערכת הביטחון כשלה, אך מאותו יום היו גם הרבה הצלחות. אני לא מוריד מגודל המחדל, אבל מאז גם בעזה וגם בלבנון וגם באיראן יש לחיל האוויר הרבה מאוד הישגים".
רס"ן א' שיתף על הפעילות העצימה בימים האלו ברמה האישית, אבל לדבריו "אינטנסיביות היא תחושה סובייקטיבית". אחרי עשרות הזנקות ב-12 הימים האחרונים הוא סיפר כי "אני לא מגיע ככונן, אני פה בטייסת כל הזמן. בכל זמן שיש לחימה - אין בית, משפחה וחברים. אני חי פה, ישן ליד המסוקים. לעיתים אני כבר באוויר כשהכטב"ם מגיע".
עם סיכום המבצע הנוכחי, א' שיתף: "דברים היסטוריים כאלה מרגישים רק בדיעבד. בסוף הבן אדם הפשוט שנמצא במטוס ישן, אוכל, טס ומבצע את המשימות שלו״. על המשך המלחמה - והעימותים הצבאיים שיתפרצו בעתיד - א' הצהיר כי ״מה שיחליטו למעלה - אנחנו נבצע. הכל תלוי באויבים שלנו ובמקבלי ההחלטות. אני כן יודע להגיד שאנחנו יכולים לעשות הכול, ומבחינתנו זה רק התחיל. כולנו פה כדי לעשות מה שצריך, גם בקבע, גם במילואים, ורק התחלנו".
"לא מתפשרים על האחזקה, זה החיים של הטייס"
רס"ב א' (43), "פנצ'יף" מסוקים מהקריות, שיתף גם הוא על פעילות הטייסת לאורך יותר משנה וחצי: "מ-7 באוקטובר אנחנו פועלים ברצף על כל המשימות, לא משנה לאן - אם זה דרום, צפון, אם זה מעבר לגבולות, אם זה בתוכם. פועלים בכל משימה ובמיוחד בשבוע וחצי האחרון, עם האינטנסיביות של פתיחת גזרה באיראן - שומרים על שמי המדינה, במיוחד עם איומי הכטב"מים".
כפנצ'יף, תפקידו של א' הוא לוודא שהטייסת מוכנה ללחימה מבחינה טכנית. א', הנשוי ואב ל-3 ילדים, אמר כי עם פתיחת הזירה האיראנית, שעות הטיסה שנוספו והזמן הממושך של הכלים באוויר "משפיעים על כמות העבודה, שהיא יותר נרחבת ועמוסה". עם זאת, הוא הבהיר כי מבחינתו, "בגלל שמדובר בסוף בטייס שיושב בקוקפיט, אנחנו גם אחראים להחזיר אותו בשלום מהמשימה – ואנחנו לא מתפשרים על שום דבר, על אף משימת אחזקה, ולא משנה כמה היא מורכבת".
על הגיחות האחרונות ליירוט הכטב"מים הוא סיפר כי "אין שוני בהכנת המסוק, כי הוא יכול לשהות באוויר גם למטרה אחרת, אך אנחנו מתייחסים לזה באותה החשיבות. יש מסוקים בעלי חימוש ייעודי למשימה הזו, וברגע שיש הקפצה - הם אלו שמיועדים אליה. בסוף, כשהמסוק נוחת אחרי משימה ללא חימוש, זה סיפוק אדיר".
לסיכום שיתף רס"ב א': "הייחוד של חיל האוויר, במיוחד בטייסות קרב ומסוקי קרב, אין כמותו באף חיל מקביל בעולם. בסוף, בני 18 שמתגייסים עושים קורס של כמה חודשים, לובשים את הווסטים והולכים לבדוק ולהוציא מסוק - אין דבר כזה בעולם. זה הדבר שהכי מחמם את הלב ובכל פעם אני נפעם מזה מחדש. זה הדור הצעיר שלנו, החדש והמדהים, שמראה יכולות שלא ראיתי בשום דור".
פורסם לראשונה: 18:59, 25.06.25
