לראשונה מאז קום המדינה נבחר אתמול (ראשון) נשיא לבית המשפט העליון ללא השתתפותם של נציגי קואליציה בוועדה לבחירת שופטים. מיד לאחר הבחירה ביצחק עמית, הודיע שר המשפטים ויו"ר הוועדה יריב לוין כי אינו מכיר בו ולא ישתף איתו פעולה בניהול השוטף של מערכת המשפט. כיצד הדברים יתנהלו מעתה? ynet עושה סדר.
מה משמעות ההכרזה של לוין?
ראשית, מדובר במשבר חוקתי תקדימי וחריף. בעבר היו התנגשויות בין נשיאי העליון לבין השרים, אך רובן לא הגיעו לידיעת הציבור. הן עסקו בדרך כלל בבחירת שופטים לבית המשפט העליון, ויושבו בדרך כלל בפשרה לאחר זמן קצר. הנתק, שמגיע על רקע אינספור התנגשויות בזמן האחרון, הוא משבר מהותי גם לדמוקרטיה הישראלית, ובין הרשויות השונות.
ניתוק כזה הוא מכה קשה לאמון הציבור במערכת המשפט, שגם כך הולך ונשחק. מדובר במדרון חלקלק: השר והקואליציה מאותתים לציבור תומכיהם שהחלטות בית המשפט העליון, שמכוחן מונה עמית, לא ראויות, לא חוקיות ונפל בהן פגם. אמנם השר לוין ציית לפסיקת בג"ץ שציוותה עליו לכנס את הוועדה ולבחור נשיא בניגוד לרצונו, אך מחאתו מהדהדת מקצה לקצה.
המינוי הזה, בניגוד לעמדת הממשלה וחצי כנסת, עלול להשפיע על רשויות לזלזל ואף לא לציית לפסיקות בג"ץ, כפי שהיה נהוג מאז קום המדינה, גם כשפסיקה לא נראתה לצד המפסיד.
איך ישפיע הניתוק על ניהול המערכת בפועל?
מאז חודש יוני האחרון ניתק השר את יחסי העבודה שלו עם מ"מ הנשיא הקודם עוזי פוגלמן ומחליפו עמית. ניהול מערכת המשפט הוא פריטטי, כלומר, להחלטות חשובות נדרשת הסכמה של השר ושל הנשיא. אם השר אינו משתף פעולה, לא מתקבלות החלטות על הניהול השוטף - כמו הוספת תקנים או לובי בממשלה להזרמת תקציבים.
כמו כן, לא ממונות ועדות איתור לבכירים במערכת, השר לא מקדם חקיקה שבה מעוניינת המערכת ואין כל תכנון של המערכת לשנים הקרובות.
מה שורש הסכסוך בין השר לבין בית המשפט העליון?
מדובר גם במאבק אידאולוגי על מקומה של מערכת המשפט בין הרשויות, וגם במאבק כוח. לדעת לוין, הרכב בית המשפט היה ליברלי מדי, לא מספיק לאומי, מתערב יותר מדי בהחלטות של הממשלה והכנסת (אקטיביזם שיפוטי) ואינו משקף את עמדת הציבור. לשיטתו, הוא נבחר על ידי הציבור כדי לשנות את הרכב בית המשפט העליון ולבחור שופטים שמרנים שישפיעו על הפסיקה.
הנשיאים חיות, פוגלמן ועמית סבורים ששופטים לעליון צריכים להיבחר רק על סמך כישוריהם המשפטיים. שלושתם סבורים שבית המשפט העליון שומר על האדם הקטן ועל החברה מפגיעת רשויות השלטון, ואין לו כל אג'נדה פוליטית. לכן, לשיטתם, הוא חייב להיות מנוטרל מכל הטייה ולהסתמך רק על עצמאותו ושיקול דעתו המקצועי.
בשנים האחרונות נהוג לומר שבית המשפט העליון מרוסן יותר מבעבר בכל הקשור להתערבות בהחלטות הממשלה והכנסת, דבר שבא לידי ביטוי בעיקר בריסון שנוקטים השופטים בסוגיות ביטחוניות, צבאיות ומדיניות. כמו כן, ישנה אמירה כי בית המשפט נתפס בעולם כבית משפט עצמאי המגן על המדינה מפני תביעות של בתי משפט בינלאומיים.
איך נולד המשבר הנוכחי?
בינואר 2023 הכריז לוין על המהפכה המשפטית, שמטרתה לשנות את היחסים עם העליון. בית המשפט תופס את הצעות השר כסכנה לעצמאותו ולדמקורטיה. בחצי השנה האחרונה 33 ניסיונות מצד לוין להגיע לפשרה לגבי בחירת שופטים ונשיא לעליון לא נענו, ויותר מכך: בג"ץ הכריח אותו למנות בניגוד לרצונו, לדרך בה הוא תופס את סמכותו כשר משפטים וכיו"ר הוועדה לבחירת שופטים.
בעיני לוין, העליון מצוי בניגוד עניינים בכך שכפה עליו לכנס את הוועדה ולבחור נשיא - ולכן הוא כופר בסמכותו לבחור שופטים. השר הודיע שלא יכנס את הוועדה כדי לבחור שלושה שופטים שחסרים כיום בעליון (והמספר צפוי לעלות בקרוב לארבעה). כך שכל עוד הממשלה מכהנת, בעוד שנתיים שליש מהרכב השופטים יהיה חסר.
מה הייתה הצעת הפשרה של לוין?
השר הציע "חבילה": בחירת עמית לנשיא העליון בניגוד לעמדתו שאין לבחור נשיא על פי שיטת הסניוריטי (מינוי השופט הוותיק ביותר), בחירת שופט שמרן (המועמדים של לוין: ד"ר אביעד בקשי או ד"ר רפי ביטון), מינוי שופט מחוזי הנחשב שמרן ומינוי שופט ליברלי על פי הצעת השופטים.
יריב לוין וגדעון סער מציגים את מתווה הפשרה לוועדה לבחירת שופטים
בנוסף כללה ההצעה את גניזת הצעת החוק שתשנה את דרך בחירת נציב התלונות על השופטים, ולמעשה גניזת הצעות חוק המאיימות על עצמאות בית המשפט העליון.
העליון מתנגד לכך בתוקף. השופט עמית סירב לדיל שהוא חלק ממנו בטענה שמדובר בניגוד עניינים אישי, אך ההתנגדות המרכזית הייתה לבחירתו של ד"ר בקשי. לטענת העליון, הוא אינו עומד בסטנדרט המקצועי והאינטלקטואלי של בית המשפט. דעותיו הפוליטיות והמשפטיות כופרות בשיטת העבודה של העליון ותומכות במהפכה המשפטית.
לוין לעומת זאת אמר כי לא ייתכן שהוא, כנבחר ציבור, לא יוכל להעביר מועמד אחד בגלל וטו מסורתי של השופטים. "אם לא די בכך", אמר, "העליון מוציא נגדי צווים כופים החותרים תחת סמכותי. לכן יש לשנות את שיטת הבחירה ולהסיר את הווטו של השופטים".
מי מהצדדים צודק?
שני הצדדים מסרבים לנהל סיכונים. הם צודקים אך לא חכמים. המצדדים בלוין אומרים כי העליון לא הבין שהמדינה שינתה את פניה והם אינם יכולים עוד להטיל וטו כה גורף, שהעליון לא מוכן לפלורליזם אמיתי בין שורותיו. מצדדי הפשרה אומרים שזה לא משנה אם מתוך 15 שופטים - השר יבחר אחד. ואילו העליון אומר כי לא יעלה על הדעת שיבחר אדם לא מתאים, שהשר יביא מועמד שמרן שמקובל עלינו. לוין משיב: לא יכתיבו לי את זהות המועמד.
איך תיפתר הסוגיה?
השר מקדם באמצעות ועדת החוקה של הכנסת תיקון להצעת החוק לשינוי בחירת השופטים, ביחד עם שר החוץ גדעון סער. ההצעה, שלא הייתה ידועה למערכת המשפט לפני שפורסמה, קובעת למעשה שהוועדה לבחירת שופטים תבחר - החל מהכנסת הבאה - את שופטי העליון ברוב פוליטי, ובכך יוסר הווטו של השופטים על הבחירה.
מנגד, בחירת השופטים בשלום ובמחוזי תשמור על הווטו של השופטים, אף שגם בה יגבר כוחם של הפוליטיקאים במהלך הבחירה. כמו כן, יקדם השר הצעת חוק שתעביר את בחירת נציב התלונות על השופטים מבחירה מקצועית לבחירה של הכנסת. השופטים מתנגדים לכך נמרצות.
איך מגיבה מערכת המשפט לחקיקה?
כאמור, התגובה קשה מאוד. הם רואים בה "הכרזת מלחמה". השופטים חוששים מפוליטזציה מוחלטת, מאיבוד שיקול הדעת המקצועי של השופטים, מהפיכתם ל"לוביסטים" למען בחירתם או קידומים ומאובדן מוחלט של עצמאות מערכת המשפט.
מה הסיכוי שהחקיקה תעבור?
השרים לוין וסער ויו"ר ועדת החוקה ח"כ שמחה רוטמן הם בולדוזרים המסוגלים לרתום את הסכמת חברי הקואליציה, ולכן לחקיקה סיכויים גבוהים לעבור.
למרות הנתק נבחרו שופטים לערכאות אחרות. מה קרה?
בישיבה אתמול החליטה הוועדה על קידומם של מועמדים למגוון בתי משפט ברחבי הארץ. לבית המשפט המחוזי בירושלים נבחרו השופטים מרדכי בורשטיין, מוחמד חאג' יחיא, ירון מינטקביץ, פנינה נויבירט, אלעד פרסקי וערן שילה.
הבחירה התאפשרה הודות למנהל בתי המשפט צחי עוזיאל, שהיה המגשר בין העליון לבין הפוליטיקאים. לוין, שבעבר מינה בהסכמה רחבה עם הוועדה 162 שופטים, אישר מרחוק בחירת 35 שופטים נוספים כדי לשפר את השירות לציבור.
כמו כן, חברי הימין בוועדה התנגדו לקידומה של שופטת השלום ג'ויה סקפה-שפירא בטיעון שהיא "מקלה עם ערבים". שופטי העליון התנגדו לתיוג פוליטי של שופט ותבעו את קידומה. אתמול הושגה פשרה. השופטת לא קודמה בשלב זה, והתקן לבחירתה ישמר לפעם הבאה.
